ניירות עמדה - הביטחוניסטים

חו"ד משפטית ביטחונית חוקיות – העיר ההומניטרית על פי המשפט הבינלאומי

Thu, 17 Jul 2025 07:19:53 +0000

הרעיון המקודם בימים אלה של הקמת עיר הומניטרית במרחבים שבדרום רצועת עזה הוא חוקי, ומקובל במשפט ובפרקטיקה הבינלאומית. פינוי האוכלוסיה מאזורי לחימה נועד לשרת את הצורך המבצעי המובהק להכריע את ארגון הטרור חמאס ולהביא לשחרור 50 החטופים המוחזקים על ידי המחבלים ברצועת עזה. על ידי כינוס האוכלוסיה הרחק מאזורי לחימה ומתן מענה הומניטרי מתאים, ישראל משיגה מטרות רבות, וביניהן: לקדם את מטרות המלחמה – כולל עסקת חטופים – על ידי שלילת שלטון חמאס ושימושו באוכלוסיה אזרחית ושלילת התעשרות קופת חמאס מהשתלטות על הסיוע ההומניטרי; לצמצם את הפגיעה ואבידות אזרחיות בלחימה לייצר מגע ישיר עם האוכלוסיה שיאפשר לישראל גם לייזום הפריה מודיעינית ותכנון היום שאחרי ברצועה.

חוות דעת משפטית זו נועדה לתת מענה לביקורת שפורסמה, כולל מכתב משפטנים הקורא לעצור את התוכנית, למרות שיש לציין שאין וודאות לגבי פרטי התוכנית והאם אכן קם אתגר כלשהו במישור המשפטי והפרקטי למימושה. על כן נתייחס לרעיון בכללותו ונסביר כיצד תוכנית כזו יכולה דווקא לעמוד בצורה ראויה ואף מטיבה ביחס לדרישות המשפט הבינלאומי ובפרקטיקה הבינלאומית, ומה יכולות להיות המגבלות שלה במובן זה.

מכתב זה מנוסח בלשון כללית שכן מלבד דיווחים כלליים בתקשורת לא נחשפה לציבור תוכנית.

יישוב הומניטארי

עצם הקמת יישובי עקורים באזורי מלחמה בעולם הוא חוקי, נפוץ, ראוי ומקובל.

יישובים הומניטארים מוקמים תדיר בכל העולם במצבי מלחמה או אסונות טבע. למעשה, לנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) יש מדריך מפורט המתייחס למצבים שכאלה, הכולל המלצות מפורטות בנוגע לגודל המחנה המומלץ, גודל כל חדר או אוהל, ושירותים מומלצים כגון בריאות, חינוך, מזון, מים, סניטציה, הנהלה, בטיחות, לוגיסטיקה וכדו' לזמן שהייה[1].
יישובים אלו, כונו בעבר "מחנות פליטים" אך בשנים האחרונות מעדיף ה-UNHCR לכנות אותם Refugee Settlement או Humanitarian Hub / Safe Zone כפי שכונו באוקראינה למשל.
יישוב פליטים/עקורים שכזה הוקם על ידי ה-UNHCR כאמור ברחבי העולם למשל באוקראינה, סוריה, סודן, קניה ואחרים.

הנמקות ה-UNHCR: האו"ם מנמק את תועלות היישוב ההומניטארי ואת הסיבות שבגינן המודל הזה מועדף בנסיבות מסוימות על פני חלוקה הומניטארית שאיננה במסגרתו. הקמת יישוב מסודר מאפשרת ל-UNHCR ולארגונים הומניטריים:

לזהות את האוכלוסייה, לרשום אותה ולהעניק לה מעמד משפטי.
מונע ניצול, גיוס בכפייה, אלימות מינית ובמקרים רבים מספק ביטחון פיזי בסיסי.
במסגרת יישוב כזה גם ניתן לספק בצורה מסודרת: מים ותברואה, מחסה בטוח, מזון, שירותי בריאות וכדומה.
הכינוס של האוכלוסייה במקום אחד מאפשר חלוקה הוגנת ויעילה יותר של המשאבים.

האוכלוסייה בעזה סובלת מכל אחת ואחת מהבעיות המצויינות לעיל, אותן מבקש בדרך כלל המודל של יישוב עקורים לפתור. אין ספק שהפיתרון איננו אידאלי, למעשה הוא רחוק מזה. אך בהשוואה לאלטרנטיבות, הגיעו ארגוני הסיוע בעולם למסקנה כי ישנם יתרונות עצומים במודל הזה על פני ניסיון לסייע לאוכלוסיה מפוזרת, הנמצאת בתוך אזור לחימה פעיל ונתונה לשליטתם של גורמים עויינים אשר מנצלים אותם לצרכיהם השונים.

מתי ראוי להקים יישוב הומניטארי?

ה- UNHCR מתייחס ליישוב העקורים כמצב של "אין ברירה", בעיקרון, המודל המועדף הוא לאפשר לפליטים לחיות בתוך קהילות מארחות ולהשתלב בהן – ככל שהמציאות מאפשרת זאת.

המשמעות של "המציאות מאפשרת" מבחינת ה-UNHCR היא, בין היתר:

שילוב עירוני או כפרי – באמצעות תמיכה בשכר דירה, גישה לבתי ספר ולמערכת הבריאות.
מודלים של הגנה קהילתית – מבוססים על השתלבות בתוך הקהילה המקומית וחיזוק מנגנוני הגנה מקומיים.

אך כל אלה תלויים במידה רבה ברצון הממשלה (השלטון בפועל) וביציבות ביטחונית.

ניכר כי התנאים הללו אינם מתקיימים ברצועת עזה תחת שלטון חמאס. עד כה ובמשך כל תקופת הלחימה ברצועת עזה היה ניסיון לקיים סיוע הומניטארי ללא הקמת יישוב עקורים פורמאלי. המציאות הוכיחה כי היא אינה מספקת כלל.

ריבוי פגיעה בתושבים – כולל בכוונת מכוון של חמאס כחלק ציני מאסטרטגיית הלחימה שלו בישראל. חמאס פועל רבות גם בתוך האזורים האזרחיים, כולל המחנות הארעיים, מונע פינוי אוכלוסיה, נטמע בתוך האוכלוסייה ואף מכוון את נשקו כלפי אוכלוסיה אזרחית על מנת להאשים את ישראל בפשעי מלחמה.
גזילת הסיוע ההומניטרי מהתושבים – אחוז ניכר מהסיוע שנתרם על ידי הקהילה הבינלאומית לא הגיע כלל לתושבים אלא נלקח על ידי חמאס לשימושו או למכירה חוזרת במחירים מופקעים.
מחסור במבני מגורים ברצועת עזה כולה – לטענת האו"ם[2], 92% ממבני המגורים בעזה נהרסו או ניזוקו כך שלא ניתן לשלב אזרחים בתוך הקהילות הקיימות ובתנאים ראויים.
פינויים חוזרים של תושבים מאזור לאזור – חמאס משתמש ברצועה כולה, לא ניתן היה עד כה להכריז על אזור כ"נקי" מחמאס ולאפשר לתושבים המבקשים להימלט מהמלחמה להתיישב באזור כלשהוא ולהישאר שם עד תום הקרבות. פעמים רבות נאלץ צה"ל לפנות אוכלוסיה שנעקרה והתיישבה במקום מסויים, שוב למקום אחר על מנת להשלים את הלחימה.
חמאס אינו מעוניין לאפשר לתוכנית חלוקת הסיוע ההומניטארי באופן ישיר לידי האוכלוסייה האזרחית להצליח, או לאפשר לאוכלוסייה לשהות במקום בטוח שאינו בשליטתו.
חזרה למקומות מהם נעקרו התושבים אינה אפשרית ואינה בטוחה – ההרס במקומות הללו הוא משמעותי, כאמור מרבית המבנים נהרסו או ניזוקו. כלומר, אין לרב התושבים ברגע זה לאן לחזור. בנוסף, האזורים הללו מלאים בחימושים או במילכודים של חמאס ועל כן החזרה אליהם איננה בטוחה כלל. לטענת האו"ם[3], כבר מלפני שנה, רק העבודה לפינוי החימושים שלא התפוצצו, עלולה לקחת כ- 14 שנים.
על פי האו"ם, רוב שטח רצועת עזה אינו ראוי למגורים, ובשטחים רבים ישנם נפלים של תחמושת שלא התפוצצה, מה שמציב סיכון משמעותי לאוכלוסיה אזרחית בכל השטח הבנוי ברצועה.

המודלים האחרים נכשלו ויש צידוק בהקמת יישוב הומניטארי.

חוקיות פינוי האוכלוסיה

פינוי אוכלוסייה מאזור מגורים יכול להתבצע אך ורק למען בטחונה של אותה אוכלוסייה או נוכח צורך מבצעי-צבאי דוחק באזור מסוים. חוקיותו של פינוי מותנית, בין היתר, בכך שבאזור אליו מפונה האוכלוסייה יובטחו תנאי מחייה ראויים, וכי הפינוי לא ישמש אמצעי לחץ או מטרה פוליטית אחרת. יתר על כן, פינוי חייב להיות זמני ולהסתיים מיד לאחר שפג הצורך.

המציאות של מלחמה היא מציאות קשה ומורכבת, וזו ברצועת עזה היא ללא ספק כזו. מחד, ישנה ביקורת רבה נגד ישראל על כך שישנה, כך על פי הטענה, פגיעה בלתי מידתית באזרחים שאינם מעורבים בלחימה. כמו גם רבים מבקרים את ישראל על כך שהסיוע ההומניטארי אשר נשלח בכמויות גדולות מאוד לרצועת עזה אינו מגיע אל התושבים. מאידך, כל ניסיון של ישראל לשנות את המציאות בשטח כך שיילקח הכוח מהגורם האחראי לשתי הבעיות הללו – חמאס – נתקל גם הוא בביקורת קשה.

תכלית – פינוי אוכלוסיה לצורך ביטחונה או צורך מבצעי דוחק:

על מנת להשיג את הצורך המבצעי הדוחק, בין היתר, של חיסול מחבלים, השמדת אמל"ח, ופגיעה בתשתיות טרור, ישראל מבקשת להקים אזור בטוח, שם ניתן יהיה לרשום את האוכלוסיה הנדרשת לסיוע ולמנוע כניסתו והשתלטותו של חמאס הן על האוכלוסיה והן על אמצעי הסיוע. ישראל מבקשת להרחיק את האוכלוסיה ממוקדי הלחימה, על מנת למזער, ככל הניתן, את הפגיעה בבלתי מעורבים, ולמנוע מחמאס להשתמש ככלי ציני בתושבים כאסטרטגיית לחימה.

ישראל מנסה "לנקות" את אזורי הלחימה משליטתו של חמאס, אך מטרה זו קשה עד בלתי אפשרית להשגה כל עוד ישנה אוכלוסיה אזרחית בקרב לוחמי חמאס והוא משתמש בהם כאמור כמגנים אנושיים. רצועת עזה כולה היא אזור לחימה כאשר ישנם אזורים בהם הלחימה עצימה יותר בשלבים שונים. שוב, לא פורסמה תוכנית רשמית ועל כן לא ניתן להתייחס באופן קונקרטי.

יש להדגיש כי פינוי, גם אם בהיקפים גדולים, הוא חוקי עבור המטרות המצוינות לעיל, ובכפוף לתנאים שלהלן:

תנאים ראויים: עמידה בהמלצות שהעמיד ה-UNHCR בהקשר של יישובי העקורים תבטיח כי מתקיימים תנאים ראויים על פי סטנדרטיים בינלאומיים. אין ספק שלהיות עקור ולשהות ביישוב עקורים אינו מצב מחייה אידאלי, אך השאלה אינה האם ניתן להשוות את תנאי המחייה לאידיליאה, אלא האם מתקיימים תנאים בסיסיים מסויימים, וכן, האם הקמת יישוב העקורים תשפר את תנאי המחייה בהשוואה לאלטרנטיבה. במקרה של עזה, הצטבר עד כה לצערינו ניסיון רב. ברור בשלב זה כמפורט לעיל שהמודלים הקודמים מלאים בכשלים, בעיקרן אינם שומרים על ביטחונה של האוכלוסיה ואינם מצליחים לספק סיוע הומניטארי כראוי.

כאמור, אין מידע גלוי בשלב זה בנוגע לתוכניות המפורטות של יישובי העקורים, אך אין מניעה לאפשר תנאים ראויים ביישובים שכאלה, להיפך, ישנו פוטנציאל לשיפור דרמנטי בתנאי המחייה של התושבים בעזה.

זמניות: ישנם יישובי פליטים ועקורים של ה- UNHCR שפועלים שנים. עם זאת תמיד קיימת השאיפה למצוא פתרונות קבע לתושבים ולסיים במוקדם ולא במאוחר את הצורך בתחזוק האופרציה. אין סיבה להניח שלא כך יהיה גם במקרה העזתי. הלחימה בשלב זה עדיין בעיצומה, ולכן כל עוד ישנה לחימה בשטח בוודאי שראוי להמשיך ולהחזיק ביישוב העקורים ולאפשר לתושבים להינות מהתועלות שהוא מציע. לאחר סיום הלחימה יש להתחיל בתהליך מורכב שגם הוא עשוי לקחת זמן, אך אין טעם לדון לעומק באפשרויות משום שעוד לא ברור מתי ובעיקר באיזה מצב תסתיים הלחימה, ושוב, לא ברור בכלל אם קיימת לישראל תוכנית אחרת מלבד לאפשר את יישוב העקורים לתכלית ראויה ולזמן הקצר ביותר האפשרי.

בשורה התחתונה – אם התכלית לפינוי אוכלוסיה לאזורים הומניטריים מיועדים היא צבאית ולשם ביטחונה של האוכלוסיה, הרי שהפינוי חוקי לחלוטין על-בסיס המשפט הבינלאומי ואף ראוי.

מענה לביקורת

עלתה ביקורת בתקשורת ובמכתב המשפטנים הטוענת שמטרת הפינוי היא פוליטית, בכדי לשנות מציאות בשטח, לעודד הגירה וכדומה. לא ברור מדוע החליטו המבקרים שאכן זוהי מטרתה. ככל שהמטרה הבלעדית של התוכנית היא לגרום להעברה כפויה של האוכלוסייה מחוץ לרצועת עזה, אזי שומה על ממשלת ישראל לשקול מחדש את התוכנית ולהתמקד בפינויים שתכליתם כאמור הן הגנה על האוכלוסיה או יש להן תכלית צבאית ברורה.

עם זאת, על פניו נראה שהתוכנית אינה מיועדת למטרות אסורות, אלא כדי לתת מענה לצרכים מבצעיים והומניטאריים, וכי בכוחה של תוכנית כזו להביא לשיפור דרמטי במצבם של התושבים המעוניינים להימלט מאימת המלחמה, אימת שליטתו של חמאס וניצולו אותם ולקבל נגישות לסיוע הומניטארי מסודר עד תום הלחימה.

סיכום והמלצות

הקמת יישוב עקורים היא אפשרות חוקית ואף ראויה ומומלצת בנסיבות מסויימות, בפרט של לחימה עצימה וסכנה ממשית לאוכלוסיה אזרחית בלתי מעורבות באזורי לחימה. ניתן לעשות זאת אם תכלית הפינוי היא להבטיח את ביטחונם של התושבים או לצורך צבאי דוחק. בהקמת יישוב העקורים מומלץ לעקוב אחר ההנחיות של ה-UNHCR על מנת להבטיח עמידה בסטנדרטים ופרקטיקות בינלאומיות.

ניתן לעשות זאת אם תכלית הפינוי היא להבטיח את ביטחונם של התושבים או לצורך צבאי דוחק. בהקמת יישוב העקורים מומלץ לעקוב אחר ההנחיות של ה-UNHCR על מנת להבטיח עמידה בסטנדרטים ופרקטיקות בינלאומיות.

במקרה שלפנינו נראה על פניו כי ישנו פוטנציאל בהקמת יישוב עקורים להטיב את המצב במספר היבטים:

לאפשר סיום מהיר יותר של הלחימה בעזה.
מניעת פגיעה בתושבים.
הנגשת סיוע הומניטארי ותנאי מחייה טובים יותר.
מניעת שינוע התושבים בפינויים חוזרים.
החלשת כוחו של חמאס הן מבחינה צבאית והן מבחינת מינוף שליטתו על האוכלוסייה ומינוף תוצאה זו להחזרת החטופים.

בנוסף, ניתן להקים מנהל הומניטארי אשר תפקידו יהיה לנהל את העיר ההומניטארית, זאת בדומה למודלים הנהוגים של יישובי העקורים של ה-UNHCR. המנהל ההומניטארי הינו נטול סמכויות פוליטיות, מוגדר כזמני ומשלב את האוכלוסיה המקומית וארגוני הסיוע בניהול, ללא התערבות ישראלית בניהול היום יומי. האחריות הישראלית תהיה לאפשר את פעילות המנגנון באופן חלק ויעיל, כולל אבטחה היקפית ובמעברים ברצועה מחוץ לשטחי ערי העקורים. שיטה זו מונעת את הצורך במעורבות ישירה של חיילי צה"ל בחלוקת הסיוע ומתן מענה מנהלי לצרכי העיר. כמו גם תמנע חיכוך עם האוכלוסיה, סיכון מיותר של חיילנו והוצאות גבוהות למשלם המיסים הישראלי.

ניתן להעמיק בנושא המנהל ההומניטארי בתוכנית שנכתבה ופורסמה בדצמבר 2024 בשם תכנית האיים: מנהל הומניטרי כשלב ביניים ברצועת עזה[4].

בברכה,

עו"ד יפעה סגל

סא"ל (במיל') עו"ד מורס הירש

בשם תנועת הביטחוניסטים

[1] UNHCR. (n.d.). Emergency Handbook. https://emergency.unhcr.org

[2] United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs – occupied Palestinian territory. (2025, July 9). Reported impact snapshot | Gaza Strip (9 July 2025). https://www.ochaopt.org/content/reported-impact-snapshot-gaza-strip-9-july-2025

[3] United Nations. (2024, April 27). Gaza’s unexploded ordnance could take 14 years to clear. UN News. https://news.un.org/en/story/2024/04/1149051

[4] תכנית האיים: מנהל הומניטרי כשלב ביניים ברצועת עזה – הביטחוניסטים. (2024). In הביטחוניסטים. https://staging.idsf.org.il/papers/islands-plan-gaza

הפוסט חו"ד משפטית ביטחונית חוקיות – העיר ההומניטרית על פי המשפט הבינלאומי הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מכתב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ

דניאל גבאי — Mon, 07 Jul 2025 20:37:31 +0000

אדוני הנשיא,

בשם פורום הביטחון וההגנה של ישראל (IDSF), אנו מביעים את הערכתנו העמוקה להחלטתך האמיצה וההיסטורית לפעול בנחישות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. מנהיגותך, יחד עם הביצוע המושלם של חיל האוויר האמריקאי, הפכו את אמריקה, ישראל והעולם החופשי לבטוחים יותר.

פעולותיך איששו מחדש את העיקרון העל-זמני כי שלום מושג מתוך עוצמה. התקיפה באיראן העבירה מסר ברור לבנות הברית וליריבים כאחד: אמריקה חזרה. כקצינים בכירים לשעבר ובמילואים מכל זרועות מערכת הביטחון הישראלית, אנו מכירים היטב את רמת התיאום יוצאת הדופן בין הצבאות שלנו במהלך המשימה ההיסטורית הזו. בזכות מנהיגותך, הברית בין ארצות הברית לישראל חזקה מתמיד.

כלוחמים, אנו מבינים כי שלום בר-קיימא מושג באמצעות הצלחות דיפלומטיות לצד נחישות בשדה הקרב. ברוח זו, הזמנתך לראש ממשלת ישראל לפגישה בבית הלבן חשובה לא פחות ליציבות האזורית מאשר הפעלת הפצצה חודרת הבונקרים GBU-57 שהשביתה את מתקן הגרעין בפורדו.

אתגרים רבים עוד לפנינו, אך הם מתכנסים תחת עיקרון אחד ברור: כדי להבטיח את הרחבתם של הסכמי אברהם ולייצב את המזרח התיכון תוך שמירה על ביטחונה של ישראל לדורות, ישראל חייבת להשיג ניצחון ברור על חמאס בעזה.

פתרון כולל בעזה חייב לכלול:

שחרור מיידי ובלתי מותנה של כל החטופים.
חיסול או גירוש כל הנהגת חמאס למדינה שלישית.
שליטה מבצעית מלאה של ישראל ברצועת עזה, שתוביל למבנה שלטוני ארוך טווח נטול חמאס.

אנו תומכים ביוזמתך ההומניטרית והנועזת להקים "איים הומניטריים" אמריקניים-ישראליים, שיספקו אזורי ביטחון לאוכלוסייה האזרחית בעזה ואפשרויות הגירה למדינות שלישיות. יש לפרז ולנטרל את עזה מכל גורם צבאי וקיצוני, ולהבטיח כי האזור לא יהווה יותר איום על ביטחונה של ישראל.

ביחס לאיראן, אנו קוראים לאמץ מדיניות של אפס סובלנות כלפי כל ניסיון עתידי שלה לשקם את תוכנית הגרעין. המדיניות צריכה לכלול:

מניעת בנייה מחדש של ארסנל הטילים הבליסטיים.
פירוק כוח קודס ושלוחותיו האזוריות.
הובלת קמפיין משותף של ארה"ב וישראל לבידודה הכלכלי של איראן באמצעות סנקציות קשות והקפאת נכסים, אם תנסה לחזור לפעילות גרעינית או צבאית.

החלטותיך יצרו הזדמנות היסטורית לדמיין מחדש את המזרח התיכון כאזור יציב ומשגשג. הרחבת הסכמי אברהם יכולה לפתוח נתיבי אנרגיה וסחר חדשים וחסרי תקדים (IMEC, I2U2) ולהציע עתיד שבעבר נראה בלתי אפשרי.

עם זאת, אנו מזהירים מפני כל יוזמה שתוביל להכרה במדינה פלסטינית. הרשות הפלסטינית ממשיכה לתגמל ולעודד טרור, כולל התקפות נגד אזרחים אמריקניים, מסרבת לבצע רפורמות בספרי הלימוד האנטי-אמריקניים והאנטישמיים, ואינה מראה שום רצון לקיום משותף ושלום. הכרה במדינה פלסטינית לאחר הטבח של השבעה באוקטובר תתפרש כפרס לטרור ותעודד את השימוש בטרור להשגת יעדים פוליטיים, ותוביל ככל הנראה לגלי טרור נוספים ברחבי העולם. כפי שהבהרנו לראש הממשלה נתניהו, הכרה כזו תפגע אנושות בביטחון ישראל ותערער את ההישגים שיצרנו יחד.

אדוני הנשיא, תמיכתך הבלתי מתפשרת היא נכס אסטרטגי אדיר עבור ישראל. כישלון להשיג ניצחון ברור רק יעודד את האסלאם הרדיקלי, יסכן את יציבות ירדן ומצרים, ויחזק את תחושת ההצלחה בעקבות הזוועות של שבעה באוקטובר.

ישראל נחושה לנצח במלחמה הזו, ואנו אסירי תודה על כך שאמריקה, בהנהגתך, עומדת איתנו בנחישות לבנות עולם בטוח, חופשי ומשגשג יותר.

יחד נוכל להפוך את המזרח התיכון לגדול שוב.

בהוקרה עמוקה,

תא"ל (מיל') אמיר אביבי סא"ל (מיל') ירון בוסקילה האלוף (מיל') גרשון הכהן
האלוף (מיל') יצחק ג'רי גרשון האלוף (מיל') יפתח רון-טל תא"ל (מיל') אורן סולומון
תא"ל (מיל') חסון חסון אל"מ (מיל') ד"ר רונן איציק האלוף מ', בכיר מוסד לשעבר
תא"ל י', בכיר מוסד לשעבר סא"ל (מיל') שוש רבן סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש
עו"ד יפעה סגל אור יששכר

בשם 50,000 חברי פורום הביטחון וההגנה של ישראל

העתקים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, השגריר מייק האקבי

הפוסט מכתב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מכתב לראש ממשלת ישראל

דניאל גבאי — Mon, 07 Jul 2025 15:12:44 +0000

י"א בתמוז ה'תשפ"ה, 7 ביולי 2025

לכבוד

ראש ממשלת ישראל

מר בנימין נתניהו

כבוד ראש הממשלה,

ראשית, ברצוננו לחזק אותך בעת נסיעתך לשליחות מדינית ולאומית בארצות הברית, בת בריתה האסטרטגית והחשובה של ישראל. אלו זמנים היסטוריים שמחייבים את עם ישראל להתעלות לגודל השעה. בתור מפקדים בצה"ל ובכל זרועות הביטחון, אנו יראי כבוד למגש הכסף שעליו הגישו לנו חללי המלחמה את ביטחון ישראל. המחיר הכבד מזכיר לנו שעם ישראל ומפקדיו מצפים לניצחון מוחלט במלחמה על חמאס בעזה. לא נוכל לקבל מצב שבו חמאס נשאר בעזה בסוף המלחמה, אחרת נמצא עצמנו במסלול ישיר לשיקום חמאס וחלילה ל-7 באוקטובר הבא. עלינו להביא תיקון, ואל לנו נסיים את המלחמה כשהחזרנו את הגלגל לאחור.

ראש הממשלה, אלה ימים גורליים עבור ישראל ועבור המזרח התיכון. החלטתך להוביל מערכה להסרת האיום האיראני הובילה לכיול מחודש של סדרי הכוחות באיזור ולהישגים משמעותיים ביותר. דווקא כיום, עם תנופת הניצחון והעוצמה, וכאשר חמאס איבד משענת משמעותית ונמצא בלחץ פנימי, עלינו להוביל לניצחון מוחץ, לשנות את כללי המשחק ולהביט קדימה אל מציאות איזורית שונה בתכלית.

הקווים המנחים שלנו בעזה ברורים: יש להחזיר את כלל החטופים, באמצעות לחץ צבאי ועיסקה מקיפה; חיסול או הגליה של כלל בכירי חמאס; ניקוז האוכלוסיה ל"איים הומניטריים" בשטחים פתוחים והעצמת מנגנון ה-GHF הישראלי-אמריקאי; והצעת הגליה למדינה שלישית לכל עזתי שמעוניין בכך. בסיום המלחמה, צה"ל ישלוט זמנית ברצועה, ויסלול את הדרך לשיקום תמורת פירוז ודה-רדיקליזציה.

עיסקאות חלקיות, בהן צה"ל יידרש שוב לעצור את תנופת המתקפה, לסגת שוב משטחים שכבש וטיהר, לאפשר לחמאס להשתקם ולהיערך טוב יותר לקראת חידוש הלחימה, הן בניגוד גמור לשינוי המציאות שהתהווה, ויעלה בדם רב של טובי בנינו וייתכן שאף בדם חטופינו.

באיראן, על ישראל להשאיר עין פקוחה ולהוביל מול ארצות הברית מנגנון אכיפה לוודא שהמשטר לא מתניע מחדש את תכנית הגרעין, לפי "המודל הלבנוני". על ישראל לנצל את המומנטום המדיני בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות אירופה לדרוש מהמשטר אפס העשרה, פירוק תכנית הטילים והפסקת מימון תאי הפרוקסי, כולל פירוק כוח קדס. במקביל, על המעצמות להטיל סנקציות משתקות שהסרתן תותנה בשינוי התנהגות, והפרתן תגרור מנגנון snap back וחילוט נכסים וכספים.

הפגנת העוצמה באיראן סוללת את הדרך להזדמנויות איזוריות חסרות תקדים, והסירה מחסום משמעותי בפני מדינות האיזור הפרגמטיות לשלב ידיים עם ישראל תחת חסות אמריקאית. שלום עם ערב הסעודית יהווה נכס ביטחוני משמעותי ויפתח הזדמנויות גם לרשתיות איזורית בסחר ובאנרגיה, כולל IMEC, צינורות גז ונפט והשקעות משמעותיות. לצד זאת, יש לדחות לחלוטין כל דרישה להקמת מדינה פלסטינית, ולהתמקד בפתרון האמירויות (בסגנון תכנית ג'עברי בחברון), החלשת הרשות הפלסטינית והכרעה בעזה.

בזירה הצפונית, יש לבחון הזדמנויות להרחבת הסכמי אברהם גם מול סוריה ולבנון. יש להבהיר שהכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן היא הכרח במסגרת זו, לצד שימור איזורי החיץ, מניעה של צבירת יכולות אסטרטגיות והגבלת ההשפעה התורכית במדינה. בלבנון יש לוודא את המשך הנוכחות באיזורי מפתח ולהגות תכנית מתואמת לפירוק חזבאללה מנשקו, תוך המשך האכיפה ברחבי לבנון.

ראש הממשלה, אנו מחזקים את ידך בשליחות חשובה זו ומאחלים לך בהצלחה בשם 50,000 חברי תנועת הביטחוניסטים וכלל עם ישראל.

בברכה,

תא"ל במיל' אמיר אביבי סא"ל במיל' ירון בוסקילה אלוף במיל' גרשון הכהן

אלוף במיל' יפתח רון טל אל"מ במיל' רונן איציק א', לשעבר בכיר במוסד

תא"ל במיל' אורן סולומון תא"ל במיל' חסון חסון ג', לשעבר מפקד במוסד

סא"ל במיל' שוש רבן אור יששכר

בשם 50,000 חברי הביטחוניסטים

הפוסט מכתב לראש ממשלת ישראל הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

דו"ח מצב מסכם | ״עם כלביא״ – מלחמת ישראל־איראן

דניאל גבאי — Fri, 27 Jun 2025 19:16:38 +0000

דו"ח מצב מסכם | ״עם כלביא״ – מלחמת ישראל־איראן

13–24 ביוני 2025

סקירה כללית

מבצע "עם כלביא", שכונה גם "מלחמת 12 הימים", סימן נקודת מפנה בעימות הצבאי והאסטרטגי בין ישראל לאיראן. ישראל יצאה למערכה צבאית במטרה לפגוע בלב תוכנית הגרעין האיראנית ובפרויקט הטילים הבליסטיים שלה, ובכך להסיר איום מיידי וממשי. ארצות הברית, שבתחילה אישרה פעולה ישראלית חד־צדדית, הצטרפה למערכה ותקפה אתרים רגישים בעזרת יכולות צבאיות ייחודיות. המערכה כללה מטחים חסרי תקדים של טילים בליסטיים ותקיפות רחפנים, שימוש מתקדם בהגנה אווירית ישראלית, ומעורבות ישירה של מעצמות עולמיות. שני הצדדים ספגו אבידות, אך היקף התוצאה קבע תקדים חדש באזור.

הישגי ישראל

פעולתה של ישראל הייתה תקיפה ורב־ממדית, והשיגה כמעט את כל יעדיה המבצעיים.
בין היתר, ישראל נטרלה את האיום הגרעיני, צמצמה באופן דרמטי את איום הטילים, פגעה בסמלי המשטר, והשמידה כמעט את כל הדרג הבכיר של משמרות המהפכה. ישראל גם ביססה עליונות אווירית ומודיעינית מוחלטת, תוך שליטה בשמי איראן כמעט ללא התנגדות – והבהירה לאזור את עוצמתה ככוח אזורי משמעותי.
חשוב לציין שישראל נמנעה במכוון מפגיעה בבכירי המשטר הפוליטי (כמו חמינאי וחברי הממשלה) ובתשתיות נפט קריטיות, מתוך כוונה להימנע ממשבר אנרגיה עולמי ולהשאיר קלפי מיקוח להמשך.

הממד הדיפלומטי והאסטרטגי

• ארה״ב לקחה חלק במערכה לא רק בהגנה אלא גם בתקיפות – בייחוד בתקיפות המשותפות על מתקני גרעין, כולל אתר פורדו הקבור לעומק.

• שלוחות איראניות באזור, שגודלו לאורך עשורים, כמעט שלא השתתפו בלחימה. חיזבאללה לא שיגר אפילו טיל אחד, המיליציות העיראקיות לא התערבו, והח׳ות׳ים בתימן שיגרו רק שני טילים לאורך כל התקופה.

• פעולות ישראל זכו ללגיטימציה בינלאומית רחבה – הן בתמיכת המערב והן בהבלגה מצד שחקנים אזוריים עוינים.

הישגים צבאיים

תוכנית הגרעין

• ישראל תקפה את שלושת מתקני הגרעין המרכזיים (נתנז, פורדו ואיספהאן) ואתרים משניים נוספים, כולל מרכזי שליטה ומפעלי צנטריפוגות. לפי הדיווחים, המכה הסופית שהשמידה את המתקנים ניתנה על ידי ארה״ב.

• לפחות 15 מדעני גרעין בכירים חוסלו, כולל ראשי קבוצת ה״נשק״.

• ההערכות המודיעיניות מצביעות על נזק חמור לכל שלושת המתקנים, אך היקף הנזק למלאי האורניום עדיין נבדק.

תוכנית הטילים הבליסטיים

• כ־65% ממערכות השיגור האיראניות הושמדו.

• כ־800–1,000 טילים הושמדו לפני שיגור. לפי ההערכות, נותרו בידי איראן 1,000–1,500 טילים בלבד – פחות ממחצית מכמותם טרם המלחמה.

• יכולת השיגור של איראן נפגעה קשות, והועתקה מהמערב למרכז ולמזרח המדינה.

חיסולים ממוקדים

• חוסלו ארבעה מפקדים בכירים: יועץ בכיר לחמינאי, מפקד משמרות המהפכה, הרמטכ״ל, מפקד הפיקוד לשעת חירום ומחליפו, ומנהיגי תוכנית הגרעין.

• כל הנהגת חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה חוסלה.

• שני מפקדים בכירים בכוח קודס – יזדי ושחריארי – חוסלו.

• מאות קצינים ממשמרות המהפכה ומהבסיג׳ נהרגו בתקיפות על מרכזי שליטה בטהראן.

הישגי הגנה

• מערכות ההגנה האווירית יירטו 80–90% מהטילים. רק 50–60 טילים פגעו בישראל, מהם 8 גרמו לנפגעים.

• 99.99% מהרחפנים האיראניים יורטו. רק רחפן אחד פגע – ללא נפגעים.

• מערכות התשתית הלאומית המשיכו לפעול ללא הפרעות משמעותיות.

עליונות אווירית

• לפי חיל האוויר, הושמדו מעל 80% ממערכות ההגנה האווירית של איראן.

• לא הופל אף מטוס מאויש ישראלי, ואף טייס ישראלי לא הזדקק לחילוץ.

• למעלה מ־80 סוללות נ"מ הושמדו – איראן איבדה שליטה על המרחב האווירי שלה.

יכולות התקיפה האיראניות

• איראן הדגימה את יכולתה ליזום מתקפות משמעותיות על שטח ישראל, כששיגרה מאות טילים בליסטיים ויותר מאלף כטב"מים במסגרת מתקפות שנועדו להעמיס על מערך ההגנה הרב־שכבתי של ישראל. המתקפות גרמו לנפגעים אזרחיים רבים ולנזק רחב היקף לרכוש. מטחי הירי גבו מחיר כבד – הן פסיכולוגי והן חומרי – והובילו לשיבוש זמני של שגרת החיים בקהילות רבות בישראל, תוך הדגשת פגיעותה המתמשכת של המדינה בפני מתקפות טילים רחבות היקף.

• איראן הפילה שני כטב״מים ישראליים – הישג סמלי נוכח הפער הטכנולוגי.

• המתקפות של איראן השיגו גם הצלחות מוגבלות אך סמליות, כאשר פגעו במטרות תשתית מרכזיות, כולל מתקנים בתחום האנרגיה והמדע. נרשמו פגיעות ישירות באתרי מפתח כמו מתחם בתי הזיקוק של בז"ן בחיפה, מכון ויצמן, בית החולים סורוקה ומספר מבנים אזרחיים.

נתונים מרכזיים:
• איראן שיגרה כ־500 טילים בליסטיים ויותר מ־1,000 רחפנים.

• בישראל נהרגו 28 איש (27 אזרחים וחייל אחד), ונפצעו מאות.

• עשרות אתרים בישראל ניזוקו, כולל הרס משמעותי למאות בתים, שהותיר רבים מהתושבים ללא קורת גג.

• מערכות ההגנה הצליחו ביירוט 80–90% מהטילים וב־99.99% מהרחפנים.

• תשתיות קריטיות כמו בז"ן ומכון ויצמן נפגעו.

• שני כטב"מים הופלו על ידי איראן.

יחסי ישראל־ארה״ב והקשר הבינלאומי

אחד ההישגים הבולטים ביותר של המבצע היה שיתוף הפעולה הצבאי הפומבי והישיר בין ארצות הברית לישראל מול אויב משותף. התפתחות זו מסמנת שינוי דרמטי מהגישה שאפיינה את מלחמת המפרץ בשנת 1990, אז ניסתה ארה״ב להשאיר את ישראל מחוץ למערכה ונמנעה מלהיראות כמי שחולקת עמה חזית צבאית. כיום, פעולה משותפת שכזו מהווה מכפיל כוח משמעותי ומשנה את האופן שבו נתפסת ישראל בעיני בעלי בריתה המוסלמים והערבים של ארה״ב, כשותפה ביטחונית לגיטימית ומרכזית.
האסטרטגיה של הנשיא טראמפ הציגה ארכיטקטורת ביטחון חדשה במזרח התיכון, כזו שמעניקה לישראל יותר אוטונומיה כבת ברית של ארה״ב, ומשמשת מודל לשותפויות אזוריות נוספות באירופה ובאסיה. גישה זו מאפשרת לארצות הברית להפחית את המעורבות הצבאית הישירה שלה, תוך העצמת בעלי בריתה. מדובר במהלך שמדגים לא רק את עוצמתה של ארה״ב, אלא גם מסמן מעבר למודל של חלוקת נטל רחבה יותר במסגרת הסדרי הביטחון הגלובליים.
בפסגת נאט"ו הצהיר הנשיא טראמפ כי שיחות עם איראן צפויות להתחדש בקרוב, והדגיש את העדפתו לדיפלומטיה לאחר הפעלת לחץ צבאי. הוא עמד על היקף הנזק החמור שנגרם לתשתיות הגרעין של איראן, ופירט את תרומת ארה"ב למבצע – כולל השתתפותן של 52 מטוסי תדלוק אמריקאיים. טראמפ ציין כי המבצע תוכנן במשך חמש שנים ובוצע תוך שבועות ספורים.
טראמפ תיאר את סיום המלחמה כתוצאה של תשישות הדדית, כאשר הן איראן והן ישראל ביקשו לסיים את הלחימה לאחר התקיפה האמריקאית. הוא חשף כי ישראל שיגרה מטוסים בתגובה להפרות הפסקת האש מצד איראן, אך הוא הורה לה להשיבם – מה שחיזק את המעמד של ארה״ב כבעלת הסמכות העליונה באירועים. אף שהסנקציות על איראן נותרו בתוקף, טראמפ הבהיר כי איראן מורשית למכור נפט לסין כפיצוי על המלחמה, אך מדיניות זו עשויה להשתנות בכל עת. עוד הדגיש כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא היה מעורב במשא ומתן להפסקת האש.
בעקבות המלחמה, הצליחה ישראל לגייס תמיכה מערבית רחבה לפעולותיה. מנהיגים אירופים, בהם מקרון, מרץ וסטארמר, שינו את עמדתם מתמיכה בחזרה להסכם הגרעין משנת 2015 (JCPOA) לדרישה לאפס העשרה, ללא טילים בליסטיים וללא שליחים איראניים. מדינות המערב הכירו בפומבי בנכונות של ישראל "לעשות את העבודה המלוכלכת" והביעו נכונות להגן על ישראל ולהשתתף בביטחונה – גם תוך כדי המשך מאמצים דיפלומטיים מול איראן תחת לחץ.

תקיפת פורדו

• אחד מהמרכיבים השנויים במחלוקת ביותר בקמפיין היה התקיפה על מתקן הגרעין בפורדו. הנשיא טראמפ הכריז כי מדובר ב"השמדה מוחלטת", והצהיר כי סוכנים ישראלים היו נוכחים באתר לאחר התקיפה ואישרו את היקף ההרס. ישראל הודיעה כי תפרסם דו"ח שיתמוך בטענות אלו.

• דובר צה״ל הגיב בזהירות, ואמר שכל היעדים המבצעיים הושגו, אולי אף מעבר לצפוי, אך עדיין מוקדם להסיק מסקנות סופיות. הדובר הדגיש את האמון במודיעין הישראלי, והזכיר את הצהרת מנכ״ל סבא״א שלפיה יכולת הפריצה הגרעינית של איראן נדחקה הרחק לאחור, ומדובר כעת ב״איראן שלפני המבצע״ לעומת ״איראן שלאחר המבצע״- הרחוקה משמעותית מסף הגרעין.

• עם זאת, גורמי מודיעין אמריקאיים, כולל סוכנות המודיעין של משרד ההגנה (DIA) ופרשנים עצמאיים, הביעו ספק והעריכו כי מוקדם מדי להעריך את מלוא היקף הנזק. דיווחים בתקשורת (כמו CNN) הדגישו את היעדר הראיות הפיזיות המיידיות ל"השמדה מוחלטת", והצביעו על כך שלמרות שהתקיפה עשויה הייתה להחזיר את תוכנית הגרעין של איראן שנים לאחור – היכולת הטכנית לשקם אותה עדיין קיימת.

• ישראל הבהירה שהתקיפה הסבה נזק משמעותי, אך הבדיקות המודיעיניות נמשכות.

ניתוח ההשלכות

• ברמה האסטרטגית, ישראל שברה חסמים פסיכולוגיים ומבצעיים משמעותיים, והוכיחה הן את נחישותה להשתמש בכוח מול השאיפות הגרעיניות של איראן והן את יכולתה לעשות זאת תוך נטילת סיכון גבוה. המבצע חיסל בכירים בכוחות הצבאיים והמדעיים של איראן, ניטרל מערכות הגנה אוויריות מרכזיות, והוציא את המשטר האיראני משיווי משקל. ישראל הפגינה יכולת להפעיל כוחות מיוחדים ונכסי מודיעין עמוק בתוך איראן, וכן נכונות לפגוע בסמלי משטר – מפקדות צבא, מרכזי בסיג', כלא אווין ואפילו אתרים תרבותיים, תוך השפלת המשטר וחשיפת פגיעותו.

• האתגר המרכזי להמשך הדרך הוא אכיפת צמצום היכולות של איראן, לוודא שאינה משקמת את תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים שלה, ולדחוף לקיומו של מנגנון פיקוח קפדני ואכיף. לשם כך יידרשו אחדות מערבית מתמשכת, הרתעה ישראלית, ואסטרטגיות דיפלומטיות יצירתיות.

• הפרלמנט האיראני הגיב בהצבעה של 0–222 בעד השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א), בניסיון לחסום פיקוח חיצוני. איראן שלחה מכתב רשמי למועצת הביטחון של האו״ם בדרישה לנקוט צעדים נגד ארצות הברית וישראל על מה שכינתה ״תקיפות הגנתיות מניעתיות״ נגד מתקני הגרעין שלה.

פוטנציאל לשינוי משטר

• בזירה הפנימית לא נרשמו הפגנות משמעותיות נגד המשטר. הסיבה לכך לא הייתה תמיכה בממשלה, אלא הלם, פחד, וקצב האירועים המהיר. מחצית מאוכלוסיית טהראן פינתה את בתיה בבהלה, הן מההפצצות והן ממנגנוני הדיכוי של המשטר. רבים מהאיראנים פקפקו בכך שישראל או ארצות הברית יתמכו בהתקוממות עממית, מה שהוביל להססנות מצד הציבור. המשטר ניצל את התקופה שלאחר המבצע כדי לעצור חשודים בשיתוף פעולה, לפשוט על בתים, להחרים רחפנים וכלי נשק, ואף להתחיל בביצועי הוצאות להורג, ובכך חיזק את אחיזתו השלטונית לעת עתה.

• למרות שגובר השיח על חילופי שלטון, מונח שהפך לאחרונה לשגור יותר בחלק מהמעגלים, במציאות תהליך כזה מורכב, איטי, ותלוי בסופו של דבר בהתפתחויות פנימיות בתוך איראן. ישראל ובעלות בריתה יכולות להפעיל לחץ ולתמוך בהתנגדות מבית, אך חילופי שלטון הם אתגר ארוך טווח שלא ניתן לכפות מבחוץ.

ניתוח עם הפנים קדימה

• ישראל ניצבת כעת בשלב קריטי של ביסוס הישגי המבצע. שתי העדיפויות המיידיות הן: ראשית, לשמר ואף להחריף את הסנקציות על איראן, כדי למנוע ממנה התאוששות מהירה ביכולותיה הצבאיות והגרעיניות; ושנית, לתרגם את ההישגים הצבאיים להסכם דיפלומטי מקיף ונוקשה, תוך מעורבות פעילה של ארצות הברית והמערב. למרות הציוץ של טראמפ המתיר לסין לרכוש נפט איראני, בשלב זה הסנקציות עדיין בתוקף, ולא נחתם הסכם דיפלומטי חדש בין ארה״ב לאיראן.

•על ישראל לשמר את חופש הפעולה שלה בתוך איראן, על מנת למנוע באופן פעיל את התפשטות האיום הגרעיני והבליסטי, כולל באמצעות תקיפות חוזרות ונשנות לפי "מודל לבנון". חיוני שישראל לא תשדר חולשה. על צה"ל לשמר לחץ צבאי מתמשך, לנרמל טיסות ישראליות במרחב האווירי האיראני, ולהימנע מתחושת שאננות. לאורך ההיסטוריה, יריבותיה של ישראל ידעו לזהות ולנצל כל סימן לחולשה; המלחמה הנוכחית לא צריכה להיות יוצאת דופן. אין ספק שאיראן תנסה ללמוד מהעימות, לשקם את כוחותיה, ולהתכונן לסבב עימות עתידי.

• בהמשך הדרך, על ישראל למקד את מאמציה לא רק בהרתעה צבאית אלא גם ב"כוח רך": דיפלומטיה, תמיכה באופוזיציה הפנימית באיראן, לוחמה פסיכולוגית, פעולות חשאיות, ודרישות בינלאומיות ברורות מהמשטר האיראני לחדול מקריאותיו להשמדת ישראל.

• ישראל השיגה כמעט את כל יעדיה הצבאיים מבלי לשלם מחיר משמעותי, אך אין בכך כדי להיחשב לניצחון סופי. ניצחון אמיתי יושג רק אם איראן, או כל משטר עתידי בטהראן, תכיר רשמית בישראל ותזנח את השאיפה להשמידה. עד אז, שני הצדדים ימשיכו לטעון לניצחון, אך התוצאה ארוכת הטווח תלויה בנחישות אסטרטגית מתמשכת.

הפוסט דו"ח מצב מסכם | ״עם כלביא״ – מלחמת ישראל־איראן הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל־ איראן | יום 11

דניאל גבאי — Mon, 23 Jun 2025 18:28:00 +0000

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל־ איראן |יום 11 עודכן ב־23 ביוני 2025, 14:00 (שעון ישראל GMT+3)

שעון מלחמה מבצעי: תחילה +275 שעות

(לקבלת עדכונים בזמן אמת לחצו כאן)

הגרסאות הקודמות של הדו"ח זמינות כאן.

התפתחויות צבאיות

פעולות ישראליות

צה"ל תוקף מטרות של המשטר במרכז טהראן בעצמה חסרת תקדים, מה שעשוי להעיד על שינוי מגמה לקראת החלשת המשטר וחיזוק כוחות אופוזיציה בתוך איראן. בין היעדים:
- מטה הבסיג'
- כלא אווין (בו מוחזקים אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר)
- שעון "השמדת ישראל" בכיכר פלסטין
- מטה הביטחון הפנימי של משמרות המהפכה
- מטות ונכסים נוספים של כוחות הביטחון הפנימי ומשמרות המהפכה האסלאמיים
לפי הערכת צה"ל, נהרגו חיילים רבים של משמרות המהפכה בתקיפות בטהראן.
צה"ל תקף את דרכי הגישה למתקן פורדו, וציין כי המטרה הייתה "לשבש" את הנגישות לאתר.
ביום שני בבוקר תקפה ישראל את מתקן הגרעין בפורדו – תקיפה שאושרה על ידי מקורות איראניים וגורמים נוספים – יום לאחר שארה"ב תקפה את אותו אתר.
צה"ל תקף שישה שדות תעופה ברחבי איראן (באזורים מערביים, מזרחיים ומרכזיים), וגרם לנזק למסלולים, בונקרים תת־קרקעיים, מטוס תדלוק ולמספר מטוסי קרב (F-14, F-5, AH-1). התקיפות נועדו לחזק את שליטת ישראל במרחב האווירי של איראן ולהשמיד כלי טיס העלולים לשמש לתקיפה נגד ישראל.
יותר מ־15 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אתרי שיגור ואחסון של טילים בליסטיים בעיר כרמאנשאה, במטרה לפגוע ביכולת השיגור האיראנית.

תקיפות איראניות

איראן המשיכה בתקיפות לעבר ישראל, אך היקפן פחת. תקיפה מוקדמת ביום שני כללה רק טיל בליסטי אחד – ירידה משמעותית ביחס למטחים קודמים. עם זאת, מאוחר יותר באותו בוקר שוגר מטח של כ־10 טילים.
תשתיות אסטרטגיות נפגעו: שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן דיווח כי כ־8,000 אזרחים בדרום הארץ נותרו ללא חשמל בעקבות פגיעות סמוך למתקן קריטי.
מזל"ט ישראלי הופל מעל שטח איראן, לפי הודעת דובר צה"ל ביום שני בבוקר. צה"ל הבהיר שלא נגרם דלף מודיעיני.
מוקדם ביום שני יירט צה"ל רחפן ששוגר לעבר העיר אילת, ומנע ממנו לחדור למרחב האווירי הישראלי. מקור הרחפן לא נמסר.
ביום ראשון גרם מטח טילים איראני לפציעת 86 אזרחים ישראלים.
על פי דיווחים שונים, איראן שלחה מסר כבר בפסגת ה־G7 לפיו אם ארה"ב תתערב בלחימה, היא תפעיל תאי טרור רדומים בתוך שטח ארה"ב.

תגובות ארצות הברית

הנשיא דונלד טראמפ רמז בפומבי על אפשרות לשינוי משטר באיראן, וכתב ב־Truth Social:
"לא תקין פוליטית להשתמש במונח 'שינוי משטר', אבל אם המשטר האיראני הנוכחי אינו מסוגל להחזיר לאיראן את גדולתה – למה שלא יהיה שינוי משטר??? MIGA!!!"
הצהרה זו מסמלת שינוי משמעותי בשיח האמריקאי – העלאת האפשרות של שינוי משטר, נושא שנוי במחלוקת עבור בסיס התומכים של טראמפ, שרואים בכך את תחילתה של "מלחמה נצחית".
בניגוד לכך, בכירים אמריקאים אחרים ניסו להרגיע את הציבור כי ארה"ב אינה במלחמה עם איראן. סגן הנשיא JD ואנס אמר ל־NBC: "אנחנו לא במלחמה עם איראן", ומזכיר המדינה מרקו רוביו טען שהתקיפות האחרונות של ארה"ב אינן נועדו לשינוי משטר.
הפער הזה משקף ככל הנראה לא ויכוח פנימי אלא אסטרטגיה של העברת מסרים כפולים – גם לבעלות ברית וגם ליריבים.
ארה"ב פתחה בטיסות פינוי לאזרחיה מישראל והפעילה טופס הרשמה מקוון.
בלבנון, שגרירות ארה"ב הורתה לפנות בני משפחה וצוות לא חיוני – בשל חשש מהסלמה אזורית ומפעילות של שלוחות איראניות.
לפי דיווח ב־New York Times, המודיעין האמריקאי הצביע על כך שמיליציות הנתמכות על ידי איראן בעיראק נערכות לתקוף בסיסים אמריקאים.

פרטי התקיפה האמריקאית

התיאום בין ישראל לארה"ב היה קריטי בגל התקיפות האחרון. לפי דיווח ל־Jerusalem Post, ברגע שארה"ב החליטה לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, ראש הממשלה נתניהו ושר העניינים האסטרטגיים רון דרמר שכנעו את הנשיא טראמפ להרחיב את התקיפה גם למתקן אספהאן, ולא רק לפורדו.
הכוחות האמריקאים תקפו מטרות שישראל לא יכלה להגיע אליהן בעצמה, תוך הישענות על מודיעין שישראל סיפקה. ישראל שמרה על עליונות אווירית בזמן התקיפות האמריקאיות.
התקיימו שיחות תיאום ברמה הגבוהה ביותר בין הדרגים הבכירים בישראל וארה"ב, שהדגישו את שיתוף הפעולה ההדוק והאמון ההדדי.

תגובות גיאופוליטיות

ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בעברית ובאנגלית והבהיר שישראל "לא תיגרר למלחמת התשה" ותשלים את המבצע עם השגת יעדיו המרכזיים:
"כאשר נשיג את המטרות – לא נמשיך מעבר לנדרש, אבל גם לא נסיים מוקדם מדי."
נתניהו חזר על שתי המטרות העיקריות של ישראל:
1. סילוק האיום הגרעיני האיראני
2. הבסת חמאס, לרבות השבת כל החטופים
  והודה לנשיא טראמפ ולארה"ב על התמיכה והשותפות האופרטיבית.

איראן

שר החוץ עבאס עראקצ'י טען שארה"ב "חצתה קו אדום חמור ביותר" בתקיפות האחרונות, והוסיף כי "זהו לא הזמן לדיפלומטיה":
"יש לשמור תמיד את הדלת לדיפלומטיה פתוחה – אך לא במצב הנוכחי."
איראן "שומרת לעצמה את כל האפשרויות להגנה על ריבונותה… כל עוד נדרש."
עלי אכבר ולאיאתי, יועץ בכיר למנהיג העליון חמינאי, הזהיר כי איראן עשויה להגיב בתקיפת בסיסים אמריקאיים ברחבי האזור:
"כל מדינה שתשמש את הכוחות האמריקאים כבסיס תקיפה – תיחשב מטרה לגיטימית לכוחות המזוינים שלנו."

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)

לפי דברי המנכ"ל רפאל גרוסי, ההפצצות האמריקאיות גרמו ככל הנראה ל"נזק חמור מאוד" במתקן העשרת האורניום התת־קרקעי בפורדו – אם כי היקף הנזק המלא טרם ידוע.

מטוסי חיל האוויר תקפו את מרכז הפיקוד האסטרטגי של הטילים "אימאם חוסיין", בו אוחסנו טילים ארוכי טווח מסוג חורמשהר
קרדיט: דובר צה"ל

פוסט של הנשיא טראמפ ב־Truth Social המרמז על שינוי משטרקרדיט: Truth Social

הפוסט דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל־ איראן | יום 11 הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן | יום 7

דניאל גבאי — Thu, 19 Jun 2025 13:22:17 +0000

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן
יום 7 |עודכן ב-19 ביוני בשעה 14:00

שעון מלחמה מבצעי: תחילה +155 שעות
[לקבלת עדכונים בזמן אמת לחצו כאן]

התפתחויות צבאיות

פעולות ישראליות

חיל האוויר הישראלי פתח במתקפה נרחבת, ותקף כ-40 מטרות צבאיות איראניות במערב איראן.
היעדים כללו אתרי שיגור טילים שכוונו לעבר ישראל, מחסני טילים, חיילים איראנים ורכיבי הרכבה של טילים.
מאוחר יותר באותו לילה, 60 מטוסי קרב ישראליים ביצעו גל נוסף של תקיפות בטהראן, שכללו:
- אתרי ייצור נשק
- אתרי ייצור ופיתוח צנטריפוגות הקשורים לתכנית הגרעין האיראנית
- מפעלים לייצור חומרי גלם ורכיבי טילים
- משגר טיל בליסטי מסוג Emad שהיה מוכן לשיגור לעבר ישראל
- אתרי ייצור של מערכות הגנה אווירית איראניות
חיל האוויר גם תקף והשמיד חמישה מסוקי קרב מסוג AH-1 בבסיס צבאי בעיר כרמאנשאה.
ביום חמישי בבוקר, ישראל הפציצה את כור המים הכבדים באראק – אתר מפתח בייצור פלוטוניום – וביצעה תקיפה נוספת במתקן ההעשרה בנתנז, לצד עשרות תקיפות נוספות על אתרים צבאיים.
בגל תקיפות לילי השתתפו 40 מטוסי קרב שהטילו כ-100 פצצות על מטרות בטהראן ואזורים נוספים, במטרה מוצהרת למנוע את שיקום כור אראק לשימוש בפרויקט נשק גרעיני.
כורים המבוססים על מים כבדים כמו אראק נחשבים לסיכון הפצצה בשל יכולתם לייצר פלוטוניום, חומר ליבה לפצצות אטום.
חיל האוויר הישראלי ביצע למעלה מ־600 תדלוקים אוויריים ברחבי המזרח התיכון, שאפשרו למטוסים לפעול בטווחים של למעלה מ־1,500 ק"מ מישראל.

תקיפות איראניות

איראן שיגרה כ-30 טילים בליסטיים בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי.
המרכז הרפואי סורוקה בדרום ישראל ספג פגיעה ישירה, ונאלץ להפסיק פעילות לכל מקרה שאינו מסכן חיים.
פגיעות נוספות נרשמו בחולון וברמת גן, וגרמו לפציעתם של מעל 200 בני אדם (שישה באורח קשה). כוחות הצלה חילצו לכודים מההריסות.
התקיפה ברמת גן התרחשה בסמוך לבורסה לניירות ערך, בלב אזור העסקים של העיר, הכולל נציגויות דיפלומטיות אירופיות ואפריקאיות – ונגרם נזק כבד.

בתוך איראן

דובר צה"ל פרסם הודעה בפרסית לציבור האיראני, וקרא לכל מי שחרד לעתיד המדינה – כולל אנשי מנגנוני הביטחון – ליצור קשר עם המוסד.
המשטר הידק את מגבלות הגישה לאינטרנט, בטענה כי ישראל מנצלת את הרשת למטרות צבאיות במהלך המלחמה.
צעדים אלה נתפסים בציבור האיראני ובמערב כביטוי לחשש מהתפרצות פנימית.
הטלוויזיה הממלכתית של איראן נפרצה, ככל הנראה במבצע סייבר ישראלי, ושידרה לרגע קטעים של נשים מפגינות נגד חובת הצניעות – בצירוף קריאה לציבור לצאת לרחובות.

תגובות בינלאומיות

ארצות הברית

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע לצוותו כי אישר תוכנית לתקיפה באיראן, אך ממתין לראות האם טהראן תוותר על שאיפותיה הגרעיניות.
לפי Axios, טראמפ שאל את הפנטגון האם פצצת GBU-57 במשקל 30,000 פאונד מסוגלת להשמיד את מתקן פורדו – ונענה שכן, אם כי טרם קיבל החלטה סופית.
טראמפ שידר מסרים מעורפלים: "אולי אעשה את זה, אולי לא. אף אחד לא יודע מה אעשה", והוסיף שעדיין "לא מאוחר" שאיראן תוותר על תוכניתה.
הוא טען שאיראן אף הציעה לשלוח נציגים לבית הלבן למשא ומתן להפסקת התקיפות הישראליות – אך גם הביע תסכול באמירה:
"נמאס לי, אוקיי? אני מוותר. נגמור עם כל מתקני הגרעין שפזורים בכל מקום."
מאוחר יותר טען שטהראן הייתה "רק שבועות ספורים" מיכולת גרעינית מבצעית לפני ההתערבות הישראלית, וכעת הוא קורא ל"ניצחון מוחלט", לא להפסקת אש.
טראמפ הוסיף: "אני לא מחפש מלחמה, אבל אם צריך לבחור בין מלחמה לפצצה גרעינית – צריך לעשות את מה שצריך."
שליחות איראן לאו"ם הכחישה שהוצעו שיחות עם ארה"ב:
"איראן לא נכנעת לאיומים, לא תקבל שלום תחת לחץ, ובוודאי לא תנהל מו"מ עם מחרחר מלחמה שמנסה להיאחז בתשומת לב."
שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי הודיע על מבצע פינוי לאזרחים אמריקנים – כולל טיסות ואוניות נוסעים.
מקורות רשמיים אישרו שפונו דיפלומטים אמריקאים ובני משפחותיהם מישראל.

תגובות נוספות

מדינות רבות ובהן סלובקיה, פולין, צ'כיה, אוסטריה, סלובניה, אסטוניה, ספרד ומלזיה פינו את אזרחיהן מישראל, לעיתים בסיוע מדינות אירופיות אחרות.
טייוואן סייעה לפינוי 14 אזרחים באוטובוס לירדן.
שר החוץ המצרי, בדר עבד אל-עטי, שוחח עם מקביליו מצרפת ובריטניה על ההסלמה האזורית.

בתוך ישראל

ביום השישי למבצע, פיקוד העורף החל להקל בהנחיות לאזרחים: מקומות עבודה נפתחו מחדש, הותרו התכנסויות קטנות – אך מוסדות חינוך נותרים סגורים בכל רחבי הארץ.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קרא בפומבי לנשיא טראמפ להצטרף למבצע הצבאי של ישראל.
המשטרה עצרה שידורי חדשות זרים מאתרי נפילה, בטענה שחשיפת המיקומים המדויקים מסייעת לאויב, תוך אזכור לשידורים ששודרו באל-ג'זירה.
הרשויות הישראליות פועלות להגבלת מידע על מיקומי התקיפה, כדי למנוע מהאיראנים לדייק תקיפות המשך.
שר הביטחון ישראל כ"ץ כינה את חמינאי "היטלר של ימינו", והאשים אותו בהפצצת בתי חולים והקדשת כלל משאבי איראן להשמדת ישראל.
כ"ץ וראש הממשלה הורו לצה"ל להסלים את התקיפות נגד אתרים אסטרטגיים וממשלתיים באיראן, במטרה להסיר איום מיידי ולערער את יציבות המשטר.
כ"ץ הוסיף: "רודן כמו חמינאי, שהוביל את איראן והפך את השמדת ישראל לדגלו – לא יכול להמשיך להתקיים."

תדלוק אווירי של מטוס קרב של חיל האוויר. למעלה מ־600 תדלוקים בוצעו מאז תחילת המבצע.
(צילום: דובר צה"ל)
תקיפת צה"ל על כור גרעיני לא פעיל באראק – מרכיב מרכזי בייצור פלוטוניום.
(צילום: דובר צה"ל)
הממשלה האיראנית מנתקת את הגישה לאינטרנט.
(צילום מסך: NetBlocks בפלטפורמה X)

הפוסט דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן | יום 7 הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

דוח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן

Mon, 16 Jun 2025 12:43:49 +0000

דוח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן

יום 4 | עודכן ב-16 ביוני, בשעה 14:00 שעון ישראל

שעון מלחמה מבצעי: תחילה + 82 שעות

דוח שני הופק ב +55 שעות

לעדכונים בזמן אמת היכנסו ללינק

התפתחויות צבאיות

פעילות ישראלית

16 ביוני:

תקיפות אוויריות נגד אתרי כוחות קודס של משמרות המהפכה בטהרן.
מתקפות אוויריות נגד האתרים:
- כרמאנשאה – אתר אחסון ושיגור טילים מרכזי.
- מתקן הגרעין בנתנז המפעיל כ-1000 צנטריפוגות מתקדמות המעשירות אורניום לדרגה של 60% (ממוקם בסמוך לאיספהאן).
- פרצ'ין – מכון מחקר לנשק גרעיני.
- מתקן העשרת דלק בפורדו – מתקן להעשרת אורניום מבוצר ביותר והממוקם עמוק תחת האדמה בסמוך לעיר קום.

ה-15 ביוני:

התקפה אווירית בשדה התעופה משהד כנגד שדה התעופה עצמו וכן נגד מטוס תדלוק בואינג 774. משהאד ממוקם במרחק של כ-2,300 קילומטרים מישראל והינו יעד התקיפה המרוחק ביותר שבו תקפה אי פעם ישראל.
חיסול 3 בכירי מודיעין איראניים, וביניהם קצין המודיעין הראשי של משמרות המהפכה וסגנו.

ליל ה-14 ביוני:

פגיעה בלמעלה מ-80 יעדים (ובסך הכל למעלה מ-170 יעדים מתחילת המלחמה), ובכללם מתקני גרעין, מפקדות משמרות המהפכה, מטה משרד ההגנה האירני, מטה הארגון לחדשנות ולמחקר הגנתי (SPND) [1] והארכיון הגרעיני האירני.
חיל האוויר תקף בצנעא, תימן. על פי הדיווחים, היעד היה הרמטכ"ל החות'י מוחמד עבד אל-כרים אל-ר'מארי, אולם טרם אומת כי הוא נהרג.
בכירים איראנים שחוסלו:
- ע'לאם-רזא מרחאבי : ראש אגף המודיעין, הכוחות המזוינים האיראנים
- אסמאעיל קאא'ני: המפקד הראשי של כוח קודס של משמרות המהפכה
- חסן מהאק': סגן מפקד המודיעין של משמרות המהפכה

מתקפות איראניות

בסביבות השעה עשר בבוקר, שוגר טיל בליסטי בידי החות'ים לישראל ויורט בהצלחה.
ליל ה-15-16 ביוני: בגל של טילים בליסטים, שיגרה איראן למעלה מ-60 טילים, שמתוכם 5 נפלו. נכון לעכשיו, אומת כי 8 אזרחים ישראליים נרצחו במהלך התקיפה הזו ולמעלה מ-200 נפגעו ב-5 הזירות.
לראשונה מדווחת איראן על שימוש בטילים על-קוליים מדגם פתאח 2. הטיל מסוגל להגיע למהירויות של 5-20 מאך, תוך שימוש במנוע דלק-מוצק כדורי. אין אימות רשמי לשיגור טיל על-קולי.
הקונסוליה האמריקאית בתל-אביב סופגת נזק קל בשל התקיפה ותהיה סגורה עד להודעה חדשה.
לילות 13-14 ו-14-15 ביוני: איראן שיגרה לפחות 3 גלים של טילים בליסטיים מידי לילה נגד ישראל, שגרמו למותם של לפחות 10 אזרחים ישראליים בבת ים, כולל ילדים, מתוכם, משפחה אוקראינית המתארחת בישראל, ו-5 בני משפחה אחת בישוב תמרה. במתקפות הטילים הללו נפצעו למעלה מ-200 אזרחים.
- איראן שיגרה למעלה מ-60 טילים בליסטיים לישראל.
- שיגורים בלתי פוסקים של כלי טייס עוינים במהלך הימים הללו.
- מתקפות אירניות כנגד מתקני אנרגיה וייצור דלק בצפון ישראל. המתקנים עדיין פעילים.
שלוחות (פרוקסי) איראניות באזור: החות'ים בתימן משגרים טילים בליסטיים לעבר מרכז ישראל במהלך גל הטילים הבליסטיים מאיראן, מה שמסמן התקפה משותפת ראשונה בגלוי עם איראן.

בתוך איראן

הפרלמנט האיראני, המג'לס, מנסח החלטה לסגת מההסכם מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).
על פי הדיווחים בידי מספר סוכנויות ידיעות, ח'אמינאיי כפי הנראה מסתתר במקלט בלביזאן, טהרן.
הרשויות האיראניות תופסות אדם המואשם בריגול למען ישראל, ומוציאות אותו להורג בתלייה.
סרטונים המופצים ברשתות החברתיות מראות אנשים הקוראים "מוות לדיקטטור" ו"מוות לח'אמינאיי" ממרפסות בתים בלילה.
במשך היום השני ברציפות ישנה תנועה כבדה של רכבים החוצה מטהרן בעוד אזרחים מתפנים מהעיר בעקבות הודעת דובר צה"ל בפרסית.
הבזאר הגדול בטהרן סגור. חשוב להבין שהבזאר של טהרן אינו רק בזאר כי אם מרכיב מרכזי בכלכלתה של טהרן ובתרבותה.
המפלגה הקומוניסטית של איראן (CPI): קוראת להתקוממות עממית להפלת המשטר. במקביל, אך יש לציין שהמפלגה מתנגדת לישראל ולארה"ב.
נרמק, טהרן: התאספויות ברחוב וקריאות "מוות לח'אמינאיי".
מוחמד פאקפור מונה למפקד החדש של משמרות המהפכה.
פקיסטן שחררה הצהרת תמיכה באיראן. ב-15 ביוני, זוהה מספר גדול של מכליות ומשאיות עם ציוד צבאי וטילים נכנס לאיראן מפקיסטן דרך מחוז בלוצ'יסטן.

תגובות גיאופוליטיות

ארצות הברית: הסכימה בחשאי לפעילותה של ישראל, אולם לא נותנת את הסכמתה לחיסול ח'אמינאיי עצמו; הנשיא טראמפ מתריע כי על איראן לגשת למשא ומתן או שתספוג תגובה צבאית אמריקאית "במלוא הכוח". "אנו כרגע לא מעורבים במלחמה אולם ייתכן שנצטרף בשלב מאוחר יותר".
בריטניה: שיגרה מטוסי קרב נוספים לאזור, מה שמאותת על תמיכה אפשרית בישראל. זאת בניגוד להצהרה מוקדמת יותר לעיתונות שקראה ל"נסיגה ולהפגת המתיחות".
איראן
- מסרבת למשא ומתן. משטר האייתולות אמר לקטר ולעומן שהוא לא ינהל משא ומתן עד לתגובה מלאה נגד ישראל.
- איימה כי תתקוף בסיסי צבא אמריקאיים, בריטיים וצרפתיים אם המדינות הללו יתערבו. שיחות הגרעין עם ארה"ב בתיווכה של עומן בוטלו.
הפזורה האיראנית: במספר ערים ברחבי אירופה ובאוסטרליה, קבוצות של מהגרים איראניים מפגינים ומניפים דגלי איראן מלפני המהפכה (מעת שלטון השאח) לצד דגלי ישראל.
פקיסטן: נכון ל-16 ביוני אחר הצהריים, סגרה פקיסטן את כל מעברי הגבול לאיראן.

תחזיות

ישראל מאריכה את מצב החירום ל-30 ביוני, מאותתת על המשך פעילות למשך כשבועיים.
דובר צה"ל הוציא הודעת פינוי בפרסית לתושבי טהרן. ההודעה הפכה לוויראלית ברשתות החברתיות אולם לא פורסמה על-ידי צינורות התקשורת הרשמיים של המשטר האיראני.
מספר גורמים בכירים בישראל אמרו כי הם מצפים שהמלחמה תמשך "שבועות, לא ימים", עם תקיפות נוספות על מתקני גרעין ומטרות צבאיות.
תגובת איראן: צפויה להסלים את מתקפות הטילים הבליסטיים שלה ולמנף את שלוחותיה (חות'ים וחיזבאללה).

הערכות: העימות עלול לגרום לזליגה אזורית, בייחוד במקרה של תקיפת נכסים אמריקאיים או אירופאיים. קורבנות אזרחיים ונזק לתשתיות קריטיות הולכים וגוברים, ללא צפי להפגת ההסלמה בזמן הקרוב.

פגיעות ה-16 ביוני: מפקדת כוח קודס | מקור: דובר צה"ל

פגיעות ה-15 ביוני: תשתית גרעינית בטהראן | מקור: דובר צה"ל

מטה הגרעין האיראני, מעבדות פיתוח גרעיניות | מקור: דובר צה"ל

אתר מרכז מחקר ופיתוח חומרים כימיים, מתקן ייצור צנטריפוגות | מקור: דובר צה"ל

אנשים נמלטים מטהרן | מקור: ערוץ טלגרם "חדשות קרקע"

אתר פגיעת טיל איראני | מקור ערוץ הטלגרם "חדשות קרקע"

שבר טיל איראני שנורה לישראל | מקור: ערוץ טלגרם "חדשות קרקע"

[1] המקבילה האיראנית ל-DARPA האמריקאית

הפוסט דוח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

״עם כלביא״ :מלחמת ישראל-איראן | תמונת מצב ביטחונית

Sun, 15 Jun 2025 15:41:25 +0000

עודכן ב-15 ביוני 2025 | 18:00

סקירה כללית

בשעות הבוקר המוקדמות של 13 ביוני 2025, ישראל פתחה במתקפה מנע כוללת כדי להסיר את האיום הקיומי ההולך וגובר מצד תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. מתקפה זו תוכננה בקפידה והינה חסרת תקדים בהיסטוריה הצבאית המודרנית, היא כוללת שילוב של: חיסולים ממוקדים של בכירים ומדענים, כולל בכירים בצבא האיראני ומשמרות המהפכה, תקיפות ישירות של אתרי גרעין מרכזיים; תקיפות של משגרי טילים בליסטיים ואתרי שיגור; תשתיות אסטרטגיות אחרות; וכן פגיעה במערכות ההגנה האווירית ומערכות ההתרעה של איראן, בין היתר.
בין המחוסלים: מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי; ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראניים מוחמד חוסיין בגרי; כל הפיקוד הבכיר של חיל האוויר של משמרות המהפכה, כולל מפקד חיל האוויר; היועץ הבכיר למנהיג, עלי שמחאני; ולפחות 9 מדעני גרעין.
גורמים ישראליים מסרו כי אתר הגרעין בנטנז נפגע קשות, לצד האתר בעספהן. אתר הגרעין התת-קרקעי בפורדו נפגע, ומידת הנזק תוערך בימים הקרובים.
אתר מרכזי של טילים בליסטיים וטילי שיוט במערב איראן, החצוב עמוק בהרים והוצג בעבר בסרטון תעמולה של המשטר, הושמד.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כינס ישיבת קבינט חירום, על פי הדיווחים, כדי לבחון אם ארה"ב צריכה להתערב במצב. ההערכה היא שחיל האוויר האמריקני יכול לפגוע ביעילות באתרי הגרעין התת-קרקעיים באיראן ולהשלים את המשימה, בעוד שלישראל זה עשוי לקחת זמן רב יותר. טראמפ קרא לאיראן לחזור לשולחן המו"מ כדי למנוע תקיפות נוספות. מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה הודעה כי ישראל ביצעה תקיפה חד-צדדית, וארה"ב אינה מעורבת. בינתיים, עיראק ביקשה מאיראן שלא לתקוף בסיסים אמריקניים בשטחה.
התגובה האיראנית בלילות שישי ושבת כללה מטח של למעלה מ-100 טילים בליסטיים, כל אחד נושא ראש נפץ של עד טון חומר נפץ. כתוצאה מכך, לפחות 10 אזרחים ישראלים חפים מפשע נהרגו, בהם ילדים, ולמעלה מ-200 נפצעו. מתחם מגורים פרטי בראשון לציון נהרס כליל, וחלק שלם של בניין מגורים בבת ים קרס, מה שהוביל למספר נפגעים ואנשים נעדרים. מבנים נוספים נפגעו בתל אביב ובירושלים, כולל גורדי שחקים. ישראל לא חוותה מתקפת טילים בסדר גודל זה בהיסטוריה שלה, למרות שספגה למעלה מ-30,000 רקטות וטילים מעזה, לבנון ותימן.
סילוק האיום הגרעיני והבליסטי של איראן הוא הישג מונומנטלי של ישראל שיניב תועלות עצומות לעולם החופשי, למערב ולמזרח התיכון. פירוז גרעיני במעשים, ולא במילים, מבטיח שאיראן לעולם לא תגיע ליכולות כמו אלה של צפון קוריאה. אין לאפשר לאיראן לצבור מאגר נשק גרעיני שמאיים על העולם החופשי. הציר הרדיקלי בהובלת סין ורוסיה אינו יכול להתחזק בעזרת בעל ברית איראני חמוש בגרעין בלב המזרח התיכון.
השבתת היכולות הגרעיניות והבליסטיות של איראן יכולה גם להסיר מחסום משמעותי בדרך לנרמול יחסים ישראליים-ערביים, על ידי הסרת גורם הרתעה מרכזי בעיני סעודיה ושותפות פוטנציאליות אחרות, תוך שהיא מדגימה את הערך האסטרטגי העצום של ברית עם ישראל כמעצמה אזורית ברורה.
מבצע זה עדיין מתפתח, עם צפי להתפתחויות נוספות בשעות, הימים והשבועות הקרובים.
תוכנית הגרעין של איראן זוהתה על ידי ארה"ב כאיום על האינטרסים האמריקניים, ושתי הממשלות הנוכחית והקודמת, מעבר לקווי המפלגות, קבעו כי איראן אינה יכולה להחזיק בנשק גרעיני. ישראל רואה באיראן את האיום הקיומי המרכזי על המדינה היהודית, ונשבעה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. מחויבות המשטר האיראני לניהול טרור נגד ישראל, ארה"ב והמערב, לצד פעילות גרעינית בשיא של כל הזמנים, הפכה אותו למוקד המדאיג ביותר בזירה הגיאופוליטית של ימינו.

דו"ח זה יציג את הנקודות המרכזיות של המבצע, ויעודכן באופן שוטף בהתאם להתפתחויות בשטח.

An Israeli Air Force plane taking off to strike in Iran | Source: IDF Spokesperson

רקע

תוכנית הגרעין של איראן הגיעה לשיאים חדשים ומדאיגים בתקופה האחרונה:

אי-ציות להתחייבויות הגרעיניות: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סאב״א) הכריזה ב-12 ביוני כי איראן מפרה את התחייבויותיה למניעת הפצת נשק גרעיני כחברה ב״אמנת אי-הפצת נשק גרעיני ״ לראשונה ב-20 השנים האחרונות. בתגובה, איראן הכריזה על הפעלת אתר העשרה שלישי. משרד החוץ האיראני מסר כי "אין ברירה אלא להגיב".
סירוב לשתף פעולה עם פקחי סאב״א: ב-9 ביוני, הסוכנות הכריזה כי איראן אינה משתפת פעולה עם פקחיה, באופן שפוגע בבדיקות יעילות. "כל עוד איראן לא תסייע לסוכנות בפתרון סוגיות הבטיחות הפתוחות, הסוכנות לא תוכל להבטיח שתוכנית הגרעין של איראן היא לשימושים שלווים בלבד", אמר ראש הסוכנות, רפאל גרוסי.
מדינת סף גרעינית: דו"ח עדכני של הסוכנות ממאי 2025 הציג תמונה מדאיגה של השלב המתקדם בתוכנית הגרעין של איראן: 233 ק"ג של אורניום מועשר ל-60%, המאפשר לאיראן לייצר כמות מספקת של אורניום ברמת נשק (90%) תוך 2-3 ימים עבור התקן גרעיני ראשון, ותוך חודש עבור 9 ראשי נפץ גרעיניים. איראן גם מיצתה את מלאי האורניום המועשר ל-20%, המשמש למטרות מחקר אזרחיות אך מהווה צעד חשוב לעבר רמות העשרה גבוהות.
קרבה מסוכנת להשגת נשק גרעיני: ישראל טוענת כי איראן צברה מספיק חומר גרעיני עבור 15 ראשי נפץ גרעיניים, וביצעה "צעדים חסרי תקדים" בהנשקה, מה שהופך אותה ל"קרובה להשגת נשק גרעיני", לדברי ראש הממשלה נתניהו. דובר צה"ל חשף כי "מדעני גרעין איראניים ערכו בחשאי ניסויים לקידום כל הרכיבים הדרושים לבניית נשק גרעיני". הוא הוסיף כי "זו הוכחה חותכת לכך שהמשטר האיראני פועל להשגת נשק גרעיני בתקופה הקרובה".
מתקנים גרעיניים תת-קרקעיים חדשים: סאב״א והמכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) חשפו כי איראן פיתחה מתקנים גרעיניים תת-קרקעיים סודיים, שנועדו לעמוד בתקיפות אוויריות ולהסתיר פעילויות העשרה מתקדמות. תמונות לוויין והערכות מודיעין מצביעות על אתרי חפירה עמוקים בסמוך לנטנז ופורדו, מעוררות חששות כבדים לגבי ייצור צנטריפוגות והעשרת אורניום מעבר לצרכים אזרחיים. אתרים אלה, שרובם מוסתרים מפיקוח בינלאומי, מרמזים על מאמצים מכוונים של איראן להחזיק תוכנית גרעינית מקבילה ובלתי מדווחת, בניגוד להתחייבויותיה.
רטוריקה תוקפנית: בכירים איראניים פרסמו לאחרונה סדרת איומים הולכים ומחריפים. ב-29 בנובמבר 2024, איראן הזהירה כי החלטת סאב״א תוביל ל"צעדים טכניים מיידיים בתגובה". באפריל 2025, עלי שמחאני איים ב"גירוש פקחי סאב״א והפסקת שיתוף הפעולה" וב"העברת חומר מועשר למקומות בטוחים ובלתי ידועים". בפברואר, הנשיא פזשקיאן הכריז: "אם תתקפו מאה… נבנה אלף… אתם יכולים לפגוע במבנים… אבל לא באלה שבונים אותם". הוא הוסיף, "לעולם לא נקבל את ביטול מחקר הגרעין שלנו". שר החוץ אראגצ'י הזהיר: "אם עמדתם היא העשרה אפסית, לא יהיו עוד שיחות… אנחנו לא צוחקים עם אף אחד".
דחיית הצעות שלום: מאז אפריל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוביל משא ומתן דו-צדדי בניסיון למצוא פתרון דיפלומטי שליו לטיפול בתוכנית הגרעין האיראנית. סדרת שיחות נערכה בעומאן וברומא, בהן ארה"ב אישרה כי הגישה מספר הצעות להסכם. בכירים איראניים דחו באופן נחרץ כל הגבלה על העשרת אורניום, בעוד טראמפ הבהיר כי ארצות הברית לא תקבל השגת נשק גרעיני על ידי איראן, וכי "לא תהיה העשרה". עד 3 ביוני, מקור איראני בכיר אישר כי טהרן מתכוננת לדחות את ההצעה האמריקנית.
תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן: איראן הגבירה את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה, המהווה איום קיומי ממשי על ישראל. לפי הצהרת ראש הממשלה נתניהו ודו"ח דובר צה"ל, איראן צברה אלפי טילים בליסטיים שיכולים להגיע לכל נקודה בישראל, כל אחד נושא עד טון חומר נפץ. היא מתכוונת להשיג 10,000 טילים כאלה תוך 3 שנים ו-20,000 תוך 6 שנים. "למדינה בגודלה של ישראל, איום כזה הוא בלתי נסבל", אמר נתניהו.

כל זה מגיע בהקשר הרחב יותר של מתקפה רב-חזיתית ומגוונת של המשטר האיראני על ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. עמדתה החדשה של איראן הופכת אותה למסוכנת מאי פעם, עם תוכנית גרעין ברמות חסרות תקדים; אך במקביל, פגיעה וחשופה יותר מאי פעם, עם קריסת חזיתותיה.

מאמצי ישראל לשחיקת צבאות הפרוקסי ושותפיה של איראן באזור בתגובה למתקפות הביאו להרס, בדרגות שונות, של כלל קווי ההגנה שלה: חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, משטר אסד בסוריה והחות'ים בתימן – כולם ספגו נזקים כבדים או קרסו לחלוטין.
מלחמת עזה עדיין מתפתחת, כאשר צה"ל ממשיך ללחוץ על חמאס לשחרור 53 החטופים הישראלים הנותרים ולהניח את נשקו; מעמדו של חיזבאללה בלבנון נפגע קשות, והתפתחויות פוליטיות עתידיות בסביבה החדשה יקבעו את יחסי ישראל-לבנון בתקופה הקרובה; משטר אסד בסוריה קרס, ופינה את מקומו למנהיגות הג'יהאדיסטית של אחמד א-שרע, כאשר ישראל משתלטת על הגולן הסורי ומשמידה את רוב הנשק שנותר בסוריה; והמיליציה החות'ית בתימן נפגעה קשות מתקיפות ישראליות ואמריקניות, אך ממשיכה להוות איום משמעותי אך מרוחק
ישראל הודתה בתקיפת איראן לראשונה בהיסטוריה באוקטובר 2024, ודווח כי הצליחה לשחוק מרכיבים מרכזיים בהגנות האוויריות שלה.
המשטר האיראני תקף את ישראל ישירות פעמיים, לראשונה בהיסטוריה, באפריל ולאחר מכן באוקטובר 2024, תוך שיגור למעלה מ-500 כלי טיס, טילים בליסטיים, טילי שיוט ורחפנים לעבר ישראל.

אופני הפעולה המרכזיים של ישראל באיראן

ישראל הודתה כי פעלה בווקטורים משולבים הבאים, המהווים מאמץ רב-זרועי לפגיעה בבטן הרכה של איראן:

נטרול הגנות אוויריות ורדארים ברחבי מערב איראן, כולל עשרות רדארים ומשגרי טילי קרקע-אוויר.
חיסול ממוקד של בכירים פוליטיים וצבאיים, שיבוש שרשרת הפיקוד והפלת דמויות מפתח תפעוליות. מקור ביטחוני ישראלי דיווח כי נאסף מודיעין משמעותי ונערכה מעקב כדי לחשוף ולפגוע בדמויות בכירות במערך ההגנה ובתוכנית הגרעין של איראן, שחוסלו לאחר מכן. זו הייתה חלק ממסע חשאי רחב יותר שנועד לפגוע בתשתית הטילים האסטרטגית של איראן.
חיסול ממוקד של מדעני גרעין בכירים, שיבוש מערכת הידע המצטבר ומניעת התאוששות מהירה של הנהגת הגרעין האיראנית.
תקיפות אוויריות של אתרי גרעין מרכזיים, מכוונות ישירות לאתרים שבהם מתבצעת העשרת אורניום ורכיבים מרכזיים אחרים של תוכנית הגרעין.
תקיפות אוויריות של אתרי טילים בליסטיים מרכזיים, מכוונות ישירות לאתרים שבהם מיוצרים ומאוחסנים טילים.
אתרי תשתית לאומית, כולל בית הזיקוק לנפט סאות' פארס ושני מחסני נפט, בנזין ודלק בסביבות טהרן.
פעילות קרקעית של סוכני המוסד: על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, המוסד ביצע את הפעילויות הבאות באיראן:
תקיפות טילים אסטרטגיות: סוכני מוסד פרסו מערכות נשק מונחות מדויקות במרכז איראן, בסמוך לסוללות טילי קרקע-אוויר (SAM) איראניות. מערכות אלה הופעלו בתיאום עם תקיפות חיל האוויר הישראלי ופגעו במטרותיהן במדויק בו זמנית.
דיכוי הגנות אוויריות: במבצע חשאי נפרד, סוכני מוסד הטמינו מערכות תקיפה מתקדמות בתוך כלי רכב אזרחיים. עם תחילת ההתקפה הישראלית המפתיעה, מערכות אלה הופעלו והצליחו לנטרל מתקני הגנה אווירית איראניים מרכזיים.
מתקפת רחפנים על משגרי טילים: המוסד הקים בסיס פנימי של רחפנים עמוסי חומרי נפץ, שהוברחו לעומק איראן זמן רב לפני המתקפה. במהלך התקיפה הישראלית, הרחפנים שוגרו נגד משגרי טילי קרקע-קרקע בבסיס אספג'אבאד ליד טהרן, וחיסלו איומים על מטרות אסטרטגיות ואזרחיות בישראל.

השמיים מעל איראן פתוחים לחלוטין בפני חיל האוויר הישראלי – מצב זה מכונה עליונות אווירית מוחלטת, וסביר להניח שלא ישתנה בשבועות הקרובים.

על פי תקשורת איראנית, כלי תקשורת שונים וסרטונים ויראליים ברשתות החברתיות, נראה כי האתרים הבאים נפגעו עד כה:

Source: IDF Spokesperson

An infographic showing the elimination of nuclear scientists (yellow) and senior militrary offcials (red) in Tehran| Source: IDF Spokesperson

אתר הגרעין בנטנז: הטלוויזייה הרשמית האיראנית דיווחה כי מתקן ההעשרה בנטנז, הממוקם כ-225 ק"מ דרומית לטהרן במחוז אספהן, "נפגע מספר פעמים", והציגה צילומים של עשן כבד העולה מהאתר. רשת החדשות של הרפובליקה האסלאמית של איראן (IRINN) שידרה ב-13 ביוני 2025 צילומים שתוארו כעשן מפיצוצים בנטנז לאחר תקיפות ישראליות. דיווחים מצביעים על כך שהמתקן "נפגע קשות" או "הושמד לחלוטין", כאשר פיצוצים גרמו לשריפות ועשן סמיך שנראה ממרחק. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סאב״א) אישרה את התקיפה אך דיווחה כי לא נרשמה עלייה ברמות הקרינה, מה שמרמז על אי-פריצה מיידית של חומר גרעיני. הרשויות האיראניות אישרו את הרס התשתיות הקריטיות, כולל מתקני צנטריפוגות אשר חיוניים להעשרת אורניום. ראש סוכנות האנרגיה האטומית של איראן הצהיר כי המתקן "הושמד לחלוטין".
בסיס חיל האוויר בטבריז: רשת החדשות של ״קול וחזון של הרפובליקה האסלאמית״ אישרה תקיפות ישראליות על מטרות בטבריז. סרטונים שהתקבלו על ידי Iran International (@IranIntl) הראו את עוצמת הפיצוצים בטבריז, כאשר חלק מהתקשורת האיראנית דיווחה על בסיס חיל האוויר ״פקורי״ כמטרה. הבסיס ספג נזק למסלולים, להאנגרים ואולי למטוסים, אך פרטים ספציפיים עדיין מוגבלים.
מתקן ייצור טילים בשיראז: נפגע, ככל הנראה ייצר דלק ורכיבים לטילי שהאב-1/סקאד-B והיה אתר למחקר ופיתוח עבור תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. המתקן ככל הנראה ספג נזק לקווי ייצור ולמתקני מחקר, אך אין פרטים ספציפיים נוספים. רשת החדשות ״קול וחזון הרפובליקה האסלאמית״ אישרה תקיפות ישראליות על מטרות בשיראז. המידע על שיראז פחות מפורט בהשוואה לנטנז או טבריז, כאשר טלוויזיית המדינה האיראנית מספקת את האישור העיקרי לתקיפות בעיר.
בסיס הטילים בכרמאנשאה: הבסיס הוא אתר אסטרטגי ונקודת שיגור פוטנציאלית לטילים בליסטיים. תקשורת איראנית דיווחה על תקיפות בכרמאנשאה, כפי שצוטט על ידי מספר כלי תקשורת. פיצוצים דווחו ברחבי כרמאנשאה, כאשר בסיס הטילים זוהה כמטרה עיקרית בשל תפקידו בתוכנית הטילים של איראן. הנזק לבסיס ככל הנראה כלל אחסון טילים ומתקני שיגור, אך פרטים ספציפיים אינם מתועדים היטב.
אתר אסטרטגי לאחסון טילים בליסטיים ושיוט במערב איראן: חצוב עמוק בהר והוצג בעבר בסרטון תעמולה של המשטר. הסרטון הראה מספר טילים מונחים בבונקרים תת-קרקעיים, מוכנים לשיגור, והציג את ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים מוחמד חוסיין בגרי ואת מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה עמיר עלי חאג'יזדה, שניהם חוסלו מאז.
טהרן: מספר אתרים צבאיים בטהרן נפגעו, כאשר גם שכונות מגורים נפגעו. דווח על מבנים וכלי רכב שניזוקו. דמויות מפתח, כולל ראש משמרות המהפכה חוסיין סלאמי ומפקדים אחרים, חוסלו. טלוויזיית המדינה דיווחה כי שכונות מגורים בטהרן נפגעו, עם פיצוצים שנשמעו בצפון-מזרח הבירה. טלוויזיית המדינה האיראנית דיווחה על תקיפת מטה משמרות המהפכה. המתקן ספג נזק מבני חמור, עם הרס של מרכזי פיקוד ושליטה, מערכות תקשורת ותשתיות תפעוליות. צילומי תקשורת ממלכתית איראנית וערוץ טלגרם המזוהה עם משמרות המהפכה (Sepah News) הראו עשן סמיך העולה מהאתר, המעיד על הרס משמעותי. מתקן מרכזי הקשור למשרד ההגנה של איראן, האחראי על תיאום צבאי ותוכניות פיתוח טילים, נפגע עם דיווחים על שריפות באתר ובמתקנים סמוכים. שדה תעופה מעורב אזרחי-צבאי, בסיס מהרבאד, המאכלס נכסי חיל האוויר האיראני (IRIAF), כולל מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית, ספג נזק. שריפה דווחה בבסיס, עם נזק לתשתית צבאית, כולל מסלולים ואולי מטוסים.
תקיפות כירורגיות נגד אנשי צבא פגעו בשכונות מגורים בצפון-מזרח טהרן, ביתם של בכירי ה-משמרות המהפכה. מספר בנייני דירות ניזוקו או קרסו, עם תמונות המראות הריסות, כלי רכב הרוסים ושריפות.
אתר הגרעין בפורדו: דווח כי נפגע, אך הפרטים עדיין מעורפלים.
שיבושים חמורים באינטרנט, וואטסאפ וחשמל ברחבי איראן: סרטונים ויראליים ופוסטים ברשתות החברתיות דיווחו על שיבושים באינטרנט, וואטסאפ וחשמל. שיבושים אלה יוחסו להשפעת התקיפות על תשתיות קריטיות, אף כי לא פורטו מיקומים או סיבות ספציפיות (למשל, תקיפות ממוקדות על רשתות חשמל או מבצעי סייבר).
ב-13–14 ביוני 2025, תקיפות ישראליות כוונו לתשתית האנרגיה של איראן:
דרופ פארס: ישראל פגעה בשדה הגז דרום פארס במחוז בושהר, מאגר הגז הטבעי הגדול בעולם, ומספר מחסני דלק בטהרן. תקשורת ממלכתית איראנית, כולל תסנים ופארס, דיווחה על תקיפת רחפן על בתי הזיקוק של ״שלב ״14 בדרום פארס, שגרמה לשריפה שהפסיקה 12 מיליון מטרים מעוקבים של ייצור גז עד שכובתה, כאשר יחידה אחת נותרה לא פעילה.
שהראן: בטהרן, משרד הנפט האיראני אישר תקיפות על שני מחסני דלק: שהראן בצפון-מערב ואחד נוסף מדרום לעיר. עיתונאי AFP היה עד למחסן שהראן בוער, עם פיצוצים מסיביים שסיכנו שכונות מגורים סמוכות, כפי שדווח על ידי גורם במשרד. מחסן שהראן, המטפל ב-8 מיליון ליטר בנזין מדי יום ומאחסן דלק לשלושה ימים לצורכי טהרן, ספג נזק משמעותי.
תקיפות נוספות פגעו במתקן גז ליד בנדר עבאס ובחברת הזיקוק לגז פג'ר ג'אם, אך הפרטים פחות מאומתים.
לא דווחו נפגעים אזרחיים ישירים מתקיפות האנרגיה, אך ההתקפה הרחבה יותר גרמה למותם של לפחות 78 אנשים, על פי תקשורת ממלכתית איראנית – רובם אזרחים.
התקיפות עוררו חששות בשוק האנרגיה העולמי, כאשר מחירי הנפט עלולים לעלות ל-86–100 דולר לחבית.
איראן נשבעה לנקום, וביטלה שיחות גרעיניות מתוכננות עם האמריקנים בעומאן.
דיווחים מצביעים על אפשרות לחיסול שר ההגנה האיראני עזיז נסירזאדה, אך זה טרם אומת.

Building complexes in Tehran where targeted killings of senior Iranian officials took place | Compliation: Iran News t.me/@hadshotiran

The Natanz Nuclear site | Credit: Open Source Centre, © Airbus Defence and Space

The Shiraz Military Airbase

The Kermanshah Missile Facilities, Source: Iran News t.me/@hadshotiran

A ballistic missile factory in Kermanshah, Saturday | Source: Satellite images; Iranian social media

Fire erupts following the IDF strike in the Shiraz military base that included a ballistic missile factory

The military site storing ballistic and cruise missiles in western Iran was carved into the mountain and previously featured in an IRGC propaganda video, with Chief of Staff of the Armed Forces Bagheri and Commander of the IRGC Air Force Hagizadeh, both since eliminated | Source: IDF Spokesperson

Ballistic missile launchers attacked in Iran | Source: IDF Spokesperson

מטרות שחוסלו

• עלי שמחאני, ראש תוכנית הגרעין של איראן ויועץ בכיר למנהיג העליון. מקורות:

Iran International ותקשורת ממלכתית איראנית. אושר על ידי איראן וישראל.

הנהגה צבאית שנפגעה

מפקד ח'טם אל-אנביא (מרכז פיקוד חירום) – ח'טם-א-עולם – עלי רשיד. אושר על ידי איראן וישראל. מפקד מערכת הביטחון החירום של המשטר האיראני. אחראי בשגרה למוכנות ולבניית כוח למלחמה עבור המשטר האיראני. קידם באופן פעיל את התוכנית להשמדת מדינת ישראל. IRIB ותסנים: אישרו את מותו של רשיד.

מפקד משמרות המהפכה – חוסיין סלאמי: אושר על ידי איראן וישראל. אחראי להפעלת הכוח הצבאי של איראן במזרח התיכון. השתתף בדיכוי מתנגדי המשטר האיראני. פיקד על כוחות היבשה, האוויר והים, "כוח קודס" הפרוס ברחבי המזרח התיכון, וכוחות פנימיים באיראן ("בסיג'"). הטלוויזיה האיראנית הרשמית ותקשורת הקשורה למשמרות המהפכה אישרו את מותו, הוא הבכיר האיראני הבכיר ביותר שחוסל, אף בכיר יותר מסולימאני, מפקד כוח קודס לשעבר, שחוסל ב-2020. מקורות: טלוויזיית המדינה האיראנית, תקשורת משמרות המהפכה.

ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים – מוחמד חוסיין בגרי: אושר על ידי איראן וישראל. המפקד הצבאי הבכיר ביותר באיראן. מחזיק בסמכות קבלת החלטות רחבה במנגנון הביטחוני של איראן. אחראי לתיאום בין גופי הביטחון האיראניים השונים. מקורות: סוכנות הידיעות פארס, מהר ו-IRIB.

מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה – עמיר עלי חאג'יזדה: אושר על ידי איראן וישראל. הדמות המרכזית באיראן האחראית לתקיפות ישירות נגד מדינת ישראל. פיקד על מתקפות הטילים של איראן על ישראל ב-2024. מפקד מוערך מאוד בהנהגה הביטחונית של איראן. הוביל את התקיפה על מתקני הנפט הסעודיים בספטמבר 2019. מקורות: צה"ל, סוכנויות ידיעות איראניות.
כלל פיקוד חיל האוויר חוסל יחד עם המפקד חאג'יזדה, במטה תת-קרקעי שהתכונן לתקוף את ישראל. מקורות: דיווחים רשמיים של משמרות המהפכה, תסנים. אושר על ידי איראן.
טאהר פור – מפקד פיקוד הרחפנים של חיל האוויר של משמרות המהפכה. מקורות: הצהרות משמרות המהפכה, תקשורת מקומית איראנית. אושר על ידי איראן בלבד (תקיפה נטענה על ידי ישראל).

דאוד שיח'יאן – מפקד מטה ההגנה האווירית של חיל האוויר של משמרות המהפכה. מקורות: תקשורת ממלכתית איראנית. אושר על ידי איראן.
עמיר מוסאווי – מפקד הצבא האיראני: דווח בלבד (לא מאומת).
עמיר שהראם איראני – מפקד הצי האיראני: דווח בלבד (לא מאומת).
עלי רזה פורדסטן – מפקד כוחות היבשה לשעבר: דווח בלבד (לא מאומת).
קיומרס היידרי – מפקד כוחות היבשה: דווח בלבד (לא מאומת).
נסירזאדה – מפקד חיל האוויר: דווח בלבד (לא מאומת).

Credit: IDF Spokesperson

מפקדי משנה של ה–משמרות המהפכה שחוסלו
• מוחמד פקפור – מפקד כוחות היבשה של ה–משמרות המהפכה: דווח בלבד (לא מאומת).
• עלי רזה טנגסירי – מפקד הצי של ה–משמרות המהפכה: דווח בלבד (לא מאומת).
• אסמאעיל קאאני – מפקד כוח קודס של ה–משמרות המהפכה: דווח בלבד (לא מאומת).
• עלי רזה סולימאני – מפקד כוח בסיג': דווח בלבד (לא מאומת).

מדעני גרעין

ישראל אישרה את חיסולם הממוקד של 9 מדעני גרעין.

ד"ר פרידון עבאסי דוואני: אושר על ידי איראן וישראל. מקורות: רויטרס מצטטת את הטלוויזייה הרשמית של איראן, תסנים. ראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן לשעבר (2011–2013). מדען גרעין בכיר וחבר פרלמנט לשעבר. כמעט חוסל ב-2010 על ידי ישראל. רויטרס מצטטת טלוויזיית המדינה האיראנית שאישרה את מותו. תסנים (המזוהה עם משמרות המהפכה) אישרה את מותו של עבאסי, ותיארה אותו כמדען גרעין וראש ארגון האנרגיה האטומית לשעבר.

ד"ר מוחמד מהדי טהרנצ'י: אושר על ידי איראן וישראל. מקורות: IRIB, תסנים, רויטרס. מדען גרעין בולט וראש אוניברסיטת אזאד האסלאמית בטהרן. IRIB (שידורי הרפובליקה האסלאמית של איראן) ותסנים אישרו את מותו של טהרנצ'י בתקיפות ישראליות.

תסנים דיווחה על הריגת ארבעה מדעני גרעין נוספים:

עבדולחמיד מנוצ'הר (גם דווח כעבדולחמיד מינוצ'הר) – מעורב בפיתוח מקורות נויטרונים וטריגרים. דווח בלבד (לא מאומת).
• אחמדרזה זולפגרי דריאני – פיזיקאי גרעין ופרופסור באוניברסיטת שהיד בהשתי. דווח בלבד (לא מאומת).
• עמירהוסיין פחי (גם נכתב כעמירהוסיין פחאחי) – חוקר מסווג בטכנולוגיית גרעין/הגנה. דווח בלבד (לא מאומת).
אכבר מוטלבי-זאדה (נקרא גם מוטליביזאדה) – מומחה להנדסה כימית/צבאית בתוכניות העשרה. דווח בלבד (לא מאומת).

מערכות הגנה אווירית שנפגעו

על פי צה"ל, מערכות ההגנה האווירית הבאות הושמדו על ידי חיל האוויר וסוכני המוסד:

SA-69 (עותק של SA-300) טווח יירוט משוער: 300 ק"מ
SA-68 טווח יירוט משוער: 85 ק"מ
SA-71 טווח יירוט משוער: 24 ק"מ
SA-63 טווח יירוט משוער: 105 ק"מ

כלי תקשורת ישראליים דיווחו על פעילות המוסד כדלקמן:
• הכנה מתקדמת של המוסד: בחודשים האחרונים, המוסד חדר לאיראן, בנה בסיסים קדמיים בחשאי ואגר טילים מדויקים ורחפנים משוטטים בסמוך לאתרי SAM איראניים.
• שיגור מתוך איראן: כאשר חיל האוויר הישראלי פתח את התקיפה הרחבה אמש, כלי הנשק שהוצבו מראש על ידי המוסד שוגרו מתוך איראן, וסיפקו "מכה ראשונה" פנימית על הגנות האוויר האיראניות.
• מבצע רב-שכבתי: לפחות שלוש יחידות מוסד מקבילות – צוותי קומנדו, ערכות תקיפה המוטמנות בכלי רכב ואתרי שיגור בשליטה מרחוק – תואמו כדי לשתק את רשת ההגנה האווירית של איראן ולפנות את הדרך למטוסים ישראליים.

טילים שאיראן השתמשה בהם

הטילים הבליסטיים הבאים של איראן יעילים לתקיפת ישראל:

שהאב-3: טווח יעיל ~1,300 ק"מ
קדר: טווח יעיל 1,600 ק"מ
עמאד: טווח יעיל 1,600–2,500 ק"מ
ח'ורמשהר 1–4: טווח יעיל 2,000–3,000 ק"מ
פתח-1: טווח יעיל 1,400 ק"מ
חאג' קאסם: טווח יעיל 1,400 ק"מ
ח'ייבר שכאן: טווח יעיל 1,450 ק"מ
סג'יל: טווח יעיל עד 2,000 ק"מ

*** על פי דיווחים, איראן מחזיקה ביכולות בליסטיות הנשענות במידה רבה על טכנולוגיות צפון קוריאניות וסיניות. לכן, סביר כי טכנולוגיות מתקדמות הועברו לאיראן ושולבו בארסנל הנשק שלה – כולל, פוטנציאלית, טילים היפרסוניים.

אמצעי לחימה אווירית: רחפנים

שהד-129: טווח יעיל 1,700 ק"מ
עזה: טווח יעיל 2,000 ק"מ
מוהאג'ר: טווח יעיל 2,000 ק"מ
אראש-2: טווח יעיל 2,000 ק"מ
שהד-136: טווח יעיל 2,500 ק"מ
קמאן-122: טווח יעיל 3,000 ק"מ

תגובת איראן והחזית הפנימית בישראל

תגובת איראן

במהלך 24 השעות הראשונות, עד ליל שישי, ישראל צפתה לתגובה משמעותית מצד איראן, כאשר ראש הממשלה נתניהו המליץ לישראלים להתכונן לשהיות ממושכות במקלטים בטוחים וציין כי "אין מלחמות בחינם". האיראנים מתייחסים לתגובתם המתוכננת כ"מבצע הבטחת האמת 3". במהלך בוקר שישי, איראן שיגרה כ-100 רחפנים לעבר ישראל, שדווח כי רובם יורטו הרחק משטח ישראל מעל שמי ירדן וסעודיה, בין היתר. ירדן הודיעה כי צבאה הפיל מספר רחפנים שחדרו למרחב האווירי שלה.
בליל שישי (13 ביוני), איראן שיגרה מספר מטחים של טילים בליסטיים, שגרמו נזק כבד בסביבות תל אביב, כולל פגיעה ישירה בגורדי שחקים ומקומות אחרים במרכז ישראל. בראשון לציון, מתחם של שישה בנייני מגורים הושמד לחלוטין, עם 2 הרוגים וכמה פצועים. הרוג נוסף דווח במקום אחר בסביבות תל אביב.
בליל שבת (14 ביוני), איראן שיגרה מטח טילים בליסטיים שפגעו ישירות בבניין מגורים בבת ים, גרמו לקריסתו החלקית, עם לפחות 10 הרוגים, כולל ילדים, ו-200 פצועים בבניין ובסביבתו הקרובה. כמה דווחו כנעדרים ונקברו שעות ארוכות תחת ההריסות. ברחובות, פגיעה ישירה גרמה לפציעות, וכן במקומות אחרים במרכז ישראל. בניין בן שתי קומות דווח כי נפגע בירושלים. כ-40 טילים בליסטיים שוגרו לעבר צפון ישראל, ופגעו בטמרה, עיירה ערבית בצפון ישראל, עם הרוג אחד ו-13 פצועים.
בנוסף, כ-7 רחפנים יורטו מעל שמי ישראל ומעבר להם, כולל באזור הגליל. חיל האוויר הירדני גם הפיל רחפנים מעל שמי המדינה.

Interceptions in Tel Aviv, Israel | Source: Social media

Heavy damages to houses in Rishon Lezion | Source: Social media

Remainders of an Iranian ballistic missile in a private home, central Israel | Source: Social media

Damage to a collapsed building in Bat Yam, Israel, leading to at least 10 fatalities and multiple injured and missing | Source: Social media

Iranian drone intercepted above the skies of the Galilee by the Israeli Air Force | Source: Social media

מצב החזית הפנימית בישראל

החל מ-03:00 (בוקר שישי, 13 ביוני), נכנסו לתוקף שינויים מיידיים בהנחיות ההגנה של פיקוד העורף. על פי ההודעה, כל אזורי המדינה יעברו ממצב "פעילות מלאה" ל"פעילות חיונית בלבד". צפירה נשמעה כדי להתריע לישראלים על מצב החירום החדש, עם הודעות חירום קופצות שנשלחו לכל הטלפונים הניידים.
הערכות של גורמים ישראליים מצביעות על כך שהסכסוך עם איראן צפוי להימשך לפחות שבועיים.
התקהלויות במרחבים ציבוריים ועבודה במקומות לא חיוניים ייאסרו, בהתאם לרשימות מעודכנות שהוציא משרד הביטחון.
צו אזרחי חירום להמשכיות שירותים חיוניים: בשל המצב הביטחוני הנוכחי והכרזת "מצב מיוחד" בעורף, ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ישראל כץ, שר העבודה יואב בן-צור חתם על צו חירום.
הצו מאפשר לעובדים במגזרי שירותים חיוניים להמשיך לעבוד באזורים תחת מעמד עורף מיוחד, בהתאם להנחיות הבטיחות של פיקוד העורף.
זה כולל מגזרים כמו: מים, חשמל, דלק, גז, טיפול רפואי חירום (בתי חולים, מוסדות גריאטריים, מרכזי דיאליזה, בתי אבות), שירותי בריאות קהילתיים, אספקת מזון, מוסדות רווחה, תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ותעשיות התומכות בצבא.
במקרה של מחסור בכוח אדם, משרד הממשלה הרלוונטי רשאי לבקש ממנהל הכלכלה החירום לשקול הוצאת צווי גיוס כוח עבודה חובה.

צו זה מאפשר לממשלה לגייס עובדים לפי הצורך כדי להבטיח תפקוד של תשתיות ושירותים קריטיים במהלך מצב חירום.

נמל התעופה בן גוריון פונה וצפוי להישאר סגור לפחות שלושה ימים. כל הטיסות אל ישראל וממנה בוטלו.
משרד הבריאות הורה לכל בתי החולים לעבור למצב חירום יוצא דופן, הכולל מעבר למתקנים תת-קרקעיים מוגנים וביטול כל פעילויות לא דחופות.
כל בתי החולים הונחו להשעות שירותי חוץ וניתוחים אלקטיביים, כולל ניתוחים שאינם מצילי חיים, טיפולים שגרתיים וביקורי מרפאות. קופות החולים ומרכזי בריאות אם וילד יפסיקו גם הם שירותים שגרתיים, למעט פעילויות חיוניות, בעיקר דיאליזה.
מגן דוד אדום (מד"א) קורא לציבור לתרום דם, עם עדיפות לבעלי סוג דם O.
כל מוסדות החינוך השעו את פעילותם. כ-2.4 מיליון תלמידים, מגני ילדים ועד תיכונים, נשארו בבית.
הציבור נקרא לעקוב אחר הנחיות פיקוד העורף כפי שפורסמו בערוצים הרשמיים.
הנחיות פיקוד העורף לתושבים כוללות: לאחר שמיעת צפירת אזעקה, אין לעזוב את המקלט המוגן לאחר עשר דקות אלא אם הונחה במפורש על ידי פיקוד העורף. אסור לפרסם בוואטסאפ, פייסבוק, טיקטוק או כל פלטפורמת מדיה חברתית אחרת את מיקומי פגיעות טילים או יירוטים.
בתי כנסת יישארו סגורים בשבת על רקע מצב החירום הלאומי.
עלייה של 300% בקונים; תורים ענקיים ברשתות הקמעונאיות: נרשמה עלייה חדה בביקוש לסוללות, טרנזיסטורים וגנרטורים, כאשר לקוחות רבים מלאים בבקבוקי מים, חלב וחטיפים. על פי הנחיות פיקוד העורף, מפעלי שטראוס, תנובה ואסם ממשיכים לפעול כרגיל, וכך גם סניפי סופרמרקטים ורשתות בתי מרקחת המוכרות מוצרים חיוניים, יחד עם מאפיות. שעות הפתיחה של החנויות נותרו ללא שינוי, והסניפים פועלים כרגיל תחת הנחיות פיקוד העורף. בקרפור דווח על עליות משמעותיות ברכישות: סוללות עלו ב-1000%, מים ב-500%, מזון יבש ב-400%, מוצרי תינוקות ב-350%, נייר טואלט ב-300% ומוצרי חלב ב-200%.
רשתות הקמעונאות יפעלו במצב חירום, גם תחת אש.

The Middle East skies showing the Iranian airspace empty and the Israeli airspace almost empty Updated 15062025 1000 | Source: adsbexchange.com

תגובות

ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "מבצע זה יימשך כמה ימים שיידרשו כדי לסלק את האיום הזה. במשך עשורים, הרודנים בטהרן קראו בגלוי, בחוצפה, להשמדת ישראל. הם גיבו את הרטוריקה הג'נוסיידית שלהם בתוכנית לפיתוח נשק גרעיני״. הוא אמר כי לאיראן יש מספיק אורניום מועשר עבור "תשע פצצות אטום". "בחודשים האחרונים, איראן נקטה צעדים שמעולם לא נקטה קודם, צעדים להנשקה של האורניום המועשר הזה. אם לא תיעצר, איראן יכולה לייצר נשק גרעיני בזמן קצר מאוד. זהו סכנה ברורה ומיידית להישרדותה של ישראל״. הוא הוסיף, "אנחנו לא יכולים להשאיר את האיומים לדור הבא, כי אם לא נפעל עכשיו, לא יהיה דור הבא."
שר הביטחון כץ: "מי שפועל להשמיד את ישראל יחוסל. איראן תשלם מחירים גבוהים יותר ויותר כל עוד היא נצמדת לתוקפנות שלה."
רמטכ"ל אייל זמיר: "אלה ימים של הכרעה, אנו עומדים בפני פרק חדש במערכה להבטחת עתידנו״. צה"ל יצא למערכה "לתקוף את האיומים האסטרטגיים של איראן כלפי ישראל. אנו נמצאים במערכה היסטורית וגורלית למניעת איום קיומי." הוא הוסיף, "הגיע הזמן, הגענו לנקודת האל-חזור. לא נוכל עוד להמתין."

איראן

המנהיג האיראני עלי חמינאי איים על ישראל בתגמול: "המשטר הציוני ביצע פשע בארצנו היקרה היום לפנות בוקר בידיו השטניות, המוכתמות בדם. המשטר הזה צריך לצפות לעונש חמור. בחסדי האל, זרועו החזקה של הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית לא תניח להם ללא עונש. בפשע זה, המשטר הציוני הכין לעצמו גורל מר וכואב, אותו הוא בהחלט יראה."
שר החוץ האיראני אמר כי התקיפות "שקולות להכרזת מלחמה" במכתב לאו"ם.
איראן דרשה כינוס דחוף של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות התקיפות.

סין

פו קונג, שגריר סין באו"ם: "סין מתנגדת לכל פגיעה בריבונות, בביטחון וברשות הטריטוריאלית של איראן, ומתנגדת לכל הסלמה של מתיחות והרחבת סכסוכים. עלייה פתאומית במתיחות האזורית אינה לטובת אף צד."

ארצות הברית

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: "התקפה הישראלית על איראן הייתה מצוינת". "יש עוד בדרך". "נתנו להם הזדמנות והם לא ניצלו אותה. הם נפגעו קשה, קשה מאוד. הם נפגעו בערך הכי קשה שמישהו יכול להיפגע״. טראמפ אמר ל-Fox News כי היה מודע לכך שישראל עומדת לבצע תקיפות מקדימות על איראן לפני שהתרחשו. הנשיא פרסם ב-Truth Social כי הוא קורא לאיראן לקבל הסכם – "פשוט תעשו את זה", תוך שהוא מאיים על איראן לא לתקוף את ארה"ב, ואמר כי "ארצות הברית מייצרת את הציוד הצבאי הטוב והקטלני ביותר בעולם, בהרבה, ויש לישראל הרבה ממנו, ועוד בדרך – והם יודעים איך להשתמש בו." הוא הוסיף, "כולם מתים עכשיו, וזה רק יחמיר!" והכיר בכך שמתוכננות תקיפות "אכזריות יותר" קדימה.
מחלקת המדינה הורתה על פינוי צוות לא חיוני ובני משפחותיהם משגרירויות ובסיסים צבאיים במזרח התיכון.

רוסיה

פוטין:״מלחמה בקנה מידה מלא" במזרח התיכון אפשרית בעקבות תקיפות האוויר של ישראל על אירא
פוטין ((לאחר שיחת טלפון עם טראמפ): "גינה את הפעולות הצבאיות של ישראל נגד איראן והזהיר מפני הסכנות של הסלמה נוספת… שני המנהיגים הסכימו שהמלחמה במזרח התיכון צריכה להסתיים״.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב:״ רוסיה מודאגת מההתפתחויות ומגנה את ההסלמה החריפה הזו."
קוסאצ'וב, סגן יו"ר הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, הבהיר כי רוסיה תעמוד לצד בעלת בריתה, איראן.

בריטניה

קיר סטארמר אמר: "הדיווחים על תקיפות אלה מדאיגים ואנו קוראים לכל הצדדים לסגת ולהפחית את המתיחות בדחיפות. הסלמה אינה משרתת אף אחד באזור. היציבות במזרח התיכון חייבת להיות בראש סדר העדיפויות ואנו פועלים עם שותפים להפחתת המתיחות. עכשיו זה הזמן לריסון, רוגע וחזרה לדיפלומטיה."
ראש הממשלה קיר סטארמר: "אנו פורסים מטוסי קרב נוספים של חיל האוויר המלכותי במזרח התיכון… אנו עומדים בפני תנאים אינטנסיביים ומשתנים במהירות… אנו מאשררים את תמיכתנו בזכותה של ישראל להגנה עצמית תוך קריאה לריסון ומאמצים דיפלומטיים רחבים יותר להפחתת הסיכון להסלמה אזורית רחבה יותר."

העולם הערבי

ישראל על פי הדיווחים כי העבירה מסר בנוסח חריף לעיראק, סוריה ולבנון, והזהירה אותם מפני התערבות. "כל התערבות מצדכם, אפילו הקלה ביותר, תגרור תגמול ישראלי לא פרופורציונלי. נחסל את כל התשתיות הקריטיות במדינותיכם תוך שעות – כולל נמלים, תחנות כוח, בסיסים ומסלולים אסטרטגיים."
לבנון: מקורות אומרים כי הממשלה לא תאפשר לחיזבאללה להתערב נגד ישראל מטעם איראן. אל-ערביה דיווחה כי ממשלת לבנון הודיעה לארגון הטרור כי היא "לא תסבול" תגובה נגד ישראל. "הזמן שבו הארגון עקף את המדינה בהחלטה לצאת למלחמה הסתיים," הוסיפו. מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם אומר כי חיזבאללה "יתמוך בכל תגובה איראנית נגד ישראל", ומקור בחיזבאללה אמר לרויטרס כי "חיזבאללה לא יפתח בהתקפה משלו על ישראל בתגמול לתקיפות ישראל."
סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן כולן גינו רשמית את התקיפה של ישראל נגד איראן, אך יש סיבה להאמין כי באופן פרטי, מדינות אלה מאשרות אותה. סעודיה פרסמה הודעה לעיתונות: "בעוד הממלכה מגנה את התקפות הזוועה הללו, היא מאשררת כי הקהילה הבינלאומית ומועצת הביטחון נושאים באחריות גדולה להפסיק מיד את התוקפנות הזו״. שר החוץ של איחוד האמירויות אמר בהצהרה: "המשרד חזר על אמונתה של איחוד האמירויות כי קידום דיאלוג, הקפדה על החוק הבינלאומי וכיבוד ריבונות המדינות הם הבסיס הטוב ביותר לפתרון המשברים הנוכחיים."
על פי אל-ערביה, גורם ביטחוני עיראקי בכיר ציין כי ממשלת עיראק ביקשה מאיראן לא לתקוף אינטרסים אמריקניים על אדמת עיראק.
רזה פהלווי, יורש העצר האיראני: "עלי חמינאי, המנהיג הטיפש של המשטר האנטי-איראני של הרפובליקה האסלאמית, גרר שוב את איראן שלנו למלחמה – מלחמה שאינה שייכת לאיראן או לאומה האיראנית, אלא לרפובליקה האסלאמית ולחמינאי.

המסר שלי לצבא, למשטרה ולכוחות הביטחון ברור: המשטר הזה ומנהיגיו המושחתים והבלתי כשירים אינם מעריכים את חייכם או את איראן שלנו. התרחקו מהם והצטרפו לעם.

מאבקה של האומה האיראנית נגד הרפובליקה האסלאמית ההרסנית הוא לשחרור ולבנייה מחדש של איראן. הפתרון הוא להפיל את הרפובליקה האסלאמית באמצעות הפגנות רחוב ומכות ארציות."

הפוסט ״עם כלביא״ :מלחמת ישראל-איראן | תמונת מצב ביטחונית הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

איראן גרעינית: הסוף לאשליית ההסכם והכרעת השעה

Fri, 06 Jun 2025 08:40:36 +0000

הצהרות בכירים איראניים, דו"חות מודיעיניים ופעילות בשטח מוכיחים חד-משמעית: איראן נחושה להשיג נשק גרעיני ואינה מתכוונת לכבד הסכמים בינלאומיים. המערב ניצב כעת בפני ההחלטה הקריטית בין פעולה צבאית נחושה לבין השלמה עם איראן גרעינית, תרחיש שיעצב מחדש את המציאות האזורית והגלובלית.

עבאסי הסיר את המסכה: לא אם – אלא מתי תיבנה הפצצה האיראנית

בימים האחרונים ארצות הברית הגיעה לסבב השיחות האחרון עם איראן כשהיא נחושה לקדם פתרון דיפלומטי, והניחה על השולחן מגוון הצעות – החל באפשרות להותיר בידי איראן כמות מוגבלת של אורניום מועשר לרמה אזרחית, דרך הסרה הדרגתית של סנקציות, וכלה בהסכמה לפיתוח גרעין אזרחי תחת פיקוח בינלאומי, או באמצעות גוף שלישי. אך כל המחוות הללו נתקלו בחומת סירוב נחרצת.

ב-4 ביוני 2025, הבהיר המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, כי "העשרה היא חלק חיוני מתוכנית הגרעין של איראן. לא ננטוש את העשרת האורניום".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומנהיג איראן עלי ח'אמנהאי | קרדיט: Shutterstock.com

אשליית ההסכם מתנפצת: איראן חושפת את כוונותיה האמיתיות

סירובו של חמינאי לא הפתיע, הוא תאם באופן מדויק את רוח הדברים שהשמיע רק ימים קודם לכן פרופ' פריידון עבאסי, לשעבר ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, שהצהיר כי "יש לנו את כל הידע והיכולת לבנות פצצה גרעינית", וכי ברגע שיינתן האות – הביצוע עשוי לארוך "שעתיים עד כמה חודשים". הדברים האלה מציירים תמונה עגומה אך ברורה: איראן לא חיפשה הסכם, אלא מריחת זמן בדרך למטרה צבאית. ההצעות המערביות, גם הנדיבות שבהן, לא יוכלו להתחרות באסטרטגיה ארוכת טווח של משטר שמעולם לא באמת התכוון לוותר על הפצצה. הצהרותיו של פרופ' פריידון עבאסי, שנאמרו ימים ספורים בלבד לפני סירובו של חמינאי להסכם, ממחישות עד כמה הדיון הדיפלומטי היה מנותק מהמציאות בשטח.

ב-28 במאי 2025 אמר פרופ' עבאסי: "אם אקבל פקודות לבנות פצצה גרעינית – אעשה זאת. אנחנו יכולים לבנות פצצה גרעינית קטנה שיכולה להרוס בסיס צבאי שלם, ואינה מסווגת כנשק להשמדה המונית. לציונים יש סיכוי לעזוב עכשיו, צריך לחסל את מי שנשאר".

עבאסי, שכיהן בתפקיד בין השנים 2011-2013, ועל-פי מקורות זרים ניצל מניסיון חיסול ישראלי, טען כי "יש לנו את כל הידע והיכולת לפתח פצצה גרעינית. אנחנו רק צריכים לקבל החלטה. עד עכשיו לא הנחו אותנו לבנות פצצה. זה יכול לקחת שעתיים ויכול לקחת כמה חודשים, כשנתחיל נדע".

אמירה נוספת שלו מחודש פברואר 2025, המחישה היטב את שיטת השקר של איראן כטקטיקה בזירה הדיפלומטית. לטענתו, איראן תוכל לקיים הרתעה אפקטיבית מול ארה"ב וישראל, באם העשרת האורניום יאפשר לייצר נשק גרעיני ויאוחסן במקום בטוח, כך שגורם זר לא יוכל להפציצו.

הצהרותיו של עבאסי חושפות בבירור את שאיפותיה, כוונותיה, וחמור מכך – את יכולותיה המעשיות של איראן. הצהרותיו נאמרו שלושה ימים בלבד לאחר הסבב החמישי של שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן – מה שמעיד על תחושת חסינות והתרסה כלפי המערב. כל אלה מציבים את ממשל טראמפ בפני החלטה היסטורית: האם להתקדם להסכם חדש, או להכיר במציאות שבה איראן קרובה יותר מאי פעם לפצצה.

המודיעין חושף: המציאות מאחורי ההצהרות האיראניות

דבריו של עבאסי קיבלו חיזוק דרמטי ב-31 במאי 2025, עם פרסום דו"ח סודי של סבא"א, שחושף כי טהראן ממשיכה להעשיר אורניום ברמה של 60% ובהיקף של 408.6 ק"ג, גידול של 50% בתוך שלושה חודשים בלבד. לפי ההערכות, מדובר בכמות המספיקה לכעשר פצצות גרעיניות, בקצב ייצור של פצצה אחת בחודש. הדו"ח חשף בנוסף פעילות גרעינית באתרים סודיים (מריבאן, ורמין וטורקוזבאד), לצד השמדת ראיות והפרת התחייבויות.

דו"ח זה מתפרסם שלושה ימים בלבד לאחר פרסום דו"ח המודיעין האוסטרי. הדו"ח המודיעיני, בן 211 עמודים, קבע כי בניגוד להערכות האחרונות של ארה"ב שטוענות כי איראן עדיין לא בונה נשק גרעיני ושחמינאי לא אישר את חידוש התוכנית שהשהה בשנת 2003, תוכנית פיתוח הנשק הגרעיני של איראן מתקדמת מאוד, ויש לה ארסנל הולך וגדל של טילים בליסטיים שמסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים למרחקים גדולים.

בנוסף, מתקני הגרעין של איראן פזורים ברחבי המדינה, כשחלקם, כמו בנתנז ובפורדו – מבוצרים עמוק באדמה. על פי הדיווחים, איראן חשפה בפני סבא"א 21 אתרים גרעיניים, אך ככל הנראה קיימים אתרים נוספים שטרם נחשפו. תמונות לוויין שפורסמו לאחרונה ברשת "פוקס ניוז" חושפות אתר חשאי שבו מפתחת איראן טריטיום – איזוטופ רדיואקטיבי שמגביר את עוצמתם של נשק גרעיני. לטריטיום אין שימוש אזרחי או מסחרי, מה שמערער עוד יותר את טענותיה של איראן בדבר תוכנית "לצרכי שלום".

היסטוריה של הונאה: כיצד איראן מפירה הסכמים לאורך שנים

ההיסטוריה והמציאות בשטח מלמדים אותנו שאיראן, עם או בלי הסכמים, שועטת לפצצת גרעין ולהשמדת מדינת ישראל וזאת בניגוד להסכמים ולהתחייבויותיה. למרות הסנקציות האמריקניות, פרויקט הגרעין וקבוצת הנשק המשיכו להתפתח בקצב מסחרר. משמרות המהפכה הצליחו למממן, לאמן ולחמש את הפרוקסי שלהם (חמאס, חיזבאללה, החות'ים והמליציות בסוריה ובעיראק) שפועלים נגד ישראל והמערב, ומתוגמלים במיליארדי דולרים. הראיה לכך, היא הצהרתו של שר הביטחון, ישראל כ"ץ שהציג בחודש אפריל 2025, הוכחה חד-משמעית לתמיכת איראן בתוכנית חמאס להשמדת ישראל ולטבח השבעה באוקטובר. כ"ץ הצהיר כי "דף וסינוואר דרשו ממפקד כוח קודס 500 מיליון דולר לטובת השמדת ישראל והמאבק בארה"ב – וקיבלו." בנוסף לכך, במשך שנים רבות סבא"א פרסמו דו"חות מודיעינים רבים שהעידו על הפרות בוטות מצד איראן ולכן לא ניתן לסמוך שהפעם זה לא יקרה. מקרי הבוחן הבאים הם עדויות ודוגמאות מיני רבות.

מקרה בוחן אחד הוא אתר הגרעין בנתנז. בשנת 2022, דו"ח סבא"א חשף כמות העשרת אורניום פי עשרה מהכמות שנקבעה בהסכם, חציית רף ה-3.67%, והחזקה של יותר מ-2,100 ק"ג אורניום מועשר לעומת 202.8 ק"ג. במשך ארבעה חודשים איראן לא אפשרה גישה של פקחי הסוכנות לשני אתרי גרעין בהם עסק הדו"ח.

מקרה בוחן שני הוא אתר הגרעין בפורדו. בשנת 2023 דו"ח סבא"א חשף שאיראן עברה להעשיר אורניום ברמה של 60% שקרובה לרמת נשק צבאי, וזאת בניגוד מוחלט להתחייבותה וללא עדכון של כל גורם בינלאומי. מדינות אירופה גינו את איראן והודיעו כי "שינוי זה אינו עולה בקנה אחד עם התחייבותה של איראן במסגרת ההסכמים הבינלאומיים", אך מלבד פעולות דיפלומטיות לא ננקטו פעולות צבאיות אפקטיביות.

מקרי הבוחן, הצהרות בכירי המשטר, וממצאי הדו"חות מהימים האחרונים של סבא"א וסוכנות הביון האוסטרית, מותירים מקום מועט לספק: איראן אינה עומדת בהסכמים, ואינה מתכוונת לעשות זאת. אם ההצהרות הפומביות לא מספיקות, הרי שהראיות המודיעיניות מחייבות מסקנה אחת: אין עוד תוחלת להסכמים. רק פעולה פיזית נחושה לפירוק תשתיות הגרעין תוכל למנוע את נקודת האל חזור.

אידיאולוגיית השנאה של חמינאי: השמדת ישראל כשלב ראשון במלחמה נגד המערב

הראיה החזקה ביותר לתוכניותיה של איראן, שחלקן כבר מומשו היא הספר "פלשתין", שכתב המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. הספר נכתב מ-2015, כשברקע שיחות הגרעין עם ממשל אובמה – עדות נוספת לציניות האיראנית. בספרו, כתב כי מטרתו היא "השמדת מדינת ישראל", וטען ש"לישראל אין זכות קיום כמדינה". בנוסף כתב כי הוא מתכנן במזרח התיכון את עליית הגמוניה איראנית על פני הגמוניה מערבית שתכלול הובלת והכתבת כללי המשחק באזור מבחינה פוליטית, ביטחונית ודתית, צמצום וחיסול נוכחות והשפעת המערב, התבססות שלוחות פרוקסי, וכפייה של שינוי מאזן כוחות. הדרך לכך על פי דבריו היא "התשה של ישראל" (באמצעות הפרוקסי). בנוסף, חמינאי תיאר את שנאתו העזה לישראל בשל נאמנותה ל"שטן האמריקני הגדול", והוסיף כי מדובר ב"כופרים".

למעשה ישראל נתפסת בעיני חמינאי כאמצעי בלבד בדרך למאבק הרחב נגד שלו נגד המערב כולו, שמתחיל תחילה במזרח התיכון. ההוכחה לכך כי מדובר במלחמת דת (ג'יהאד) היא חידודו של חמינאי כי לא מדובר באנטישמיות, אלא על "עקרונות אסלאמיים מבוססים היטב", כלומר לחיות בדרך האסלאם.

במצב כזה, על ארצות הברית להבין כי יש לה אחריות מוסרית וביטחונית לא רק כלפי בת בריתה הקרובה, אלא כלפי העולם החופשי כולו. הסכם גרעין חלקי או מדיניות של הססנות, עשויים לאפשר את התרחיש הקשה ביותר: נשק גרעיני בידי משטר מהפכני קיצוני, שתפיסת עולמו מבוססת על ג'יהאד דתי ואנטי-מערביות מובהקת. אובדן ההרתעה כלפי איראן לא יהווה כישלון מקומי – אלא מחדל היסטורי בעל השלכות הרסניות עבור הדורות הבאים.

מדוע הסכם לא ימנע מאיראן פצצת גרעין?

שורת הצהרות של בכירים איראניים שמובאות מטה בנספח מוכיחות כי איראן אינה מתכוונת לוותר על תוכנית הגרעין שלה, ומתכוונת להמשיך לפתח את יכולותיה הגרעיניות, לא משנה אילו סנקציות או לחצים יופעלו עליה. בנוסף היא נוקטת באיומים ישירים כלפי סבא"א וקהילת הבינלאומית. ההצהרות הנחרצות על המשך פיתוח תוכנית הגרעין מצביעים על כך שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן צפוי להיתקל בקשיים משמעותיים. הצהרות אלו משקפות את החשיבות האסטרטגית שהמשטר מייחס לפרויקט הגרעין.

למעשה, האסטרטגיה האיראנית לאורך השנים נשענת על הסתרה, שקרים, והטעיית המערב, הכול כדי לקנות זמן ולהתחמק ממחיר אמיתי. ישראל מבינה היטב את האתגר, ופועלת בהתאם, אבל הזמן כעת הוא גורם קריטי. בזמן שארה"ב נוקטת באופטימיות זהירה לחתימת הסכם עם גרעין, וממצה את השלב הדיפלומטי אליו היא מחויבת במסגרת ניהול הסיכונים, נשיא ארה"ב הצהיר מספר פעמים כי אופציה צבאית ממשית מונחת על השולחן וכי לאיראן לא תהיה פצצת אטום. במרץ 2025 הוא איים על איראן ב"הפצצות כפי שמעולם לא ראו". בחודש לאחר מכן, אמר ש"אסור שהיא (איראן) תחזיק בנשק גרעיני. אם יהיה לה נשק גרעיני, לא תהיה להם הזדמנות – אפילו לא קרוב. אם נצטרך לעשות דבר קשוח – נעשה. אני לא עושה את זה בשבילנו אלא בשביל העולם. אלו אנשים קיצוניים, הם לא יכולים להחזיק בנשק גרעיני". בנוסף אמר כי הם צריכים להחליט מהר, אם זה לא יעבוד – ננקוט צעדים דרסטיים", ובכך הגביל אותם בזמן. דבריו אינם נאמרים רק לצורך הרתעה או הפחדה, אלא מבוססים ומעוגנים בשטח. על רקע השיחות, רכבת אווירית של חימושים הגיעה לישראל, שכללה פצצות כבדות מסוג MK-84, מיירטים לסוללת ההגנה THADD, ועוד חימושים נוספים שהוקפאו בממשלת ביידן, אך לאחר כניסתו של טראמפ לתפקיד הנשיא, ההגבלות בוטלו.

המסר הכפול שטהרן מעבירה בקהילה הבינלאומית לא מבלבלת עד כה את ממשל טראמפ. מצד אחד איראן טענה למשל בשנת 2024 כי "תכנית הגרעין למטרות שלום (אזרחי) בלבד", תוך שבמקביל היא איימה בכך ש"טהרן עשויה לשנות את מדיניות הגרעין שלה אם האיומים הישראליים יימשכו", ו"אם האויב יעז לתקוף כל מתקן גרעיני איראני, אנחנו בהחלט נגיב בחזרה". זוהי עדות לחשיבות פרויקט הגרעין האיראני. אולם, תוכנית גרעין אזרחית מטרתה לייצר בסופו של דבר חשמל, כדי להגיע לתוכנית גרעין צבאית נדרשת רמת העשרה גבוהה מאוד של אורניום, או ליצור פלוטוניום (תוכנית פלוטוגנית) שמשמשים לליבה של הפצצה הגרעינית (בדיוק כמו שהאיראנים עושים על פי דו"חות סבא"א). לכן, במאי השנה, טראמפ הטיל ספק בכוונותיה של איראן כשציין שלאיראן "יש הרבה נפט", ותהה, "כאשר יש לך כמויות בלתי מוגבלות של נפט וגז, למה אתה צריך גרעין אזרחי? אני חושב שאנרגיה גרעינית זה בסדר גמור לאזרחים, אם יש מדינה שאין בה נפט".

אם כך, אמירתו של ג'יי.די ואנס, סגנו של נשיא ארצות הברית טראמפ, כי "איראן יכולה להחזיק בכוח גרעין למטרות אזרחיות" אינן משקפות את המציאות. ראייה לכך היא "תכנית החלל של איראן" – מכפלת כוח של פרויקט הגרעין. במשך שנים איראן טענה שתכנית החלל שלה היא אזרחית בלבד. אולם, צילומי לווין מ-2013, חשפו תכנית חלל חסויה בחסות משמרות המהפכה בצפון המדבר המרכזי של איראן, כ-40 ק"מ דרומית מזרחית לעיר שאהרוד. חסאן מוגאדאם, שניהל את הפרויקט ונהרג בעת פיצוץ מסתורי ב-2011, עסק בפיתוח משגר לוויינים גדול מאד בעל שני שלבים של דלק מוצק בקוטר של 2 מטר המכונה בשם "קאעם". בשנת 2014 הגנרל מג'יד מוסאווי, סגן מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה אמר כי "תפקידה של תוכנית החלל היא בעיקר לקדם טכנולוגיות בחסות של תוכנית חלל אזרחית, כדי לעקוף את המגבלה העצמית של 2,000 ק"מ כטווח מקסימלי" שלה התחייבו ב-2015 בהסכם הגרעין עם אובמה. הצהרה שחושפת את פרצופה האמיתי של איראן, בדבר כוונותיה ופיתוח "יכולות זדוניות מתחת לרדאר" – בחסות של פעילות אזרחית.

נוכח אפשרות של קריסת המו"מ, ובשל ההבנה כי מדובר באויב מר ומתוחכם, ישראל נערכת לאפשרות של קריסת המו"מ. בסוף מאי השנה, ערך צה"ל תרגיל רחב מטכ"לי רחב בשם "ברק תמיר" שדימה תרחיש מלחמה רב-זירתי שתפקידו לתת מענה לאירועים מתפרצים, ואף התקיים דיון שעסק באפשרות לתקיפה באיראן ובעקבות כך תגובה איראנית חריפה. כמה ימים לאחר מכן, נחת בישראל המטוס ה-800 של "רכבת אווירית" ביטחונית מארה"ב מאז תחילת המלחמה, עדות להכנות משמעותיות שנעשות בשטח.

עם הסכם או בלעדיו – איראן תמשיך לרוץ לגרעין

איראן ידועה בהתנהלותה החשאית ובהסתרת מתקנים וציוד האסור על פי הדין הבינלאומי, ויתכן שבחסות סבב השיחות שנמשך כבר כמעט חודשיים, היא מסתירה כבר עכשיו אורניום מועשר. בנוסף, הסכם הנשען על מדיניות לא עקבית של ממשלים אמריקאיים מתחלפים, דבר שפוגע באפקטיביות שלו לאורך זמן. כל הממשלים בארה"ב – ביידן, טראמפ, וקודמיהם בעשרים השנים האחרונות – הצהירו כי לאיראן אסור להשיג נשק גרעיני. ההבדל ביניהם טמון בתקיפות, בגישה ובציפיות מהתוצאה הסופית. לפיכך, אין די בהסכם לבדו כגורם מונע ומרסן. נדרש מנגנון קבוע ובלתי תלוי בשינויים פוליטיים בכדי למנוע את המשך ההתחמשות של איראן.

כל האמצעים שננקטו עד כה: סנקציות כלכליות, ניסיונות דיפלומטיים, הסכמים בינלאומיים ואפילו מבצעים חשאיים לא הצליחו לבלום את התקדמותה של איראן לעבר נשק גרעיני. לאחר מיצוי כל שאר האפשרויות ובמידה שנוסו ונכשלו יתר החלופות, יש להיערך לאופציה אחת שטרם נוסתה ברצינות: שימוש בכוח צבאי. לא מדובר בבחירה קלה או נטולת סיכונים, אך היא עשויה להיות ההזדמנות האחרונה למנוע את הפיכתה של איראן למדינה גרעינית ולשנות את המציאות האזורית מן היסוד. הסכם שיאפשר לאיראן להמשיך לפתח יכולת גרעינית צבאית בחשאי עלול להוות איום חמור ובלתי הפיך על ביטחון ישראל ועל יציבות האזור כולו.

רגע ההכרעה

איראן ממשיכה לנסות ולהוליך שולל את המערב. מצד אחד היא יושבת לשולחן המשא והמתן תחת ממשל טראמפ תוך מעטה של "רצון טוב" לכאורה, דבר שאומנם לא קרה בממשלו של ביידן מה שמעיד על סוג מסוים של הרתעה, אך מצד שני – מתבצרת בעמדתה ומסרבת לכל הצעה שהוגשה מוושינגטון כולל הגבלת אחוזי העשרה, העברת מתקני העשרה מחוץ לאיראן, או גיבוש הסכם זמני של הפסקת העשרה לפרק זמן של שנה.

חשוב לציין שגם אם איראן תסכים לכך, הסכמות מסוג זה אינן מפרקות את ליבת האיום. גם אם יושגו הבנות טכניות, התשתית הגרעינית של איראן – הצנטריפוגות, הידע, והמתקנים תישאר במקומה, מוכנה להפעלה ביום פקודה.

החשש המרכזי הוא שאיראן תמשיך להסתיר אורניום מועשר, ותוכל בעתיד להפעיל מחדש את התוכנית הצבאית באופן חשאי, לבצע ניסוי גרעיני מבודד במדבר, ולהפוך למדינה גרעינית לפני שהעולם ידע מכך או יספיק להגיב. למרות שאיראן מתנהלת בזירה הבינלאומית כשחקן מדינית נורמטיבי לכאורה, מדובר למעשה בארגון טרור חוצה יבשות, שהשקיע עשרות שנים בפיתוח מערך לוגיסטי רחב ברחבי העולם, בתאים "רדומים" ו"לא רדומים" ברחבי אירופה, דרום אמריקה, אפריקה, וארה"ב שמחכים ל"יום פקודה", וכן בגיוס פיננסי אדיר שכולל הלבנת הון ושותפות עם ארגוני פשיעה ואויבים של ארה"ב והמערב. לכן, במקרה כזה דיפלומטיה והסכם שטומן בחובו רק פיקוח והגבלת העשרה הן גיאוגרפית והן כמותית, אך לא השמדת התשתיות האפקטיביות לפריצת גרעין – מהווה איום חמור לביטחונה של מדינת ישראל אך גם למערב. יתרה מכך, התחזקות איראן תעמיק את שיתוף הפעולה בציר הרשע עם רוסיה, סין וצפון קוריאה – ותציב את המערב כולו בפני שורה של סכנות אסטרטגיות.

איראן לא תסתפק ב"העשרה אזרחית" בלבד, גם אם תסכים לכך כמראית עין, והיא תפעל "מתחת לרדאר" כפי שעשתה במשך שנים. איראן נמצאת כיום על סף יכולת גרעינית צבאית, והזמן שנותר לפריצה לפצצה התקצר משמעותית ביחס לעבר. לכן, לא ניתן להמר על ביטחון העולם באמצעות מתן אמון בשחקן שמוכיח שוב ושוב כי מטרתו היא הטעיה ולא פיוס. יש לוודא פירוק מוחלט של היכולת ולא רק פיקוח על הכוונות.

בכדי להתקדם במשא ומתן, איראן דורשת להעשיר אורניום על אדמתה וגישה למיליארדי דולרים שהוקפאו בקטאר. זו הצעה שמדגישה את הדינמיקה החוזרת של טהראן: למראית עין גמישות, אך בפועל שימור התשתית הגרעינית לקראת פריצה עתידית. הימנעות מהכרעה עתה תוביל למציאות שבה כבר לא ניתן יהיה לעצור את ההתחמשות הגרעינית. על העולם החופשי להבהיר שלא תהיה עצימת עין נוספת, ולא יהיה שקט מדומה "בכל מחיר".

הסיכון בעימות קונבנציונלי גבוה, אך מחירו נמוך עשרות מונים מהסכנה הקיומית שטמונה באיראן גרעינית תרחיש שיש למנוע בכל דרך. ישראל יודעת להתמודד עם איומי טילים, הוכיחה יכולות יירוט כמעט מושלמות, ויש לה שותפות אזוריות ובינלאומיות איתנות – בראשן ארצות הברית. יש להיערך גם לאפשרות של כישלון דיפלומטי, להשקיע במענה התקפי והגנתי, ולוודא מוכנות מלאה של העורף לרבות מערך החירום הלאומי.

נספח א' – ציטוטים

ב-29 בנובמבר 2024, גורמים איראניים איימו בערוץ אל-מיאדין כי אם סבא"א תקבל החלטה נגד איראן, שלפיה יש לפתוח בחקירה ובהפקת דוח מיוחד של מנכ"ל הסוכנות על הגרעין האיראני – "איראן תגיב באופן מידי". ב-11 באפריל 2025, יועצו של הנשיא האיראני, עלי שמחאני, המשמש גם כמפקח על המשא ומתן על הסכם גרעין איים ב"גירוש פקחי סבא"א, הפסקת שיתוף הפעולה עם הסוכנות" והעברת חומר מועשר לאתרים סודיים.

בפברואר 2025, נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, אמר כי: "גם אם יותקפו 100 מתקני גרעין, אנחנו נבנה 1,000 אחרים. הם יכולים לתקוף את המבנים ואת המקומות, אבל לא את אלו שבונים אותם".

ב-26 במאי 2025, הוא אמר כי מדינתו תשרוד "גם אם לא יהיה משא ומתן עם ארה"ב ויוטלו עוד סנקציות". לדבריו, "אנחנו לא נמות מרעב אם הם יסרבו לדון איתנו או יטילו עלינו סנקציות. נמצא דרך לשרוד". אלו עדויות לכך שלא די רק לטפל בפרויקט הגרעין האיראני, אלא בשורש הבעיה – משמרות המהפכה. בנוסף, העמדה הנחרצת שהובאה מספר פעמים מוכיחה שמדובר באידאולוגיה קיצונית בלתי מתפשרת, גם אם יוצעו מחוות.

ב-28 במאי 2025, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, איים בתגובה לאחר ששגריר בריטניה בארה"ב, פיטר מנדלסון, הביע תמיכה בעמדת ארה"ב ולפיה על איראן להפסיק לחלוטין את העשרת האורניום כי: "אם עמדתן היא אפס העשרה, לא ננהל איתן עוד שיחות בנושאים גרעיניים. עליהם לקבוע את עמדתם בעצמם, ואנחנו לא מתבדחים עם אף אחד בנושא ההעשרה".

ב-30 במאי 2025, נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, חיזק את דברי שר החוץ האיראני כשאמר: "איראן לעולם לא תוותר על זכותה להעשרה". הוא תיאר לאחר מכן את ההעשרה שמיועדת לצרכים אזרחיים אך דו"חות של סבא"א שמובאים במאמר, סותרים את דבריו באופן חד משמעי.

ב-29 במאי 2025 הצהיר שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, כי הפרסומים בתקשורת על התקרבות להסכם אינם משקפים את המציאות. לדבריו, איראן עומדת על דרישותיה להסרת כל הסנקציות ומתעקשת לשמר את "זכויותיה הגרעיניות", לרבות "יכולת ההעשרה", עדות נוספת לתכנון של איראן בעתיד. רמז מקדים לסירובו של חמינאי להסכם שהגיע לאחר דברים אלו. חיזוק נוסף לכך הגיע ב-3 ביוני 2025, גורם דיפלומטי איראני בכיר אמר כי טהרן עומדת לדחות את ההצעה האמריקנית להסכם גרעין.

הפוסט איראן גרעינית: הסוף לאשליית ההסכם והכרעת השעה הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מצרים: האתגר המתגבש מדרום?

Tue, 18 Mar 2025 15:02:56 +0000

התדריך הביטחוני הוצג היום 18.03 בכנסת על ידי סא"ל (במיל') ירון בוסקילה מנכ"ל התנועה

מצרים היא אחת מבעלות הברית של ישראל ושיתוף הפעולה איתה הוא חיוני והכרחי, למען עיצוב "היום שאחרי" בעזה והשגת מטרות המלחמה. באופן כללי, מצרים היא אחת המדינות הערביות בעלות הפוטנציאל הרב ביותר לשיתוף פעולה, עקב קרבתה למערב ולארה"ב והיריבות עם תנועת האחים המוסלמים.

מצרים עוברת תהליכים ומגמות דוגמת התעצמות צבאית, עלייה במתחים עם ארה"ב, קריצות לרוסיה ולסין, שמעלים חשש לגבי עתיד היחסים עמה והופכים את השותפות בין ישראל למדינה ללא מובנת מאליה. לצד זאת, תגובות הממשלה והציבור המצרי לטבח השביעי באוקטובר, החרפת הרטוריקה בהתבטאויות של בכירים מצרים למול ישראל, דוגמת נשיא מצרים א-סיסי ושר החוץ המצרי, וצעדים כמו העברת כוחות וחיזוק ביצורים בסיני, צריכה להדליק "נורות אדומות" במערכת הישראלית.

לצד זאת, מצרים מתנגדת לתוכנית טראמפ ליום שאחרי בעזה וגיבשה בעצמה תוכנית לשיקום רצועת עזה, שתמשך כארבע וחצי שנים, אותה היא הציגה בפסגת החירום של הליגה הערבית. על פי הפרסומים, התוכנית כוללת השקעה של מדינות ערב בגובה 53 מיליארד דולר לבניית דירות קבע, אזורי תעשייה, נמל ימי ושדה תעופה. תושבי עזה אינם יפונו מהרצועה, בניגוד לתוכנית טראמפ, ועד בניית מגורי הקבע ישהו ביחידות דיור זמניות. בנוסף, לפי התוכנית תוקם וועדת טכנוקרטים, שאינם חברים בפלגים הפלסטינים השונים, לניהול הרצועה. הוועדה תכהן שישה חודשים וזאת כהכנה לחזרת הרשות הפלסטינית לניהול רצועת עזה. ישראל וארה"ב הביעו התנגדות לתכנית זו.

התעצמות צבאית

לאורך העשורים האחרונים וביתר שאת בשנים האחרונות, הצבא המצרי עובר תהליכי מודרניזציה ובניין כוח, תוך כדי ציות להסכם השלום ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. התהליכים כוללים התחמשות באמצעי לחימה רבים ומתקדמים, שדרוג תשתיות ושיפור ההכשרות. במסגרת זאת, הצבא המצרי מבצע רכש בעשרות מיליארדי דולרים: כ-500 טנקים T-90 מודרניים, מטוסי מיג וסוחוי, מסוקי תקיפה, מל"טים, מערכות נ"מ וטילי נ"ט מתקדמים מרוסיה, 24 מטוסי רפאלה, משחתת, צוללות, ספינות קרב וטילים מצרפת, צוללות מגרמניה, משאיות ממוגנות מוקשים (MRAP) מארה"ב ועוד. כל אלו יהפכו את הצבא המצרי למתקדם וחזק בהרבה ממה שהוא היום ויעניקו לו יכולות מודרניות בשדה הקרב. לשם המחשה, לאחר השלמת הרכש, תחזיק מצרים בחיל האוויר מודרני מהגדולים במזרח התיכון והצי הימי שלה יהיה בשני בגודלו במזרח התיכון (אחרי תורכיה). אלו יוצרים פוטנציאל איום למדינת ישראל ולביטחונה, בפרט לאור האדישות ומחסור בהכנות לאפשרות שמצרים תהפוך מאיום אפשרי לאיום מוחשי. לצד זאת, מצרים עושה מאמץ לשיפור ההכשרות והמוכנות הצבאית – היא מבצעת תרגילים צבאיים נרחבים לצד תרגילים משותפים בין כוחות שונים בצבא, המצביעים על היערכות ללחימה סדורה.

אחת הנקודות המרכזיות שחשוב לשים לב אליהן בתהליך ההתעצמות היא גיוון מקורות הרכש ומספר המדינות שאיתן מצרים חתמה על חוזים. מאז החתימה על הסכם השלום עם ישראל היא הסתמכה באופן כמעט בלעדי על נשק אמריקאי וזכתה מארה"ב למענקים בגובה 1.3 מיליארד דולר בשנה בממוצע, המיועדים לצרכים צבאיים. לאור ההבנה כי הסתמכות בלעדית על הסיוע האמריקאי יוצרת מצב בעייתי, פנתה מצרים להרחבת המקורות שמהם היא רוכשת נשק: רוסיה וצרפת הפכו לספקיות מרכזיות של הצבא, לצד רכש מסין, גרמניה, איטליה ועוד. בעוד מצרים המשיכה לרכוש נשק ממספר רב של מדינות, גם בשנת 2022 המשיכה ארה"ב לתמוך בה, אך היא קיצצה חלק מהסיוע הצבאי למדינה.

נקודה נוספת שחשוב לשים אליה לב היא מה יאפשרו היכולות החדשות לצבא המצרי. למרות טענותיה שהרכש מיועד להגנה על שדות גז וללחימה בטרור, לפי התפיסות הצבאיות המקובלות חלק נרחב מהרכש מתאים יותר לפריסת כוחות ללחימה נגד כוח צבאי סדור, כמו פריסת כוחות מהירה באזור המפרץ או הנחתה של מאות חיילים על חופי אויב, נוסף לכך שהצבא בנוי בעיקר לתמרון יבשתי ולא למבצע נגד כוחות לא-סדורים.i

נוכחות צבאית בסיני

ניתן לחלק את ההפרות המצריות של הסכם השלום בסיני לשני סוגים.

העברת כוחות צבאיים ואמל"ח לסיני

על פי הסכם השלום חולק חצי האי סיני לארבעה חלקים. בשטח A, הקרוב לתעלת סואץ, הותר למצרים להחזיק 230 טנקים, 22 אלף חיילים ו-480 נגמ"שים. בנוסף, נאסר עליהם להחזיק טנקים ומטוסי קרב בשטחי C ו- D, הקרובים לגבול הישראלי, לצד איסור על הצבת חיילים באזור. אולם, במסגרת המלחמה בטרור וחוסר היציבות בסיני העבירה מצרים לסיני כוחות צבאיים, בניגוד למה שנכתב בהסכם השלום בין המדינות. לדוגמא, באוגוסט 2011 העבירה מצרים לצפון סיני כאלפיים חיילים, המלווים בטנקים ובנגמ"שים, לצורך השלטת סדר באזור לאחר שקיבלה אישור על כך מישראל.ii

לא ידוע ברשת מה בדיוק מספר הכוחות בסיני, אך לפי הרמטכ"ל המצרי בעבר בשנת 2018 הגדילה מצרים את כמות החיילים מ-25,000 ל-42,000 חיילים.iii בנוסף, בהמשך לכך, בספטמבר 2021 ביקש א-סיסי מראש הממשלה דאז לפתוח את הסכמי השלום ולהכניס כוחות גדולים יותר לצפון סיני לצורך המלחמה בטרור. על פי הטענות, ישראל אישרה למצרים להגדיל את הכוחות הצבאיים בסיני, אולם לטענת גורמים, האישור הישראלי להגדלת הכוחות המצרים קורה בדיעבד אחרי שמצרים כבר הגדילה את כמות הכוחות.iv לדוגמא, בשנת 2012 הועברו כוחות וטנקים לאזור לצורך המלחמה בטרור, מהלך שישראל אישרה רק בדיעבד.

על פי תמונות מהאזור, מצרים הציבה 100 טנקים באל עריש עוד לפני המלחמה וכי מדובר בטנקים המיועדים ליחידות העילית של הצבא המצרי. בנוסף, לפי צילומי לווין מהשבועות האחרונים, נראה כי מצרים הציבה מאות טנקים על הגבול, תמונות שעוררו בהלה בקרב גורמים בישראל.v

גם חוקרים ישראלים תומכים באמירות האלה. לדוגמא, רות וסרמן לנדה חוקרת ממכון משגב טוענת כי "… אנחנו יודעים בוודאות שיש תנועה והתעצמות משמעותית של הצבא המצרי בחצי האי סיני, באופן שחורג גם מהחריגות שהסכמנו להן בהסכם השלום".

הרחבת תשתיות בסיני

במקביל להתעצמות הצבאית, מצרים שמה דגש על פיתוח התשתיות במדינה, שיסייעו גם לצבא, לצד שיפור ההכשרות והמוכנות הצבאית. בין התוכניות שיוזמת מצרים אפשר למנות את שילוש הקיבולות של הנמלים במצרים; שיפור תשתיות הכבישים והרכבות בכל המדינה; והקמת שבע מנהרות נוספות מתחת לתעלת סואץ. נוסף על כך, על פי תצלומי לוויין, אפשר לראות כי מאז 2013 הקימה מצרים עשרות גשרים צפים (מרביתם צבאיים) נוסף להקמת גשר מסילת ברזל, גדילה של פי שלושה בכמות המעברים המאפשרים צליחה של התעלה ושיאפשרו למצרים העברת כוחות צבאיים לסיני במהירות גבוהה מבעבר. התוכנית העיקרית שבאחריות הצבא היא התוכנית לפיתוח סיני, שבמסגרתה נסללים כבישים מהירים בסיני, ומתוכננת העברת תושבים לאזור והוצאה לפועל של תוכניות לפיתוח כלכלי.vii

בהמשך לכך, נעשים פיתוחים נוספים ברחבי המדינה וסיני בפרט שנדמים כצבאיים: פיתוח שדות התעופה אל-מליז ואל-עריש בסיני, שחלק מהבנייה בהן נראית צבאית; בניית מאגרי דלק עצומים, חלקם מוסווים וחלקם בסדר גודל שיכול לשרת ארמייה; הגדלת כל הבסיסים בסיני ובניית בונקרים חדשים; בניית מחסנים במרחב קהיר–סואץ, שעל פי צילומי לוויין נראים כאתרים צבאיים; ובניית מחנות על חטיבתיים חדשים במקומות שונים במדינה.

לפי תא"ל אפי דפרין, שמונה לאחרונה לדובר צה"ל, מצרים בונה תשתיות צבאיות בסיני בניגוד להסכם, דוגמת שלושה שדות תעופה, שלטענת מצרים הינם אזרחיים. ישראל וארה"ב פנו למצרים בנוגע להפרות לאורך השנים.

התבטאויות והחרפת רטוריקה

את תגובתה של מצרים לאירועי 7 באוקטובר נחלק לשניים – תגובת העם המצרי ותגובת הממשלה המצרית ובעלי התפקידים בה. הגם ששתי התגובות הביעו קו שאינו תומך בישראל, תגובת האזרחים הייתה אנטי-ישראלית במובהק.

תגובות הציבור

במהלך הימים שלאחר השבעה באוקטובר, נערכו הפגנות ברחובות מצרים לתמיכה בעזתים והתקיימו מחאות נרחבות נגד הפעולה הצבאית של ישראל בעזה. במחאות השתתפו המוני אנשים, ביניהם השר לשעבר כמאל אבו-איטה שכיהן כשר תחת א-סיסי בין 2013 ל-2014 והן היו מלוות בכעס ברחוב המצרי. שורה של אנשי תרבות, פוליטיקאים, עיתונאים ואומנים הביעו תמיכה והיללו את מעשי חמאס ואמרו כי הוא חלק לגיטימי מההתקוממות הפלסטינית. עיתונאים רבים, חלקם מקורבים לממשל ואנשי ציבור בעבר, פרסמו טורים המצדיקים את המעשים וכתבו כי חודש אוקטובר הוא חודש של ניצחונות והנחלת מפלות לאויב הישראלי. הם הוסיפו כי הצבא הישראלי נתפס שוב לא מוכן וכי תדמית "הבלתי מנוצח" שלו נסדקה פעם נוספת. נוסף על כך, אוניברסיטת "אל-אזהר", המוסד המוביל ללימודי דת וסמכות עיקרית בעולם הסוני, הראתה רוח פרו-חמאסית וקבעה כי "כל כיבוש בסופו של דבר ייגמר, לא משנה כמה ארוך או קצר הוא יהיה".

מעבר לכל אלו, במהלך היום השני לאירועים (8 באוקטובר) התרחש פיגוע טרור באלכסנדריה שבו נרצחו שני ישראלים. הפיגוע נעשה על ידי מפגע בודד, אך הוא משקף הלך רוח בחברה המצרית – תמיכה בפלסטינים ובמעשיהם ורצון לפגיעה בישראל. נוסף לפיגוע זה, איש עסקים ישראלי נרצח (7 במאי) באלכסנדריה. במצרים טענו כי מדובר באירוע על רקע פלילי, אולם ארגון הטרור החדש "חלוצי השחרור – קבוצת השהיד מוחמד סלאח" לקח אחריות על הפיגוע ופרסם סרטון שבו לטענתו הוא מתעד את הרצח. הארגון קרוי על שם המחבל המצרי מוחמד סלאח , שביצע פיגוע ביוני 2023 ובו רצח שלושה חיילים. חשוב להדגיש כי המלחמה באה על רקע משבר כלכלי במצרים ותחושות קשות בקרב האוכלוסייה המצרית, שמזדהה מאוד עם הציבור בעזה. בשל כך, השלטון המצרי רוצה לתת לתושבים את היכולת להתבטא, למחות ולפרוק את זעמו, אולם מצד שני הוא אינו יכול לאפשר מחאות רחבות מדי בשל הסכנה כי הן יציתו מרד נגדו.

תגובות הממשל

בעוד הציבור המצרי הביע תמיכה בלתי מסויגת במעשי חמאס ובתושבי עזה, בתחילה הממשלה המצרית הביעה עמדות מתונות יותר, אולם עדיין התנגדה לפעולה הישראלית ונמנעה מגינוי מעשי חמאס. נשיא מצרים א-סיסי אמר כי "מעשיה של ישראל הם עונש קולקטיבי" וקיים שיחה עם עבדאללה מלך ירדן, שבה דיברו על הסוגיה ועל הצורך למנוע הסלמה. שר החוץ המצרי הקודם התנגד "לכל ניסיון לחיסול הסיבה הפלסטינית באמצעים צבאיים או באמצעות עקירה". לאחר מכן הוא הביע התנגדות לאידיאולוגיה של חמאס ואמר כי כל קבוצת טרור היא מחוץ לקונצנזוס הפלסטיני. בנוסף, משרד החוץ המצרי הוציא הצהרה שבה הוא מאשים את ישראל בפרוץ האירועים, בלי התייחסות לברוטליות ולאכזריות של חמאס.

לאחרונה היה ניתן לשמוע רטוריקה בעייתית נוספת מצד בכירים בממשלה ובמערכת המצרית. על פי מקורות זרים, בפגישה בחודש פברואר האחרון בין משלחת בכירה של צה"ל עם בכירים מצרים על ההסדרים הביטחוניים בגבול המשותף, מצרים מסרה כי הפרה של ההסכם מצד ישראל תענה בצעד דומה מצד מצרים, כולל מחיר של ביטול הסכם השלום.ix בנוסף, מצרים איימה כי השארות כוחות צה"ל בציר פילדלפי תחשב כהפרה של הסכמי השלום ומצרים לא תהיה מחויבת לתיאום הביטחוני על הגבול בהתאם להסכם.x

בהמשך לכך, ניתן לשמוע קריאות דומות מצד חברי ממשלה ופרלמנט מצרים. שר החוץ המצרי בדר עבד אלעאטי אמר (מרץ 2025) במסיבת עיתונאים כי "התוקפנות הישראלית במהלך החודשים שחלפו והדבר הזה היא לא הראשונה מסוגה ולא תהיה האחרונה כל עוד אין הסכם סביב האופק המדיני. ואין מנוס מכך שהנתיב יהיה הקמת המדינה הפלשתינית על כל האדמות הלאומיות"; חבר פרלמנט מצרי, מוסטפא בקרי, אמר כי "ישראל צריכה להיזהר אם היא תבצע טעות הנוגעת לפגיעה בסכר אסואן או לביטחון מצרים, מכיוון שהצבא המצרי יכבוש את תל אביב יום אחד"xii; עומר מוסא, מדינאי ופוליטקאי מצרי שכיהן בעבר כשר החוץ ומזכ"ל הליגה הערבית אמר לאחרונה בראיון לרשת MBC בנוגע למתקפת חמאס בשביעי באוקטובר כי "הכיבוש הגיע לשלב מסוכן של חוסר צדק וקולוניאליזם, והיה צורך בתגובה"

משמעויות והזדמנויות

לאור ההתעצמות הצבאית המצרית, הצעדים שקורים בשטח, כולל העברת הכוחות לסיני ובניית התשתיות באזור, החרפת הרטוריקה, והתהליכים המתרחשים, הממשלה ומערכת הביטחון הישראלית צריכות לשים לב לנורות האדומות, לקיים דיון אסטרטגי בנושא מצרים ולבחון כיצד יש להיערך לתרחיש של מלחמה למול מצרים.

בהמשך לכך, ישראל צריכה לשמר עין פקוחה ולהחזיק תוכניות מגירה לאפשרות שהמציאות תשתנה, כולל תמונת מודיעין חזקה של צבא מצרים ויכולותיו, לצד בניין כוח צבאי כמענה מתאים לנסיבות, בין היתר תרחיש בו מצרים תפתח במלחמה למול ישראל.

לצד זאת, על ישראל לפעול לשמר את הסכם שלום באופן שתואם את האינטרסים הלאומיים שלה.

מדינת ישראל צריכה לדחות את התוכנית המצרית לשיקום עזה שהועלתה בליגה הערבית, כולל הפעלת לחץ באמצעות ארה"ב. לצד זאת, ישראל צריכה לעמוד על כך שבסוף המלחמה הרשות הפלסטינית, התומכת גם היא בטרור, לא תקבל שליטה ברצועת עזה. האינטרסים הישראלים צריכים להיות שיקול ראשון בתכנון עתיד עזה, ולא האינטרסים המצרים.

בנוסף, בנייה מסיבית כחלק משיקום הרצועה והשארת גורמי עוינים כשולטים ברצועה תוביל בעתיד לסבבי לחימה והרס נוספים. על כן ישראל צריכה לעמוד באופן נחרץ על פירוז הרצועה והתנגדות לבנייה המתוכננת לפי ההצעה המצרית.

לצד זאת, ובניגוד להצהרות המצריות, ישראל אינה יכולה לאפשר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ביהודה ושומרון שתסכן את ביטחונה של מדינת ישראל.

הפוסט מצרים: האתגר המתגבש מדרום? הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תכנית ה-8000 – מתווה הביטחוניסטים לגיוס החברה החרדית לשירות ביטחון

Thu, 05 Dec 2024 09:34:26 +0000

לאור הדיון הציבורי הער סביב המאמץ להגביר את הגיוס לשירות ביטחון בקרב החברה החרדית, ובפרט סביב חוק הגיוס וצווי הגיוס שחולקו לאלפי ישראלים מהחברה החרדית לאחרונה, תנועת הביטחוניסטים מחויבת להשמיע קול מקצועי וערכי בנושא.

תכנית ה-8000 הינה הצעה לשילוב ישראלים מהחברה החרדית בשירות הצבאי ובמשימות ביטחון לאומיות נחוצות שיש בהן כדי לתרום למאמץ המלחמתי מבלי לפגוע בעקרונות החשובים לבני המגזר החרדי ובאופן המאפשר שמירה על אורח החיים החרדי ללא סיכון.

עמדתנו הבסיסית היא שכל ישראלי בהגיעו לגיל 18 מחויב לגיוס לשירות ביטחון – בהתחשב במקרים מיוחדים של דחיית שירות עקב מכינה קדם-צבאית, שנת שירות, מסלול ישיבה ואחרים.

גיוס לשירות ביטחון מהווה חובה ערכית בסיסית של כל ישראלי להגנה על מדינת הלאום של העם היהודי, חובה אזרחית במדינה, מחויבות מוסרית, וגם זכות היסטורית. לצד זה, אנו גם מכירים בלימוד תורה כמרכיב בסיסי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.

כ-9% מהחברה החרדית מתגייסת לשירות ביטחון, וכ-4% לשירות אזרחי; כ-40% מהחברה החרדית מתנדבים פעילים. אנו מוקירים את תרומתם המשמעותית למדינה. לצד זה, אנו מצפים מהחברה החרדית להגביר את מעורבותה בהגנת המדינה, גם בשל הצורך הבסיסי בכוח אדם לאור היקף האתגרים הביטחוניים מחוץ לגבולות המדינה ובתוכה, וגם לאור המחויבות המוסרית שלהם לאחיהם ואחיותיהם אזרחי המדינה, שרובם ככולם מתגייסים לשירות ביטחון, ורבים מהם משרתים במילואים כבר למעלה משנה במלחמה הנוכחית. צו השעה הוא שכל ישראלי יתגייס להגנת המולדת בעת היסטורית זו.

אנו מצפים מצה"ל, ממערכת הביטחון ומהמדינה לאפשר באופן אמיתי ורציני שילוב של בני החברה החרדית במסלולי הביטחון השונים. כפי שצה"ל פעל ואף יצא מגדרו בהשקעת משאבים אדירים לשילוב נשים ברוב התפקידים בצה"ל באופן שווה מתוך הבנה והכרה בצורך בשוויון הזדמנויות, כך על צה"ל להשקיע את המאמצים והמשאבים לעידוד ולשילוב בני החברה החרדית בצה"ל ולייצר להם את ההתאמות הנדרשות.

אנו מודעים לאתגר המשמעותי שנושא זה מציב כלפי החברה החרדית, להקרבה הנדרשת, והן לאלמנטים כמו הישארות בעולם התורה, שמירה על צביון חרדי ותנאים כמו סוגי כשרויות, נישואין מוקדמים, הפרדה מגדרית ואחרים שהופכים את גיוסם של חרדים רבים לסוגיה מורכבת יותר מישראלים אחרים. אנו גם מודעים לחשיבות העליונה בערך למידת התורה ולשגשוג עולם הישיבות שמהווה נדבך מרכזי בזהות החרדית.

למרות זאת, לא סביר שבשעה שרוב אזרחי ישראל מתגייסים להגנת המדינה, רבים בעולם החרדי אינם מתייצבים לצידם. המצב הנוכחי בו מגזר מסוים אינו נושא בעול הגיוס הביטחוני באופן מספק אינו יכול להמשיך ולהתקיים. מצב זה אינו מיטיב עם מדינת ישראל, עם עם ישראל ואף לא עם לומדי התורה עצמם.

על פי סקר "מדד הביטחוניסטים" שערכנו במאי 2024, בדקנו את התפיסה בקרב כלל הציבור הישראלי לגבי סוגיית גיוס החרדים. 54% מהנשאלים, כולל 47% מהנשאלים החרדים, השיבו שסוגיית גיוס חרדים היא ביטחונית קודם כל ולאחר מכן חברתית; 59% סבורים שגיוס חרדים חייב לבוא לצד גיוס אוכלוסיות אחרות שכיום אינן מתגייסות; 56% סבורים שהפתרון להעלאת אחוזי הגיוס צריך להתמקד קודם כל בחברה החרדית.

מתוך "מדד הביטחוניסטים" שנערך ברבעון ב' 2024 ופורסם ב-13.8.2024; הסקר נערך במהלך חודש מאי 2024 בליווי סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים. הסקר נערך בקרב 1,453 משיבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), המשתמשת באינטרנט, והוא עבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. עבור המדגם המשולב (1,453 משיבים) מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.6% בהסתברות של 95%. לסקר המלא: https://staging.idsf.org.il/surveys/national-security-strategy/

מה אנו מציעים

מבחינה מעמיקה של צרכי הצבא שביצעה תנועת הביטחוניסטים, עולה כי נדרשת תוספת מיידית של כ-16,000 חיילים למערך הלוחם ותומך הלחימה. צרכים מבצעיים אלו נובעים הן מהרחבת העימות בהווה והן מהצורך הצפוי להגן על גבולות רבים ועוינים יותר בשנים הבאות. בנוסף, נגרעו ממצבת הכוחות אלפי לוחמים בשל מקרי מוות, פציעה או שחיקה אחרת.

מתוך מספר זה, הגדרנו שהכרחי לגייס בטווח הזמן המיידי 8,000 מגוייסים מהחברה החרדית מדי מחזור. מספר זה עומד על כמחצית ממחזור החרדים השנתי בגיל גיוס. לאחר מכן, יתקיים גיוס מדורג של המחצית השניה במסגרות שונות, שכוללות לימוד תורה.

שוויון ב"נטל"?

נדגיש, המושג "שוויון בנטל" איננו ממסגר נכונה את הדיון. "שוויון" היא מטרה כמעט בלתי אפשרית בעולם שבו כל ישראלי ממלא את חובתו בדרכו ולפי כישוריו; בנוסף, שירות בצה"ל הוא זכות, ולא נטל.

שיח מכבד ובניית גשרים

הפנייה לבני הישיבות נעשית מתוך תחושת שותפות כנה והבנה עמוקה של חשיבות לימוד התורה לעם ישראל ולביטחונו. בנוסף היא רואה בבני הישיבות שוים לכל קבוצה אחרת של מועמדים לשירות משמעותי.

תנועת הביטחוניסטים קוראת לכוחות הביטחון לפעול מתוך כבוד ושוויון כלפי בני הישיבות המתגייסים. יש לוודא כי יוענקו להם כל התנאים הנדרשים להצלחה בשירותם. התנועה מבקשת להדגיש את הצורך במתן הכשרה מתאימה, תנאים ראויים ומסגרת מכבדת, שתאפשר להם לשלב בין חובתם לשירות הצבאי לבין שמירה על ערכיהם ואורח חייהם.

ניצחון על הלבבות: הכשרת הנוער החרדי לגיוס

אנו מבינים שהעלאת אחוזי הגיוס לשירות ביטחון כרוך גם בנירמול השיח בקרב הקהילות החרדיות ובעולם הרבני. חיזוק ההבנה בקרב צעירים חרדים שהתגייסותם נחוצה להגנה על המולדת הוא פרויקט לאומי שיש לרכז סביבו מאמץ, תקציבים ותכנית אסטרטגית. עיקר המאמץ ברמה הלאומית עד כה היה ברמת המחוקק, במתן פטור ומתן תקציבים והתניות. ישנו צורך אקוטי בקמפיין מרוכז על הלבבות והקהילות.

דמויות מפתח בקמפיין זה כוללות רכזי נוער, מורים בישיבות תיכוניות, עולם הישיבות ורבנים קהילתיים. כלים רלוונטים כוללים ימי עיון, צעירים מהחברה החרדית שהתגייסו שמדברים עם נוער בעודם על מדים, והשגת תמיכה ממנהיגי קהילות. צעיר חרדי צריך לדעת שגיוס לצה"ל או לשירות ביטחון אחר הוא מושא לגאווה קהילתי, ולא כתם. נירמול תרבותי אומר גם הכנסת השיח לעולם התרבות ובכללו הזמרים החרדים.

על מדינת ישראל לרכז מאמץ לאומי בקמפיין זה, ועל צה"ל והמשטרה למנות בכל אחד מהגופים פרויקטור ייעודי לגיוס חרדים, שמגיע מהחברה החרדית וייעץ על אסטרטגיות לעמידה ביעדי הגיוס.

מדוע הצורך בגיוס החברה החרדית?

גיוס חרדים לצה"ל מקבל משנה חשיבות לאור מלחמת חרבות ברזל. הצורך בחיזוק המערך הסדיר ומערך המילואים עקב ריבוי המשימות הנדרשות בעקבות המערכה וכן כמות הפצועים שפגעה בסד"כ הזמין מעצימה את הצורך בשיתוף חלקים נוספים בחברה שאינם נושאים בנטל להצטרף למשימות הביטחון. שילוב החרדים קריטי בעת הנוכחית ויש בו כדי לצמצם מתחים חברתיים וכן לחזק צרכים אזרחיים נוספים:

שילוב חברתי וחיזוק האחדות הלאומית – השילוב של חרדים בצה"ל עשוי לסייע בהפחתת מתחים בחברה הישראלית ע"י חיזוק תחושת אחדות ושיתוף גורל.
נשיאה בנטל – או בזכות – שירות צבאי הוא חובה אזרחית של כלל החברה הישראלית, חיזוק תחושת השותפות ובניית בסיס חזק יותר של אמון בין מגזרים.
הכשרה מקצועית וכלים לחיים האזרחיים – השירות הצבאי יכול להעניק לחרדים כישורים מקצועיים שיקלו עליהם להשתלב בשוק העבודה, ובכך להפחית את התלות בתמיכה כלכלית חיצונית ולסייע במעבר לחיים אזרחיים פעילים.
התמודדות עם אתגרים ביטחוניים עתידיים – גיוס חרדים לצה"ל יכול להרחיב את מעגל אנשי המילואים ואת האפשרויות להיערכות למענה לצרכים השונים במצבי חירום.

לפני שנתחיל – כמה נתונים

פוטנציאל הגיוס:
- בשנות הגיוס 2020 עד 2022, שיעור הגיוס בקרב כלל הגברים בשנתון נע בין 67-69%, ושיעור הגיוס בקרב נשים נע בין 54.6-55.5% (כולל מי שאינם חייבי גיוס).[1]
- ישנם כ-66 אלף צעירים בני 18-24 מהחברה החרדית במעמד "תורתו אומנותו" שמקבלים פטור משירות ביטחון.
- כשליש מתוך כלל הצעירים בגיל הגיוס או כ-22 אלף ישראלים מהחברה החרדית אינם לומדי תורה.
- בשנת 2023 מנתה החברה החרדית כ-1.21 מיליון נפשות, או כ-12% מאוכלוסיית ישראל; מתוכם כ-415 אלף ליטאים, 390 אלף ספרדים, 355 אלף חסידים וכ-50 אלף חב"דניקים.[2]
- כבר היום, מתגייסים מאות חרדים במחזור לשירות לחימה, מספר שזינק בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". אם במחזור נובמבר 2023 התגייסו כ-200 צעירים לתפקידי לחימה, בגיוס האביב התייצבו כ-450, גידול של 125%.[3] בנוסף, בין ה-7 באוקטובר 2023 ליולי 2024 התגייסו כמעט פי שניים חרדים לשירות לאומי-אזרחי לעומת התקופה המקבילה אשתקד – 813 לעומת 492 בשנה הקודמת.[4]
נתוני הגיוס: בממוצע, מתגייסים לשירות צבאי כ-9% מחייבי הגיוס בקרב החברה החרדית.

שנה	שירות צבאי בפועל	שירות צבאי מדווח	שירות צבאי מכסה
2022	1,200	1,200	לא נקבע יעד ממשלתי
2021	1,185	1,185	לא נקבע יעד ממשלתי
2020	1,193	1,193	לא נקבע יעד ממשלתי
2019	1,222	1,222	לא נקבע יעד ממשלתי
2018	1,988	2,444	לא נקבע יעד ממשלתי
2017	1,374	3,070	לא נקבע יעד ממשלתי
2016	1,906	2,850	3,200
2015	2,076	2,280	2,300
2014	2,145	2,475	2,700

על פי הנתונים מאז שנת 2017 (בה נפסלו התיקונים לחוק שירות הביטחון) לא נקבע יעד ממשלתי לגיוס החרדים לצה"ל. מאז 2019 (בה התעורר חשש לטעות בדיווח אודות מספר המתגייסים החרדים) מספר המתגייסים המדווח זהה למספר המתגייסים בפועל, לצד שמירה על מספר מתגייסים דומה בקרב האוכלוסיה החרדית (כ-1,200 מתגייסים בשנה)[5].

חוקים וצעדים בנושא קביעת מכסות:

חוק טל – חוק שחוקק ב-2002 והסדיר את דחיית גיוס החרדים בחוק.

החלטת ממשלה מס' 2698 – החלטה משנת 2011 שהגדירה מטרות גיוס לשירות הצבאי והאזרחי של החרדים עליהם חל חוק טל.

החלטת ממשלה מס' 638 – החלטה משנת 2013 הנוגעת לשילוב חרדים בשירות הצבאי והאזרחי וקבעה יעדי גיוס עד לשנת 2016.

חוק שוויון בנטל (תיקונים לחוק "שירות הביטחון") – עקב קביעת בית המשפט העליון בשנת 2012 כי החוק לא מידתי ופוגע בזכות לשוויון, נקבעו תיקונים (תיקון מס' 19 משנת 2014 המכונה "חוק השוויון בנטל" ותיקון מס' 21 משנת 2015) ל-"חוק שירות הביטחון", הנוגעים לגיוס חרדים לצה"ל אל מול יעדי הגיוס. היעד הסופי שנקבע הינו 3,300 מתגייסים בשנת הגיוס המתחילה ביולי 2013, כשתעשה עלייה הדרגתית על מנת להגיע ליעד זה. ב-2017 נפסלו התיקונים בטענה לעמימות וניגוד לערכי השוויון.

תיקון חדש לחוק "שירות הביטחון" (תיקון מס' 26) – בדצמבר 2021 הוגש תיקון נוסף לחוק "שירות ביטחון" במטרה להגדיר יעדי גיוס מותאמים לגידול הדמוגרפי של האוכלוסיה החרדית.

וועדות בנושא:

וועדת נומה – וועדה שהוקמה בשנת 2019 לבדוק את נתוני גיוס החרדים לצה"ל במהלך השנים שקדמו לה, לאור חשש לפערים. בשנת 2020 חשפה הוועדה כי התבצעה טעות באיסוף הנתונים הנוגעים למתגייסים החרדים, שהגדילו אותם פי 3 מהגיוס בפועל. הוועדה המליצה להקים באכ"א מנגנון ספירה מקצועי ושיטתי ועל הצורך בהקמת מאגר מידע דיגיטלי אחוד במשרד הביטחון. בנוסף, הוועדה המליצה על הקמת וועדה מקצועית משותפת של משרד הביטחון, צה"ל ומשרדי הממשלה. לצד זאת, היא סברה כי חובה על הדרג המדיני לגבש אסטרטגיה לאומית-חברתית בנושא.

המסלולים המוצעים

המסלולים בקצרה

חרדים לצה"ל
- יחידות לוחמות ייעודיות
- תפקידי מילואים לאחר טירונות מקוצרת
- חרדים לתורה
- חרדים לביטחון
חרדים למשטרה
- גיוס למשטרת ישראל
- גיוס למשמר הגבול
- גיוס למשמר הלאומי שיקום להגנה קהילתית מקומית
חרדים להצלה – הכרה במסלולי חילוץ והצלה בתור שירות ביטחון (זק"א, איחוד הצלה ואחרים)
חרדים לייצור – שילוב במפעלים לייצור חימושים שקמים בימים אלה

המסלולים בהרחבה

גיוס חרדים לצה"ל

סוגיית הגיוס לצה"ל נחשבת לנושא רגיש בקרב החברה החרדית, שרבים בתוכה רואים בצה"ל כגוף המאיים על אורח החיים החרדי ועל המשך לימוד התורה הנתפס כערך עליון. יחד עם זאת, החברה החרדית משלבת יותר ויותר אנשים מקרב הציבור בצה"ל ביחידות קצה שמקפידות על אורח החיים הדתי ומגייסות לתוכן בני החברה החרדית שאינם לומדים בישיבות וכן לתפקידי לוחמה.

חרדים ללחימה – גיוס חרדים ליחידות לוחמה ייעודיות למגזר

כבר היום, מתגייסים מאות חרדים במחזור לשירות לחימה, מספר שזינק בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". המודעות בחברה החרדית לצורך הדחוף להתגייסות להגנת המדינה השפיעה גם על מספרי הגיוס. לשם השוואה, אם במחזור נובמבר 2023 התגייסו כ-200 צעירים לתפקידי לחימה, בגיוס האביב התייצבו כ-450, גידול של 125%.[6]

המגוייסים מגיעים ליחידות גדוד נצח יהודה של חטיבת כפיר בחיל הרגלים (לשעבר "הנח"ל החרדי"), פלוגת "תומר" בחטיבת גבעתי, וכן פלוגת "חץ" בחטיבת הצנחנים.

אנו מציעים להקים את החטיבה החרדית הראשונה, שתהיה אמונה על משימת הגנת קיר הברזל המזרחי של מדינת ישראל בבקעת הירדן. כחלק ממאמץ זה, הקמתה של חטיבת חי"ר גבולות חרדית שתהווה חלק מהאוגדה המוקמת בימים אלה. יש להקימן על בסיס עקרונות הגיוס והשירות של גדוד נצח יהודה – הנח"ל החרדי.

מעבר לזה, יש להעצים את הגיוס ליחידות הקיימות ולבדוק אפשרות להקמת יחידות נוספות.

חרדים למילואים – מסלול להקניית מקצועות צבאיים תומכי לחימה הנדרשים גם במרחב האזרחי

במסלול זה יגויסו ישראלים מהחברה החרדית לאחר גיל פטור בגיוס מקוצר לטירונות בת שבועיים, ולאחריה יופנו לקורסים צבאיים במקצועות תומכ"ל (תומכי לחימה) הנדרשים עבור שימור המאמץ המלחמתי. מקצועות אלו יהיו כאלה המשמשים להקניית מקצוע אזרחי: מכונאות, חשמל, נהגים, מנופאים, מלגזנים, אופטיקה שיאפשרו לחרדים השתלבות בשוק העבודה ובמקביל להתחייב לשירות מילואים ע"פ צורך בשעת חירום במקצועות אותם רכשו.

חרדים לתורה – גיוס לתפקידים עורפיים במתכונת של שבוע שירות ושבוע לימוד בישיבה

במסלול זה יגויסו מיועדים לשירות מהמגזר החרדי לתפקידים עורפיים המאפשרים שירות במתכונת של שבוע-שבוע: שבוע שירות ושבוע חזרה ללימוד בישיבה. השירות יתבצע בבסיסים העורפיים בתפקידים הכרחיים כגון אחזקת ושיפור הימ"חים, אחזקת תחמושת, אבטחת מתקנים, טבחים, משגיחי כשרות, עובדי רס"ר, מקצועות הדת והרוח ועוד באופן בו צה"ל יכיר בלימוד התורה בשבוע בו החייל אינו נמצא בשירות כחלק אינטגרלי משירות הצבאי ואף יתמוך בו.

חרדים לביטחון – גיוס ללימוד תורה על מדים בשילוב משימת אבטחת ישובים

מסלול זה מציע לימוד תורה על מדים, בעדיפות לגרעין לימוד תורה בישובים בקו העימות. ישובי קו העימות זקוקים היום יותר מתמיד לחיילים רבים למשימת אבטחת הישובים, משימה שמתבצעת היום על ידי אנשי מילואים. המסלול מציע הקמת גרעין תורני חרדי בישובים בו ילמדו החרדים תורה במהלך היום בשילוב של ביצוע משימות אבטחה שוטפות בעמדות ההגנה בישובים ובכך יקלו את הנטל מעל אנשי המילואים המבצעים משימות אבטחה אלה מאז תחילת המלחמה.

גיוס חרדים למשטרה

מלחמת "חרבות ברזל" העלתה גם את המודעות לאתגר ביטחון הפנים, והאפשרות להתפרצות רב-מוקדית ורבת-עוצמה בקרב קבוצות בערביי ישראל, במתכונת פרעות "שומר החומות" ממאי 2021. כבר היום, משטרת ישראל ומשמר הגבול סובלים מחוסר כוח אדם שמקשה על התפקוד היומיומי שלהם. כך למשל, ישנן לא מעט תחנות משטרה בעלות תפוסת תקנים נמוכה, לעיתים אף 30%; ולוחמי משמר הגבול פעמים רבות מופנים למשימות בט"ש משטרתיות של שיטור תנועה ואבטחת אירועים והפגנות.

משימת ביטחון הפנים מציבה אתגר משמעותי ליציבות הפנימית בישראל, על פי עיקרון "ביטחון לאומי נבנה מבפנים כלפי חוץ" של תנועת הביטחוניסטים. עיקר המשימות מרוכזות באיסוף כלי נשק בלתי חוקי, פשיעה ואכיפת בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי; ומשימות מג"ב שהן ת"פ צה"ל ברחבי יהודה ושומרון, במסגרת פעילותה של אוגדת איו"ש.

חרדים למשטרה ולמג"ב – תוכנית לחיזוק בטחון הפנים

משטרה כחולה:

כבר היום מופנים מאות מועמדים לשירות ביטחון למשימות שיטור במשטרת ישראל. במסלול זה צה"ל יפנה מועמדים מקרב החברה החרדית למשטרת ישראל לתפקידי סיור והגנה, מודיעין, מוקדנות ועוד. משימות השיטור יבוצעו ברחבי מדינת ישראל בכלל ובאזורים בהם חיים הקהילות החרדיות בפרט. משטרת ישראל משוועת כיום לכוח אדם במשימות השיטור וגיוס חרדים לשירות במשטרת ישראל ייתן מענה אפקטיבי תוך שימור התנאים הבסיסים המאפשרים המשך קיום אורח החיים החרדי.

חרדים למשמר הגבול:

משטרת ישראל מציעה כיום מסלול של פלוגה חרדית במג"ב. מסגרת משטרתית מציעה מסלול שאיננו מעלה את החשש המסורתי משירות בצה"ל, שנתפס יותר מאיים לאורח החיים החרדי מעבודה במשמרות במשטרה בסמוך למקום המגורים.

פער משמעותי שקיים היום הוא היעדר מסלולי לוחמה תואמים לאוכלוסיה החרדית במשטרת ישראל ובמג"ב. ההצעה: חקיקת חוק מילואים משטרת ישראל שיביא כוח אדם הן מהחברה החרדית והן מיתר המגזרים. בתום הכשרה של 3 חודשים במתכונת רובאי 05, מועמדים לשירות ביטחון בין הגילאים 24-40 יערכו הכשרת לוחמה שבסיומה ישרתו במתכונת משמרות.

ההצעה היא להקים מספר חטיבות חרדיות בכפוף למג"ב לאבטחת קווי התפר של יהודה ושומרון, ולשירות ת"פ אוגדת איו"ש ברחבי יהודה ושומרון.

היתרון: הגדלה משמעותית של הסד"כ המשטרתי למשימות השיטור והביטחון של משטרת ישראל, מתוך פוטנציאל הגיוס לצה"ל, כולל באכיפה ובתנועה, ותרומה לביטחון הפנים בתקופה שבה מג"ב קורס תחת נטל המשימות, בפרט בנגב ובגליל.

חרדים למשמר הלאומי

ביולי 2023 הציגה תנועת הביטחוניסטים את המתכונת להקמת המשמר הלאומי, לאור הצורך האקוטי בהרחבת עתודת הכוח להידרש לאתגר ביטחון הפנים. הקמתו עדיין מתעכבת מסיבות כאלה ואחרות, ויש צורך דחוף לזרז את הקמתו במתכונת שהצענו: משמר לאומי הכפוף למשמר הגבול, או לחילופין משמר הגבול שימותג חדש בתור המשמר הלאומי.

היתרון: המשמר הלאומי ירכז את משימתו במשימות ביטחון פנים, ולא יישאב למשימות שיטור ואכיפה שגרתיות. הוא יהיה "השריר" שאמון על תפיסת נשק בלתי חוקי, הידרשות לאתגר הבנייה הבלתי חוקית, וייצור עתודת כוח משמעותית ש"תישפך" על מקורות התפרצות במקרה של פרעות.

המתכונת: גיוס לטירונות בת 3 חודשים ובסיומה הכשרה מורחבת; ולאחר מכן עבודה במשמרות במשמר הלאומי, בעדיפות למקום המגורים באופן שייצור כוח הגנה קהילתית.

חרדים להצלה

כיום, שירות התנדבותי בשירותי חילוץ והצלה כגון זק"א ואיחוד הצלה אינו מוכר בתור שירות ביטחון. מלחמת "חרבות ברזל" המחישה את הצורך בפעילות נרחבת בשטח לזיהוי גופות, חילוץ נפגעים ומתן גיבוי לכוח המשטרה. החברה החרדית ידועה בתור חברה מתנדבת ותורמת, ומסלול זה יכול להקל על החשש מגיוס לשירות ביטחון בדמות המשך ההתנדבות הקיימת במסגרת שירות ביטחון רשמי ומוכר.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החרדים הם המגזר המתנדב ביותר בישראל עם שיעור התנדבות של 39%.[7] אלפי מתנדבים בזק"א, באיחוד הצלה ובארגונים נוספים היו בחזית ההצלה, כולל ב-7 באוקטובר.

היתרון: סיוע משמעותי לתחום שהולך ונהיה מוכר בתור זרוע בלתי נפרדת בביטחון הלאומי. השירות יכלול חילוץ והצלה, כיבוי אש, ואבטחה מקומית על פי צורך. החברה החרדית רגילה להתנדבות בתחומים אלה, והכרה בהם יכולה להפיג רבים מהחששות מפני "טריטוריה בלתי מוכרת" כמו צה"ל והמשטרה.

חרדים לייצור – הפניית מיועדים לשירות ביטחון לסיוע בקווי היצור של התעשיות הביטחוניות והכרה בכך כמסלול שירות לאומי

מדינת ישראל סימנה יעד לעמוד ברף חדש של עצמאות אסטרטגית בייצור חימושים, ציוד לוגיסטי, ותעשיות מתקדמות. הדרג המדיני כבר הגדיר מטרה להגביר את הייצור העצמי כחול לבן בעקבות "כלכלת החימושים", התלות הגוברת בחימושים מצד ארה"ב בעיקר, ומדינות נוספות לצידה שבלט מאוד במהלך המלחמה.

במסלול זה תכשיר מדינת ישראל עובדים חרדים לתעשיות הבטחוניות לקווי ההנדסה והייצור וכן תפנה חלק מהמיועדים לשירות ביטחון לתעשיות הבטחוניות למסלול ייחודי. המשרתים יתרמו בהגדלת וחיזוק קווי היצור על פי התנאים המאפשרים שמירה על אורח החיים החרדי.

היתרון: המפעלים המדוברים יכולים להעסיק גברים בלבד, כולל אנשי מקצוע כגון מהנדסים, מנהלים וכו'. את אנשי הצווארון הכחול האחראים לתפעול השוטף של המפעלים ניתן לקחת ממחזורי גיוס מיוחדים של החברה החרדית. במסגרת השירות ניתן יהיה להבטיח אוכל כשר ברמה הנדרשת, תפילות במגורים או בבית כנסת שיוקם במיוחד ואפילו לימוד תורה ביתר שעות היום בהם לא נמצאים העובדים במשמרת במפעל.

המודל יכול לענות על רבות מהחששות של המגזר החרדי תוך מתן מענה לצורך אסטרטגי ישראלי צבאי ודחוף.

רקע מחקרי: התפתחות הצורך בגיוס החברה החרדית לצה"ל

תקציר

גיוס גברים חרדים לצה"ל היה נושא שנוי במחלוקת מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. בתחילה, גברים חרדים קיבלו פטור גורף משירות צבאי כדי לאפשר להם להתמקד בלימודים תורניים. במהלך העשורים, יוזמות שונות שמטרתן לשלב אוכלסייה זו בצבא נתקלו בהתנגדות משמעותית והניבו תוצאות מעורבות. הרציונל הבסיסי לגיוס חרדים התפתח מחתירה לצדק חברתי ושוויון להתמודדות עם מחסור קריטי בכוח אדם בצה"ל.

מלחמת "חרבות ברזל" הדגישה את הפערים הקיימים בין כוח האדם הזמין בצה"ל לבין גודל האתגרים והצרכים המבצעיים שמולם הוא מתמודד.כבר בפתיחתה, המלחמה המחישה שצה"ל הוא קטן מידי, מתקשה להתמודד עם מספר זירות במקביל, ונטול רזרבות. זו עשויה להוות נקודת משבר בכוח האדם העומד לרשות צה"ל אל מול האתגר הביטחוני. המצב שהוחמר כתוצאה מנפגעים ופצועים רבים במהלך המלחמה, אובדן של למעלה מ-800 חיילים וכ-10,000 פצועים, שרבים מהם אינם מסוגלים לחזור לשירות – הגביר את הלחץ על אנשי המילואים ומשפחותיהם, ומהווה אתגר של ממש למורל ולמוכנות המבצעית. כתוצאה מכך, קיים צורך דחוף לגייס מכל שכבות החברה הישראלית, כולל הקהילה החרדית, כדי לחזק את יכולות צה"ל ולהבטיח את הביטחון הלאומי.

אתגרים מרכזיים לגיוס חרדים כוללים התנגדות עזה מצד הנהגת הציבור החרדי, הרואה בשירות הצבאי איום על אורח החיים הדתי של הקהילה שלהם. נקודת מבט זו מתחזקת על ידי לחצים חברתיים בתוך הקהילה החרדית לתעדף לימודים תורניים על פני שירות צבאי. בנוסף, עימותים תרבותיים ודתיים בסביבה הצבאית מרתיעים עוד יותר את השתתפות החרדים. למרות מאמצי צה"ל ליצור יחידות מיוחדות כמו "נח"ל חרדי" (ששמו שונה מאוחר יותר ל"נצח יהודה") כדי להתאים את נוהלי הדת של חיילים חרדים, הספקנות לגבי כיבוד צרכיהם הדתיים על ידי הצבא נמשכת.

צה"ל הוכיח בעבר יכולת לבנות מודלים התואמים את הצרכים של מגוייסים מהחברה החרדית, זאת ובצירוף לפער המבצעי המסתמן אל מול אתגרי הביטחון בעתיד הנראה לעין – דורשים ומאפשרים רתימת כלל המאמצים החברתיים לשם בניית הצבא להתמודדות בטוחה אל מול אתגרי הביטחון.

מבוא

גיוס גברים חרדים לצה"ל היה נושא שנוי במחלוקת מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. בתחילה, גברים חרדים קיבלו פטור גורף משירות צבאי כדי לאפשר להם להתמקד בלימודי דת. במהלך העשורים שחלפו, יוזמות שונות ניסו לשלב מגזר זה של האוכלוסיה בצבא, תוך התמודדות עם התנגדות משמעותית ורמות הצלחה משתנות חלקיות.

ואולם הרעיון שבגיוס החרדים, וכן הלחץ החברתי המתמשך בהקשר זה היה תחת ההבנה שהנטל הביטחוני מושת על קבוצה מסויימת בחברה הישראלית, כאשר קבוצה אחרת פטורה ממנו. החשיבה אחר צדק ושיוויון הובילו בעבר את הרצון לגייס את האוכלוסיה החרדית – מציאות זו השתנתה נוכח פריצתה של מלחמת "חרבות ברזל", שהציגה את צה"ל כקטן מידי, חסר יכולות המתאימות אל מול האתגר הביטחוני ובטח ללחימה והכרעתן של מספר זירות במקביל.

הצורך שבגיוס החברה החרדית כיום, אינו מגיע ממקום של צדק חברתי או שיוויון – האתגר העומד בפני צה"ל בעתיד הנראה לעין, אל מול מצבות הגיוס הקיימות מראה פער מתמשך ומתגבר, וזאת אל מול אויב שהולך ומתפתח. המציאות מציגה לנו כי קיים פער חמור בכוח האדם – דרוש אל מול מצוי. הפער הזה שהוא סיכון של ממש לקיומה של המדינה מחייב מיצוי יכולות הגיוס של כלל החברה הישראלית, לרבות החברה החרדית.

סקירת זו מציגה את אבני הדרך המרכזיות, האתגרים, הכישלונות וההצלחות בגיוס גברים חרדים לצה"ל, את התגברות הצורך בגיוסם, ובכלל, מספקת הבנה מקיפה של סוגיה מורכבת זו.

אבני דרך מרכזיות בגיוס גברים חרדים לצה"ל

גיוס גברים חרדים לצה"ל עבר מספר תהליכים מאז הקמת מדינת ישראל. בתחילה, גברים חרדים היו פטורים משירות צבאי, למרות שחוק הגיוס איפשר למערכת הביטחון לגייס על פי שיקול דעת וצורך. נוהג זה עוגן בחוק טל משנת 2002, שאפשר דחיית שירות בלתי מוגבלת לתלמידי ישיבה במשרה מלאה.

אבן דרך משמעותית התרחשה בשנת 1999 עם הקמת יחידת "נח"ל חרדי", ששמה שונה לאחר מכן ל"נצח יהודה". יחידה זו תוכננה במיוחד כדי להתאים לצרכיהם של חיילים חרדים, וסיפקה מסגרת שאפשרה להם לשרת תוך שמירה על אורח חייהם. הקמת יחידה זו סימנה צעד מרכזי לקראת שילוב הקהילה החרדית בצה"ל, שכן היא טיפלה ברבות מדאגות הקהילה בנוגע להתנגשות בין שירות צבאי לבין שמירת מצוות.

שינויים נוספים הגיעו עם החלפתו של חוק טל ב"חוק שירות שווה" בשנת 2014, שמטרתו הייתה להגדיל את גיוס החרדים על ידי צמצום הפטורים. למרות התנגדות עזה ואתגרים משפטיים, חוק זה ייצג מאמץ נוסף לאזן בין דרישות השירות הצבאי לבין הצרכים הייחודיים של האוכלוסיה החרדית.

אבני דרך אלה מדגישות את הגישה המתפתחת של ממשלת ישראל וצה"ל בטיפול בסוגיה המורכבת של שירות צבאי חרדי, ומשקפות משא ומתן מתמשך והתאמות במדיניות כדי לטפח שילוב גדול יותר של גברים חרדים במסגרת הצבאית.

האתגרים המרכזיים בגיוס גברים חרדים לצה"ל

גיוס גברים חרדים לצה"ל ניצב בפני אתגרים רבים. אחת המכשלות העיקריות היא ההתנגדות החזקה מצד ההנהגה החרדית, הרואה בשירות הצבאי איום על אורח חייה הדתי-ייחודי של הקהילה. מנהיגים חרדים טוענים כי הסביבה החילונית בצבא עלולה להוביל להתבוללות תרבותית ודתית, הנחשבת כבלתי מתיישבת עם ערכיהם. נקודת מבט זו מתחזקת על ידי לחצים חברתיים בתוך הקהילה החרדית לתעדף לימודים תורניים על פני שירות צבאי, ויוצרת מחסום משמעותי לגיוס.

יתרה מכך, הפוטנציאל להיתקלויות תרבותיות ודתיות בסביבה הצבאית מהווה אתגר משמעותי נוסף. חששות מהשפעתם של חיילים חילונים על מגויסים חרדים תורמים לחשש ולהתנגדות לשירות צבאי. חששות אלה מחריפים עקב התפיסה שצה"ל, כמערכת, אינו מכבד במלואו את הצרכים הדתיים של חיילים חרדים, למרות מאמצים ליצירת יחידות מיוחדות כמו הנח"ל החרדי.

אתגרים פוליטיים ומשפטיים גם הם משחקים תפקיד בקשיי גיוס החרדים. מאמצים לאכוף גיוס חובה נתקלו במחאות ובאתגרים משפטיים, המדגישים את המתחים העמוקים בין המדינה לאוכלוסיה החרדית. ביטול חוק טל על ידי בית המשפט העליון בשנת 2012 סיבך עוד יותר את מאמצי הגיוס, מתוך התפיסה כי יש לפעול למען "שיוויון בנטל". המניע המרכזי בעבר לגיוס חרדים נבע בעיקר מלחצים חברתיים, אולם כיום המציאות שונה לחלוטין, והאיזון שבין צדק חברתי ובין צורך צבאי מבצעי החל להשתנות.

צמצום הכוח הצבאי

מאז שנות ה-90, צה"ל עבר שינויים משמעותיים במבנהו, בעיקר בשל אילוצים כלכליים וצרכים ביטחוניים משתנים. הקיצוצים נגעו הן למערך הסדיר והן למערך המילואים, כמו-כן,ענפים שונים בצה"ל חוו קיצוצים או סגירות מוחלטות שכללו טייסות מסוקים, חטיבות שריון, וכן גדודי נ"מ שהיו מצויידים ב"וולקן". שינויים אלו נועדו להקצות משאבי כוח-אדם לתחומים קריטיים יותר, כמו התקדמות טכנולוגית ויכולות מודיעין.

למרות קיצוצים אלו, צה"ל המשיך להסתגל לנוף הביטחוני המשתנה. הקמת יחידות חדשות, כמו חטיבה 900 וגדודים מעורבים להגנת גבולות, משקפת מאמץ מתמשך לשמור על יעילות מבצעית. עם זאת, לפשרות הכרוכות בשינויים אלו השפעות מתמשכות על יכולותיו הכוללות של צה"ל. סגירת ענפים מסוימים, בשילוב עם העומס המוגבר על הכוחות הנותרים, יצרה אתגרים שצה"ל המשיך להתמודד איתם, אך הפערים של צורך אל מול מציאות הובילו ל"יריעה קצרה" שהתבטאה במיוחד בנסיבות פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, ובעיקר בהתמשכותה. המלחמה גם הדגישה את הנטל הגובר על אנשי המילואים. חיילי מילואים רבים ומשפחותיהם חשים את הלחץ של זמני קריאה חוזרים ונשנים ותקופות שירות ממושכות. הדבר משפיע לא רק על המורל והמוכנות של הכוחות, אלא גם מטיל נטל רגשי וכלכלי כבד על משפחותיהם.

המצב בו צה"ל נדרש לפעול בו-זמנית במספר הוביל לכך שלא ניתן היה להכריע את החזיתות, בטח לא במקביל. באזורים אחרים התקיים פער מתמשך ביכולות ההגנתיות – דבר שהוביל לפגיעה באזרחים ולכשלונות צבאיים. בזירות העיקריות, הצפון והדרום, הלחימה המתמשכת הוביל לנפגעים רבים ולרמת עומסים חסרת תקדים על המערכים הקיימים, בגינם נושאות משפחות רבות בפגיעה מתמשכת של חוסן ויכולת כלכלית.

השפעות מלחמת "חרבות הברזל"

מלחמת חרבות הברזל החריפה באופן משמעותי את משבר כוח האדם הקיים בצה"ל. מעל 800 חיילים איבדו את חייהם, וקרוב ל-10,000 נפצעו, רבים מהם אינם מסוגלים לחזור לשירות. אובדן משמעותי זה יצר פער משמעותי ביכולות המבצעיות של צה"ל. עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות הברזל, צה"ל כבר התמודד עם אתגרים בכוח האדם שלו, כאשר רק כ-50% מהאנשים הנדרשים לשירות סיימו את שירות החובה שלהם. המצב הנוכחי החמיר עוד יותר את הבעיות הללו, והבהיר כי צה"ל זקוק למשאבי כוח אדם נוספים כדי לשמור על יכולות ההגנה שלו, ובטח יכולותיו ההתקפיות.

המלחמה גם הדגישה את הנטל הגובר על אנשי המילואים. חיילי מילואים רבים ומשפחותיהם חשים את הלחץ של זמני קריאה חוזרים ונשנים ותקופות שירות ממושכות. הדבר משפיע לא רק על המורל והמוכנות של הכוחות, אלא גם מטיל נטל רגשי וכלכלי כבד על משפחותיהם.

ראוי להדגיש כי במסגרת מחקר שקיימנו במהלך נובמבר 2024, מצאנו כי יש ציפייה משמעותית מקרב מעל 80 אחוזים ממשרתי המילואים, לשותפות מצד החברה החרדית במאמץ הביטחוני – מדובר בקונצנזוס משמעותי.

נתונים: הביטחוניסטים – מחלקת המחקר, אל"מ במיל' ד"ר רונן איציק, משבר המילואים, נובמבר 2024; קבוצת המחקר כללה מעל ל-1,000 משיבים וכ-70 ראיונות עומק

גם מערך הקבע של צה"ל מושפע מהמלחמה– רבים מאנשי הקבע מעידים על שחיקה רבה, חלקם אף בוחרים לסיים את שירות הקבע. מערך הקבע של צה"ל הוא שדרת בניית הכוח ויכולת ההגנה השוטפת – מערך זה נשען בעיקר על יכולת הרתמות לטווח הארוך, אך יותר מכך, הוא נשען על האווירה הכללית בחברה. מעל כל אלו, האיום הרציף מצד איראן, אשר תמשיך לעורר, לתמוך, לבנות ולאמן זרועות טרור סביב ישראל, מוסיף למורכבות המצב. התאוצה בבניית תצורות שונות של טרור, כולל טרור קיברנטי, מחייבת כוח הגנה חזק ומאויש היטב, סביב המדינה ובתוך המדינה, יומם וליל. צה"ל חייב להסתגל במהירות לאיומים המתפתחים הללו תוך ניהול משבר כוח האדם הנוכחי – היא ההתאמות הנדרשות במהירות תעמיד את המדינה בסכנה קיומית.

מלחמת "חרבות ברזל" החריפה את המחסור החמור בכוח אדם בצה"ל. צה"ל נכנס למלחמה הנוכחית קטן, לא מוכן, ובאופן ששוחק את כלל המערכים, ללא רזרבות כלל. התמודדות עם בעיה זו דורשת מאמצים דחופים ואסטרטגיים לבנייה מחדש ושיפור יכולותיו של צה"ל, תוך הבטחה שיוכל להתמודד ביעילות מול האיומים הנוכחיים והעתידיים.

הצלחות וכשלונות בגיוס חרדים לצה"ל

כישלונות בגיוס גברים חרדים לצה"ל נובעים לעיתים קרובות מהתנגדות עזה בקהילה החרדית ובמנהיגותה. ההתנגדות המתמשכת נובעת מהתפיסה ששירות צבאי מתנגש עם מחויבויות דתיות וסגנון חיים. בנוסף, יישום מדיניות כמו חוק טל, שאפשר דחייה בלתי מוגבלת לתלמידי ישיבה, נחשב ללא יעיל ובוטל בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון בשנת 2012, מה שהוביל לאתגרים משפטיים וחברתיים נוספים. התנגדות פוליטית ולחצים חברתיים תורמים גם הם לכישלונות בהשגת שילוב משמעותי של גברים חרדים בצה"ל.

אולם דווקא מסלולי השירות שצה"ל כבר הוכיח בהם יכולת בהקשר שימור אורח החיים של צעירים חרדים במהלך שירותם – מעידים על כך שהדבר בהחלט אפשרי. חשוב שהמאמץ הראוי ומוצלח יוקרן לחברה החרדית, יפיג את חששותיה, ויסייע לכך שהיא תירתם למאמץ הלאומי והחיוני הנדרש בעת הזו.

צה"ל מתכונן באופן רציני ומעמיק לקליטתם של צעירים חרדים. בשל כך צה"ל פתח מסלולי שירות מגוונים (ראה נספח א'), הכוללים הרחבתה של מסגרת "הנח"ל החרדי" לחטיבת רגלים מלאה, וכן שילוב משמעותי בזרועות צה"ל, ומשמר הגבול.

גיוס גברים חרדים לצה"ל זכה להצלחות בולטות, בעיקר הודות להקמתן של מסגרות ייחודיות כמו "נח"ל חרדי" (ששמה שונה לאחר מכן ל"נצח יהודה" בשנת 1999. יחידות אלו תוכננו במיוחד כדי לכבד ולהתאים את אורח חייהם הדתי של חיילים חרדים, מה שמאפשר להם לשמור על אורח חייהם תוך כדי שירות. מסגרת זו הגדילה בהדרגה את מספר המתגייסים במהלך השנים. יתר על כן, פעולות הסברה וחינוך ממוקדות בקהילה החרדית שינו בהדרגה את התפיסות, והפכו את השירות הצבאי למקובל ובר ביצוע עבור רבים. יוזמות אלו תרמו תרומה משמעותית לשילובם של גברים חרדים בצה"ל.

גם מסלול "שחר כחול", יוזמה של חיל האוויר הישראלי שמטרתה לשלב את האוכלוסיה החרדית בשירות הצבאי, הוא דוגמה לתוכנית, שנועדה להתאים לצרכים הדתיים והתרבותיים הייחודיים של הקהילה החרדית, ולאפשר להם להשתתף בהגנה הלאומית תוך שמירה על אורח חייהם.

מסלול זה מציע מגוון תפקידים התואמים את הכישורים והיכולות של המתגייסים החרדים, תוך הקפדה על שמירת אורח חייהם הדתי. התפקידים במסגרת המסלול עשויים לכלול תפקידי טכנאות ותמיכה, כגון טכנאי אלקטרוניקה, מפעילי מחשבים ואנשי לוגיסטיקה. תפקידים אלו בנויים בצורה גמישה על מנת לאפשר את קיום המצוות הדתיות, תוך הבטחה כי החיילים החרדים יוכלו לתרום ביעילות לחיל האוויר מבלי להתפשר על מחויבותם הדתית.

מסלולי השירות המתוארים, שככלל מהווים מודל מוצלח המספק הזדמנויות לשירות צבאי תוך כיבוד אורח החיים הדתי. תוכניות אלה מאפשרות לצעירים חרדים לתרום להגנה הלאומית מבלי להתפשר על אורח חייהם. היא מקדמת שילוב חברתי גדול יותר ופותחת מסלולים להתפתחות מקצועית בתוך ליבת הכוח הצה"לי, תוך קידום תחושת שייכות ואחריות אזרחית.

ראוי להדגיש גם כי למסלולי שירות אלה הייתה השפעה משמעותית על צה"ל – בכך שהם אפשרו גיוון של כוח האדם ושילוב נקודות המבט הייחודיות של הקהילה החרדית. שילוב זה משפר את הגיוון התרבותי והדתי, ומקדם צבא מגובש וייצוגי יותר.

לסיכום

מדינת ישראל ניצבת בצומת דרכים קריטי בתולדותיה. לנוכח איום גובר מצד קבוצות טרור הנתמכות על ידי איראן, שהוחמר בעקבות תוצאות מלחמת "חרבות ברזל", ישראל מתמודדת עם תמיכה בינלאומית מהוססת ועמדה עולמית חצויה בנוגע לצעדי ההגנה שלה. צה"ל חייב להתמודד עם אתגרים מבצעיים, כולל מחסור בכוח אדם והעומס על חיילי המילואים ומשפחותיהם, תוך הקמת יחידות חדשות כדי לעמוד בדרישות אלו.

בתקופה קריטית זו, הכרחי שהחברה הישראלית תתגייס במלואה, ותאמץ את העידן המכונן הזה הן עבור המדינה והן עבור העם היהודי. צה"ל נותר אבן הפינה של עוצמתה של ישראל, ומציג הזדמנות ייחודית לטפח שותפות ביטחונית וערכית עם החברה החרדית. רגע זה דורש אחדות ומאמץ קולקטיבי, מה שהופך אותו לשעתה המשמעותית והמכוננת ביותר של ישראל.

נספח א'- תכניות השירות העדכניות לצעירים חרדים בצה"ל[8]

מסלולי שירות קרבי

צה"ל פיתח מספר מסלולי שירות קרבי המותאמים במיוחד לציבור החרדי, ומבטיחים כי תפקידים אלו תואמים את אורח חייהם הדתי תוך מתן אפשרות לשרת ביעילות. ראוי לציין כי גדוד נצח יהודה, המכונה גם נח"ל חרדי, הוא אחד המסלולים הוותיקים והמוכרים ביותר. גדוד זה מספק מסגרת המכבדת את המנהגים הדתיים של חיילים חרדים, כולל אוכל כשר, זמני תפילה וסביבה גברית בלבד.

מסלול קרבי משמעותי נוסף הוא פלוגת תומר גבעתי בחטיבת גבעתי. מסלול זה מציע לחיילים חרדים הזדמנות להשתתף בפעולות קרקעיות תוך שמירה על אורח חייהם הדתי. בדומה, פלוגת הצנחנים החרדית מאפשרת לחרדים לשרת ביחידות צנחנים מובחרות, לעסוק באימונים מגוונים הכוללים כושר גופני, מיומנויות לחימה וצניחה.

מסלולים אלו מדגישים את מחויבות הצבא לשילוב חיילים חרדים בתפקידי לחימה מבלי להתפשר על זהותם הדתית. על ידי מתן סביבה תומכת המקיימת את אורח חייהם, צה"ל מאפשר לחרדים לתרום להגנה הלאומית תוך הקפדה על אמונתם.

תפקידים טכניים ותומכים

צה"ל מציע מגוון תפקידים טכניים ותומכים המותאמים במיוחד לציבור החרדי. תפקידים אלו חיוניים לתפקוד הצבא, ומציעים הזדמנויות בתחומים כמו טכנולוגיה, מודיעין ולוגיסטיקה. לדוגמה, מסלול טכנאי תוכנה כולל פיתוח ותחזוקה של תוכנות צבאיות, טיפול בבעיות טכניות ועבודה על פרויקטים טכנולוגיים מתקדמים תפקיד זה מאפשר לחיילים חרדים למנף את כישוריהם האנליטיים תוך שמירה על אורח חייהם הדתי.

תפקיד משמעותי נוסף הוא בתחום ההגנה בסייבר, שם חיילים חרדים עוסקים בהגנה על רשתות התקשורת הצבאיות מפני איומי סייבר. זה כולל ניתוח איומים ופיתוח כלי הגנה. תפקידים כאלה חיוניים לשמירה על הביטחון הלאומי ומספקים פלטפורמה לאנשים חרדים לתרום תרומה משמעותית.

בנוסף, תפקידי תמיכה כמו משגיח כשרות מבטיחים שכל אספקת המזון עומדת בחוקי הכשרות, דבר המשקף את מחויבות הצבא לשמירה על אורח חיים חרדי. תפקידים אלה לא רק תומכים בצרכים המבצעיים של הצבא, אלא גם מבטיחים שחיילים חרדים יוכלו לשרת מבלי להתפשר על אמונותיהם הדתיות.

התאמות לאורח חיים חרדי

צה"ל יישם מספר התאמות כדי לענות על הצרכים הייחודיים של חיילים חרדים, תוך הבטחה שיוכלו לשמור על אורח חייהם הדתי במקביל למילוי חובות השירות שלהם. התאמה משמעותית אחת היא הקמת יחידות חרדיות לחלוטין, כמו גדוד נצח יהודה ויחידת תומר גבעתי, המספקות סביבה תומכת לשמירת מצוות. יחידות אלו מציעות אוכל כשר, זמני תפילה ייעודיים ושמירה על שבת וחגי ישראל, תוך התאמת חיי הצבא לערכים ולמנהגים החרדיים.

בנוסף, הצבא מספק תפקידים המאפשרים לחיילים חרדים להימנע ממצבים העלולים להתנגש עם אמונותיהם הדתיות. לדוגמה, תפקידים כמו משגיחי כשרות מבטיחים שהאספקה עומדת בחוקי הכשרות, בעוד שתפקידים בתיאום שירותי דת מסייעים לשמור על רווחתם הרוחנית של החיילים. תפקידים כאלה חיוניים בכך שהם מאפשרים לחיילים חרדים לשרת מבלי להתפשר על שלמותם הדתית.

יתר על כן, הצבא יזם תוכניות חינוכיות המשלבות לימודי קודש עם אימונים צבאיים, מה שמאפשר לחיילים חרדים להמשיך את לימודי התורה שלהם במקביל לשירותם. גישה כפולה זו מסייעת לשלב חיילים חרדים במסגרת הצבא תוך כיבוד מחויבותם לחינוך דתי. התאמות אלו מדגימות את מאמצי הצבא ליצור סביבה מכילה המכבדת את אורח החיים הדתי של חיילים חרדים, ומקלה על שילובם ותרומתם להגנת המדינה.

[1] לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "חייבי גיוס בני 18 ושיעורי גיוס לפי קבוצות אוכלוסייה – 1 עדכון", 4 באפריל 2024

[2] מתוך נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות, https://machon.org.il/2023report/

[3] https://www.israelhayom.co.il/military-life/world-news-military-life/article/15719383

[4] https://www.ynet.co.il/news/article/hyzxvvw00a

[5] על פי "נייר מדיניות בנושא: שילוב חרדים בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי", מאת פרופ' גלית כהן-בלנקשטיין, יוסי לוי ואל"מ ניתאי עוקשי, האוניברסיטה העברית, 2023; ו- a7.org/?file=20200220170808.pdf, ודו"ח מסכם של "וועדת נומה".

[6] https://www.israelhayom.co.il/military-life/world-news-military-life/article/15719383

[7] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2022 בנושא התנדבות לרגל יום המתנדב הבין-לאומי החל ב5- בדצמבר 2023

[8] אתר משרד הביטחון – https://9779.mod.gov.il/programs

הפוסט תכנית ה-8000 – מתווה הביטחוניסטים לגיוס החברה החרדית לשירות ביטחון הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

פרס לטרור: מדוע הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית תפגע בשלום ובביטחון המדינה

Thu, 05 Sep 2024 08:12:15 +0000

הכרה במדינה פלסטינית בשלב זה מצד מדינות העולם רק תפגע במאמץ להבטחת השקט והיציבות במזרח התיכון.

צעד כזה צפוי לייצר, בין השאר, את התוצאות הבאות:

תמריץ לביצוע פיגועים נגד ישראלים ויהודים ברחבי בעולם, וסיכון ביטחונה של מדינת ישראל נוכח המסר כי טרור מניב תוצאות משמעותיות עבור הפלסטינים.
הענקת לגיטימציה לרעיון של שלטון חמאס בעזה, או אפילו שלטון החמאס לאחר ניצחון בבחירות דמוקרטיות.
העמקת אי-ההבנה השוררת בנוגע למקורותיו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשל הצבת תוצאות מלחמת ששת הימים וגבולות 1967 כסוגיית הליבה של הסכסוך.
היעדר בלאו הכי של הישג בפועל עבור הפלסטינים עצמם, מכיוון שישראל לא תסכים לוויתורים טריטוריאליים או דמוגרפיים כתוצאה מהכרה גרידא במדינה פלסטינית.
שליחת מסר שגוי לרוסיה, לסין, לאיראן ולשאר השחקנים בזירת המזרח התיכון.
בשלב זה, ההסדר היחיד היכול להתקבל על הדעת חייב להתבסס על מדינת ישראל חזקה ומוגנת, המקיימת שיתוף פעולה הדרגתי עם שותפים פלסטינים, בתמיכת גורמים בין-לאומיים.

יהודה ושומרון שולטים על ארץ ישראל עם יתרון טופוגרפי של כ-1,000 מ' מעל פני הים, ומשקיפה ישירות על הרוב המכריע של התשתיות האסטרטגיות במדינת ישראל ומרכזי האוכלוסייה, כולל מחוז תל אביב (גוש דן), תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה ונמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון. כל נסיגה ישראלית מאזורים אלה תהווה איום ישיר על מדינת ישראל | קרדיט: Map Data © 2024 Google Earth, Data SIO, NOAA, U.S. Navy, NGA, GEBCO, Image Landsat / Copernicus

מפת ישראל עם הדגשת רצועת עזה ויתרונותיהם הטופוגרפיים של יהודה ושומרון | קרדיט: FrankRamspott, הביטחוניסטים

לוחמי צה"ל אוחזים בדגלי ישראל ואוקראינה בתוך רצועת עזה | מקור:@DanelBenNamer

לו היו נערכות בחירות בקרב האוכלוסייה הפלסטינית כבר היום, חמאס היה מנצח בהן, כך על פי כל הסקרים | מקור: תנועת הביטחוניסטים

לאחר שספרד, נורווגיה, אירלנד וסלובניה הצהירו על הכרה רשמית במדינה פלסטינית, מדינות אירופיות נוספות שוקלות אף הן לעשות זאת. בניגוד למדיניות הברורה של האיחוד האירופי, המחייבת קונצנזוס כללי של מדינות האיחוד בנושאי מדיניות חוץ ובקבלת החלטות בנושאי ביטחון, אותן מדינות נקטו צעד חד-צדדי, תוך התעלמות משותפותיהן באיחוד ומבעלת בריתן ישראל, והתעלמות ממספר אלמנטים חשובים במשוואה הסבוכה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.

חשוב להבין כי צעדים פזיזים וחסרי שיקול דעת כאלו סופם להניב תוצאות הפוכות משלום וביטחון אזורי, ויובילו להשלכות הבאות:

עידוד תוקפנות: צעד כזה שולח מסר ברור לפלסטינים – וכן לשחקניות נוספות בעולם, ואיראן בראשן – כי טרור ותוקפנות כלפי ישראל מניבים פירות. העולם המערבי עדיין מתקשה להשיב לעצמו את כוח ההרתעה מול רוסיה לאחר פלישתה של זו האחרונה לאוקראינה; מול איום הטרור הגובר במדינותיו; ומול עלייתם של משטרים עוינים המאיימים על המערב באופן מוצהר כגון איראן, ונצואלה ובאופן גובר – טורקיה. המערב לא יכול להרשות לעצמו להפגין שחיקה פוליטית נוכח כל אלו בדמות כניעה לדרישות הפוליטיות של גורמים עוינים אלו, ובכך להביא לחיזוקם ולהגברת פעילותם ותעוזתם של אותם השחקנים. דאע"ש, אל קעידה וקבוצות טרור בדלניות נוספות עם נוכחות על אדמת אירופה גם הן שואבות תעוזה מהפגנת חולשה כזו.
היעדר תוצאות מוחשיות בשטח: הכרה במדינה פלסטינית בשלב זה לא תוביל לכל שינוי בפועל. להפך –הסבירות גבוהה שצעד זה ייצור תנאים שיעכבו את הסיכויים לשלום או יפגעו בהם. במקרה שאכן יתממשו מהלכים תיאורטיים אלו – לא צפוי כל שינוי דה פקטו. ישראל לא תיסוג מיהודה ושומרון, לא תחדל מהלחימה בעזה, ולא תחלק את ירושלים לאחר הכרה במדינה פלסטינית. מאידך גיסא, צעד זה בוודאי ייצור ציפיות שווא בזמן שהקונפליקט קרוב לפתרונו. הכרה במדינה פלסטינית מבלי לדרוש תחילה את הרפורמה הנרחבת והקריטית בחברה ובגופי הממשל הפלסטינים תביא אך ורק לערעור הגורמים המתונים המבקשים לערוך רפורמות אלו ותרחיק אף יותר את הסיכויים לכינון שלום אמיתי.
הבטחת יצירתה של מדינת טרור בשליטת חמאס – בין אם תהיה זו תוצאה של בחירות ובין אם הן כלל לא ייערכו. העולם פשוט לא יוכל להכיל מדינת טרור בשליטת חמאס, המאיימת על עצם קיומה של מדינת ישראל, בלב ליבו של המזרח התיכון.

מדינה פלסטינית בשליטת חמאס הינה התרחיש הסביר ביותר בתנאים הנוכחיים, וזאת ללא תלות בקיומן או באי קיומן של בחירות בעזה לאחר כינונה של מדינה פלסטינית. הרשות הפלסטינית השולטת באיו"ש לא קיימה בחירות דמוקרטיות מאז 2006, בעיקר מתוך הבנת כוחו וניצחונו המובטח של חמאס לו יתקיימו בחירות כאלו. סקרי דעת קהל לאחר ה-7 באוקטובר מבססים באופן ברור הנחת עבודה זו, הנותרת בעינה כבר 18 שנה. ניצחון חמאס בבחירות בגדה יאפשר לארגון לבצע השתלטות מהירה ועקובה מדם על האזור, בדיוק כפי שעשה בעזה מייד לאחר ניצחונו בבחירות ב-2006, אז רצח או גירש את אנשי הנהגת פתח ברצועה, שמונו באופן לגיטימי למשול בה.

הרשות הפלסטינית חלשה בשל כשליה שלה עצמה, והיא תמשיך לעמוד כנציגות בלתי לגיטימית של העם הפלסטיני, ללא יכולת – ורצון – למגר את הטרור על מנת להביא לצמיחה כלכלית בגדה. חמאס ימשיך לנגע חלקים הולכים וגדלים של רצועת עזה, ואף ירחיב את נוכחותו ואת פעילותו באיו"ש ויציב איום הולך וגובר להפלת שלטון הרשות באזור, כפי שכמעט הצליח לעשות לא פעם בעבר. למעשה, רק בזכות סיוע ישראלי סוכלו ניסיונות החמאס להפיל את שלטון הפתח בהובלת אבו מאזן.

חשוב לזכור כי הרשות הפלסטינית עודנה ממשיכה לתמוך במוצהר בטרור, ומסרבת לגנות רשמית את מתקפת ה-7 באוקטובר. כמה ממנהיגי הרשות אף הגדילו לעשות ושיבחו את המתקפה, וקראו לבצע תקיפות דומות כנגד האוכלוסייה היהודית באיו"ש. חוקי הרשות המעניקים תשלומים ותמריצים כספיים למחבלים עדיין עומדים על כנם, ומתוקפם מועברים מדי שנה 1.2 מיליארד ש"ח למחבלים ולמשפחותיהם כפרס כספי על ביצוע פיגועים, כולל לחיילי הנוחבה של החמאס – אותה יחידה מיוחדת שביצעה את פיגועי ה-7 באוקטובר. יו"ר הרשות בעצמו, אבו מאזן, מסרב לגנות את ההתקפות והפתח אף הציג לראווה את השתתפות חבריו בטבח, בפלטפורמות הדיגיטליות של הארגון.

מהבחינה הזו, כל השחקנים הנוכחיים בזירה הפלסטינית, ביניהם פתח וחמאס ואחרים, אינם יכולים לשמש שותפים אמינים ושקולים לשלום. אף לא אחד מאלו הוכיח את יכולתו להנהיג מדינה והם בוודאי לא דוגלים בחוקי הדמוקרטיה המערבית המכבדת את שלטון החוק.

לקריאה נוספת על חולשתה הפוליטית של הרשות הפלסטינית ותמיכתה בטרור:

"מתקפה ראויה לשבח": כיצד הגיבו הרשות הפלסטינית והפתח לאירועי ה-7 באוקטובר ומדוע אינם יכולים לשלוט בעזה

הרשות הפלסטינית מתפוררת – פרויקט מיוחד

עזה 101: כיצד הפכה הרצועה למעוז חמאס?

היום שאחרי אבו מאזן: עמדת הרשתות החברתיות – מבט ייחודי על הפופולריות הבלתי מנוצחת של חמאס ועל חולשתו של פתח כפי שמשתקפים ברשתות החברתיות ובבחירות למועצת הסטודנטים הפלסטינית.

מחלקת המחקר של הביטחוניסטים

הרוב המכריע ברחוב הפלסטיני תומך בתקיפות ה-7 באוקטובר. סקרי דעת קהל בקרב החברה הפלסטינית. מקור: PCPSR.org

הפופולריות של חמאס נותרת חזקה, ולמעשה אף נסקה מאז ה-7 באוקטובר

האם היית רוצה שאבו מאזן יתפטר?

לו היו מתקיימות בחירות היום ורק השניים היו מתמודדים, למי היית מצביע?

שיעור התמיכה בפתרון שתי מדינות

עריכה: הביטחוניסטים

חיזוק ציר הרשע של איראן, והגדלת הסיכוי לעימות אזורי: הכרה במדינה פלסטינית תעצים את התעוזה של ציר איראן-רוסיה-סין ואת רשת שלוחותיה של איראן באזור, מתוך ההבנה כי טרור בצורתו האכזרית ביותר הינו האמצעי האפקטיבי ביותר לזכות בהישגים פוליטיים, ובה בעת תבודד את ישראל. מאזן כוחות כזה יגדיל את הסיכויים לעימות אזורי תוך החלשת המנוף הפוליטי על איראן וחיזבאללה.
החטופים: השיקולים הפוליטיים של חמאס יושפעו אף הן מהכרה כזו, יגרמו לארגון להקשיח את עמדותיו ולסרב לכל עסקה להשבת 101 החטופים שעדיין מוחזקים בידי הארגון בשבי בעזה, ויסכל את המאמצים הדיפלומטיים והצבאיים להשיבם הביתה.
כאנשי ביטחון, אנו סבורים כי מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון מנוגדת באופן מהותי לביטחון ישראל:

עמק הירדן, המשתרע במזרח איו"ש, מהווה חיץ פיזי קריטי בין ישראל לבין המזרח התיכון הנפיץ והעוין היסטורית, וחוסם את הגישה הישירה לישראל – ולגוש דן – מטהראן.
מבחינה טופוגרפית רכס הרי יהודה ושומרון חולש על רוב מדינת ישראל, ובכלל זה על כל התשתיות האסטרטגיות של המדינה כגון תחנות כוח, נמל התעופה הבין-לאומי בן-גוריון, מתקני התפלת מים; על רובה המכריע של אוכלוסיית המדינה ובכלל זה על אוכלוסיית גוש דן בת 2 מיליון התושבים; על עורקי תחבורה מרכזיים – כבישים 1,2,4, ו-6. יתרון טופוגרפי כזה יוצר חלון מסוכן שממנו מחבלים יכולים לפגוע בקלות באזרחים ובתשתיות מהשטח.
אסור לאפשר את חלוקתה של ירושלים שוב. במהלך 19 השנים שבהן הייתה ירושלים מחולקת – בשנים 1948–1967 – ניצלו הירדנים דבר שבשגרה את שטח העיר שבשליטתם כדי לפגוע בתושבים יהודים בחלקה הישראלי של העיר, ושכונות שלמות נאלצו להתפנות מתושביהם בשל כך. אילוצה של ישראל לוותר על חלק מבירתו הנצחית של העם היהודי רק יעודד אלימות לאומנית ודתית כנגד ישראל. חזרה למציאות של חומות בתוך ירושלים אינו מהלך שעימו ישלימו הציבור וההנהגה הישראלים.

מחוז תל אביב (גוש דן), תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, ונמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון במבט מהרי השומרון. כל נסיגה ישראלית מאזורים אלה תהווה איום ישיר על רובם המכריע של האתרים האסטרטגיים ועל מרכזי האוכלוסייה של ישראל | מקור: מייקי ליניאל, הביטחוניסטים

7. חופש הפעולה של צה"ל ביהודה ושומרון – ולא הרשות הפלסטינית – הוא המרכיב הקריטי בבלימת חמאס ובמניעת פעולות טרור:

עם תום הלחימה – כפי שמנהיגות ישראל עצמה קובעת וכפי שארגון הביטחוניסטים טוען מזה שנים – על צה"ל להשיב לעצמו חופש פעולה מבצעי מוחלט ברחבי רצועת עזה, ללא הגבלות. זאת, על מנת להבטיח שבידי ישראל תהיה היכולת למנוע מבעד איום החמאס מלהרים שוב את ראשו. לא זו בלבד שהרשות הפלסטינית הוכיחה את אוזלת ידה המוחלטת בבלימת הפיגועים, אלא שהיא אף מעודדת אותם באופן פעיל. נוסף על כך, על ישראל להבטיח לעצמה את השליטה המלאה בציר פילדלפי המפריד בין רצועת עזה לחצי האי סיני שבשליטת מצרים. זאת, על מנת למנוע הברחות נשק לתוך הרצועה – פעילות שהתרחשה במשך שנים ואפשרה לחמאס לחמש את עצמו בהיקפים נרחבים וללא הפרעה.

כמו כן, יהיה על אירופה להעניק לישראל מרחב פעולה דיפלומטי להגיב בעוצמה לכל ניסיון מצד רצועת עזה – גם מצד אזרחי הרצועה – להתקרב לגדר המערכת, ולפעול למניעת כל איום ביטחוני. זאת, לעומת השבועות והימים שלפני המתקפה של ה-7 באוקטובר, אז הייתה ישראל נתונה ללחץ מצד האיחוד שלא לפעול כך.

במרוצת השנים, ובייחוד לאחר הסכמי אוסלו עם הרשות הפלסטינית ב-1994 ולאחר ההתנתקות מעזה ב-2005, קיבלה על עצמה ישראל ויתורים משמעותיים למען הסיכוי לשלום – ויתורים שפגעו בביטחונה. כשדרישות ביטחון עלו, העדיפה ישראל להסתמך על שותפתה לכאורה, הרשות הפלסטינית, כדי לבצע מעצרים של פעילים שהיו פצצות מתקתקות שתכננו פיגועים קטלניים נגד אזרחי ישראל. אולם, הרשות הוכיחה את אוזלת ידה המוחלטת בטיפול באיומים אלו. בין אם הרשות לא רוצה או בין אם היא אינה מסוגלת לסייע לישראל להבטיח ביטחון משמעותי, על ישראל מוטלת המשימה להגן על אזרחיה ולהבטיח לשם כך את חופש הפעולה של צה"ל ברחבי יהודה ושומרון, ולפעול באופן יומיומי למעצר של המחבלים בשטח זה. את זאת היא מבצעת תוך סיכון רב לחייליה, כמו גם לאזרחים פלסטינים.

מאז מבצע "חומת מגן" ולאחרונה מבצע "שובר גלים" וכן מבצע "בית וגן" בג'נין ב-2023, סיכולים ממוקדים אלו נגד טרור הוכיחו כי פעילות זו חשובה לאין ערוך לשם הגנה על אזרחיה של ישראל. בתקופה שמתחילת 2023 ועד ה-6 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון הישראליים למעלה מ-1,400 מחבלים ומנעו ברחבי איו"ש יותר מ-470 פיגועים רצחניים, בכללם פיגועי ירי, פיגועי התאבדות וחטיפות. מאז ה-7 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון למעלה מ-4,000 מחבלים נוספים – מחציתם פעילי חמאס שתכננו פיגועים כאלו ונוספים.

אולם צעדים אלו, מוצדקים ומידתיים ככל שיהיו, זכו בכל זאת לקיתונות של ביקורת מצד הקהילה הבין-לאומית, כולל ביקורת קשה מצד העצרת הכללית של האו"ם, שהוציאה לא פחות מ-22 גינויים כנגד ישראל בתוך שנה אחת בלבד, ובתוך כך הפיצה מידע כוזב לגבי "שימוש מופרז בכוח" ו"הריגות בלתי חוקיות", כפי שטענו השליח המיוחד של האיחוד האירופי לתחום הפלסטיני וגורמים אחרים באיחוד.

ואילו בתוך רצועת עזה פעילות סיכול זו אינה אפשרית מאז ההתנתקות ב-2005, ובדיוק בשל כך צמח ברצועה באין מפריע קן טרור רצחני. התוצאה, שאת ביטויה המלא ראינו בטבח ה-7 באוקטובר, ממחישה מעבר לכל צל של ספק שאין כל תחליף לנוכחותו של צה"ל בשטח כמנגנון האמין היחיד למניעת צמיחתם של קיני טרור.

נורמליזציה ביחסי ישראל-ערב הסעודית היא מפתח לסכסוך הישראלי-ערבי: הסכמי אברהם, שנחתמו בין ישראל לבין ארבע מדינות סוניות פרגמטיות – איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן – עם ברכתה של ערב הסעודית, התאפשרו רק הודות לאינטרסים המשותפים בין מדינות שלכאורה אין להן דבר במשותף: ישראל והעולם הערבי מצאו את עצמם באותה הסירה נוכח איום משותף מצד איראן. הסכמים אלו התאפשרו גם הודות לעוצמתה הצבאית של ישראל, באזור שבו נוכחות של כוח קשה זוכה לכבוד ולהערכה רבים יותר מכוח רך.

מסיבה זו, ככל שישראל תשיג ניצחון מוחץ בעזה, כך גם תתבסס הנורמליזציה בין ישראל לממלכה הסעודית, ולאחריה – עם רוב מדינות המזה"ת והעולם המוסלמי. כל מעורבות של גורמים מהעולם הערבי ברצועת עזה צריכה להיבחן לאור אקסיומה זו.

תהליך הנורמליזציה מספק חלון הזדמנויות יקר ערך לאיחודם של המערב והמזרח התיכון בקואליציה אזורית בהובלתם של ארה"ב והאיחוד האירופי, כנגד העריצות והרדיקליזם של הרפובליקה האיראנית. על המערב לגדוע את "ראש הנחש" באופן נחרץ ולבלום את מאמציו המסוכנים של המשטר האיראני להביא לערעור היציבות באזור, שללא ספק יזלוג בבוא העת ליתר העולם. זאת, כפי שאפשר לראות כיום בניסיונותיה של איראן לבצע פיגועים על אדמת אירופה וארה"ב, וברשת הנרחבת של נרקו-טרור והסתננויות שהיא מפעילה.

מאמץ משותף כזה מצד המערב אף ימתן את השפעותיהן של רוסיה ושל סין במזה"ת, יקרב את האזור למערב וירחיק את מדינות האזור מציר רוסיה-סין, ובכך יביא לעידן של שגשוג אזורי המבוסס על נתיבי סחר פתוחים שיביאו לביסוסה של שרשרת האספקה הגלובלית דרך פרוזדור הודו-המפרץ הפרסי-ערב הסעודית-ישראל ויתרמו לשלום וליציבות האזוריים.

הסכסוך הישראלי-ערבי לא יסתיים עם כינונה של מדינה פלסטינית לפי גבולות 67' (בפועל, גבולות הפסקת האש של 49'). תפיסה מוטעית רווחת בקרב הקהילה הבין-לאומית שנסיגה של ישראל לקווי 67' – שיצריך את פינויים של חצי מיליון תושבים ישראליים, את חלוקתה של ירושלים, ויותיר את המדינה חשופה למתקפות ולפיגועים – יש בה כדי לפתור את הסכסוך.

אין ראיות המוכיחות ולו במעט כי הפלסטינים יסתפקו בנסיגתה של ישראל לקווי 67'. הרי לו היה הדבר נכון, ישראל מלכתחילה לא הייתה במצב של מלחמה. ההפך הוא הנכון – הסיסמה הפלסטינית היא "מהנהר ועד הים נשחרר את פלסטין"; קיימות אין-ספור הצהרות כגון אלו מצד חמאס ופתח; וכרזות, סמלים והסכמים הן מצד חמאס והן מהפתח אינם מותירים מקום לספק בדבר הנרטיב הפלסטיני השואף להחליף את מדינת ישראל כולה במדינה פלסטינית ולא לדור בכפיפה אחת, מדינה לצד מדינה.

איור מתוך ספר לימוד של הרשות הפלסטינית לתלמידי בתי ספר יסודיים, המציג את ישראל כולה כ"פלסטין", ולא בתוך גבולות 1967

רכס הרי יהודה ושומרון מתנשא כ-950 מטרים מעל בקעת הירדן וכ-610 מטרים מעל למישור החוף ומהווה את "רמת הגולן" של ירושלים, תל אביב וחיפה

סמל חמאס של הנייה וסמל פתח של עבאס, שני הפלגים העיקריים המייצגים את העם הפלסטיני, מציגים את שטח ישראל כולו כ"פלסטין", ולא את גבולות 1967

מפגינים הקוראים "לשחרר את פלסטין מהים עד הנהר", או את שטחי 1948, כולל את ישראל כולה, ולא רק את גבולות 1967 | מקור: Shutterstock.com

קשה להעלות על הדעת חוסר רגישות גדול יותר מאשר הכרה במדינה פלסטינית מצד הקהילה הבין-לאומית כלפי מדינת ישראל ותושביה – זו משולה להענקת פרס לטרור על חשבון קורבנות נוספים מצד המדינה היהודית: ברמה המוסרית, מדינות המערב בחרו אומנם לגבות את ישראל, אולם הולך ומתברר כי לחצים פנימיים ומסורת של קבלת החלטות בין-לאומיות נגד ישראל השתלטו על השיח. ישראל – המדינה היהודית היחידה בעולם, והעם היהודי, סבלו מהמתקפה הקשה ביותר בתולדות המדינה. כמדינה ליברלית, דמוקרטית ושוחרת שלום, ניסיון לכפות עליה "פתרון" יסלול את הדרך למתקפות נוספות בדמות ה-7 באוקטובר. הכרה במדינה פלסטינית היא צעד מוטעה ואינה יכולה אלא להתפרש כפרס על תוקפנות, הפרת זכויות אדם, אלימות וטרור.
אינדיקציה שדמוקרטיות המערב נתונות ללחצי עונת הבחירות: בהינתן שעונת הבחירות קרבה בארה"ב, וברצונו של ממשל ביידן לייצר הישג פוליטי בעזה ובמזה"ת לקראתן ולקבץ קואליציה בין-לאומית למטרה זו, מוטב לא להשמיע מסר של לחץ על ישראל אלא לקבל החלטות דרמטיות כגון אלו רק לאחר דיון ברור ומעמיק עם כל הצדדים המעורבים.
עקיפת המנגנון הדמוקרטי בישראל לא תתקבל בשקט מצד הציבור הישראלי: בהיותה מדינה דמוקרטית, הציבור הישראלי דוחה מכול וכול את רעיון המדינה הפלסטינית – על אחת כמה וכמה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. מאז שנות ה-90 של המאה שעברה, כשרוב רובו של ציבור זה היה מוכן ומזומן לקבל על עצמו "ויתורים כואבים למען השלום" – סופג בתוך גם כך את הסכמי אוסלו של 1993–1995 ואף את ההתנתקות הטראומטית מעזה – חלה ירידה עקבית בתמיכה בפשרות שיש בהן כדי לפגוע בביטחונה של המדינה ושל אזרחיה. יתר על כן, ישראלים רבים שתמכו נאמנה בעבר במפלגות שמאל או מרכז שינו מאז אוקטובר את עמדתם וכעת דוחים על הסף את הרעיון של מתן פרס לטרור בדמות מדינה פלסטינית. מהלך כזה יעורר זעם בציבור הישראלי ויעמיק עוד יותר את התחושה הקיימת בו כבר עתה, שהקהילה הבין-לאומית משליכה את ישראל תחת גלגלי האוטובוס לטובת מהלכים הנוחים לה, על חשבון ישראל.

30 שנה להסכמי אוסלו אל"מ (מיל') רונן איציק, הביטחוניסטים

תנאים לשלום עם הפלסטינים

יש להגיע להסכם רק בתנאי שהוא תורם לביטחון ישראל

הסכם צריך לספק פתרונות לסוגיות ליבה (למשל סטטוס ירושלים, הפליטים הפלסטינים)

יש לערוך משאל עם בטרם חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים

הסכם מותנה בהפסקת ההסתה נגד ישראל

אין להסכין עם פיגועים נגד ישראל במהלך תהליך ההסכם

על הנציג הפלסטיני לשיחות שלום לייצג את הרוב הפלסטיני ולהיות גוף ממשלתי יציב

*הסקר נערך ביולי 2023 בקרב 1,057 בוגרים משתמשי אינטרנט בישראל ונוטר על מנת להבטיח התפלגות הולמת במונחים של גיל, מין, לאום, זיקה לדת ועמדה פוליטית. עבור המדגם המשולב (1,057 משתתפים) מרווח הטעות הינו +- 3.01% בהסתברות של 95%.

מדד הביטחוניסטים, ספטמבר 2023

לפני המתקפה ב-7 באוקטובר, 69% מהישראלים התנגדו להקמת מדינה פלסטינית נוספת מעבר לזו הקיימת בעזה. התנגדות זו זינקה ל-79% בעקבות המתקפה.

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, יוני 2024

הדרך קדימה

במקום הכרה במדינה פלסטינית, שלא תביא לשינוי בשטח, שתעודד טרור כאמצעי להשגת מטרות פוליטיות, שתעביר מסר לישראל ולקהילות היהודיות באירופה שהמערב מפנה להן עורף, ושתשלח מסר שגוי לשחקניות עוינות באזור ובעולם, אנו מציגים את הצעדים הבאים כחלופה בת-קיימא:

לדחות את ההחלטה בעניין לימים שלאחר המלחמה, ובינתיים לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה ולעקור משורש את החמאס כגוף השולט ממשלתית וצבאית בעזה.
להשתמש בתוצאת המלחמה ובנורמליזציה אפשרית בין ישראל לסעודיה שתושג כתוצאה מכך, כמנוף לחץ על הפלסטינים. לא להחמיץ הזדמנות לנורמליזציה של המזרח התיכון.
לדרוש מהרשות הפלסטינית לעמוד בקריטריונים המערביים למשילות נכונה ולדחות טרור:

ארה"ב ומדינות אירופיות רבות מתעקשות שעל רצועת עזה חייבת לשלוט "רשות פלסטינית מתוקנת" (Revitalized Palestinian Authority), חרף הראיות הברורות שלרשות אידיאולוגיה ומטרות הדומות למעשה לאלו של חמאס. ארה"ב ואירופה מבקרות את ישראל על שאינה ברורה יותר בנוגע לתוכניותיו של צה"ל לרצועת עזה ליום שאחרי חמאס, אולם הן בעצמן סירבו להתוות כל מפת דרכים המסבירה כיצד "רשות פלסטינית מתוקנת" אמורה להיראות וכיצד יכול הדבר להבטיח שלום.

על אף שהביטחוניסטים חולקים על ההנחה שכינונה של מדינה פלסטינית היא תוצאה מועדפת של המלחמה וכזו היכולה להוביל לשלום, הרי שבה בעת מבקש הארגון להציג קריטריונים למה שהקהילה הבין-לאומית צריכה לשוות לנגד עיניה כשהיא מדברת על "רשות פלסטינית מתוקנת".

אם כן, "רשות פלסטינית מתוקנת" הינה רשות אשר:

תשלם פיצויים לקורבנות הטרור הפלסטינים ולא למבצעי הטרור (לקריאה נוספת על חוקי מימון הטרור של הרשות הפלסטינית: "טרוריסטים בשירות הציבורי", מחלקת המחקר של הביטחוניסטים).
תכיר בהגדרה של הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה (IHRA) לאנטישמיות.
תכלול תכנים הנוגעים לשואה במערך הפדגוגי הרשמי שלה, ובכלל זה תזמין שורדי שואה לדבר בציבור ובבתי הספר הפלסטיניים.
תכלול תוכניות להכרת היהדות ולהבנת הרגישויות שלה.
תעביר מסר כי כל יהודי הבוחר להתיישב במדינה הפלסטינית עתידית יתקבל בברכה (לא מתקבל על הדעת שהעולם יקבל אפשרות של מדינה שמיום היווסדה מאמצת יחס מפלה כלפי יהודים).
תקצה אזור בכל עיר פלסטינית מרכזית לבניית מרכזים קהילתיים יהודים או בתי כנסת.
תגן ותוקיר אתרי מורשת יהודיים שבשטחה ותאפשר עלייה לרגל אליהם של יהודים.
תבהיר מעבר לכל ספק כי הסיסמה "מהנהר ועד לים" נועדה להסית לרצח עם ותצהיר כי השמעת הסיסמה בציבור אינה חוקית.
תחדל מכל לוחמה משפטית נגד ישראל.
תחדל מכל ניסיון לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.
תאסור על פרסום מפות המראות של שטחה של ישראל כחלק מהמדינה הפלסטינית.
תחוקק חוק המצהיר שתושביה היהודים של ישראל יכולים להיות אזרחי פלסטין, ותחוקק חוקים נגד אפליית יהודים בשטחה.
תשתף פעולה עם צה"ל להבטחת הביטחון. על כוחות הביטחון הפלסטיניים יהיה להביא למעצרם של כל תאי הטרור, להחרים את נשקם ואת תשתיותיהם הצבאיות ולמנוע הברחת נשקים, זאת מבלי להסתמך על כוחות הביטחון של ישראל לעשות את העבודה המסוכנת וה"מלוכלכת" עבורה. יהיה עליה לבצע משימה זו בעצמה, באופן אפקטיבי המבהיר לחברה הפלסטינית שהרשות לא תסבול התנהגות זו.

רשות פלסטינית הממלאה אחר הדרישות לעיל, בין השאר, הינה רשות מתוקנת שאיתה אפשר יהיה לחתור לשיתוף פעולה לעבר שלום עתידי ולפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כל דבר אחר יוביל בוודאות מלאה למדינה פלסטינית שתהווה סכנה ברורה לישראל ושלא תקבל עליה את הערכים המערביים.

לעודד יוזמות אזרחיות מהשטח, כולל מומחים מקומיים, וללמוד אפשרויות לטפח מנהיגות מקומית שיכולה להחליף את הרשות הפלסטינית ואת ארגון הטרור חמאס המושחתים, הבלתי יעילים והמממנים טרור.

לסיום: על הקהילה הבין-לאומית להתנתק מהשאיפה להקים מדינה פלסטינית שאולי תוביל ואולי לא תוביל לשלום, ובמקום זאת לאמץ את היעד של השגת שלום, שאולי – ואולי לא – יוביל למדינה פלסטינית.

פורטל המלחמה הישראלי מספק נתונים עדכניים בזמן אמת על המצב ברצועת עזה, בלבנון וברחבי המזרח התיכון

הפוסט פרס לטרור: מדוע הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית תפגע בשלום ובביטחון המדינה הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מכתב הביטחוניסטים לקבינט: חיוני לשמר שליטה על מרחב ציר פילדלפי ורפיח

Sun, 01 Sep 2024 18:34:37 +0000

המכתב הבא נשלח לרה"מ בנימין נתניהו ולחברי הקבינט המדיני-ביטחוני ב-1 בספטמבר 2024, בעקבות הדיון הציבורי הנוקב סביב שאלת שימור השליטה הישראלית על מרחב ציר פילדלפי ומעבר רפיח כחלק מהמשא ומתן על עסקת חטופים עם ארגון הטרור חמאס. ניתן להוריד גם את גירסת ה-PDF המלאה.

למען החטופים וביטחון ישראל, יש לשמר שליטה ישראלית על מרחב ציר פילדלפי ומעבר רפיח תוך איזון בין מכלול השיקולים המדיניים

עמותת הביטחוניסטים מבקשת להביע זעזוע עמוק מהרצח בדם קר של חטופינו על ידי חמאס. אנו מבקשים בראש ובראשונה לגבות את לוחמי צה"ל ואת כלל כוחות הביטחון על מסירות הנפש, האומץ, המקצועיות והאמונה בצדקת הדרך שמובילה אותם בשדה הקרב במלחמת קיום זו. אנו מייחלים לחזרתם של כלל החטופים לביתם במהרה.

אנו מבקשים לתת התייחסות מקצועית לדיון הנוקב סביב רכיב ציר פילדלפי בעסקת החטופים: האמירה שניתן לבצע נסיגה זמנית של מספר שבועות ממרחב ציר פילדלפי במסגרת העסקה היא הטעיית הציבור, הצבת סכנה ממשית לחיי החטופים ועלולה לבטל רבים מהישגי צה"ל במלחמה. משמעות הדבר עלולה אף להיות שפיכת דם לוחמינו לשווא בשטחים שכבר נכבשו וטוהרו, או מול חמאס מסוכן שבעתיים לאחר החזרה ללחימה.

כל נסיגה מהציר, אפילו זמנית, תאפשר לחמאס להתעצם תוך זמן קצר בכמויות אמל"ח משמעותיות ולקלוט חמושים שיחדרו מסיני לעזה, בתוך ימים ואף שעות ולא בתוך שבועות. בנוסף, חמאס עלול לנצל את ההפוגה והנסיגה ובחסות הפסקת האש להבריח חטופים מחוץ לרצועת עזה, ייתכן שאף לאיראן. לא דרושים שבועות ארוכים, אלא שעות בודדות על מנת לעשות זאת. במצב כזה, ישראל עלולה למצוא את עצמה מסכנת הרבה ומרוויחה מעט. בכך ישראל גם לא תשמר נכסים ומנופים לשלבים הבאים במשא ומתן.

"השתלטות מחדש" על פילדלפי לאחר העסקה, כפי שמציעים גורמים שונים, אינה נמדדת במהירות נסיעת הטנק. לחץ מדיני אמריקאי, מצרי ובינ"ל אדיר הופעל על ישראל בחודשים הראשונים למלחמה והיה גורם מכריע בעיכוב ההשתלטות על פילדלפי. אנו צופים לחץ מדיני דומה ואף עצים יותר בתרחיש של נסיגה במסגרת עסקה.

השגת שליטה ישראלית על מרחב ציר פילדלפי ומעבר רפיח היא מההישגים האסטרטגיים המשמעותיים של מלחמה זו. ציר ההברחות אפשר לאיראן לחמש את חמאס באמל"ח משמעותי וקטלני, ששימש אותו בטבח שמחת תורה. רצועת עזה התעצמה לכדי בסיס טרור ענק על מפתן דלתה של מדינת ישראל בגלל עורק חמצן זה. זהו תיקון לאחת מהשגיאות שנעשו בעבר שאפשרו לחמאס להתעצם, וכעת עלולות לאפשר לו להשתקם. המנהרות והפירים הרבים שצה"ל החל לחשוף בחודשים האחרונים מוכיחים נקודה זו.

מדיניות הנסיגות וההסתמכות על ערבויות בינ"ל או כוחות פלסטינים שנתפסים כמתונים הוכיחה את הנזק העצום שלה לביטחון ישראל בהסכמי אוסלו, עם כוח יוניפי"ל בדרום לבנון ועם הנסיגה מפילדלפי. איננו יכולים לתקן את העבר אם נחזור על שגיאותיו.

על ההנהגה לשקף לציבור את הסיכונים שטמונים בהחלטה מסוג זה לחיי החטופים ולהתעצמות המחודשת של חמאס. לפיכך, מבחינה ביטחונית יש לישראל אינטרס לשמר שליטה במרחב אסטרטגי זה. על הדרג המדיני לאזן בין מכלול השיקולים החיוניים, הכוללים את השיקול החברתי והביטחוני, באופן שישמר את אחדות העם. יש לקבל החלטה מתוך מרחב הגמישויות שאותו ינהל הדרג המדיני במסגרת המשא ומתן.

לסיום, אנו קוראים לציבור ולמנהיגיו שלא ליפול למלכודת של חמאס ולחזור לפילוג של ה-6 באוקטובר. אנו עדים לשיח ער בתקשורת וברשתות החברתיות של האויב, שחוגג על סדקים אפשריים בלכידות הישראלית. יש לנהל ויכוח ענייני בשקיפות ומתוך אהבת אחים. יש לעשות הכל על מנת להבטיח אחדות בעם וציפוף שורות בתור אינטרס ביטחוני לאומי ראשון במעלה.

בכבוד רב,

תא"ל במיל' אמיר אביבי, יו"ר הביטחוניסטים לשעבר

סא"ל במיל' ירון בוסקילה, מנכ"ל הביטחוניסטים

אלוף במיל' גרשון הכהן

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר

בשם בכירי עמותת הביטחוניסטים ו-35,000 חברי העמותה

הפוסט מכתב הביטחוניסטים לקבינט: חיוני לשמר שליטה על מרחב ציר פילדלפי ורפיח הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מסלול ההכרעה: קווים מנחים להמשך המערכה לעבר ניצחון מלחמת חרבות ברזל

Mon, 22 Jul 2024 06:49:19 +0000

תקציר מנהלים

ב-22/7/2024 הגישה תנועת הביטחוניסטים המלצות להמשך המלחמה בזירת עזה לכלל שרי הקבינט, חברי הממשלה וחברי הכנסת. להלן המסמך, ניתן גם לצפות בגירסה המלאה ב-PDF.

על ישראל "לעלות קומה" בזירת עזה ולחתור בנחישות להשגת יעדי המלחמה, מיטוט היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, חיסול ראשיו, החזרת כלל החטופים, ויצירת התנאים ל"יום שאחרי" ברצועה. זאת, בין השאר, באמצעות החלה מיידית של ממשל ישראלי זמני באיזורים שנכבשו ברצועה, ריכוז מאמץ בתמרון באיזורים שנותרו, והתוויית תכנית ברורה לטיהור טרור ארוך-טווח.
השלב העצים של המלחמה הולך ומתקדם לקראת שלב ה"טיהור" ארוך הטווח. למרות זאת, חלק מהכוח הלוחם של חמאס, גא"פ וארגונים אחרים עדיין מתפקד, ואיזורים נרחבים במרכז הרצועה עוד לא נכבשו וטוהרו. המבצע ברפיח עוד לא הושלם, ואיזורים שונים בצפון ובדרום שטוהרו ממשיכים להוות יעד להתבססות מחודשת של קיני טרור. הדבר יאפשר הפניית עיקר הכוח הלוחם לצפון.
האינטרס הישראלי ל"יום שאחרי" בעזה ברור:
- חופש פעולה מבצעי לצורך סיכול טרור לטווח הארוך. ישראל תשלוט צבאית ברצועה, ותשמר שליטה לאורך ציר פילדלפי, מסדרון נצרים, מרחב חיץ על גבול ישראל-עזה ואיזורים נוספים שייקבעו. אין אפשרות מעשית להתנתק שוב מרצועת עזה. סיסמאות כגון "שיקום תמורת פירוז" אינן בעלות תוקף. יש להציב נוכחות ישראלית בשטח שתוודא את ביצוע הפירוז ותחזוקו לאורך זמן.
- Gaza Stabilization Mechanism: ממשל ישראלי זמני שיכשיר את הקרקע לניהול עצמי בפורמט כלשהו בעתיד. הממשל יתוכלל תחת מטה הכפוף לקבינט, ויכשיר את הקרקע ליום שאחרי ברצועה, בשיתוף גורמים בינ"ל ובכפוף לאינטרס הישראלי.
- יש להחיל מנגנון זה באופן מדורג, על פי פיילוטים "שכונתיים", ולהתקדם בשיטתיות ליתר חלקי הרצועה, הן כדי נסיון להוכיח הצלחה וללמוד את המנגנון, והן כדי ליצור הקבלה תודעתית בין מודל מצליח באיזורים בשליטה ישראלית למודל כושל שמביא סבל על האוכלוסיה באיזורים שבשליטת חמאס.
- הוצאת אונר"א מהרצועה וחלוקת סיוע הומניטרי ישירות על ידי צה"ל או באמצעות גורמים מוסמכים מטעמו, בבחינת "היד המחלקת היא היד השולטת".
- אין אפשרות מעשית להכניס את הרשות הפלסטינית לעזה, הן מבחינת לגיטימציה פנים-פלסטינית והן מבחינת האינטרס הביטחוני של ישראל, לא כל שכן לאור חוסר תפקודה ביהודה ושומרון באיזורים שבהם היא אמורה לשלוט ביד רמה כיום.
- דה-רדיקליזציה במערכת החינוך, שבאופן אידיאלי תשלב גורמים איזוריים ובינ"ל שאינם מטעם האו"ם.
- מתן אפשרות לפלסטינים תושבי עזה להגר מרצון למדינות שיסכימו לקלוט אותם, בדומה לשאר אזרחי העולם.
תנועת הביטחוניסטים רואה צורך לאומי עליון באחדות כמרכיב מרכזי בניצחון במלחמה. רוח הלוחמים מאפשרת את ההישגים המרשימים בשדה הקרב, ולכידות לאומית שכותרתה "יחד ננצח", הם תנאי יסודי להתגייסות הציבור ומערכות המדינה למימוש מטרות המלחמה. אנו קוראים לכלל הציבור, נבחריו, ומערכות המדינה, לשים בצד שיקולים פוליטיים, להימנע משיבוש הסדר הציבורי, לגבות את לוחמינו, ולהתעלות לגודל השעה.
להערכתנו המקצועית, אין אפשרות למדינת ישראל לסיים את המלחמה בעזה בתוצאה שאיננה ניצחון ברור, שמשמעותו עמידה במטרות המלחמה כפי שהוגדרו.
הלחץ הבינ"ל על ישראל לחתור להפסקת אש ולהקים מדינה פלסטינית מנותק מהמציאות המזרח תיכונית. פרס לטרור בדמות מדינה פלסטינית יחליש משמעותית את ביטחון ישראל.
נייר זה עוסק בזירת עזה מבחינה צבאית ושלטונית, מתוך כלל מרכיבי המערכה: לבנון, איראן והאיזור, יהודה ושומרון, בינ"ל ותודעה.

חניון הרכבים השרופים, מושב תקומה | צילום: הביטחוניסטים

הפוסט מסלול ההכרעה: קווים מנחים להמשך המערכה לעבר ניצחון מלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מכתב הביטחוניסטים לקבינט: כל עסקה תותנה בהמשך המלחמה

Fri, 07 Jun 2024 08:54:27 +0000

ב-7 ביוני 2024 שיגרה תנועת הביטחוניסטים מכתב לחברי קבינט המלחמה, הקבינט המדיני-ביטחוני וחברי הכנסת שבו התריעה כי על כל עסקה לשחרור חטופים להיות מותנית באי עצירת המלחמה ובשינוי המשוואה האסטרטגית מול רצועת עזה. בין היתר פורטו התנאים שהובילו ל-7 באוקטובר, הדרישות היסודיות שירכיבו ניצחון במלחמה, ותנאים לצעדים הבאים בעזה.

בנוסף, התריעה תנועת הביטחוניסטים שהליכה לבחירות בעת הזאת תרחיק את יכולתה של ישראל לנצח במלחמה, תשפיע על החלטות כולל בעניין החטופים, ותגרור אי יציבות שעלולה להשפיע גם מבחינה צבאית וביטחונית.

המכתב המלא מצורף ב-PDF.

***

שינוי המשוואה האסטרטגית: כל עסקה תותנה באי עצירת המלחמה עד למיגור הטרור מרצועת עזה

ב-7 באוקטובר נפתחה מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות מדינת ישראל מכיוון רצועת עזה, אחת ממתקפות הטרור הרצחניות והמזעזעות בתולדות האנושות. טבח זה היה תוצאה של שילוב בין שאיפות רצחניות של אויבי ישראל בזירה הפלסטינית לבין שאיפות איזוריות של המשטר האיראני, שפגשו מדיניות ישראלית רבת-שנים של גרירת רגליים, סבבים, והיעדר אסטרטגיה לרצועה.
"שקט מתעתע" זה אפשר לחמאס ולארגוני הטרור ברצועה להוביל בניין כח רב-שנים בחסות המשטר האיראני, שבו הושקעו מיליארדי דולרים בהתחמשות, הקמת רשת המנהרות המגננתיות וההתקפיות הרחבה בעולם, אימונים ובניית תכניות התקפיות, וחינוך דורות שלמים להקצנה אנטישמית.
במשך שנים רבות, לישראל לא הייתה לגיטימציה בינ"ל לפעול באופן החלטי להכרעה ברצועת עזה ועיצוב מציאות חדשה שלא תאפשר לטרור לצמוח שם. כפי שהיה לאחר מבצעי "עופרת יצוקה", "צוק איתן", וסבבי הלחימה הרבים, האינטרס של הקהילה הבינ"ל נותר לכפות על ישראל הפסקת אש מבלי לשנות מאומה במיצובה האסטרטגי מול זירת עזה על מנת לקנות שקט קצר-טווח שיוביל להישג פוליטי צר. כל זאת, על חשבון ביטחון ישראל.
ביותר מדי צמתים, ישראל התפתתה להפקיד את ביטחונה הלאומי בידי הגרועים שבאויביה (הרש"פ תחת הסכמי אוסלו בעזה וביו"ש, תכנית ההתנתקות) או בידי כוחות בינ"ל (החלטה 1701 בלבנון – ר' "החלטה 1701").

למשל, ההתנתקות מצפון השומרון הובילה להתבססות מחודשת של קן טרור בג'נין והסביבה, באין התיישבות באיזור שתהווה מכפיל כוח ביטחוני, בשילוב הסתמכות על מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית שלא ביצעו את מלאכתם נאמנה. לא זאת בלבד, הרשות הפלסטינית מאבדת את הלגיטימציה שלה ברחוב הפלסטיני (ר' "היום שאחרי אבו מאזן: עמדת הרשתות החברתיות" על הלכי הרוח בקרב החברה הפלסטינית) ואף מעורבת עמוק בטרור (ר' "'מתקפה ראויה לשבח': כיצד הרשות הפלסטינית ופת”ח הגיבו ל-7 באוקטובר ומדוע הם אינם יכולים למשול בעזה").

כך, ביהודה ושומרון וברחבי הארץ בוצעו 6,687 פיגועי טרור בשנת 2023 בלבד, שבהם נרצחו 52 ישראלים. השב"כ סיכל 362 פיגועים משמעותיים. כעת, מתחילת שנת 2024 ועד היום, כבר בוצעו 1,995 פיגועים שבהם נרצחו 12 ישראלים (ר' פירוט מלא ב"מאגר מלחמת ישראל" של תנועת הביטחוניסטים, warinisrael.org/he).

רצועת עזה הופקדה בעבר בידי הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו ב' והיציאה מהערים – יולי 1994, וההתנתקות מעזה – אוגוסט 2005. מאז השתלט עליה ארגון הטרור חמאס ב-2007 לאחר שנבחר בבחירות של שנת 2006 (ר' "עזה 101: כיצד הרצועה הפכה להיות מעוז חמאס?"). מצב זה התאפשר אך ורק בגלל היעדר נוכחות ישראלית בשטח. ביהודה ושומרון, נוכחות ישראלית מוגברת מונעת בפועל וכבר מנעה בעבר הפיכה צבאית של החמאס.
לחץ בינ"ל כבד להגיע להפסקת אש הופעל על ישראל בסבבי לחימה מול רצועת עזה בעבר. מדיניות קצרת-טווח זו נועדה להגיע לסיום מהיר של הלחימה, ללא תכנית ארוכת-טווח להבטיח את ביטחון ישראל אל מול האיום המתפתח בעזה. ההטעיה המכוונת של ממשל ארה"ב כיום, לפיה "חמאס אינו מסוגל להוציא לפועל 7 באוקטובר נוסף כרגע", אינה מונעת את התנאים לאיום כלשהו על מדינת ישראל מעזה ביום שאחרי, ואף מבטיחה שחמאס יישאר השליט בעזה ומייד יחזור לתהליך בניין כח קטלני שיציב על ישראל איום ממשי מחודש. ישראל נגררה לסבבי לחימה מול חמאס בני מספר ימים עד 51 יום (במקרה של "צוק איתן") בשנים 2008-2009, 2012, 2014, 2021, וסבבי התחממות רבים ביניהם.

כעת, לא נוכל עוד לסבול מצב שבו ישראל חוזרת להפסקת אש במתכונות הקודמות תחת הבטחות שאפתניות וחוזרת למדיניות גרירת הרגליים ותגובתיות מידתית. משמעות הדבר היא שישראל תהפוך את שעון החול חזרה ל-7 באוקטובר הבא בתרחיש מקסימלי בטווח הבינוני, או לסבבי טרור, ירי רקטות ונ"ט, חפירת מנהרות, וניגוח מדיני בינ"ל בתרחיש סביר בטווח הקצר.
מגוון האמתלות שנשמעות היום הן מפי נשיא ארה"ב בנאומו בערב שבת שעבר, הן מפי מנהיגים שונים בעולם והן מפי מספר "לשעברים" במערכת הביטחון שאינם נמנים בשורותינו, גורס שלישראל תמיד תישמר הזכות להגנה עצמית ולהגיב למתקפות טרור מהרצועה. תפישה תבוסתנית זו למעשה משלימה עם גורלה של ישראל להיות חשופה לבסיס טרור שמשגר כרצונו פיגועים קטלניים אל שטחה, ומתעלמת לחלוטין מהגינויים, החרמות, הדיסאינפורמציה וקמפיין הדה-לגיטימציה שמופעלים כיום בשיא כוחם כנגד אותה זכות להגנה עצמית. איננו קונים עוד הבטחות ריקות וערטילאיות מהקהילה הבינ"ל על זכותנו לחיות בביטחון; אנו דורשים לחיות בביטחון. רק צה"ל וכוחות הביטחון יכולים להבטיח זאת.
בידיכם הזדמנות היסטורית חד פעמית להבטיח שרצועת עזה לא תהווה עוד איום ביטחוני עבור מדינת ישראל. אסור לוותר על הזדמנות זו. מטרות המלחמה נותרו בעינן: השמדת חמאס, החזרת כל החטופים, ויצירת מציאות אסטרטגית חדשה ברצועת עזה. להערכתנו המקצועית, עצירת המלחמה והסגת כוחות צה"ל מהרצועה ללא השלמת מטרות המלחמה משמעותן שפיכת דם חיילים ואזרחים לשווא, כניעה לתכתיבים בינ"ל שמונעים משיקולים צרים ומיידיים, ושפיכת דם עתידי לשווא. אין שום סיבה לעצור את המלחמה כעת – תבוסתנות איננה אופציה.
לגבי העסקה שלכאורה מונחת על השולחן כעת, אנו מבקשים לפרט את התנאים שמבחינתנו הכרחיים לכל עסקה ולשלבים הבאים במלחמה:

הכרעת חמאס באופן מוחלט לצד החזרת כלל החטופים נותרו מטרות המלחמה;
כוחות צה"ל יישארו במסדרון נצרים, ציר פילדלפי ובאיזורים אסטרטגיים ככל שייקבע לטווח הארוך, באופן שיאפשר לצה"ל לקיים חופש פעולה צבאי מלא ברצועת עזה ביום שאחרי, כפי שמקיימים בשטחי A ו-B ביו"ש;
על ישראל להחיל בהדרגה איזורי ממשל צבאי זמני באיזורי צפון הרצועה, ובהמשך ביתר הרצועה, לשלוט בסיוע ההומניטרי הנכנס, ולהוציאו מידי חמאס ואונר"א. בכך הדבר יאפשר ליצור מנגנון הרתעה ותלות לטווח קצר, ולהכשיר את הקרקע להנהגה מקומית חדשה שתנהל את רצועת עזה ברמה האזרחית;
על ישראל להציב עקרונות ברורים מול שותפתינו האסטרטגית ארה"ב, תוך תמרון ותבונה מדינית בין הלחץ המדיני מכיוונה לבין תנאי יסוד להבטחת ביטחון ישראל בכל עסקה;
עסקה שתשאיר את החמאס ריבון חלקי או מלא ברצועה תזמין מתקפות נוספות על ישובי העוטף, תעודד פעולות דומות מצד ארגוני טרור נוספים ביו"ש ובלבנון, תחזק את הציר האיראני (איראן, חזבאללה, חות'ים, יתר המליציות) ותרחיק את הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה ויצירת קואליציה איזורית נגד איראן. זאת, כיוון שהדבר יתפרש ככניעה ישראלית לתכתיבים בינ"ל ותמונת ניצחון לחמאס לאחר ששיגר את טבח ה-7 באוקטובר;
עסקה סבירה יכולה לכלול מסגרת כלשהי של הפוגה זמנית בלחימה, שחרור אסירים שמועד שחרורם קרוב ואסירים שלא היו מעורבים ברצח ישראלים באופן ישיר והקלות הומינטריות תמורת שחרור מהיר של חטופים חיים, במתכונת העסקה הראשונה מנובמבר 2023 (ר' "מי היו האסירים הפלסטינים שישראל שיחררה בנובמבר 2023?");
רק הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והלחץ המדיני הבינ"ל על איראן יביאו לשחרור חטופים בטווח הקצר. מו"מ ללא לחץ צבאי ירחיק את החזרת החטופים, יגדיל את הסיכוי למותם בשבי ויעודד את החמאס להעמיד תנאים מרחיקי לכת שיפגעו בבבטחון ישראל בטווח הקצר.

לסיום, אנו מבקשים להתריע שקיום בחירות בעת הזו ירחיק את ישראל מניצחון במלחמה. קיום בחירות תוך כדי מלחמה עלול לייצר קרע חברתי שיחלחל לתוככי הצבא בדגש על כוחות המילואים, יעכב קבלת החלטות קובעות במהלך המלחמה כולל לגבי החטופים ויערער את מיצובה של ישראל מול הקהילה הבינ"ל מבחינה מדינית ומול חמאס מבחינה צבאית.

בברכה,

תא"ל במיל' אמיר אביבי, יו"ר הביטחוניסטים לשעבר

סא"ל במיל' ירון בוסקילה, מנכ"ל הביטחוניסטים

בשם 30,000 חברי תנועת הביטחוניסטים

הפוסט מכתב הביטחוניסטים לקבינט: כל עסקה תותנה בהמשך המלחמה הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מכתב הביטחוניסטים לנשיא ביידן: מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית לישראל

דניאל גבאי — Sun, 25 Feb 2024 15:53:32 +0000

ב-19 בפברואר 2024 שלחה תנועת הביטחוניסטים מכתב לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. המכתב עסק בדיווחים בתקשורת האמריקאית על כוונת הממשל להכיר במדינה פלסטינית תוך הפעלת לחץ מדיני על ישראל. המכתב סוקר בהרחבה בתקשורת האמריקאית. להלן המכתב המלא. ה-PDF המצורף כולל את העותק המתורגם בצירוף חתימות בכירי התנועה.

כבוד הנשיא ביידן,

תנועת הביטחוניסטים, המונה 20,000 חברים ומובלת על ידי בכירים בכוחות הביטחון בדימוס ובמילואים, פונה אליך מתוך דאגה עמוקה בעקבות דיווחים חדשותיים אמינים לגבי המהלך המסתמן להכרה במדינה פלסטינית. בעוד שאנו מעריכים את העובדה שמניעיך ממוקדים בהשגת שלום בר-קיימא, תנועת הביטחוניסטים מאמינה שגישה זו תשיג למעשה את ההיפך הגמור. כינונה של מדינה פלסטינית, כפי שמוצע, מהווה איום ישיר על עצם קיומה של מדינת ישראל.

הכרה במדינה פלסטינית מייד אחרי טבח ה-7 באוקטובר תתפרש על ידי חמאס, ארגוני טרור בינ"ל, איראן ומדינות סוררות אחרות, כפרס לאלימות ותעודד אותם לראות בטרור כלי אפקטיבי להשגת מטרות פוליטיות. ישראל כבר נקטה בדינמיקה פזיזה זו בעבר, כשהסכימה להסכמי אוסלו בעקבות האינתיפאדה הראשונה, ומאוחר יותר – ב"התנתקות" מעזה בעקבות האינתיפאדה השנייה. מכל אלה למדנו כיצד כל ויתור שכזה אך מגביר את התיאבון בקרב יריבינו, וכיצד הדבר מהווה איום על ישראל ועל יתר מדינות העולם החופשי.

על אף שממשלך מכיר בצורך ברפורמה ברשות הפלסטינית (הרש"פ), תנועת הביטחוניסטים איננה רואה בדל של ראיה שיגרום לה להאמין כי הרש"פ מעוניינת ברפורמה. בעצם מעשיה, הצהרותיה והשקפותיה, הרש"פ ממשיכה להוות איום כלפי מדינת ישראל, כפי שהוצג בנייר העמדה של התנועה, תחת הכותרת "מתקפה ראויה לשבח":

הרש"פ ממשיכה במדיניותה לשלם למחבלים משכורות כתגמול על פיגועים ("לפגוע בתור מקצוע", או "Pay for Slay"). במסגרת מדיניות זו, ולמרות "חוק טיילור פורס", הרש"פ מקצה למחבלים 370 מיליון דולרים בשנה, ומוכיחה בכך את תמיכתה המתמשכת באלימות נגד אזרחים ישראלים. מערכת החינוך שלה רוויה בתעמולה אנטישמית שלוחת רסן ומלמדת ילדים, כי רצח יהודים הוא מטרה נחשקת, אשר תסייע בהשגת השאיפות הלאומיות הפלסטיניות. הרש"פ ממשיכה לפעול לשלילת הלגיטימציה של זכות ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי.
הרש"פ סירבה לגנות את טבח ה-7 באוקטובר, והיא תומכת באותה תעמולה אנטישמית מסיתה ששימשה כהשראה למתקפה. הרש"פ אף תשלם יותר מ-2.7 מיליון דולר מדי חודש למחבלים שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר.
הרש"פ תומכת בטרור. מאז ה-7 באוקטובר, צה"ל עצר למעלה מ-3,000 מחבלים, וחשף היקף עצום של תשתית צבאית באזורים תחת שליטתה של הרש"פ, שנועדה לתקוף את ישראל. הרש"פ אפשרה לכך לקרות תחת עינה הפקוחה, ואולי אף בתמיכתה הפעילה.
הרש"פ הצהירה, כי היא רואה בחמאס ארגון לגיטימי, אשר צריך לקחת חלק בזירה הפוליטית הפלסטינית. סביר מאד להניח, כי תפיסה זו תוביל למדינה פלסטינית שתונהג על ידי חמאס, שכן תנועה זו פופולרית בהרבה מתנועת פת"ח.

ההצעה, לפיה ישראל תשקול לקבל התחייבויות ביטחוניות בינלאומיות, אל לה להילקח ברצינות. ישראל כבר מעורבת במלחמה אחת, כשברקע אנו זוכרים שהלחץ הבינלאומי שהופעל עליה לא הגן על ביטחונה, על אף שפינתה את רצועת עזה ב-2005. ישראל גם מנסה למנוע מלחמה נוספת – בגבולה הצפוני – וזאת בשל כישלון הקהילה הבינ"ל לכפות את החלטת מועה"ב 1701. ישראל, ורק ישראל, יכולה להגן על עצמה, כאשר הברית האסטרטגית שלה עם ארה"ב משמשת לה משענת.

תנועת הביטחוניסטים מבקשת שלום וביטחון למדינת ישראל. כמנהיגים שנלחמו ושילמו מחירים גבוהים למען מדינתנו, יש לנו שאיפה אחת בלבד, והיא לחזות בפיתרון הסכסוך. עם זאת, הכרזה על כינון מדינה פלסטינית תשיג את ההיפך הגמור: היא תחזק את אויבינו ותעמיק את הסכסוך.

ב-10 באוקטובר 2023 הכרזת: "במשך 75 שנים, מדינת ישראל שימשה כמגן האולטימטיבי על ביטחון העם היהודי ברחבי העולם, והבטיחה שנוראות העבר לא יישנו עוד."

מסיבה זו בדיוק, ובעקבות טבח ה-7 באוקטובר, עלינו להתנגד לכל הצעה להכיר במדינה פלסטינית.

בברכה,

תא"ל במיל' אמיר אביבי סא"ל במיל' ירון בוסקילה

יו"ר הביטחוניסטים מזכ"ל הביטחוניסטים

בשם 20,000 חברי תנועת הביטחוניסטים

הפוסט מכתב הביטחוניסטים לנשיא ביידן: מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית לישראל הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

הערכה אסטרטגית 2024: מלחמת קיום מול הציר האיראני

Wed, 24 Jan 2024 09:16:27 +0000

*המסמך נכתב בינואר 2024. בשל קצב ההתפתחויות הגבוה במלחמה, מומלץ לבקר באתר הביטחוניסטים לצורך עדכונים וחידודים

מתקפת הטרור הברברית שביצעה חמאס ב-7 באוקטובר 2023 מהווה נקודת מפנה בחשיבה על תפיסת הביטחון של ישראל ומפריכה רבות מההנחות על המציאות הביטחונית שבה פועלת ישראל שעמדו בבסיס התפיסה.

ב"הערכה האסטרטגית לישראל 2022"[1] הציבה תנועת הביטחוניסטים שני תרחישים אפשריים למלחמה המתגבשת ובאה – תרחיש "יום הכיפורים" או תרחיש "ששת הימים". היה ברור לנו שאם ישראל תמשיך להשלות את עצמה בעוצם כוחה ולדחות הכרעות חיוניות, ותאמין שהעליונות האווירית והמודיעינית שהופגנה במערכה שבין המלחמות תרתיע את אויביה, היא תעמוד בתוך זמן לא רב בפני תרחיש מתקפת פתע בסגנון "יום הכיפורים" 50 שנה לאחר מכן.

חיילי צה"ל בעזה | תמונה: דובר צה"ל, ידעיה כהן

בפועל, מדינת ישראל מנהלת כיום, בסיוע אמריקני, מלחמת קיום מול הציר האיראני. במשך שנים, המשטר בטהרן ניהל תוכנית התעצמות סדורה, באיראן עצמה ובסדרה של מדינות וטריטוריות סביב מדינת ישראל, על מנת לפגוע בישראל ולערער את יכולתה להתקיים ובמקביל להרתיע אותה מפעולה יזומה נגד איראן ושלוחיה. מטרת העל שלו, על פי האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית, היא השתלטות על המזרח התיכון כולו.

בתוך כך, הפלסטינים – הן הרשות הפלסטינית והן חמאס – פועלים כל אחד בדרכו במטרה להביא לסיום דרכה של הציונות. זאת, בהתאם לנרטיב המאבק בישראל, המקובל על הרוב המכריע של העם הפלסטיני.

במלחמה בעזה מתקדמת ישראל בעוצמה לעבר השגת היעדים שנקבעו על ידי הקבינט: מיטוט שלטון חמאס, שלילת יכולתה לבצע פיגועים נגד ישראל משטח הרצועה והחזרת החטופים. צה"ל ומערכת הביטחון מגיעים להישגים מרשימים ברצועה, כולל חיסול מחבלים רבים, השתלטות על שטחים נרחבים, הרס נרחב של תשתיות טרור וממשל, השמדת אמל"ח ולוחמה חסרת תקדים בתוואי התת-קרקע, שמחייבת שיטות לוחמה חדשניות בהיסטוריה הצבאית. בזירה הצפונית, ההתחממות מול חזבאללה מציבה את ישראל בפני מגוון תרחישים להדיפת כוחות רדוואן הרחק מהגבול ולהרתעת הארגון מהתקפות הולכות ומסלימות כנגד חיילי ואזרחי ישראל. למעלה מ-100 אלף ישראלים מהצפון ומהדרום מצאו עצמם מפונים מבתיהם בשל הסכנה בצפון והרס הקהילות בדרום.

ארבעה וקטורים הפועלים במקביל משפיעים על מהלך המלחמה:

המערכה הרב-זירתית מול "תמנון" הציר האיראני: ההתעצמות האיראנית הובילה את המשטר האיראני ליכולת ממשית להוביל תרחיש "לחיצת כפתור" מול ישראל שיאתגר אותה במלחמה רב-זירתית ממספר כיוונים במקביל. גם אם המשטר האיראני מכחיש את מעורבותו הישירה בהוראה לצאת לטבח ה-7 באוקטובר, הרי שהוא נותן החסות העיקרי לחמאס ומעניק לו מאז גיבוי מדיני וצבאי מלא לכל השלוחים האיראניים. טבח ה-7 באוקטובר פתח אם כן במלחמה בשבע זירות של איראן כנגד ישראל, שהעיקרית בהן היא עזה, המשנית אחריה (לעת עתה) היא מול חזבאללה בלבנון, והיתר הן איראן עצמה, החות'ים בתימן, יהודה ושומרון, עיראק וסוריה. דרך כוח קדס של משמרות המהפכה, איראן משקיעה מאות מיליארדי דולרים בתמיכה בחמאס, חזבאללה, ארגון המורדים החות'ים, גדודים נאמנים בעיראק ובסוריה, ובערעור היציבות במשטרים סוניים בבחריין, ערב הסעודית, מצרים, תוניסיה ובמקומות נוספים במזרח התיכון, באפריקה, באירופה, בארצות הברית ובדרום-מזרח אסיה.

גרעין: איראן כיום היא מדינת סף גרעינית. על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, איראן מסוגלת בתוך שבועיים מרגע ההחלטה לצבור מספיק חומר בקיע – אורניום מועשר לרמה של 90% – למתקן נפץ גרעיני ראשון, ותהיה מסוגלת לייצר אורניום עבור חמש פצצות בתוך שלושה חודשים. אפשרות ממשית לחתור לגרעין צבאי תיתכן אם הטכנולוגיה ליצירת פצצה וזיוודה על אמצעי נשיאה (טיל קרקע-קרקע) תהיה ברשותה. אם איראן תהיה מדינה גרעינית, היא תשיג את המפתח להשתלטות על המזרח התיכון. גרעין איננו רק פרויקט חימוש, אלא מטרייה שבחסותה איראן תרתיע ותקרב אליה את מדינות ערב בעל כורחן, תדחק את ישראל תוך שלילת הישגיה המדיניים בהסכמי אברהם, ותיכנס למועדון יוקרתי ומצומצם של מדינות גרעיניות, בניגוד לשכנותיה במזרח התיכון (מלבד פקיסטן). ישראל לא תוכל להשלים עם איראן גרעינית ועליה לפעול בכל האמצעים הרלוונטיים, כולל התקפיים, על מנת לנטרל את האיום.

רצועת עזה

נשק קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי – טילים מדויקים, טילי קרקע-קרקע, כטב"מים מתקדמים ולטווח ארוך, המסוגלים לשאת רש"קים קונבנציונליים ולא קונבנציונליים: תוכנית הטילים האיראנית ממצבת את איראן בתור המדינה בעלת מאגר הטילים הגדול במזרח התיכון, לפי דיווחים. איראן בנתה רשת של תמ"ס, מל"טים תוקפים וטילי שיוט מדויקים מסביב לישראל, כולל טיפוח יכולות כאלה בקרב חזבאללה, החות'ים, המיליציות המחויבות לאיראן בעיראק ובסוריה וחמאס.
תשתיות טרור ברחבי העולם – המחויבות האיראנית לחיסול האופוזיציה האיראנית למשטר, כדי להבטיח את שרידותו ולהשמדת ישראל, מתבטאת הן בבניין תשתיות טרור בחו"ל, הן בהפעלת כוח באמצעות השליחים מסביב לישראל, והן בניסיונות – חלקם מוצלחים – להוציא פיגועים נגד יהודים וישראלים ברחבי העולם.
איראן ממנפת את ההתמודדות בין המעצמות על הסדר העולמי כדי לקדם את יעדיה, ובכללם פגיעה במעמד המוביל של המערב בראשות ארה"ב. חוסר הרצון של המערב להילחם אל מול ההתעצמות של ציר רוסיה-סין-איראן רק מתדלק אותה.

אי אפשר לנתק יותר בין "ראש הנחש" האיראני לבין זירות הפעולה שמאתגרות את ביטחון ישראל וגורמות נזקים כבדים בנפש, בפרט לאחר ה-7 באוקטובר. ההתעצמות של חמאס, חזבאללה, החות'ים והמיליציות בכלל האזור שהכניסה את ישראל למלחמת קיום, עם גיוס מילואים נרחב והתגייסות עממית חסרת תקדים, הסבה ועודה מסיבה אבדות כבדות ומאלצת את ישראל לעסוק באופן יומיומי במלחמת הישרדות כנגד "עשבים שוטים" שהולכים וצומחים מחדש. אתגרים אלה פוגשים שוב ושוב את שורשיהם באיראן ובנרטיב הפלסטיני, שתי הזירות שאיתן נמנעת הקהילה הבינלאומית בשיטתיות מהתעמתות חזיתית.

במקום זאת, ארה"ב ויתר העולם החופשי נקטו עד כה בלבול אסטרטגי, בעודם קרועים בין חוסר הרצון להפעיל כוח ולהיגרר להסלמה לבין הצורך הבהול להתמודד עם האתגרים של חופש השיט הבינ"ל שאיראן שולחת את החות'ים לשבש במצר באב אל מנדב בים האדום, עורק סחר קריטי ליציבות העולמית, כמו גם במפרץ הפרסי; מול האיום מצד חזבאללה על ביטחונה של ישראל; ומול מתקפות ישירות של שלוחים איראניים, ולעיתים גם של איראן עצמה, נגד בסיסים אמריקניים בעיראק ובסוריה.

כתוצאה מחוסר רצון זה להתעמת עם אתגרי הביטחון של המזרח התיכון והרצון להימנע מהסלמה, מדיניות זו של המערב רק מתדלקת את רוחות ההסלמה מכיוון איראן והפלסטינים. זאת, בעוד ציר רוסיה-סין-איראן הולך ומתגבש, ופועל בתוקפנות כדי לממש את חזונו, כמו בפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, האיומים הסיניים לפלוש לטייוואן, והתדלוק האיראני של המזרח התיכון. איראן, ובמידה מסוימת גם יתר חברות הציר, יוזמות מתקפות טרור על אדמת אירופה כדרך קבע – בין אם אלה התנקשויות, ניסיונות להוציא פיגועים, או מתקפות סייבר. לציר הזה נוספות גם צפון קוריאה, שמשתתפת במאמצי ההתעצמות הצבאית; ונצואלה, ששותפה ללחץ על אספקת האנרגיה העולמית; ודרום אפריקה, שחיממה יחסים עם איראן, רוסיה וסין והובילה תביעה נגד ישראל בביה"ד הבינ"ל לצדק בהאג (ICJ). נוסף על כל זאת, ארגון BRICS ההולך ומתגבש מאיים לערער את הדומיננטיות של הדולר בסחר העולמי ואת הדומיננטיות של הפקס-אמריקנה בגיאופוליטיקה העולמית.

במציאות זו, ישראל מוצאת את עצמה מול אתגר מדיני משמעותי. ישראל אומנם מקבלת תמיכה משמעותית ואף אסטרטגית מארה"ב, הן בחימושים והן בזירה המדינית; לצד תמיכה מהפרלמנט האירופי וממדינות חשובות באירופה – בריטניה, צרפת, ספרד, גרמניה, איטליה, לצד אוסטריה, הונגריה, צ'כיה, בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך מנגד מתקשה ישראל לגייס את הקהילה הבינ"ל לתמיכה בהעצמת המלחמה לצורך הכרעת חמאס, התעמתות

ישירה מול איראן והמערכת שבנתה באזור, ואמירה ברורה נגד הרשות הפלסטינית ומאבקה בציונות תוך שלילת האפשרות למדינה פלסטינית בין הים לירדן. להפך; רוב הגורמים הבינ"ל, בתמיכת מרבית מדינות ערב הפרגמטיות, מנסים להפוך את טבח ה-7 באוקטובר ואת תמיכתם בזכותה של ישראל להגן על עצמה למנוף לקידום פתרון שתי המדינות ולכפות אותו על ישראל.

כל זה מתרחש על רקע התגברות האנטישמיות בעולם ולגיטימציה גוברת לחמאס מצד השמאל הקיצוני וגורמים פרוגרסיביים, כולל בכלי תקשורת בולטים. קריאות להשמדת ישראל, ל"שחרור פלסטין מהים עד הירדן", הפגנות תמיכה בחמאס וקריאה לאינתיפאדה נגד יהודים, להשמדת היהודים בגז ואווירת פחד בקמפוסים, בקהילות היהודיות וברשתות החברתיות לא פוגשות אמירה ברורה מספיק מצד ההנהגה. צעירים בעולם נחשפים לדיסאינפורמציה ברשתות שמציגה תדמית שלילית ביותר לישראל מבלי להסביר את הסיבה ליציאה למלחמה או לנקוט משנה זהירות בדיווחי כזב. יתר על כן, הפגנות ענק בלונדון, פריז וברצלונה מאתגרות את היכולת של מנהיגי המדינות האלה לדבוק בתמיכתם בישראל ואף גורמות לזעזועים בפוליטיקה הבריטית, ולשינוי עמדות של נשיא צרפת, שהחל לתמוך בהפסקת אש, הקמת מדינה פלסטינית וגינוי חריף להרג של פלסטינים בעזה מצד ישראל. זאת, תוך הישענות על מספרים שחמאס עצמה מספקת לארגוני זכויות אדם, שהתגייסו לטובת הנרטיב הפלסטיני זה זמן רב, ומגייסים דעת קהל בעלת כוונות טובות לסבור שישראל מייצגת אנטיתזה למודרנה ולמעשה מייצרת חסם לשלום, בדומה לרוסיה או לאיראן.

האו"ם עצמו הפך לשחקן פעיל במערכה המדינית נגד ישראל, דרך אימוץ נתוני "משרד הבריאות של עזה", כלומר תעמולת חמאס, בתור נתונים רשמיים; האשמות נגד ישראל ב"רצח ילדים" במקרים של חיסול מחבלים בני 17 שמכוונים נשק על חיילים ואזרחים ישראלים; הפעלה כמעט חסרת תקדים של סעיף 99 על ידי מזכ"ל האו"ם ויצירת אווירה של חירום דרך כינוסים בהולים, הצהרות מגמתיות של מזכ"ל האו"ם וארגוניו, והצבעות המוניות בעצרת הכללית של האו"ם, 14 פעמים נגד ישראל בשנת 2023 לעומת 7 פעמים נגד יתר מדינות העולם גם יחד.

על מנת להזיז את המחט, ולתרום ליציבות מזרח תיכונית ובתורה ליציבות עולמית, על ארה"ב להוביל קואליציה אזורית נגד איראן, תוך הצבת איום צבאי אמין כנגד תוכנית הגרעין שלה. על הקואליציה לכלול את ישראל ואת מדינות ערב הפרגמטיות, בהשתתפות מדינות מאירופה, תוך הרחבת מעגל השלום גם לערב הסעודית. הדבר יאשש את הביטחון של מדינות ערב בביצור האינטרסים הלאומיים שלהן דרך נחרצות מערבית להתמודד בנחישות מול איראן, ויעלה משמעותית את הסיכויים שישראל תוכל למגר צבאית את איום הגרעין האיראני. חבילת נורמליזציה עם סעודיה יכולה לכלול גם מעורבות שלה ושל איחוד האמירויות ובחריין בעתיד בעזה, כולל במאמצי השיקום ובשינוי יסודי של תוכני ההסתה במערכת החינוך.

מנהיג איראן עלי ח'אמנהאי במצעד צבאי

המערכה הפלסטינית על כלל ארץ ישראל: חמאס, הרשות הפלסטינית ומשילות

חמאס נהנה כעת מפופולריות חסרת תקדים ברחוב הפלסטיני בעקבות ההצלחה חסרת התקדים להוציא לפועל את טבח ה-7 באוקטובר. 75% מהפלסטינים ביהודה, שומרון ועזה תומכים או תומכים מאוד בטבח, על פי סקרים. הפער בין מועמד מטעם חמאס לכל מועמד מטעם פת"ח, כולל יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן עצמו, רק הולך ומתעצם. הדבר ממחיש את המחויבות הרחבה בקרב הפלסטינים למאבק המזוין בציונות.

הטבח, שבו נרצחו למעלה מ-1,200 ישראלים, נפצעו אלפים ונחטפו כ-250, כולל אזרחים זרים, הגיע אחרי שנים של הכלה אסטרטגית מצד ישראל של איום חמאס. מדיניות זו, שלה היו שותפים הן הדרג המדיני והן הדרג המקצועי במערכת הביטחון, התבססה על קונספציה מוטעית באשר לכוונותיו וליכולותיו של הארגון. ישראל יצרה מנגנוני הרגלה, כולל לאיום הרקטות, בלוני הנפץ והמהומות על גדר ההפרדה, ואפשרה לקטאר להזרים כ-30 מיליון דולר בחודש כבלון חמצן מלאכותי לממשל חמאס ברצועה. מצרים מצידה לא עשתה די כדי למנוע מכמויות ענק של אמצעי לחימה לזרום לעזה במנהרות שמתחת לציר פילדלפי ומעבר רפיח.

טבח 7 באוקטובר הוביל את ישראל להבנה שאי אפשר יותר לחיות בצד האיום וכעת היא מחויבת להשמדה מוחלטת של יכולותיו הצבאיות והשלטוניות ברצועה. מערך התת-קרקע הנרחב של מנהרות התקפיות והגנתיות ברצועה, כמויות אמל"ח עצומות והיטמעות מתוחכמת באוכלוסייה אזרחית, כמו גם החזקה שיטתית ומכוונת של חטופים ישראלים חפים מפשע, מאתגרים מאוד את הפעלת הכוח של צה"ל ומחייבים אותו לפתרונות יצירתיים.

במסגרת אסטרטגיית "התלכדות הזירות" בנה חמאס את כוחו גם ביהודה ושומרון ובלבנון. שלוחת חמאס בדרום לבנון מצטרפת לחזבאללה בירי רקטות לעבר הצפון. בביירות, בלב רובע הדאחייה של חזבאללה, חוסל סאלח אל-עארורי, מספר 2 בחמאס ודמות פרו-איראנית משמעותית בארגון, שניצח בין היתר על העצמת מערך חמאס בלבנון וביו"ש.

ביהודה ושומרון, צה"ל ושב"כ פועלים למיגור בניין הכוח של תשתיות הטרור השונות, בין היתר באמצעות חיסולים מהאוויר בתור שיטת פעולה קבועה, לראשונה מימי האינתיפאדה השנייה; מעצר של גורמי חמאס גם ללא מודיעין המעיד על כוונה לביצוע פיגוע בטווח הזמן המיידי; מעצר של כ-3,000 מחבלים מאז ה-7 באוקטובר ו-1,400 נוספים מתחילת 2023; חיסול של מאות מחבלים; והחרמת אמל"ח רב, הכולל גם מרגמות ורקטות ניסיוניות.

הרשות הפלסטינית מתדלקת את נרטיב ההסתה דרך הצהרות בכיריה, אמצעי התקשורת, מערכת החינוך ומערך המשכורות למחבלים; ועדיין, היא נתפסת בעיני רבים בקהילה הבינ"ל וגורמים בישראל בתור אופציה ממשית להובלת פתרון מדיני מול ישראל. הרשות נהנית מתדמית מתונה של ממשלה פלסטינית, בעוד בכיריה מסרבים לגנות את הטבח, ורבים מהם אף משבחים אותו – כך מחמוד אל-עאלול, סגנו של אבו מאזן; ג'יבריל רג'וב, בכיר בפת"ח; חסין א-שיח', שר בכיר ברשות; ואחרים שמשבחים את "הגבורה הפלסטינית" ב-7 באוקטובר כנגד "הטרור של הכיבוש הישראלי", ואף קראו לשחזור הטבח בזירת יהודה ושומרון. מרוואן ברגותי, המרצה עונש מאסר בישראל, אף קרא לשירותי הביטחון של הרש"פ להפנות את נשקם נגד ישראל. אבו מאזן מצידו נמנע מגינוי הטבח והאשים בו את ישראל, בשל "פשעיה" כנגד העם הפלסטיני זה 75 שנה. אבו מאזן חזר על טיעונים אלה גם בפגישות רשמיות עם מנהיגים מהעולם.[2]

ארה"ב מצידה עדיין רואה ברש"פ פרטנר ממשי, אך לשם ריצוי הצד ישראלי מוסיפה דרישה לרפורמה מעמיקה ברשות, תחת הכותרת "revamped and revitalized Palestinian Authority". ארה"ב ומדינות אירופה ממשיכות גם לדבוק בנרטיב "פתרון שתי המדינות" על בסיס גבולות 1967, שישראל מתקשה להדוף עם תוכנית אסטרטגית משלה, בשל האסון שדרך זו תמיט עליה. ישראל הבהירה לארה"ב שאין לרשות מקום בעתיד עזה. הרשות מצידה מסרבת לדרישות האמריקנים וממשיכה לתדלק את ההסתה. הפת"ח התגאה ברשתות החברתיות שגדודי חללי אל אקצא לקחו חלק בטבח ושיבח את המחבלים; והרשות עצמה ממשיכה להשקיע 7% מהתקציב שלה, או 1.2 מיליארד ש"ח בשנה, במימון משכורות עתק למחבלים כלואים, משוחררים ולמשפחות מחבלים הרוגים – כולל מחבלי הנח'בה מה-7 באוקטובר. מחבלים משוחררים זוכים לשורת הטבות סוציאליות ולהעסקה אוטומטית במנגנוני הרשות.

הרשות ממשיכה בתנופת הבנייה הבלתי חוקית תחת "תוכנית פיאד" שבמסגרתה שטחי C התמלאו בכ-80 אלף מבנים בלתי חוקיים, כולל על צירי תנועה אסטרטגיים ובסמוך לשטחי B על מנת ליצור רצף טריטוריאלי בין ריכוזי האוכלוסייה הפלסטיניים, הערביים ישראליים במשולש, במרכז ובצפון, והאזורים הבדואיים בנגב.

הטרור ביהודה ושומרון ממשיך לאיים על ביטחונם של אזרחי ישראל, הן תושבי יו"ש והן "עוטף ישראל" בגוש דן, עמק יזרעאל וירושלים. ב-2023 בוצעו בסה"כ 6,353 פיגועים (אבנים, בקבוקי תבערה, השלכת מטענים, ירי, דריסה, דקירה, הפס"ד ואחרים) ונעצרו 5,100 חשודים, עלייה של 31% משנת 2022 לפי נתוני השב"כ. השב"כ גם סיכל 1,032 פיגועים משמעותיים בשנת 2023, עלייה של 118% לעומת השנה הקודמת. בעוד צה"ל והשב"כ מקיימים פשיטות קבועות למעצר מחבלים והחרמת אמל"ח, ישנו צורך מתמשך לסכל כוונות ואמצעים וכוחות הביטחון מתקשים להיות בכל מקום ובכל זמן. כתוצאה, תחושת הביטחון של התושבים נפגעת קשות.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נמנע מגינוי טבח ה-7 באוקטובר ואף מאשים בו את "פשעיה של ישראל", קורא להמשך ההתנגדות ומשלם 1.2 מיליארד ש"ח בשנה במשכורות למחבלים

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן

בזירה הפנימית, בלטה הימנעות ערביי ישראל ממעורבות באירועים אלימים במתכונת שאפיינה את מבצע "שומר החומות". עם זאת, כוחות הביטחון נדרשים להיערכות מתאימה לאפשרות של הסלמה מבית.

ישראל חייבת לייצב את מצבה הביטחוני ולחתור למיטוט יכולות וכוונות הטרור והלאומנות הפלסטינית המאיימות על ביטחונה הלאומי.

בזירת עזה, ישראל חייבת להציב יעד ביטחוני ויעד אזרחי ליום שאחרי השמדת החמאס:

מבחינה ביטחונית, עליה לקיים חופש פעולה מלא בכל רחבי רצועת עזה לשם סיכול טרור; לשלוט על ציר פילדלפי המפריד בין עזה למצרים – בפרט לצורך סיכול מנהרות ההברחה; לקיים פרימטר ברוחב של כק"מ החוצץ בין תושבי עזה ליישובי הדרום; ולהמשיך בפעולת ה"טיהור" של תשתיות הטרור בדגש על המנהרות.

מבחינה אזרחית, על ישראל לקדם דה-צנטרליזציה שלטונית ברצועה, כך שראשי מנהלות אזרחיות מבני המקום ינהלו את ענייני היומיום, תוך התחייבות להתנער מדרך הטרור. מנהלת בינלאומית שתקום תנהל את מאמצי השיקום והפיתוח הכלכלי ברצועת עזה, בכפוף לתבחיני התנהגות ברורים ומתמרצים שלפיהם רשויות שעומדות בדרישות ייהנו מסיוע ושיקום מוגברים. אסור להקים מדינה פלסטינית ברצועת עזה, ואסור להחזיר אליה את הרשות הפלסטינית, על מנת להימנע מהחזרת הגלגל לאחור וביסוס חממת טרור שתאיים על ביטחון ישראל.

מבחינת חינוך, ישראל חייבת להציב בתור קו אדום דה-רדיקליזציה ארוכת טווח לציבור העזתי, כולל שינוי יסודי במערכת החינוך. זהו תנאי בסיסי לכל שיקום ופיתוח ברצועה. ייטב לישראל אם המהלך יתבצע במעורבות של גורמים אזוריים פרגמטיים דוגמת האמירויות, בחריין, מרוקו ואפילו סעודיה. למצרים יהיה תפקיד במנהלת הבינ"ל, והתנועה לרצועה וממנה תתבצע דרכה.

מול לבנון, על ישראל לנהוג בתבונה מדינית וצבאית ולהתעצם לקראת תרחיש של הסלמה עד כדי מלחמה בעצימות גבוהה מול חזבאללה. על ארה"ב, צרפת ומדינות העולם להיות מעורבות במאמץ למנוע תרחיש שכזה דרך אכיפת החלטת המועבי"ט 1701 ולחץ על ממשלת לבנון. ייתכן שאף סביר שישראל תידרש לצעדים צבאיים לסיכול איום חזבאללה, שכולל כ-150 אלף טילים, חלקם מדויקים, רקטות ומל"טים תוקפים המכוונים כלפי ישראל; כוח העילית רדוואן שפרוש לאורך הגבול; ויכולות נוספות. חזבאללה מהווה היום חלק בלתי נפרד מהמארג השלטוני בלבנון, יושב בממשלה ובפרלמנט, ושולט במידה רבה על תשתיות אסטרטגיות במדינה.
ביהודה ושומרון, ישראל חייבת להמשיך להילחם בעוצמה בטרור ולמנוע את ההתבססות בשטח של גורמי הטרור, ובראשם חמאס. אם ייווצרו נסיבות מתאימות, יהיה מקום להניח תוכנית אסטרטגית הכוללת ריבונות על בקעת הירדן וחלקים נרחבים מיתר השטח, כולל שטחי C, כחגורת הגנה חיונית כלפי מזרח וכאמצעי לשליטה על הרכס ההררי המשקיף על כלל מדינת ישראל.
מול הרשות הפלסטינית, ישראל חייבת להיערך ליום שאחרי אבו מאזן ולהציג פתרונות יצירתיים לשליטה אזרחית עצמאית פלסטינית תוך המשך שליטה ביטחונית ישראלית על כלל השטח והימנעות מהקמת מדינה פלסטינית. תרחיש המדינה הפלסטינית, שעלולה ליפול במהירות לשלטון חמאס, עלול לחשוף את ישראל לסכנת התעצמות צבאית על פתח ריכוזי מרבית האוכלוסייה והמתקנים האסטרטגיים שלה; יהווה חממה למיליוני פליטים שישנו לנצח את המאזן הדמוגרפי בין הים לירדן; וממילא לא ישביע את השאיפות הלאומיות הפלסטיניות לחתור לסיום דרכה של הציונות על כלל שטח ארץ ישראל. פתרונות הכוללים "ריבונות מיוחדת" פלסטינית וישראלית, פתרון האמירויות וכל פתרון אחר שמתבסס על עקרונות חיוניים לביטחון ישראל (שליטה על מרבית השטח, חופש פעולה ביטחוני) חייבים להיות מונחים על השולחן לשם קיום דיון מדיני ולאומי מעמיק, בשיתוף שותפים מהאזור ומהעולם.
במישור הביטחוני-צבאי, על צה"ל והדרג המדיני לגבש תפיסת ביטחון לאומי חדשה, שתישען פחות על התרעה והרתעה ויותר על יכולות הגנה מרחבית והכרעה, ותכלול תוכניות מגובות ביכולות לנטרול איומים מבעוד מועד. יש להכין תוכנית רב-שנתית להתעצמות מחדש הכוללת שיקום מערך המילואים; הורדה הדרגתית של התלות בחימושים מארה"ב; הקמת פסי ייצור לתחמושת וציוד לוגיסטי בארץ; ותוספת תקציבית מסיבית לביטחון. מצב שבו צה"ל נמצא במחסור של חימושים, אפודים קרמיים, אמל"ח וציוד נוסף איננו מתקבל על הדעת, ומצב שבו אוגדות שלמות נסגרות ומשרתי מילואים כמעט שלא נקראים לרענון או למשימות מהווה סכנה משמעותית לביטחון הלאומי.
יש להמשיך להדק את ההידברות האסטרטגית עם ארה"ב ולחדד בקרב וושינגטון את ההכרה כי ישראל וארה"ב נלחמות יחד בעימות הבין-צירי במזה"ת, שתוצאותיו ישפיעו על התחרות בין מעצמות העל, ומכאן את היותה של ישראל במידה רבה נכס לארה"ב ואת החשיבות של הצלחת ישראל להכריע את החמאס, ובהמשך, במידת הצורך, גם את חזבאללה ואיראן.
במישור ביטחון הפנים, על הדרג המדיני להכריז על הקמת משמר לאומי הכפוף למשטרת ישראל ולהעצים את תקציב ויכולות המשטרה ומשמר הגבול, כולל העלאת שכר וטיוב תנאים למשרתים, חימוש, והצבת יעדים אסטרטגיים להשבת המשילות בכל רחבי הארץ. הדבר כולל תוכנית סדורה למיגור הבנייה הבלתי חוקית הבדואית בנגב ובמגזר הערבי (למעלה מ-80 אלף מבנים בלתי חוקיים), הפרוטקשן, מאות אלפי כלי הירייה הבלתי חוקיים, הפשיעה, הפוליגמיה ואיחוד המשפחות מול פלסטינים ביו"ש. יש להעצים את הרבש"צים, הקב"טים וכיתות הכוננות בתור מרכיב הכרחי להגנה יישובית מקומית כמכפיל כוח ליכולות המשטרה ומשמר הגבול, יכולת שהוכיחה עצמה ב-7 באוקטובר כמצילת חיים רבים.
במישור ההתיישבות, יש לחזור לעקרונות החלוציות ולהציב תוכנית לאומית להתיישבות יהודית בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ושומרון ובכלל הארץ, מתוך הבנה שהתיישבות היא נכס אסטרטגי ומכפיל כוח ביטחוני, כולל על צמתים מרכזיים, על צירי תנועה קריטיים, ובמקומות כמו בקעת הירדן והגליל שמהווים מרחב אסטרטגי משמעותי לביטחון ישראל.

תמונה: דובר צה"ל

"יש להעצים את צדקת הדרך ותחושת האחריות והמחויבות בקרב הדור הצעיר, שהוכיחה עצמה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי"

במישור הלאומי, יש להעצים את צדקת הדרך ותחושת האחריות והמחויבות בקרב הדור הצעיר, שהוכיחה עצמה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי במלחמת "חרבות ברזל" ולכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל. לוחמים שמודעים לאתגרי הביטחון ומועצמים להבנת עקרונות הציונות והמחויבות לנצח ישראל מוכיחים במהלך המלחמה את ההכרחיות בהטמעת ערכים ציוניים עוד מגיל צעיר, כולל במערכת החינוך, כחלק מהעצמת יחסי צבא-חברה ועקרון צבא העם והאומה המגויסת. בפרט לאחר ה-7 באוקטובר, החברה הישראלית עברה תהליך התפכחות משמעותי שכולל הבנה מחודדת של צורכי הביטחון הלאומי של ישראל, חשיבות היוזמה ההתקפית וביצור היחד הלאומי, מה שמהווה כר פורה לפרויקטים להעצמה חברתית ולאומית.
במישור החברתי, על הדרג המדיני, דמויות משפיעות בציבוריות הישראלית וכלל הזרמים בחברה להתגייס לפעולה למען העצמת האחדות בעם והבנת תחושת הגורל המשותף, מתוך הבנה שחוסן לאומי מהווה מרכיב ביטחוני קריטי. הדבר כולל הכנסת תכנים למערכת החינוך, מפגשים בין-מגזריים, הגברת ההתיישבות המעורבת במרחב העירוני והכפרי, ומחויבות חברתית להימנע משסעים ולבחור בדרך הוויכוחים הענייניים מתוך מכנה משותף ולמען מטרה משותפת. האחדות היא מכפיל כוח ביטחוני שאין כדוגמתו.

לוחמים בעזה | תמונה: דובר צה"ל

הפוסט הערכה אסטרטגית 2024: מלחמת קיום מול הציר האיראני הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

היום ה-40 למלחמת ישראל-חמאס: מה על אירופה לעשות?

Wed, 27 Dec 2023 14:42:53 +0000

ניתוח בלעדי של מלחמת חרבות ברזל בין ישראל לחמאס, אשר הוצג לחברי הפרלמנט האירופי.

מימין: נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, במהלך ביקור בדרום ישראל | © האיחוד האירופי, 2023, צלמת: ביאה בר קאלוס, Europa.eu; משמאל: חיילי צה"ל בעזה, תצלום: דו"צ

בזמן שעיני העולם נשואות לעבר רצועת עזה, זרמים תת-קרקעיים מעצבים את תחומי ההשפעה האזוריים והבריתות במזרח התיכון. מלחמה זו, אשר נכפתה על ישראל בעקבות זוועות הטבח שבוצע ב-7 באוקטובר על ידי חמאס, במהלכו נרשם מספר שיא של 1,200 ישראלים שקיפחו את חייהם, כ-7,000 שנפצעו וכ-240 שנחטפו לעזה, מהווה רגע מכריע בהיסטוריה האזורית והגלובלית. כפי שהמלחמות באוקראינה ובסוריה לא היו מוגבלות לגבולותיהן המתוחמים של מדינות אלה, ושלחו גלי הדף ברחבי האזור והעולם כולו, כך גם המלחמה בעזה מעצבת בריתות גלובליות, ולפיכך דורשת את תשומת לבם של כל השחקנים הגלובליים הרלוונטיים, וביניהם האיחוד האירופי.

ב-7 באוקטובר, בדיוק באותו תאריך בו פרצה מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הכריזה ישראל על מצב מלחמה לראשונה מזה 50 שנה, בעקבות הטבח הגדול ביותר שידע העם היהודי ביום אחד מאז השואה. כוחות מסיביים של חיילי מילואים נקראו להתייצב, והמדינה התגייסה בכללותה למאמץ המלחמתי, לא רק במישור הצבאי, אלא גם במישור הפוליטי, כאשר ממשלת האחדות שהוקמה לאחרונה ממוקדת אך ורק בסוגיות הקשורות למלחמה. למעלה מ-100,000 ישראלים פונו מאזורי הגבול בצפון המדינה ובדרומה. לוויות הפכו לעניין יומיומי, לצד עדכונים מן המלחמה, סיפורי גבורה משדה הקרב, ויוזמות התנדבותיות.

בחזית עזה גייס צה"ל מספר עצום של חיילים במטרה להשיג את יעדיה המוצהרים של המלחמה, קרי חיסול החמאס כגוף צבאי ושלטוני ושחרור החטופים. במהלך החודש האחרון תקף חיל האוויר הישראלי, אליו הצטרפו בשלב מאוחר יותר כוחות קרקע וכלי רכב הנדסיים משוריינים, למעלה מ-14,000 יעדי טרור. צה"ל השתלט על מרכזי מודיעין ובסיסים צבאיים של חמאס, לרבות אלה הממוקמים במתקנים אזרחיים כגון מסגדים, גני משחקים וכיתות לימוד, בהם נמצאו דגלי דאע"ש, רקטות ועותקים של "מיין קאמפף" – כל זאת, תוך הבטחת המעבר הבטוח של האוכלוסייה האזרחית העזתית דרך מסדרונות הומניטריים מוגדרים מראש באמצעות כוחות מזוינים וטנקים. לפי האומדנים, כ-900,000 עזתים כבר התפנו בהצלחה לאזורים בטוחים, ואילו עשרות משאיות נושאות סיוע הומניטרי נכנסות לרצועת עזה על בסיס יומיומי דרך מעבר רפיח בגבול מצרים.

בשלב זה, מספר עקרונות חייבים להנחות את כל השחקנים הגלובליים האחראים בכל הקשור למלחמה:

1.דחיית הקריאות להפסקת אש: התמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, כפי שהוכרה בצדק על ידי הפרלמנט האירופי ב-18 באוקטובר,[1] כוללת תמיכה מוסרית ודיפלומטית ברורה בהשגתם המלאה של יעדי המלחמה על ידי צה"ל – השמדת החמאס, ללא קריאה להפסקת אש. הרעיון של הפסקת אש עשוי להיראות כמושך מבחינה פוליטית, משום שהוא מייצג את דחייתן של פעולות האיבה ושאיפה לפתרון דיפלומטי; אולם השפעתה המיידית היא עצירת הלחימה ויצירת מרחב תמרון אשר יאפשר לחמאס להתארגן ולהתחמש מחדש. באופן דומה למבצע בעזה ב-2014 ("צוק איתן"), סביר מאד להניח כי הפסקות האש תופרנה על ידי חמאס ותשמשנה אותו כדי לתקוף בהפתעה את חיילי צה"ל, בדומה לאירוע אשר גבה את חייהם של חיילים והוביל לחטיפתם של שני חיילים באותו מבצע.

הפסקת אש תעניק לחמאס חבל הצלה שימושי במיוחד, אשר יאפשר לו לנצל קלף זה מעת לעת כדי להרוויח זמן. בסופו של דבר, הפסקת האש תשמש כמנוף לחץ על ישראל, אשר אינו עומד לרשות חמאס כעת. פירושה המעשי של הפסקת אש הוא תמיכה בינלאומית בתביעותיו של חמאס במאבק זה.

הדבר אינו עומד בסתירה לגישה השמרנית כשלעצמה של צה"ל, החורגת מן הסטנדרט הנדרש של סכסוך מזוין לצמצום הנפגעים בקרב האזרחים.[2] במסגרת גישה זו, צה"ל שולח מיליוני מסרונים, מטיל עלונים מהאוויר ועורך שיחות טלפון מוקלטות מראש, לצד שיחות טלפון בזמן אמת, על מנת להזהיר את האזרחים מפני הסכנה המתקרבת. צעדים אלה, לצד המסדרונות ההומניטריים וההפוגות הטקטיות המקומיות, מאפשרים לתושבי עזה להתפנות בבטחה.

עם זאת, אין להפעיל לחץ על ישראל אלא על חמאס ועל מקורות התמיכה העיקריים שלו, איראן וקטר, כדי שיפסיקו לפגוע באזרחים עזתים ולמנוע מהם להתפנות.[3] חמאס מבין היטב, כי קריאות להפסקת אש פוגעות בתדמיתה הבינלאומית של ישראל ונתפסות כ"הכתבת תנאים" לישראל, וכל זאת תוך שימוש באזרחים כמגנים אנושיים. אם האזרחים יתפנו, חמאס ישאר חשוף לגמרי לתקיפה. לשם כך, חמושי חמאס מאיימים על אזרחים בנשק לבל יתפנו; תוקפים אזרחים באש צלפים ומתקני נפץ מאולתרים; ופוקדים עליהם להישאר במקומם. דוגמה אחת היא ההודעה לעיתונות של משרד התקשורת של חמאס, אשר קרא לתושבי עזה להתעלם מן "הלוחמה הפסיכולוגית" של צה"ל וציווה עליהם לא להתפנות.[4]

ישראל חייבת להשיג את יעדי המלחמה שלה בעזה ללא הרתעה וללא הפרעה, ללא הפסקת אש וללא "שעון עצר", עד השבתם של כל החטופים וחיסולו של חמאס, תוך כיבוד חוקי הסכסוך המזוין, כפי שהיא אכן עושה.

2. לחץ על מצרים לאפשר את הפינוי הבטוח של אזרחים עזתים לחצי האי סיני: בשלב זה מפעילה ישראל מסדרונות הומניטריים בטוחים עבור תושבי עזה על מנת שיוכלו להתפנות דרומה, בעיקר לאזורי המואסי ורפיח. עם זאת, השלב הבא של המלחמה ידרוש לחימה בכל רחבי רצועת עזה, לרבות בדרום.

לשם כך נדרש לחץ על מצרים לקלוט פליטים אזרחים מעזה ולארח אותם בחצי האי סיני, בליווי עזרה שיטתית והולמת של ארגוני סיוע בינלאומיים במתן סיוע הומניטרי. חסימת הגבול על ידי מצרים היא בלתי מקובלת וחסרת תקדים וגוזרת את דינם של האזרחים למצוא עצמם בלב הסכנה. באף משבר בינלאומי אחר, בין אם מדובר ב-6 מיליון הפליטים האוקראינים או ב-5 מיליון הפליטים הסורים, לא נחסמו דרכי המילוט של פליטים מאזורי הלחימה.

יש להתיר לאלה המעוניינים לעזוב את רצועת עזה להתפנות בבטחה למצרים. אם מצרים לא תאפשר את כניסתם, גלי הגירה המוניים עלולים להכות באירופה פעם נוספת, בעקבות פריצת הגבול ונהירה המונית למצרים דרך רפיח.

3. השעיית המימון לרשות הפלסטינית: אף על פי שהיא נתפסת כשחקן אחראי, החודש האחרון הוכיח מעל לכל ספק את חוסר אחריותה של הרשות הפלסטינית ואת הסכנה שהיא מהווה לביטחונה של ישראל.

- אי-גינוי: יושב הראש מחמוד עבאס (אבו מאזן) נמנע מגינוי ברור של טבח ה-7 באוקטובר והעדיף להתמקד אך ורק בפעולותיה של ישראל בעזה.
- עידוד אקטיבי מצד פת"ח ופקידי הרש"פ: בכירי הרש"פ עבאס זכי וג'מאל אל-חוואיל היללו את הטבח שביצע חמאס תוך שהם קוראים ללכת בדרכו של חמאס ולחקות את המתקפה ברחבי יהודה ושומרון;[5] יועצו של עבאס, מחמוד אל-חבש, כינה זאת "הגנה עצמית לגיטימית" מפני מדינת ישראל "הזמנית";[6] במקרה נוסף הוא הפיץ מידע כוזב וטען כי היתה זו "תוכנית ישראלית שטנית בתמיכת ארצות הברית" אשר מטרתה גירוש פלסטינים.[7]
- המשרד לענייני דת של הרשות הפלסטינית קרא לרצח יהודים: בדף המסרים השבועי אשר הופץ לכל מטיפי המסגדים ב-18 באוקטובר, לקראת דרשות יום שישי, נאמר "שעת [התחייה] לא תגיע השעה (יום הדין) עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים".[8]
- תשלומים לכל המשתתפים בטבח: החוק הרשמי של הרש"פ, המכונה "לפגוע בתור מקצוע" (Pay for Slay), קובע שכל הפלסטינים אשר ביצעו פיגועים נגד ישראל זכאים לתשלומים ולהטבות נדיבות מן המדינה במשך כל ימי חייהם, בין אם הם קשורים לחמאס, לפת"ח או לכל ארגון טרור אחר, ובין אם הם "זאבים בודדים". לאור חוק זה צפויה הרש"פ לשלם למבצעי הטבח 2.7 מיליון דולר בחודש זה בלבד. למידע נוסף על מדיניותה הרשמית של הרשות הפלסטינית לתשלום מענקים למחבלים, ראה הביטחוניסטים, “טרוריסטים בשירות הציבורי”,[9][10]
- גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח השתתפו בטבח: דובר הפת"ח התרברב, כי אנשי ארגונו השתתפו אף הם בטבח. בסרטון רשמי הוא הודה למבצעים על "השפלת הציונים והבסתם".[11]

כספי משלם המיסים האירופי אינם אמורים לממן את הרשות הפלסטינית, עד אשר זו תבטל את חוקיה המעניקים תשלום מן המדינה למחבלים שהורשעו ונהרגו; תסיר את כל התכנים האנטישמיים מתוכנית הלימודים בבתי הספר שלה;[12] ותחדל מן ההסתה נגד ישראל בכלי התקשורת הרשמיים שלה.

4. לחץ על חיזבאללה: ארגון הטרור חיזבאללה מגביר את מאמציו לפגוע בחיילים ובאזרחים ישראלים מאז תחילת המלחמה, וזאת לאחר שהגביר את מידת התעוזה והתדירות של תקיפותיו לאורך הגבול מתחילת השנה.

למידע נוסף ראה הביטחוניסטים, חזבאללה: על סף פיצוץ?, [13] מאז תחילת המלחמה גרמו טילי הנ"ט, תקיפות הירי, שיגור הרקטות והכטב"מים של חיזבאללה, למותם של 7 חיילים ו-2 אזרחים ישראלים, ביניהם חיילים אשר נהרגו מטילי נ"ט שפגעו ברכב בו נסעו, ואזרח עובד חברת החשמל אשר עבד בקרבת הגבול.

בהנחיית איראן, חיזבאללה פועל מתחת לסף המלחמה המלאה ושומר בשלב זה על עצימות נמוכה של פעולות האיבה, תוך שהוא ממתין להוראות נוספות מפטרוניו בטהראן. נדרשת הפעלת לחץ הן על לבנון והן על איראן על מנת לרסן את חיזבאללה ולהפסיק את פעולות האיבה הללו באופן מיידי. כל ההנהגה הישראלית הבכירה הזהירה את חיזבאללה ואת מדינת לבנון מפני המשך תקיפות אלה, בהדגישה כי ישראל לא תסבול אותן עוד. לבנון עתידה לחוות הרס של ממש לעריה ולתשתיות הלאומיות שלה אם חיזבאללה יבצע מהלך שגוי, בהתחשב בעוצמתה של התגובה הישראלית הצפויה. ישראל רואה בלבנון אחראית לחיזבאללה, שכן ארגון הטרור הינו חלק בלתי נפרד מן הממשלה, הקבינט והפרלמנט ומהווה את הכוח הצבאי הגדול ביותר במדינה. הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה האיחוד האירופי עם מנופי הלחץ שלו על לבנון ואיראן כאחד, חייבת למנוע מתרחיש זה להתממש אי פעם. במסגרת תרחיש זה עלול זרם ענק של פליטים לבנונים להגיע לאירופה ולחדש את משבר הפליטים העגום ממנו סובלת היבשת בשנים האחרונות.

הדרך היחידה למנוע מלחמה היא לדרוש יישום מלא של החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקובעת כי על חיזבאללה להתרחק מגבול ישראל. התושבים הישראלים לא ישובו לבתיהם בצפון הארץ אם האיום יימשך, וככל שחיזבאללה ימשיך בפעולותיו הלוחמניות, ישראל תיאלץ לפעול באופן החלטי על מנת להסיר איום זה מגבולה ומעל אזרחיה.

אכיפת חוקים למניעת גזענות כנגד מקרים של אנטישמיות באירופה: מאז תחילת המלחמה, אנו עדים לעלייה חסרת תקדים בכמות האירועים האנטישמיים ובשנאה בקרב מיעוטים מסוימים, קהילות מהגרים ופעילים קיצוניים, וכן התאחדויות סטודנטים ברחבי אירופה. גידול זה היה צפוי, בהתחשב באופי הרגשות האנטי-ישראליים והאנטישמיים המתעוררים באופן מסורתי בעקבות כל פרץ של אלימות בישראל. עם זאת, הפעם קנה המידה וההיקף של התקיפות וההסתה שוברים שיאים.

ברחובות לונדון, פאריס, ברצלונה וערים נוספות, הביעו מאות אלפי מפגינים תמיכה מפורשת בחמאס, בהשמדת ישראל וברצח העם היהודי. צרפת וגרמניה הטילו, ובצדק, איסור על מחאות אלה ועצרו מאות אנשים, אולם ברחבי אירופה הפגנות מסוג זה מתאפשרות עדיין, במקרים מסוימים אף באישורם של בתי משפט מקומיים.

כל מדינות אירופה חייבות להוביל את המאבק העולמי נגד האנטישמיות ולהגן על הקהילות היהודיות באמצעות אכיפת חוקים נגד גזענות והסתה לאלימות; ולהחיל את מלוא כובד משקלו של החוק כנגד אנשים הקוראים לאלימות נגד יהודים וישראלים, מסיתים נגד זכותה של ישראל להתקיים, שורפים דגלי ישראל, מניפים דגלי חמאס ומפחידים או אף תוקפים קהילות יהודיות מקומיות. הדם יהיה על ידיהם של מקבלי ההחלטות אשר לא יפעלו לאור מעשים מזוויעים אלה.

5. לחץ על קטר לשחרור החטופים: כמקור ההכנסה העיקרי של חמאס, המעביר לארגון הטרור 30 מיליון דולר מדי חודש, לקטר יש מנוף לחץ אדיר על חמאס. קטר גם מארחת את בכירי חמאס במלונות הפאר שלה ולמעשה מעניקה מקלט בטוח לפושעי מלחמה. יש להפעיל לחץ כבד על קטר על מנת שזו תפעיל את השפעתה על חמאס לשחרור כל החטופים המוחזקים בעזה.

לאחר מכן יש ללחוץ על קטר להסגיר את חברי ההנהגה הבכירה של חמאס כדי שאלו יעמדו למשפט בישראל על פשעים נגד האנושות, בדומה למשפטו של אדולף אייכמן ב-1961 ומשפטי נירנברג נגד ראשי המשטר הנאצי לשעבר ב-1945.

6. הטלת האחריות על איראן: ב-18 באוקטובר ביקר הפרלמנט האירופי באופן מוצדק את החסות והמימון שמעניק המשטר האיראני לארגון הפרוקסי שלו, חמאס, והצהיר כי יש להטיל על איראן את האחריות לזוועות ה-7 באוקטובר. לא זו בלבד שאיראן משקיעה מיליארדי אירו מדי שנה בארגון משמרות המהפכה, אשר – באמצעות כוח קודס – מפעיל, מוביל, מממן ומחמש את הטרור האזורי באמצעות ארגוני פרוקסי דוגמת חיזבאללה, חמאס, החות'ים והמיליציות העיראקיות, היא גם מפתחת נשק גרעיני כחלק מהמהלך להשגת דומיננטיות אזורית.

עסקת הגרעין עם איראן (JCPOA) משנת 2015 שימשה טיוח בלתי מספיק לתוכנית הגרעין הצבאית של איראן. העסקה אפשרה לאיראן להעשיר אורניום לרמה הדרושה לשם פיתוח נשק גרעיני באתרים הנמצאים מחוץ לפיקוחה של סבא"א. בכך נמנעה איראן מהחלת סנקציות חוזרות ונשנות או מהטלת אחריות, וזאת גם כאשר המודיעין הישראלי חשף לפחות ארבעה אתרים גרעיניים נסתרים ובלתי מפוקחים, וסבא"א האשימה את איראן כי פעולות ההעשרה שלה חורגות בהרבה מן הרמה האזרחית. ברשות איראן מצויים כיום למעלה מ-121 ק"ג של אורניום מועשר ברמה של 60% ומעל 535 ק"ג של אורניום מועשר ברמה של 20%, והיא מרוחקת בין שבועיים לשלושה שבועות מרגע קבלת ההחלטה ועד שתשיג די חומר בקיע לייצור פצצה גרעינית ראשונה.

בנוסף, איראן הפכה לחלק אינטגרלי מן הברית הרוסית-סינית והיא תומכת נאמנה בפלישה של ממשלת פוטין לאוקראינה. היא מספקת לרוסיה חימוש כגון כטב"מים התקפיים וטילי קרקע-קרקע, וחתמה על עסקה בשווי מיליארד דולרים עם רוסיה, במסגרתה תספק לה 6,000 כטב"מים התקפיים במהלך השנתיים הבאות, שישמשו את רוסיה במלחמתה באוקראינה.

ההנהגה הבכירה של איראן, לרבות המנהיג עלי חמינאי, הנשיא ראיסי וההנהגה הצבאית הבכירה, קוראת ללא הרף להשמדתה של ישראל כחלק משאיפתה לדומיננטיות אזורית וגלובלית. חמינאי כינה את ישראל מספר פעמים "סרטן שיש לעקור מן האזור" ואמר כי "פירושו של 'הפתרון הסופי' הוא חיסולו של המשטר הציוני". לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר שיתף חמינאי סרטון ששיקף את הזוועות שאירעו בישראל ואמר כי "המשטר הציוני גוסס". הוא הריע לחמאס על פעולותיו ("עלינו לנשק את ידי חמאס") והזהיר את ארצות הברית, כי היא תהיה הבאה בתור על הכוונת של איראן אם תמשיך לתמוך בישראל.

אירופה צריכה להטיל על איראן את האחריות במעשים, לא רק במילים. עליה לדרוש מאיראן לחשוף באופן מלא את הפעילות הגרעינית הסמויה שלה עד תאריך נקוב ולהשיב מיד את הסנקציות הבינלאומיות והאירופיות. על אירופה גם לתמוך באיום צבאי אמין מצדן של ישראל, ארצות הברית ומדינות האזור כנגד מאמציה של איראן לערער את היציבות האזורית. על מדינות אירופה ללכת בעקבות גרמניה ולהרחיב את שיתוף הפעולה שלהן עם ישראל בתחום ההגנה האווירית, בדומה לעסקת "חץ 3" בין ישראל וגרמניה. זאת, על מנת להגן על אדמתה ואזרחיה של אירופה מפני טילים בליסטיים איראניים ארוכי טווח, המכסים כבר עתה את כל שטחה של מדינת ישראל ומסוגלים להגיע עד אירופה.

7. היום שאחרי: על אירופה להתכונן ליום שאחרי המלחמה במישור הפוליטי והרעיוני כאחד. יידרשו מספר צעדים על מנת לקדם שלום אמיתי ובר-קיימא במזרח התיכון, כולל חיזוק השחקניות שוחרות השלום דוגמת ישראל, שחקניות פרגמטיות דוגמת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, ושותפות דוגמת ירדן ומצרים, נגד הציר השיעי הקיצוני בהובלת איראן, הנתמך על ידי רוסיה וסין.

לשם כך תידרש אירופה לנטוש תפיסות עבר מוטעות אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואת האופן בו היא רואה את תהליך השלום במזרח התיכון.

- הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית: כפי שאישרה ההנהגה הבכירה בישראל וכפי שקוראת תנועת "הביטחוניסטים" מזה שנים, ביום שאחרי המלחמה חייב צה"ל לשמר חופש פעולה מלא ברחבי רצועת עזה באופן בלתי מוגבל, על מנת למנוע מן האיום החמאסי להרים שוב אי פעם את ראשו. לא זו בלבד שהרשות הפלסטינית הוכיחה את חוסר יכולתה להילחם בטרור, אלא היא מעודדת אותו באופן פעיל. כמו כן, ישראל חייבת לשלוט בציר פילדלפי המפריד בין רצועת עזה לבין חצי האי סיני במצרים, על מנת למנוע הברחת כלי נשק לתוך רצועת עזה. הברחות אלו אפשרו לחמאס להתחמש ללא הפרעה במשך שנים.

אירופה תצטרך גם להעניק לישראל את מרחב הפעולה הדיפלומטי להגיב בכוח לכל ניסיון התקרבות לגדר הגבול, ולפעול על מנת למנוע כל איום ביטחוני. זאת בניגוד ללחץ אשר הופעל על ישראל לא לעשות כן בשבועות ובימים אשר קדמו ל-7 באוקטובר.

במרוצת השנים, ובאופן הולך וגובר מאז הסכמי אוסלו ב-1994 עם הרשות הפלסטינית וההתנתקות מעזה ב-2005, ישראל הקריבה קורבנות משמעותיים למען השלום, כולל צעדים אשר ערערו את ביטחונה. כאשר נוצר צורך ביטחוני חיוני, ישראל העדיפה להסתמך על שותפתה לכאורה, הרשות הפלסטינית, לצורך מעצר של פצצות מתקתקות אשר זממו מתקפות רצחניות נגד אזרחים ישראלים. למרבה הצער, הרש"פ התבררה כבעלת יכולת קלושה ביותר בהתמודדותה מול איומים אלה. בין אם היתה הרש"פ בלתי מוכנה ובין אם היתה בלתי מסוגלת לסייע לישראל ביצירת רמת ביטחון משמעותית, ישראל נאלצה להגן על אזרחיה באמצעות הענקת חופש תנועה לצה"ל בכל שטחי יהודה ושומרון (המכונים לעתים בשם "הגדה המערבית") ובאמצעות מעצרים יומיומיים של מחבלים, תוך סיכון רב לחייליו.

מאז מבצע "חומת מגן" ב-2002, ולאחר מכן מבצע "שובר גלים" ומבצע "בית וגן" ב-2023 בג'נין, פשיטות מדויקות אלה על מוקדי הטרור הוכיחו את ערכן הרב בשמירה על ביטחונם של אזרחי ישראל. מאז תחילת 2023 ועד פרוץ המלחמה, עצרו כוחות הביטחון של ישראל למעלה מ-1,400 מחבלים ומנעו יותר מ-470 פיגועים רצחניים ברחבי יהודה ושומרון, לרבות פיגועי ירי, פיגועי התאבדות וחטיפות. מאז ה-7 באוקטובר, עצרו כוחות הביטחון הישראלים למעלה מ-1,400 מחבלים נוספים, ביניהם פעילי חמאס אשר תכננו מתקפות דומות.

יחד עם זאת, פעולות צודקות ומידתיות אלה היו מושא לביקורת רבה מצד הקהילה הבינלאומית, לרבות גינויים חריפים מצד העצרת הכללית של האו"ם, אשר במקרים מסוימים פרסמה 22 גינויים לישראל בשנה אחת, סילופים אודות "שימוש חריג בכוח" ו"אפשרות לחיסולים ללא משפט", אשר נשמעו מפי הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לזירה הפלסטינית ואחרים.

מעצרים שכאלה לא היו אפשריים בעזה מאז 2005, מה שאפשר את פריחתו של מרכז טרור קטלני. התוצאה, אשר התגלתה במלוא היקפה בטבח ה-7 באוקטובר, הוכיחה מעל כל צל של ספק כי אין כל חלופה לפעילות צה"ל בשטח אם המטרה הינה למנוע מן הטרור לשגשג.

- מסיבה זו לא ניתן להשיב את הרשות הפלסטינית למעמד של ישות סוברנית ברצועת עזה. הניסוי של הרש"פ, אשר החל בהסכם "עזה ויריחו תחילה" ב-1994 כחלק מהסכמי אוסלו, והושלם עם ההתנתקות ב-2005, כשל כישלון מחפיר. הרש"פ חסרה את הלגיטימציה מבית ואת היכולת להשתלט בהצלחה על עזה. אולם חשוב בהרבה, הרקורד המוכח שלה כחלק מן המאבק המזוין נגד ישראל וההסתה לשנאה אנטישמית כפי שפורט לעיל, פוסלים את הרש"פ מלשמש כשחקנית רלוונטית שיכולה להוות חלק מעתידה של עזה. נדרשת מציאתם של פתרונות יצירתיים חלופיים ושילובם עם חופש פעולה צבאי של ישראל ברחבי הרצועה.
- נורמליזציה בין ישראל וערב הסעודית כמפתח לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי: "הסכמי אברהם בין ישראל לארבע מדינות סוניות פרגמטיות (איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו וסודאן), בברכתה של ערב הסעודית, התאפשרו רק עקב התלכדות האינטרסים בין השותפים הבלתי סבירים ביותר: ישראל והעולם הערבי מצאו עצמם באותו צד אל מול האיום הנשקף מאיראן. הדבר התאפשר גם הודות לעוצמתה הצבאית של ישראל, באזור בו הקרנת עוצמה קשה נחשבת יותר מעוצמה רכה.

לשם כך, ככל שניצחונה של ישראל בעזה יהיה מכריע יותר, כך תגדל הסבירות לנורמליזציה בינה לבין ערב הסעודית, ובבוא העת עם מרבית מדינות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. בהקשר זה יש לשקול גם את מעורבותם של צדדים ערביים בעתידה של רצועת עזה.

תהיה זו גם הזדמנות יקרה מפז ללכד את המזרח התיכון סביב המערב במסגרת קואליציה אזורית בהובלת ארצות הברית והאיחוד האירופי, כנגד הרודנות והקיצוניות האיראנית. המערב חייב להתעמת עם "ראש הנחש" באופן חזיתי ולפעול נגד מאמציו הזדוניים של המשטר האיראני לערער את היציבות האזורית, אשר יגלשו ללא כל ספק לשאר העולם. איראן כבר הוכיחה זאת, באמצעות ניסיונותיה להוציא אל הפועל פעולות טרור על אדמת אירופה וארה"ב, ולהפעיל רשת נרחבת של נרקו-טרוריזם והברחה של בני אדם.

תהליך זה ימתן גם את השפעתן של רוסיה וסין באזור וידחוף את המזרח התיכון לזרועות המערב. הוא גם ירחיק את האזור מן הציר הרוסי-סיני, ויפתח עידן של שגשוג אזורי המבוסס על נתיבי סחר חופשיים. אלו יחזקו את שרשרת האספקה הגלובלית באמצעות המסדרון המקשר בין הודו, המפרץ הפרסי, ערב הסעודית וישראל ויתרמו לשלום וליציבות אזורית.

[1] https://www.europarl.europa.eu/doceo/document/RC-9-2023-0436_EN.html

[2] https://www.idf.il/en/mini-sites/the-hamas-terrorist-organization/how-is-the-idf-minimizing-harm-to-civilians-in-gaza/

[3] https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-regarding-the-hamas-israel-war/hamas-terrorists-continue-to-prevent-civilian-evacuation/

[4] https://www.ynet.co.il/news/article/hymo9cuzt

[5] https://www.memri.org/tv/jamal-huwail-fatah-revolution-council-member-calls-fatah-pa-security-forces-settlers-west-bank-like-gaza-envelope

[6] https://palwatch.org/page/34662

[7] https://palwatch.org/page/34739

[8] https://palwatch.org/page/34677

[9] למידע נוסף על מדיניותה הרשמית של הרשות הפלסטינית לתשלום מענקים למחבלים, ראה הביטחוניסטים, "טרוריסטים בשירות הציבורי", https://staging.idsf.org.il/wp-content/uploads/2021/10/טרוריסטים-בשירות-הציבורי-2023.pdf

[10] https://palwatch.org/page/34650

[11] https://palwatch.org/page/34668

[12] https://www.impact-se.org/wp-content/uploads/PA-Reports_-Updated-Selected-Examples_May-2021.pdf

[13] למידע נוסף ראה הביטחוניסטים, חזבאללה: על סף פיצוץ?, https://staging.idsf.org.il/papers/חזבאללה-על-סף-פיצוץ/

הפוסט היום ה-40 למלחמת ישראל-חמאס: מה על אירופה לעשות? הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

האם חזבאללה יצטרף באופן מלא למלחמה נגד ישראל?

Mon, 18 Dec 2023 08:39:19 +0000

עודכן לאחרונה: 24 בנובמבר 2023

בסרטון שפורסם על ידי ארגון הטרור חזבאללה, נראה נצראללה עובר עם גבו למצלמה, במסגרת ההכנות לנאומו ביום למחרת

ישנן ספקולציות רבות באשר לסיבות לכך שהחזית בין לבנון וישראל, אשר יציבותה מעורערת על ידי ארגון הפרוקסי האיראני – חזבאללה, לא הפכה עדיין לחזית מלחמתית בהיקף מלא, בדומה לרצועת עזה. שאלות עולות באשר לחישובים שעורך חזבאללה סביב הדילמה המעסיקה אותו: האם עליו להיכנס למלחמה באופן מלא, ולעלות שלב אחד מעל למדיניות ההתשה הנוכחית, הכוללת תקיפות ברמת עצימות נמוכה. לעת עתה, ישראל מעדיפה לרכז את מאמציה המלחמתיים בדרום ולהגיב לכל פרובוקציה או תקיפה מצד חזבאללה. לאור ההפוגה בפעולות הצבאיות בעזה, נראה שחזבאללה עומד אף הוא להפסיק את פעולותיו הצבאיות וכי ישראל תלך בעקבותיו, אולם חזבאללה מאיים לחדש את האש ולהסלים את המצב עוד יותר אם וכאשר תחדש ישראל את המתקפה שלה נגד חמאס. הדבר עלול להוביל להסלמה נוספת לאורך הגבול בין ישראל ללבנון.

מאז ה-7 באוקטובר 2023, ביצע חזבאללה לא פחות מ-555 תקיפות נגד ישראל – ירי רקטות על יישובים, ערים ובסיסים צבאיים; תקיפות באמצעות כטב"מים; ושימוש בטילי נ"ט אשר גבו כבר את חייהם של מספר בני אדם. 8 חיילים וקצינים ישראלים נהרגו כתוצאה מתקיפות חזבאללה ו-45 נפצעו; 2 אזרחים ישראלים נהרגו ו-14 נפצעו. חזבאללה, מצדו, סופר לפחות 85 פעילים שחוסלו, כאשר ישראל מטילה ספק רב באומדן שמרני זה, המסתיר כפי הנראה מספר רב הרבה יותר של מחבלי חזבאללה שנוטרלו.

מאז הטבח שביצע חמאס, מטרותיו של חזבאללה היו להביא לסיומה המוחלט של המלחמה כאשר חמאס שולט עדיין בעזה. הדבר ייחשב לניצחון בעיני הציר בהובלת איראן, ללא קשר למספר הקורבנות ולהרס אשר ייגרם לאוכלוסייה הפלסטינית בעזה. כחלק ממדיניות זו, הארגון מגביר באופן משמעותי את שגרת התקריות לאורך הגבול, הצוברת תאוצה ב-2023.^[1] חזבאללה ניסה לתרום להשגת יעד כשאיים על ארה"ב וישראל, שהוא עשוי להרחיב את המלחמה, תוך שהוא מפגין סולידריות עם חמאס ועם הציר בהובלת איראן, זוכה לתמיכה מבית בלבנון, ומנסה להסיח את דעתה של ישראל ממאמציה המלחמתיים בדרום. יום אחד בלבד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, החלו חזבאללה, וארגוני טרור פלסטיניים הפועלים בלבנון (חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני) לשגר "טפטופים" של פצצות מרגמה ורקטות על היישובים הישראלים ומוצבי צה"ל לאורך הגבול, תוך שהוא שומר על המתקפות מתחת לסף המלחמה המלאה ומנסה כפי הנראה לבחון את מוכנותו של צה"ל לפעול לאורך גבול הצפון. התושבים הונחו להתפנות מבתיהם בקרבת הגבול.

עד כה הגיב צה"ל בתקיפות על חוליות המנסות לשגר טילי נ"ט אל מעבר לגבול, תקיפות ארטילריות על מקורות שיגורי הרקטות ותקיפות אוויריות כנגד תשתיות של חזבאללה בדרום לבנון, וניצב מוכן לפעולה קרקעית באזור, ככל שזו תידרש. נראה כי חזבאללה נכנס למלחמה בצעדים מדודים ועלול להרחיק לכת עד כדי פתיחת חזית שנייה נגד ישראל.

יש לציין כי קיים קשר בין התנהלותו של חזבאללה להנחיות המגיעות מטהראן, כפי שמעידים שני ביקורים של שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, בביירות במהלך המלחמה. עם זאת, גם בקרב גורמים לבנונים התומכים בחזבאללה ובחמאס לא שוררת אחידות דעים באשר למעורבותו האפשרית של חזבאללה במלחמה. פרט לכך, קיימת הבנה ברורה כי מלחמה שכזו תגלוש ללא ספק לאדמתה של לבנון, תוך ערעור המצב בלבנון, שהינו בלתי יציב מלכתחילה.

הסיכוי כי חזבאללה יגרור את לבנון למלחמה עם ישראל מעורר תרעומת מהולה בזהירות בקרב השחקנים הפעילים בזירה הפוליטית בלבנון וכן בקרב האוכלוסייה שאינה שיעית, במדינה המפולגת והמדממת גם כך. חרף תמיכתו של המנהיג הדרוזי, וליד ג'ונבלט, בחזבאללה וקריאתו לכל הפלגים הצבאיים בלבנון להתאחד מאחורי הארגון (24 באוקטובר), נוצר הרושם כי ראש הממשלה הזמני נג'יב מיקאתי (סוני), שר החוץ עבדאללה בו-חביב (נוצרי), סמיר ג'עג'ע (נוצרי) ואחרים, עושים כל שביכולתם על מנת למנוע מלחמה ומצויים תחת לחץ מצד הקהילה הבינלאומית לעשות כן. "לבנון מכירה את מחיר המלחמה", אמר שר החוץ חביב בריאיון.

חזבאללה גם מעלה את סכום ההימור כאשר הוא נוטל אחריות: בניגוד לנוהג המקובל שלו בשנים האחרונות, חזבאללה נוטל כעת אחריות ישירה על הירי. לאחר הפיגוע בצומת מגידו במרץ 2023, במהלכו חדר מחבל מתאבד דרך הגבול והתפוצץ ליד רכב ישראלי, תוך שהוא גורם לפציעתו של אדם אחד (פיגוע אשר נועד קרוב לוודאי לגרום למספר גדול בהרבה של קורבנות), נטל ארגון אלמוני בשם "זאבי הגליל" את האחריות. הקרדיט על ירי 34 רקטות לשטח ישראל בחודש מרץ ניתן לשלוחה של חמאס בדרום לבנון, בברכתו ובהסכמתו שבשתיקה של חזבאללה. הפעם, לעומת זאת, חזבאללה אינו נרתע מלבחון את מוכנותה של ישראל למלחמה.

החשש מן האפשרות למלחמה רב-זירתית הביא את מקבלי ההחלטות בישראל לצורך להתמודד עם הדילמה הבאה: האם ליזום מכת מנע כנגד חזבאללה, או להמתין עד שארגון הטרור יבצע את הצעד הראשון. בינתיים דווח, כי ארה"ב ביקשה מישראל לבחור לעת עתה באפשרות השנייה ולהתמקד ברצועת עזה, תוך שליחת מסרים ברורים לחזבאללה שלא יתערב ושיחדול מן הפרובוקציות שלו בגבול ישראל-לבנון, כפי שאמר מזכיר ההגנה לויד אוסטין.

כידוע, הנשיא ביידן הזהיר "את כל הצדדים העוינים לישראל" מפני ניצול המצב ("Don't!"), תוך שהוא מפנה את דבריו באופן מאיים כלפי חזבאללה ואיראן כאחד.

בינתיים מזהירה ישראל את חזבאללה מפני הצטרפות למלחמה. ראש הממשלה נתניהו אמר, ש"אם חזבאללה יחליט להיכנס למלחמה, הוא יתגעגע למלחמת לבנון השנייה. הוא יעשה את טעות חייו. אנחנו נכה בו בעוצמה שהוא לא יכול אפילו לדמיין, והמשמעות לו ולמדינת לבנון היא הרסנית. אבל אנחנו ערוכים לכל תרחיש" (23 באוקטובר). שר הביטחון גלנט אמר, כי חזבאללה "החליט להשתתף בלחימה ומשלם על כך מחירים כבדים. עלינו להיערך בדריכות לכל אפשרות – אני מניח שהאתגרים יהיו יותר גדולים" (21 באוקטובר). במסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחרונה, נשאל גלנט מה יהיה הקו האדום של ישראל בלבנון. על כך השיב שר הביטחון: "אם תשמעו שתקפנו בביירות, סימן שחזבאללה חצה את הקו האדום".

השלבים הבאים

הן ישראל והן איראן שוקלות בזהירות את צעדיהן הבאים בלבנון.

עבור ישראל, מדובר בשעת כושר להסיר את הגורם האיראני הבלתי צפוי מן השולחן, תחת המטריה של תמיכה בינלאומית חזקה, ולסלק האיום של חזבאללה. בשלב זה קיימת הבנה רבה בישראל כי ישראל, ובייחוד תושבי הצפון, אינם יכולים לחיות תחת האיום של חזבאללה, בייחוד לאור כישלון אסטרטגיית ההכלה בדרום. הרעיון לפיו ישראל יכולה לאפשר לכוח העילית של חזבאללה "רדואן" לאיים על הישובים לאורך גבול הצפון בדומה לאופן בו החריבו יחידות הנוח'בה של חמאס את היישובים בגבול הדרום, אינו תקף עוד. בנוסף, קיימת אפשרות למינוף התמיכה הבינלאומית רבת הערך בפעולה ישראלית להקמת קואליציה ישראלית-אמריקנית משותפת להצלת לבנון מידי חזבאללה. יש לזכור, כי בהתחשב בהצהרות התוקפניות של ראשי הממסד הפוליטי והביטחוני בישראל, והעובדה כי חזבאללה מהווה כיום כוח פוליטי בולט בלבנון, המלחמה הבאה לא תיראה כמו אף אחת מן המלחמות הקודמות, ולבנון עצמה, וכן נכסיה האסטרטגיים, יהוו מטרות לגיטימיות במלחמה.
מבחינתה של איראן, הדילמה האם לאלץ את חזבאללה להתערב היא קריטית. אם איראן תאבד את חזבאללה, היא תאבד את תעודת הביטוח שלה, המרתיעה במידה רבה את ישראל מפני תקיפתה של איראן עצמה ומתקניה הגרעיניים. ישראל יודעת כי במקרה של תקיפה נגד איראן, אין ספק כי חזבאללה יצטרף למלחמה ויגבה מחיר כבד מן העורף הישראלי. תרחיש של אלפי רקטות וטילים מדויקים מומטרים מדי יום על ערי ישראל והתשתיות האסטרטגיות שלה הוא מחיר כבד שישראל מודעת לו היטב. מצד שני, גם איראן יודעת, כי ההבנה הישראלית שלא ניתן להתיר לחזבאללה להישאר מעורב במלחמה, תחייב את איראן עצמה ליזום מתקפת פתע, בטרם ישראל תקדים אותה, וזאת במטרה לפתוח במלחמה בתנאים עדיפים.
חזבאללה עצמו מפגין מידה של חוסר רצון להצטרף למלחמה, אם לשפוט על פי שני נאומיו (ב-3 בנובמבר וב-10 בנובמבר 2023) של מזכ"ל ארגון הטרור, חסן נצראללה, אשר עוררו ציפייה רבה. בנאומו הראשון, הרחיק נצראללה את עצמו ואת חזבאללה ממתקפת חמאס בניסיון למצוא תירוצים לצעדיו הבלתי החלטיים, באומרו כי "המתקפה היתה פלסטינית ב-100%" ובלתי-קשורה לחלוטין לכל סוגיה אזורית אחרת.

נצראללה איים, כי "הסלמה נוספת בחזית הלבנונית היא אפשרות ממשית" והדגיש כי חזבאללה הצטרף למאבק ב-8 באוקטובר באמצעות תגובה בעוצמה "אשר לא נראתה מאז 1948" ואשר "ריתקה שליש מן הצבא הישראלי לגבול הצפון". הוא הוסיף כי "מה שקורה בגבול נראה צנוע, אך הוא חשוב".

הוא גם הזהיר את ישראל מפני פתיחה במתקפת מנע נגד חזבאללה. "אין מלחמה צודקת יותר מאשר מלחמה נגד ישראל", הוסיף, והודה ל"ידיים העיראקיות והתימניות" שהצטרפו למלחמה. נצראללה גם הדהד את מילותיו מנהיג איראן חמינאי, באומרו כי ארצות הברית תשלם מחיר עבור תמיכתה בישראל.

בנאומו השני הצליח נצראללה לגרום למספר תמיהות כאשר בירך את "הקדושים שלנו והקדושים שלכם", מה שהעלה את השאלה האם "הקדושים" של חזבאללה וחמאס אינם נחשבים כלוחמים המתים עבור אותה מטרה. הוא התמקד ב"תחושת הנקם האכזרית של ישראל, שאין לה גבולות מוסריים, אנושיים או אחרים" ואיים כי "החזית הלבנונית היא חזית של סולידריות עם עזה, וכל האפשרויות על השולחן".

ראוי לציין, כי נאומיו של נצראללה עוררו גל של תגובות ציניות, ביקורת ולעג ברחבי העולם הערבי. ניסיונותיו לתרץ את היעדר הפעולה הנועזת מצד ארגונו, המסרים החלולים והמאמצים הברורים להתחמק ממחויבות למלחמה בהיקף מלא, הביאו לפרסום מאמרים ביקורתיים, מדבקות, כרזות, קריקטורות וממים. חלקם הציגו את נצראללה במדים ישראליים, אחרים ככלב שעשועים של איראן, והצהרתו כי "כל האפשרויות על השולחן" פורשה במכוון כ"מלפפונים" (המילה הערבית ל"אפשרויות", خيارات, זהה ל"מלפפונים").

לא ניתן לנתק דברים אלה מן הסדקים המתחילים להתהוות במערך שלוחיה של איראן, כפי שמוכיח חוסר שביעות הרצון הברור של חמאס מן העיכוב בהצטרפותו המלאה של חזבאללה למלחמה. בכיר חמאס, ראזי חאמד, אמר כי ארגונו "מעריך" את המתקפות של חזבאללה על ישראל, אולם ודאי שהוא "מצפה ליותר" מהם. מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, אמר במפורש כי על חזבאללה להתערב, והוסיף: "ישנה הזדמנות היסטורית. לא יוצרים היסטוריה עם צעדים מוגבלים וזהירים. … למען האינטרס הגדול יותר, אנו חייבים להיאבק במשותף, מה שיש לנו עד עכשיו אינו מספיק".

בתגובה, המומחים המזוהים עם חזבאללה והתקשורת הכפישו את משעל בפומבי. העיתונאי סאלם זהראן אמר, כי "משעל יושב בבתי מלון של 7 כוכבים ומצפה לגשם של טילים מלבנון". אל-מיאדין פרסם מאמר בו נאמר, כי "חזבאללה כבר דיבר באש בשם חמאס. … חזבאללה מעדיף ביקורת כזו מאשר ביקורת על כך שגרר את לבנון למלחמה. … חזבאללה הוא בראש ובראשונה מפלגה לבנונית הפועלת עבור הלבנונים".

עם זאת, המילה האחרונה לגבי החלטתו של חזבאללה להצטרף למלחמה תהיה של איראן. כפי שהוכיחה מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, לא ניתן להניח שצבר סימנים המצביעים בכיוון אחד יביא לתוצאה ברורה ומוגדרת מראש.

מזכ"ל חזבאללה נפגש עם שר החוץ האיראני עבדוללהיאן

בשלב זה מעוניינת ישראל למקד את האנרגיות שלה בחזית הדרומית, תוך הימנעות מהסלמה בהיקף נרחב ביהודה ושומרון ובערים ובכפרים הערביים בתחומי ישראל. "הפרדה" בין החזיתות הינה אינטרס ישראלי עליון, שמטרתה למנוע תרחישים של התלכדות זירות כפי שאירע בשרשרת האירועים אשר הובילו למבצע "שומר החומות" ב-2021. מצד שני, עדיף לישראל ליזום את העימות הבא בתנאים שלה, מאשר להיגרר לתוכו. ההתפתחויות בימים ובשבועות הקרובים תקבענה את מהלכה של המלחמה בחזית הצפונית והאיראנית.

נספח א' – הרטוריקה של חזבאללה: סולידריות עם חמאס, הזהרת ישראל

בכירי חזבאללה ממשיכים להביע תמיכה בחמאס. הם מציינים שכוחותיהם ממשיכים להיות במצב הכן, מגייסים פעילים לשורותיהם, ומתאמים את פעולותיהם עם משמרות המהפכה האיראניים ועם הארגונים הפלסטיניים.
האשם סאפי א-דין, ראש המועצה המבצעת של חזבאללה, אמר בנאום שנשא בעצרת סולידריות עם הפלסטינים ברובע דאחיה בביירות, כי מאבק זה הוא מאבק האומה כולה, ולפיכך על כולם להצטרף אליו ולהגן על ירושלים והמקומות הקדושים. הוא ציין כי נתניהו חייב להבין, שמלחמה זו אינה עבור תושבי עזה "והגדה המערבית" בלבד, וכי האחריות מוטלת על כתפיה של האומה כולה. הוא הוסיף, כי חזבאללה אינו ניטרלי במאבק זה ושהוא מצוי ברמת כוננות ומוכנות גבוהה לכל צורך.
בנאום שנשא נעים קאסם, סגן מזכ"ל חזבאללה, בעצרת תמיכה בעם הפלסטיני אשר התקיימה ברובע דאחיה בביירות, הוא הדגיש כי חזבאללה מודע לחלוטין למחויבויותיו. לדבריו, חזבאללה עוקב ללא הרף אחר ההתפתחויות וכי המגעים הסודיים המתנהלים מאחורי הקלעים בין גופים בינלאומיים במטרה להבטיח כי חזבאללה לא יתערב בלחימה אינם משפיעים על הארגון. קאסם גם ציין כי הארגון עוקב אחר תנועותיה של ישראל ויפעל כאשר תגיע העת לעשות זאת.
במאמר שהתפרסם בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" על ידי אבראהים אל-אמין, מקורבו של חסן נצראללה, התייחס המחבר למתחים בדרום לבנון וטען כי היוזמה של ישראל לתקוף את המוצבים המוכרים של חזבאללה על הגבול משקפת את המתחים אותם חווה ישראל, ומהווה מסר ברור מצדה כי חזבאללה נושא באחריות ישירה לכל הפעולות המופנות נגדה משטח לבנון. באשר להכרזתו של חזבאללה ב-10 באוקטובר, לפיה המתקפה על מוצבי בירנית ואביבים הינה "תגובה ראשונית" בלבד לפעולותיו של הארגון, הוא ציין כי חזבאללה צפוי לפעול לפי משוואת הסימטריה, המחייבת את הארגון לבצע פעולה צבאית אשר תביא למותם של לפחות שלושה חיילים ישראלים, וכי תגובתה של ישראל לכך עלולה להביא להתרחבות העימות. בהקשר של המלחמה ברצועת עזה, הוא חשף כי הנהגת חמאס בעזה עדכנה את גורמי "ההתנגדות" מחוץ לרצועת עזה, כי הרקטות שלו מסוגלות להעסיק את ישראל במשך זמן רב וכי הוא מוכן ללחימה קרקעית בהיקף נרחב.
לדברי פרשנים לבנונים האוהדים את חזבאללה, הארגון נמצא בכוננות גבוהה ומוכן להתערב אם המלחמה ברצועת עזה תתרחב. בנוסף צוין, כי חזבאללה אינו אחראי לפעילות מלחמתית מצד גורמים שאינם לבנונים נגד ישראל.
ג'בראן באסיל, מנהיג "הזרם הפטריוטי החופשי" בלבנון, המצוי בקשר הדוק עם חזבאללה, דרש מכוחות הביטחון הלבנוניים לא לאפשר לפלסטינים לירות על ישראל משטח לבנון עקב החשש כי לבנון תיגרר לעימות. הוא הצהיר כי ארגונו תומך בזכותה של "ההתנגדות הפלסטינית" להילחם, אך אינו מעוניין בחזרה לתקופת ה"פתחלנד", כפי שכינה זאת.
חסן פדלאללה, חבר בסיעת חזבאללה בפרלמנט, הצהיר כי המשוואה שנוצרה, לפיה כל תוקפנות תיענה בתוקפנות, עדיין תקפה. הוא אף ציין כי אופן יישומה של המשוואה בשטח "תלוי בהתנגדות ובהנהגתה". פדלאללה הדגיש כי כל נזק אשר ייגרם לאזרחים לא יעבור ללא תגובה. באשר ל"מבול אל-אקצא", פדלאללה אמר כי לארגון יש חזון ותוכניות בכל התחומים, וכי אין בכוונתו למסור לישראל מידע אודות פעילויותיו.
בתגובה לשליחת נושאות המטוסים האמריקניות לאזור על מנת לסייע לישראל, פרסם חזבאללה הצהרה בה נאמר כי הוא רואה בארה"ב שותפה מלאה ל"תוקפנות הציונית" ולהרג, להרס ולמעשי הטבח כנגד אזרחים חסרי מגן. בהודעה נאמר גם כי חזבאללה או הארגונים הפלסטיניים אינם חוששים משליחתן של נושאות המטוסים וכי הם מוכנים לעימות "עד להשגת הניצחון הסופי והשחרור". חזבאללה קרא לאומה הערבית והאסלאמית לגנות את ההתערבות האמריקנית ואת שותפיה הבינלאומיים.

נספח ב' – רשימת תקריות לאורך הגבול (נכון ל-24 בנובמבר)

יום לאחר המתקפה הנוראית של חמאס ב-7 באוקטובר, זוהו פרובוקציות מצד פעילי חזבאללה רכובים על אופנועים בקרבת הגדר ליד מטולה. מאוחר יותר ירה חזבאללה מספר פצצות מרגמה לעבר הר דב.
בנוסף לפרובוקציות על הגבול, ב-9 באוקטובר חדרו מספר מחבלים מגבול לבנון לאזור הגליל המערבי. חיילי צה"ל, מסוק קרב וכלי טיס הגיעו לזירה וקיימו חילופי אש עם המחבלים. שני מחבלים נהרגו ומחבל נוסף נמלט בחזרה לשטח לבנון. במהלך ההתנגשויות עם המחבלים נהרג קצין צה"ל וחמישה לוחמים נפצעו. הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נטלה אחריות. צה"ל הגיב בירי במהלכו נהרגו מספר פעילים של חזבאללה. בתגובה שיגר הארגון פצצות מרגמה לעבר שני מוצבים של צה"ל בצפונה של ישראל, בירנית ואביבים.
ב-10 באוקטובר, שוגרו רקטות מאזור אל-קלילה בדרום לבנון לעבר הגליל המערבי. בסך הכל זוהו 15 שיגורים משטח לבנון. בתגובה לשיגורים תקפו טנקים של צה"ל שתי עמדות תצפית של חזבאללה. מספר שעות לאחר שיגור הרקטות פרסמה הזרוע הצבאית של חמאס הצהרה בה נטלה אחריות על ירי הרקטות.
זמן קצר לאחר מכן, שיגר חזבאללה טיל נ"ט לעבר רכב צבאי באזור אביבים. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. בתגובה תקף מסוק קרב עמדת תצפית של חזבאללה.
ב-11 באוקטובר זוהה שוב ירי נ"ט משטח לבנון לעבר מוצב צבאי בקרבת ערב אל-עראמשה שעל גבול לבנון. צה"ל הגיב בירי ארטילרי לעבר אזורים שונים בגבול לבנון-ישראל.
על רקע האירועים הודיעו כוחות יוניפי"ל על הגברת הסיורים בתאום עם צבא לבנון, במטרה למנוע ירי רקטות.
ב-13 באוקטובר, אירע פיצוץ על גדר הגבול ליד קיבוץ חניתה. לגדר נגרם נזק קל. לאחר שנשללה האפשרות של חדירה לקיבוץ, ירו כוחות צה"ל אש ארטילרית לעבר לבנון. חזבאללה פרסם הצהרה בה נאמר, כי בתגובה תקפו פעיליו מספר מוצבים ישראלים. בתגובה תקף כטב"ם של צה"ל יעדי חזבאללה בלבנון.
צבא לבנון אמר, כי נורה טיל מישראל אשר פגע ברכב אזרחי השייך לצוות של עיתונאים וכי צלם העיתונות עצאם עבדאללה נהרג וחמישה נוספים נפצעו. הרג העיתונאי ופציעתם של העיתונאים האחרים גרר תגובות נזעמות. נג'יב מיקאתי, ראש ממשלת המעבר בלבנון, אמר כי זהו סימן מחפיר נוסף להתנהלותו של "האויב הישראלי", הממשיך בתוקפנותו כלפי שטחה של לבנון. חזבאללה פרסם הצהרה בה גינה את "הפשע המחריד" וציין כי כל נזק אשר יגרם לביטחונו של העם הלבנוני ומדינת לבנון לא יעבור ללא תגובה ועונש הולם.
בלילה שבין 14-13 באוקטובר דווח כי זוהתה חדירה של כלי טיס בלתי מזוהים ליד העיר שפרעם. בנוסף נורתה אש לעבר מטוס ללא טייס של צה"ל, אשר ניזוק. בתגובה תקף צה"ל יעדי חזבאללה בלבנון. בבוקר המחרת זיהה סיור של צה"ל חוליית מחבלים אשר ניסתה לחדור לשטח ישראל מלבנון. כלי טיס של צה"ל תקף את החולייה וחיסל מספר מחבלים. הזרוע הצבאית של חמאס הצהירה כי היתה זו יחידה של כוחות הנוח'בה (יחידת הקומנדו הקרקעית של חמאס) אשר פעיליה פוצצו קטע מגדר הגבול בין לבנון וישראל, גרמו נזק לאמצעי התצפית וחדרו לשטח ישאל בסמוך למושב מרגליות. לטענתה נגרמו אבידות לכוחות צה"ל. במהלך חילופי האש ביצע צה"ל תקיפה אווירית כנגד חוליית המחבלים ושלושה מחבריה נהרגו.
עלי ברכה, האחראי על יחסי החוץ של חמאס, הצהיר כי הפעולות אשר בוצעו על ידי חמאס בלבנון באו בתגובה לקריאתו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד דף, במטרה למנוע מישראל לבודד את רצועת עזה. הוא ציין כי אם ישראל תנסה לבצע תמרון קרקעי ברצועה, המלחמה תתרחב אף יותר, מכיוון שבעלי בריתה של "ההתנגדות" לא יותירו אותה לבד כמטרה קלה עבור ישראל והממשל האמריקני. הוא ציין גם את קיומו של חמ"ל משותף לכוחות ההתנגדות, הפועל מאז 2021, אך לא פירט את מיקומו.
מאוחר יותר שוגרו כשלושים פצצות מרגמה לעבר שטח ישראל באזור הר דב, אשר חלקן נחתו בשטח ישראל. צה"ל הגיב בתקיפת מקורות הירי. חזבאללה נטל אחריות על הירי. בזמן התקיפות זוהתה חוליית מחבלים אשר עמדה לירות טיל נ"ט לעבור ישראל. החולייה הותקפה על ידי כלי טיס.
ב-15 באוקטובר, נורה טיל נ"ט לעבר מושב שתולה שבקרבת גבול לבנון. אדם אחד נהרג ושלושה נפצעו. בתגובה תקף צה"ל את מקורות הירי באש ארטילרית. בתגובה נורה טיל נ"ט נוסף לעבר מוצב של צה"ל על גבול לבנון. חזבאללה הכריז כי כחלק מן התגובה להריגתו של העיתונאי עצאם עבדאללה ופציעתם של עיתונאים נוספים, בנוסף לנזק שנגרם לבית בחוות שבעא ומותם של שני אזרחים, ירו אנשיו טילי נ"ט לעבר בסיס של צה"ל באזור שתולה. בהצהרה נוספת הכריז חזבאללה כי לוחמי הארגון ירו טילי נ"ט לעבר טנק מרכבה של צה"ל במוצב נורית, אשר גרם לנפגעים.
ב-17 באוקטובר, יורט כטב"ם תקיפה שחצה את הגבול לישראל.
ב-19 באוקטובר, שוגרו כ-30 רקטות משטח לבנון לעבר ישראל, מתוכן 3 נחתו בעיר קריית שמונה וגרמו לפציעתם של שלושה, ביניהם ילדה בת 5. טיל נ"ט שוגר לעבר חיילים ישראלים.
ב-20 באוקטובר, שגורו כ-20 רקטות משטח לבנון לעבר ישראל ויורט כטב"ם תקיפה שחדר לישראל משטח לבנון. צה"ל הגיב על תקיפה זו ועל ירי מרגמות באזור הר דב שברמת הגולן בירי ארטילרי.
התקיפות של חזבאללה נמשכו במהלך הימים הבאים באופן ספורדי יותר. ב-21 באוקטובר נורו פצצות מרגמה לאזור הר דב וטיל נ"ט לעבר שטח ישראל. צה"ל הגיב בתקיפת יעדי חזבאללה בכפר יארון וחיסול היורים. ב-22 באוקטובר, שיגר חזבאללה טיל נ"ט נוסף לשטח ישראל באזור ציפורן, וצה"ל הגיב בתקיפת מוצבים של חזבאללה. ב-23 באוקטובר, יירט צה"ל כטב"ם תקיפה אשר חדר מלבנון לאזור הגליל.
ב-24 באוקטובר, תקף כטב"ם שתי חוליות מחבלים אשר ירו פצצות מרגמה וטילי נ"ט לעבר מוצבי צה"ל בנטועה ובאלקוש שעל גבול לבנון. בנוסף פגעו כוחות צה"ל בחוליה נוספת בשטח לבנון אשר ניסתה לשגר טילי נ"ט לשטח ישראל בקרבת קיבוץ יפתח.
ב-25 באוקטובר, ניסתה חוליית מחבלים לשגר טילי נ"ט משטח לבנון לעבר שטח ישראל באזור הר דב. ב-26 באוקטובר, בעקבות אירועי הימים הקודמים, הופעלו אזעקות באזורים שונים באזור הצפון.
ב-28 באוקטובר, תקפו מטוסי קרב של צה"ל מספר אתרים צבאיים של חזבאללה בתגובה לתקיפות משטח לבנון. בפעולה זו נהרסו תשתיות טרור, ביניהן מתחם צבאי ועמדות תצפית של חזבאללה.
ב-29 באוקטובר, ניסתה חוליית מחבלים לשגר טילי נ"ט מגבול לבנון לעבר ישראל וחוליה נוספת התקרבה לגבול ישראל במטרה לפגוע באזרחים. כטב"ם של צה"ל חיסל מחבל אשר הפעיל כטב"ם לעבר שטח ישראל. איומים אלה נוטרלו באופן אפקטיבי על יד צה"ל.
ב-30 באוקטובר, תקפו מחבלים בלבנון מספר מוצבים של צה"ל לאורך הגבול. למחרת תקפו מטוסי קרב של צה"ל תשתית של חזבאללה בלבנון והשמידו מאגרי נשק, מוצבים ואתרים אשר שימשו את הארגון.
ב-1 בנובמבר, תקפו כוחות צה"ל חוליית טרור אשר תכננה לשגר טילי נ"ט מלבנון לעבר ישראל, באזור מיס-אל-ג'בל. במקביל נוטרלה חוליית מחבלים נוספת. צה"ל גם הרס משגרים אשר שימשו לתקיפות קודמות באזור יפתח.
ב-2 בנובמבר, בעקבות ירי רקטות מסיבי מצד חזבאללה, יצא חיל האוויר הישראלי למתקפת הנגד המשמעותית ביותר שלו במטרה למנוע תקיפות כנגד אזרחים ישראלים.
ב-3 בנובמבר נפצע חייל צה"ל באורח בינוני ואיש מילואים מפצע קל מתקיפה של כלי טיס בלתי מאויש על מוצב של צה"ל באזור הר דב.
חזבאללה העצים את תקיפותיו ב-4 וב-5 בנובמבר והרחיב אותן לעבר יעדים אזרחיים חדשים בתחומי ישראל, ובעקבות זאת הופעלו אזעקות ביישובי הצפון.
ב-6 וב-7 לנובמבר המשיך חזבאללה בתקיפה והרחיב את היקפה באמצעות שיגור מאות טילים לעבר יישובים בישראל, ביניהם גם ישובים ערביים.
ב-9 בנובמבר ירו מחבלים על מוצב של צה"ל במטולה וחזבאללה שיגר פצצות מרגמה וטילי נ"ט לעבר ישראל. צה"ל הגיב בתקיפת המשגר ממנו נורו הרקטות.
בין 10 ו-12 בנובמבר הרחיב חזבאללה את תקיפות הטילים שלו לעבר יישובים נוספים בצפון, תוך שהוא מסכן למעלה ממיליון ישראלים, ביניהם יהודים, מוסלמים ונוצרים.
ב-13 בנובמבר שוגרו 18 טילים נגד מטוסים מלבנון לעבר היישוב אל-עראמשה שבגליל העליון, בו מתגוררים בדואים ישראלים. צה"ל הגיב באש ארטילרית לעבר מקורות הירי.
בין 14 ל-17 בנובמבר פגעו מטוסי קרב של צה"ל בתשתיות של חזבאללה בלבנון, ביניהן משגרי טילים. בנוסף פגע טנק של צה"ל בחוליית מחבלים אשר שיגרה טילי נ"ט משטח לבנון.
ב-18 בנובמבר, בוצעו מספר תקיפות מלבנון לעבר כוחות צה"ל וזוהתה חדירה של כלי טיס עוינים. בתגובה פגעו טנקים וכלי טיס של צה"ל בעמדות תצפית של חזבאללה. ב-19 בנובמבר שוגרו מיירטים לעבר כלי טיס עוין על מנת להגן על אזרחי ישראל.
ב-20 בנובמבר, אישר צה"ל כי אירעו פגיעות מכלי טיס עוינים. ב-22 בנובמבר הרס צה"ל יעדי טרור אשר שימשו את חזבאללה באמצעות כלי טיס ואש ארטילרית אשר כוונה נגד חוליית מחבלים ותשתיות צבאיות של חזבאללה.

^[1] ראהIDSF Research Department, “Hezbollah: On the Brink of Eruption?” August 2023, https://staging.idsf.org.il/en/papers/hezbollah-eruption-eruption/

הפוסט האם חזבאללה יצטרף באופן מלא למלחמה נגד ישראל? הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

"מתקפה ראויה לשבח": כיצד הרשות הפלסטינית ופת"ח הגיבו ל-7 באוקטובר ומדוע הם אינם יכולים למשול בעזה

Tue, 12 Dec 2023 11:54:45 +0000

הרשות הפלסטינית אינה כשירה למשול ברצועת עזה. להלן נסביר מדוע.

מאמר זה סוקר את היסטוריית התמיכה של הרשות הפלסטינית בטרור, את הפופולריות הנמוכה לה היא זוכה ברחוב הפלסטיני, את היעדר המשילות בשטחים בהם היא שולטת כיום, ואת סילוקה מעזה ב-2007 על ידי חמאס.

המאמר גם מתאר בפירוט את תגובתה של הרש"פ לטבח ה-7 באוקטובר, משרטט את תמיכתם התקיפה של בכיריה במתקפה של חמאס, ואת ההסתה המאורגנת המתמשכת שלה לפיגועי חיקוי ביהודה ושומרון, לרבות מפי בעלי תפקידים הנחשבים כיורשיו הפוטנציאליים של אבו מאזן.

יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (Shutterstock.com)

סרטון של הפת"ח המציג את אנשי התנועה מתפארים בהשתתפותם בטבח ה-7 באוקטובר (מקור: מבט לתקשורת פלסטינית)

ככל שהרעיון של הכתרתה של "רשות פלסטינית (רש"פ) מחודשת" (Revitalized Palestinian Authority) בעזה צובר תאוצה בקרב מקבלי ההחלטות בקהילה הבינלאומית, ישראל ממשיכה, ובצדק, להתנגד לרעיון זה. הרש"פ ופת"ח היו בלתי כשירים למשול בעזה לפני הזוועות המחרידות של ה-7 באוקטובר, ולאחר המתקפה הם אף פחות מתאימים ליטול על עצמם תפקיד זה. הם נטלו חלק במתקפה, ולא זו בלבד שסרבו לגנותה, אלא גם שיבחו אותה. הם מוכנים ומעוניינים להקים שותפות עם חמאס וקוראים לטרור ולאלימות נגד ישראל, תוך שהם מאשימים את ישראל בפשעי חמאס ובאלימות העתידית מצדם של הפלסטינים. עובדה זו רק ממחישה את אופייה של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, המזיק לכל הסדר עתידי בעזה, וכפועל יוצא מכך, גם ביהודה ושומרון.

על ישראל להתנגד לכל ניסיון להשיב לעזה את הרש"פ במקום חמאס. הרש"פ מחויבת ומקדמת באופן אקטיבי, בדיוק כמו חמאס, את הנרטיב והאתוס הפלסטיני של ההתקרבנות והמאבק נגד ישראל עד להשמדתה, לרבות באמצעות טרור. השימוש בלשון הנקייה של "הרשות הפלסטינית המחודשת" הוא מעורפל וחלול. כל עוד הוא איננו מתייחס לשינוי מעמיק בנרטיב הפלסטיני, אשר שולל את הטרור ותומך בדו-קיום עם ישראל כמדינתו של העם היהודי, מה שאינו סביר, אין להתיר לרש"פ למשול בעזה.

אחד הנושאים העיקריים הקשורים למלחמה בעזה הוא זהותה של הישות, אשר תשלוט בעזה ביום שלאחר המלחמה. ישנן תשובות שונות לשאלה זו. אחת הבולטות בהן היא הרעיון לשתול את הרשות הפלסטינית כריבון ברצועת עזה.

מכיוון שנתיב זה זוכה לתמיכתו של הממשל האמריקני, כפי שהצהירו בפומבי הנשיא ג'ו ביידן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ודוברים בולטים אחרים התומכים ברעיון הענקת המפתחות לעזה לרש"פ, לאחר שמלחמתה של ישראל שם תסתיים; ומכיוון שאישים בולטים נוספים בזירה הבינלאומית, דוגמת נשיא צרפת עמנואל מקרון, הביעו תמיכה דומה, חשוב מאד לבחון האם לחזון זה עבור עזה יש היתכנות כלשהי, מבחינת אמינותו וקיימותו כאחד. כלומר, האם לרש"פ יש סיכוי ממשי כלשהו לשלוט באופן אפקטיבי על רצועת עזה, והאם היא מהווה שותף מבוקש עבור היום שאחרי בעזה.

פקידי הרש"פ אף החלו להכתיב תנאים לחזרתם לעזה, וחוגים בינלאומיים במערב החלו לתהות על זהותה של ההנהגה הפלסטינית אשר תוביל את עזה, תוך התמקדות במוחמד דחלאן.

נייר זה מסביר מדוע רעיון חידוש שליטתה של הרש"פ על רצועת עזה אינו ישים, והוא מפרט את קשריה לטרור ואת תמיכתה בטבח ה-7 באוקטובר.

היסטוריית התמיכה של הרשות הפלסטינית בטרור

מאז הקמתה במסגרת הסכמי אוסלו ב-1993, מפגינה הרשות הפלסטינית את מחויבותה למאבק המזוין הפלסטיני ולחיסולה של מדינת ישראל, במקום לשמש פרטנר אמין לשלום. בהנהגתו של יאסר ערפאת היתה הרש"פ מעורבת עמוקות בהסתה ואפשרה פעולות טרור נגד ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה, תוך שהיא מדרבנת את הרחוב הפלסטיני לאלימות ולאנטישמיות.[1] מאז ירש אבו מאזן – מחמוד עבאס את מקומו של ערפאת ב-2004, הולכת ודועכת בישראל ובמערב התקווה לשינוי מהותי בגישתה של הרש"פ כלפי ישראל:

הרש"פ תחת הנהגת עבאס ממשיכה עד היום לשלם משכורות כתגמול למחבלים פלסטינים ("לפגוע בתור מקצוע" או “Pay for Slay”), וזאת על פי חוק הקובע כי לכל מחבל תשולם קצבה חודשית. הרש"פ מקצה במסגרת מדיניות זו למעלה מ-370 מיליון דולר (7% מתקציבה);[2]
מערכת החינוך שלה מלאה בתעמולה אנטישמית שלוחת רסן ומלמדת ילדים כי רצח יהודים הוא מטרה נחשקת, אשר תסייע בהשגת השאיפות הלאומיות הפלסטיניות;[3]
הרש"פ פועלת ליצירת הקצנה בקרב ערביי ישראל כחלק מחזונה לאיחוד כל חלקי "פלסטין הכבושה";[4]
הרש"פ מובילה את קמפיין ה-BDS הבינלאומי, אשר נועד לשלול את הלגיטימציה של זכות ישראל להתקיים;
הרש"פ עוסקת בלחימה משפטית נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

אף על פי שהרש"פ מתוארת לעתים קרובות בחוגים מערביים כנציגה הלגיטימית של הפלסטינים וכשותף פרגמטי יותר למשא ומתן, הרי שלאמיתו של דבר הוכח כי היא רחוקה מתדמית זו. ייתכן כי קיים הבדל בין חמאס לבין הרש"פ בכל הקשור לאסטרטגיה, אולם הרש"פ ממשיכה להפגין את הקיצוניות והעוינות שלה כלפי השלום והביטחון. אפילו "הלוגו הלאומי" שלה מורכב ממפה של "פלסטין", הכוללת את כל שטחה של ישראל, עובדה שמוכיחה את כוונתה להקים מדינה פלסטינית במקומה של ישראל, ולא לצדה.

קצבאות המחבלים שמשלמת הרשות הפלסטינית בהשוואה לשכר המקובל בקרב הפלסטינים, ההופכות את הטרור לעיסוק משתלם

מפה רשמית בספר לימוד פלסטיני, המציגה "את כל פלסטין", כולל כל שטחה של מדינת ישראל, בה מופיעה תל אביב בתרגומה המילולי לערבית – "תל אל-רביע

תצלום של גבר יהודי שנדקר על ידי מחבל, המזהיר יהודים מפני פיגועי נקם בירושלים

קריקטורה אנטישמית המציגה ישראלים בני זמננו בהשוואה ליהודים בשואה (מקורות: מבט לתקשורת פלסטינית, Impact-Se)

שליטה אפקטיבית של הרש"פ בעזה – רעיון בלתי ישים

בכל הקשור להיתכנות הממשל בעזה, אין לרש"פ סיכוי מציאותי למלא את המשימה, אפילו אם ישראל היתה מעוניינת שתעשה כן. לחוסר יכולת זו מספר סיבות:

הרש"פ כבר שלטה בעזה בעבר ונכשלה בכך כישלון חרוץ. ניסוי זה נמשך פחות משנתיים, לאחר ההתנתקות הישראלית מרצועת עזה ב-2005. הרש"פ קיבלה את המפתחות לשליטה בכלל רצועת עזה, לאחר ששלטה על מרבית מרכזי האוכלוסייה מאז 1994 כחלק מהסכמי אוסלו. ב-2006 הביס חמאס את הרש"פ בבחירות לפרלמנט וזכה ב-74 מושבים מתוך 132, לעומת פת"ח של עבאס, אשר זכה ב-45 בלבד. כתוצאה מכך הוקמה ממשלת אחדות של חמאס ופת"ח, עם מחמוד עבאס (אבו מאזן) כנשיא ואסמאעיל הניה מחמאס כראש ממשלה, במסגרת ניסוי שקרס עד מהרה. ב-2007 השתלט חמאס בהצלחה על רצועת עזה בהפיכה אלימה, תוך שהוא משתלט על כל המרכזים המנהליים של הפת"ח ומשפיל את חברי הפת"ח באמצעות הוצאות אלימות להורג. חמאס תועד כשהוא משליך אנשי פת"ח מגגות לאחר שנורו בברכיהם וגורר את גופותיהם ברחבי עזה כאשר הם קשורים לחלקם האחורי של כלי רכב. מאז, חמאס משמש כממשלה דה-פקטו ברצועת עזה. אין כל סיבה להאמין, כי 18 שנים מאוחר יותר, הרש"פ תוכל למשול בעזה באופן אפקטיבי יותר, כאשר היא נתונה לביקורת רבה וימי השיא שלה מזמן מאחוריה.
הרש"פ סובלת מדימוי שלילי בלתי הפיך ברחוב הפלסטיני. סקרים עדכניים מראים, כי 77% מן הפלסטינים אינם מרוצים מתפקודו של אבו מאזן ודורשים את התפטרותו. 82% מן הפלסטינים מאמינים שהרשות מושחתת, ו-63% רואים בה נטל, בניגוד ל-33% בלבד הרואים בה נכס. ברשתות החברתיות, תוצאות דומות מוכיחות את הפופולריות הגואה של חמאס, לעומת חוסר הפופולריות המתמשך של הרש"פ.[5] בסקר שנערך במאי 2021 אמרו 14% בלבד מן הנשאלים, כי היו מצביעים בעד אבו מאזן לו היו מתקיימות בחירות והוא היה מתמודד נגד חמאס וברגותי.[6]
אובדן הלגיטימציה ברחוב הפלסטיני: הסיכוי שהפלסטינים יקבלו את שלטונה של הרש"פ ברצועת עזה נותר קלוש למדי, וזאת מסיבות שונות, ובהן השחיתות משולחת הרסן, ההתעללות בפעילים חברתיים, ההתקוממות נגד פקידי הרש"פ, ההיסטוריה העגומה בתחום זכויות האדם, הממשל הרודני, אי-שביעות הרצון העמוקה מן התיאום הביטחוני של הרש"פ עם ישראל וראייתה כבובה ישראלית וכבוגדת במאבק הפלסטיני.[7]
חוסר יכולת לממש ריבונות: אובדן השליטה הביטחונית בשטח, הבא לידי ביטוי בהשתלטות של קבוצות חמושות מקומיות על אזורים שלמים ביהודה ושומרון, בהם אין לכוחות הרש"פ דריסת רגל, אילץ את ישראל להיכנס לאזורי A ו-B על מנת להילחם במחבלים בג'נין, בשכם, ברמאללה, בבית לחם, בטול כרם ובמקומות נוספים. הרש"פ אינה מסוגלת למלא את תפקידיה הביטחוניים הבסיסיים ביותר, שהם אחת הסיבות לקיומה ביהודה ושומרון, ואין כל סיבה להאמין כי תוכל למשול באופן אפקטיבי גם בעזה.

למעלה: פעולות צה"ל נגד הטרור בערים פלסטיניות ברחבי יהודה ושומרון מסכלות בהצלחה פיגועים רצחניים נגד ישראלים (צילומים: דובר צה"ל

תגובתה של הרש"פ לטבח ה-7 באוקטובר של חמאס: תמיכה רשמית, קריאות לפיגועי חיקוי

מאז ה-7 באוקטובר, מוכיחה הרש"פ כי היא אינה יכולה לשמש כפרטנר לשלום. להיפך: היא מהללת את הטבח, מסיתה לחיקוי הטבח גם ביהודה ושומרון, נמנעת מגינויו, ואף משמיעה דברי הלל לטבח והכללתו בתוכנית הלימודים שלה:

פעילי גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח השתתפו בטבח והתפארו בכך בערוצים הרשמיים של הארגון: ארגון הטרור של הפת"ח ("גדודי חללי אל-אקצא") טען אף הוא, כי לוחמיו השתתפו בטבח ה-7 באוקטובר. דובר הארגון פרסם סרטונים של מחבלים שחוטפים קורבנות ישראלים ומתעללים בהם, כאשר הם עוטים צעיפים צהובים המזוהים בבירור עם פת"ח (בניגוד לצבע הירוק המזוהה עם חמאס). באחד הסרטונים נאמר: תחילה "נשחרר את רצועת עזה" ולאחר מכן את שאר "פלסטין" – "מחר בשערי ירושלים".[8]
תשלומים לכל המשתתפים בטבח: כחלק מן החוק הרשמי שלה, המכונה "לפגוע בתור מקצוע", אשר קובע כי כל הפלסטינים אשר ביצעו פיגועים נגד ישראל זכאים לתשלומים ולהטבות נדיבות מן המדינה במשך כל ימי חייהם, בין אם הם קשורים לחמאס, לפת"ח או לכל ארגון טרור אחר, ובין אם הם "זאבים בודדים". הרש"פ צפויה לשלם למבצעי הטבח 7 מיליון דולר בחודש, וסכום זה צפוי לגדול בשנים הקרובות.[9]
בכירים ברש"פ ובפת"ח שיבחו בפומבי את הטבח וקראו לחקות אותו ברחבי השטחים:
- אחד מיורשיו האפשריים של אבו מאזן, מזכיר הוועד המרכזי של הפת"ח ג'יבריל רג'וב, הגיב על טבח ה-7 באוקטובר. בריאיון לערוץ הטלוויזיה המצרי MBC, הוא כינה את הטבח "מלחמת מגן מלאה בעלילות גבורה, [המהווה חלק] מהמלחמה שהעם הפלסטיני נלחם מזה 75 שנה."[10] רג'וב האשים בראיון את ישראל ב"טרור" וב"ניאו-נאציזם."[11]

רג'וב הצדיק את הטבח בהאשימו את ישראל בכך שגרמה לו כתוצאה מ"פשעי הכיבוש ברצועת עזה" וניבא: "הפיצוץ הבא והעוצמתי יותר, עם אלימות רבה אף יותר, יתרחש בגדה המערבית". רג'וב נחשב לאדם מתון בקרב חוגים מערביים העוסקים במדיניות חוץ.

יורש אפשרי נוסף של אבו מאזן, הנחשב לדמות מתונה, הוא ראש מנגנוני הביטחון לשעבר של הרש"פ, מוחמד דחלאן. בתוכנית טלוויזיה בערוץ Russia Today אמר דחלאן ב-6 בנובמבר 2023, כי מנהיגי המערב מגיעים לישראל כדי לוודא שהישראלים לא יימלטו לאירופה. מדובר בטיעון אנטישמי נפוץ בו משתמשים הפלסטינים – המערב רצה להיפטר מן היהודים ולכן יצר את ישראל. הוא אמר כי "הדבר האחרון שהאמריקנים והאירופים צריכים", הוא שהיהודים ישובו לאירופה אחרי שהאירופאים גירשו אותם מארצותיהם.[12]

ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, סירב לגנות את טבח ה-7 באוקטובר והציע להקים ממשלת אחדות עם חמאס (תצלום: Shutterstock.com)

מרוואן ברגותי, בכיר בפת"ח המרצה כיום מאסר עולם בישראל עקב מעורבותו בטרור ונחשב בסקרים למועמד מוביל לרשת את אבו מאזן, קרא לשירותי הביטחון של הרש"פ להפנות את נשקם כנגד ישראל, לפעול בהפתעה ולשחזר את טבח ה-7 באוקטובר של חמאס.

ברגותי הצהיר: "הו עמנו הפלסטיני הדגול, עמנו בגדה המערבית, רוחות השחרור מתעצמות בשמי פלסטין… אל תהיו עדים בלבד, אלא הפכו לחיילים פעילים בקרב המכריע. (…) לחברי תנועתנו הגדולה, יחידות קומנדו של השביבה (…) הבה נהפוך את יום השנה לאנתיפאדה הראשונה, ה-8 בדצמבר, לנקודת מפנה ולתחילתה של הסלמת המאבק נגד האויב הישראלי בכל מקום בו הוא מצפה ואינו מצפה, תוך שימוש בכל הכלים והיכולות העומדים לרשותנו, קטנים וגדולים כאחד. אנו קוראים להתייצבות מלאה מאחורי אפשרות ההתנגדות המקיפה, ומימושה בכל השטחים הפלסטיניים הכבושים, על מנת להדוף את המתקפות הברוטליות על עמנו.

הוא קרא לשירותי הביטחון של הרש"פ להתייצב "בחזית העימות מול התוקפנות הישראלית, השופכת דם פלסטיני בכל עיר וכפר, עם כלי הנשק וההכשרה שלכם. אין כל תירוץ לאדם כלשהו שלא להשתתף בפרק של קרב השחרור".[13]

ב-30 באוקטובר פורסם ריאיון שהעניק דחלאן לכתב העת אקונומיסט. הוא מתואר בו כאופטימי ומלא תקווה באשר למתקפות ה-7 באוקטובר, משום שהוא מאמין שהאירועים שיבואו בעקבותיהן יסללו את הדרך למדינה פלסטינית. "החודש האחרון הביא לשינוי ענק עבור העם הפלסטיני, הוא אומר. לפני שלושה חודשים, היתה אפס תקווה. מי דיבר על המאבק הפלסטיני לפני שלושה חודשים? אף אחד… היום כולם מדברים על הסבל שלנו."[14]
חבר נוסף בפת"ח, המשתייך למועצה המהפכנית של הארגון, ג'מאל אל-חואייל, אמר: "ייחלנו לכך שמשהו דומה למה שקרה בעוטף עזה יתרחש, אבל חשבנו שמדובר במשאלת לב בלבד… אינשאללה [אם ירצה האל], נראה תמונות דומות בגדה המערבית". הוא קרא לכוחות הביטחון הפלסטינים ולרש"פ לנצל הזדמנות זו כדי לפתוח במתקפה נגד ישראל, בדומה לחמאס.[15]
מזכיר סניף טול כרם של הפת"ח, איאד ג'ראד, אמר כי הפעולות של חמאס היו "מקור לגאווה, לגבורה ולכבוד עבור העם הפלסטיני" וכי המנהיגים הפלסטינים ברמאללה "ניצבים לצד אחינו ואחיותינו ברצועת עזה".[16]

בכיר המועצה המהפכנית של הפת"ח, ג'מאל אל-חואייל, מהלל את טבח ה-7 באוקטובר וקורא לפיגועי חיקוי ביהודה ושומרון (מקור: MEMRI)

בכיר הרש"פ מחמוד אל-עאלול מהלל את טבח ה-7 באוקטובר וקורא לנקמה נגד ישראל

עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של הפת"ח והשגריר הפלסטיני לשעבר בלבנון: "אחרי ה-7 באוקטובר, יש תחייה פלסטינית. אנו מודים לגדודי עז א-דין אל-קסאם על שביצעו הכנות אלה. כאשר הם קיבלו את ההחלטה, הם ידעו איך לסיים את העבודה, מבלי לוותר על מטרותינו".
בדבריהם בערבית מביעים עובדי הרש"פ את תמיכתם הבלתי מסויגת במתקפות. ב-7 באוקטובר 2023 אמר עמאד רווידי, שגריר הרשות הפלסטינית בעיראק, בתוכנית הטלוויזיה אל-רשיד (עיראק), כי אזרחים ישראלים אינם אנשים חפים מפשע, אלא חיילים המאפשרים את המצור על רצועת עזה. בהתייחסו לפלישה של חמאס לדרום ישראל, אשר הותירה אחריה מאות אזרחים הרוגים, הוא שאל כיצד תושבי עזה היו אמורים להגן על עצמם. רווידי מונה בספטמבר על ידי יושב ראש הרש"פ, מחמוד עבאס.[17]
אלה הן רק כמה דוגמאות להצהרות הרבות אשר נשמעו מפי אנשי הרש"פ. הן מעידות על תמיכה אמיתית, ואי אפשר לתרצן כפליטות פה. הן עולות בקנה אחד עם מדיניותה הרשמית של הרש"פ, המהללת את טבח ה-7 באוקטובר.[18]

הסניף הרשמי של פת"ח בשכם משבח את טבח ה-7 באוקטובר ברשתות החברתיות וקורא למהומות ברחבי השטחים (מקור: PMW)

היעדר גינוי:
- יושב ראש הרש"פ אבו מאזן – מחמוד עבאס לא גינה עדיין את טבח ה-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר הוא פרסם הצהרה אשר לא כללה התייחסות לזוועות חמאס. הוא בחר להתמקד בזכותו של העם הפלסטיני להגנה עצמית ובדאגתו מ"אלימות המתנחלים" לכאורה. בהצהרתו של אבו מאזן נאמר, כי הוא "הורה להגן על העם הפלסטיני, תוך הדגשת זכותו של העם הפלסטיני להגן על עצמו מפני טרור המתנחלים וכוחות הכיבוש".

אבו מאזן גם "הנחה לספק את כל הדרוש על מנת לחזק את יכולת ההתאוששות והעמידה של העם הפלסטיני לאור הפשעים המבוצעים על ידי הכיבוש הישראלי וכנופיות המתנחלים".

לאחר מכן פרסם שר החוץ של הרשות הפלסטינית הצהרה ברשת X (טוויטר לשעבר), לפיה: "הזהרנו שוב ושוב מפני ההשלכות של חסימת האופק המדיני ושלילת האפשרות של העם הפלסטיני לממש את זכותו הלגיטימית להגדרה עצמית". הוא האשים את ישראל ב"הרס תהליך השלום" והוסיף כי "היעדר הפתרון לבעיה הפלסטינית", בשילוב "שתיקתה של הקהילה הבינלאומית" אל מול פשעיה לכאורה של ישראל "והמשך אי-הצדק והדיכוי כלפי העם הפלסטיני, הם הסיבה למצב הנפיץ ולחוסר השלום והביטחון באזור".[19]

ב-12 באוקטובר פרסם אבו מאזן הצהרה כללית מעורפלת במהלך פגישה עם מלך ירדן עבדאללה ולפני פגישתו עם מזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן, בה דחה את "האלימות משני הצדדים" ונמנע מלהתייחס במפורש לטבח שביצע חמאס. עבאס צוטט בסוכנות החדשות הפלסטינית הרשמית, "וופא", באומרו כי "אנו דוחים את הרג האזרחים או ההתעללות בהם בשני הצדדים, משום שהם עומדים בסתירה למוסר, לדת ולחוק הבינלאומי". הוא הוסיף כי חמאס מתנגד לאלימות ויפעל בדרך מדינית כדי להשיג את מטרותיו.[20]
הצהרה נוספת אשר הוסרה מאתר "וופא", כללה את הצהרתו של עבאס, לפיה פעולותיו של ארגון חמאס "אינן מייצגות את העם הפלסטיני". היא נראתה כלעומתית מדי כלפי חמאס ומספר שעות לאחר מכן ערך אתר "וופא" את הדיווח ומחק את ההצהרה.[21]
ראש ממשלת הרש"פ, מוחמד אשתייה, סירב במפורש לגנות את פשעי חמאס נגד האנושות ואמר לרשת CNN, כי "מה שקרה אתמול קרה אתמול". הוא המשיך והאשים את ישראל בטבח באומרו כי "ישראל אינה נמצאת תחת איום קיומי… האחריות לכל מה שקרה מוטלת על מדיניותה של ממשלת ישראל".[22] ב-7 באוקטובר אמר אשתייה לערוץ בלומברג כי מטרתה של ישראל להשמיד את חמאס "בלתי מציאותית", ולא שלל אפשרות לשיתוף פעולה עם חמאס במסגרת ממשלה פלסטינית עתידית כ"שותף זוטר" תחת אש"ף. "חמאס שלפני ה-7 באוקטובר הוא דבר אחד, ולאחר מכן מדובר במשהו אחר", אמר אשתייה. "אם הם מוכנים להגיע להסכם ולקבל את המצע המדיני של אש"ף, יש על מה לדבר. אין סיבה לפיצול בקרב הפלסטינים". דברים אלה רק מחזקים את מחויבותה של ההנהגה הפלסטינית למאבק המזוין וללגיטימציה של חמאס כנציג פוליטי. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו השיב כי חמאס לא יהיה קיים, ולפיכך תוכניותיו של אשתייה אינן רלוונטיות.

קידום תיאוריות קונספירציה: בהצהרה רשמית של משרד החוץ של הרש"פ נטען, כי ישראל עצמה ביצעה את הטבח במסיבת נובה. לפי טענה מגוחכת זו, המהווה פרשנות שגויה מכוונת של מאמר אשר פורסם בעיתון הארץ, הטבח היה חלק מ"נוהל חניבעל" של ישראל, המתיר לצה"ל להרוג חיילים על מנת למנוע את נפילתם בשבי. בהצהרה נאמר: "משרד החוץ והגולים: החקירה הראשונית של משטרת ישראל חושפת את ההונאה בחומרים התקשורתיים אשר זויפו על ידי הכיבוש במטרה להצדיק את תוקפנותו כנגד רצועת עזה. לפי כלי התקשורת בעברית, החקירה הראשונית של משטרת ישראל הוכיחה כי מסוקים ישראלים הפגיזו את האזרחים הישראלים אשר השתתפו במסיבת הטבע ב-7 באוקטובר (הטעות במקור. הוא מתייחס למעשה לדיווח עיתון הארץ ב-18 בנובמבר 2023 לפיו ייתכן כי מסוק צבאי ישראלי אשר ירה על מחבלים של חמאס פגע בשוגג גם בכמה אזרחים ישראלים; משטרת ישראל הכחישה דיווח זה). פירושו של דבר שמטוסי חיל האוויר הישראלי גרמו להרס רב באזור ובכמה מן ההתנחלויות (כלומר ישובים ישראלים בקרבת רצועת עזה), בעקבות הפעלתו לכאורה של 'נוהל חניבעל', המאפשר למשטרת הכיבוש ולצבא הכיבוש להרוג כל אדם. מכאן שהמשרד סבור כי מסקנותיה של החקירה הנ"ל מטילות ספק בגרסאות הישראליות באשר להרס ולהרג אשר התרחשו באותו אזור."[23]

טענה זו אומצה על ידי חמאס בשלב מאוחר יותר והועלתה גם בראיונות באנגלית, כגון הריאיון אשר העניק בסאם נעים לרשת סקיי ניוז אוסטרליה. מאוחר יותר הסירה הרש"פ הצהרה זו מאתר האינטרנט שלה ללא כל הסבר.[24]

הסתת ילדים פלסטינים לאנטישמיות ולג'יהאד (רשתות חברתיות)

הצהרתו הכוזבת של משרד החוץ הפלסטיני, לפיה משתתפי המסיבה בישראל ב-7 באוקטובר נפלו קורבן לאש שנורתה ממסוק קרב ישראלי, ולא נרצחו על ידי מחבלי חמאס

הסתה לאלימות: ב-20 באוקטובר פרסמה הרש"פ, באמצעות המשרד הווקף וענייני הדת, מסמך אשר כלל הסתה לאלימות ולרצח יהודים.[25] המסמך נועד לשמש כהנחיה לדרשות וכלל את החדית' המסית, "לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ואז יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא מאחורי, בוא והרגהו".
חינוך לאנטישמיות ולטרור: בדומה לחמאס, הרש"פ מסתמכת על אונר"א לצורך קיום חלק גדול ממוסדות החינוך שלה. מוקדם יותר החודש, פרסם IMPACT-SE, ארגון בלתי ממשלתי העוסק בחקר החינוך במזרח התיכון וחושף ספרי לימוד בעלי תוכן מסית ואנטישמי, דו"ח בו נטען כי ילדים בשטחי יהודה ושומרון הנתונים לשליטת הרש"פ מהללים את מתקפת ה-7 באוקטובר בבית ספר של אונר"א. לדברי הארגון, בבתי ספר של הרש"פ נשמעים דברי שבח למתקפה.

לדוגמה, ימים ספורים בלבד לאחר המתקפה, ב-15 באוקטובר, נראו ילדים בבית ספר יסודי בשכם כאשר הם מציירים את הגלשונים אשר שימשו את חמאס כדי לחדור לישראל ולפתוח במסע הרצח שלו.

בית הספר היסודי לבנים יעבד, שבנפת ג'נין, הודיע להורים כי יהיה סגור ב-18 באוקטובר "לאות כבוד לדמם הטהור של קדושינו ולשם הוקעת מעשי הטבח אשר בוצעו על ידי הכיבוש הנאצי הפחדני". במכתב נאמר גם: "האל יעניש את היהודים ואת התומכים בהם"[26].

בית הספר התיכון לבנים ע"ש עדנאן זכי אל-ספריני בטול-כרם פרסם סרטון המציג נאום של תלמיד, תחת הכותרת "יום שייכתב בספר ההיסטוריה של המאבק הערבי הפלסטיני… יום מבול אל-אקצא".

אלה הן רק מספר דוגמאות; ניתן למצוא דוגמאות רבות נוספות בבתי ספר המופעלים על ידי אונר"א, בהם השמיעו צוותי ההוראה דברי הלל למתקפה.[27] חלק מן המחבלים אשר ביצעו את הטבח ב-7 באוקטובר החזיקו בתעודות גמר שקיבלו מאונר"א בכלי הרכב בהם השתמשו.

אין בכך כל הפתעה, שכן אחד הסקרים הראה כי 75% מן הפלסטינים תומכים במתקפת ה-7 באוקטובר, כאשר שיעורי התמיכה ביהודה ושומרון עולים אף על אלה שבעזה.[28]

סיכום

לסיכום, הרש"פ ופת"ח היו בלתי כשירים ובלתי מסוגלים למשול בעזה לפני הזוועות המחרידות של ה-7 באוקטובר, ולאחר המתקפה הם אף פחות מתאימים ליטול על עצמם תפקיד זה. הם השתתפו במתקפה, סרבו לגנותה ושיבחו אותה. הם מוכנים להקים שותפות עם חמאס וקוראים לעוד טרור ואלימות נגד ישראל, תוך שהם מאשימים את ישראל בפשעי חמאס ובאלימות העתידית מצדם של הפלסטינים.

על ישראל להתנגד לכל ניסיון להציב את הרש"פ בעזה במקום חמאס, שכן הרש"פ – בדיוק כמו חמאס – מחויבת ומקדמת באופן אקטיבי את הנרטיב והאתוס הפלסטיני של ההתקרבנות והמאבק נגד ישראל עד להשמדתה, לרבות באמצעות טרור ואלימות. השימוש בלשון הנקייה "רשות פלסטינית מחודשת" הוא מעורפל וחלול, ולמען האמת שקרי. כל עוד הוא איננו מתייחס לשינוי מעמיק בנרטיב הפלסטיני, אשר שולל את הטרור ותומך בדו-קיום עם ישראל כמדינתו של העם היהודי, מה שאינו סביר, אין להתיר לרש"פ למשול בעזה.

[1] למידע נוסף ר' הביטחוניסטים, מחלקת המחקר, "שבר אוסלו: 30 שנים להסכמים ששינו את פניה של מדינת ישראל", https://staging.idsf.org.il/papers/30-שנה-להסכמי-אוסלו-פרויקט-מיוחד/

[2] למידע נוסף ר' הביטחוניסטים, מחלקת המחקר, "טרוריסטים בשירות הציבורי: המנגנון המשומן והממוסד של הרשות הפלסטינית לתמרוץ טרור ולייצור משרות טרוריסטים במשק", https://staging.idsf.org.il/wp-content/uploads/2021/10/טרוריסטים-בשירות-הציבורי-2023.pdf

[3] למידע נוסף ר' Impact-Se, “The 2020-21 Palestinian School Curriculum”, https://www.impact-se.org/wp-content/uploads/PA-Reports_-Updated-Selected-Examples_May-2021.pdf

[4] לחומר קריאה נוסף ר' הביטחוניסטים, סוכן הכאוס: הרשות הפלסטינית ומפעל ההקצנה של ערביי ישראל, https://staging.idsf.org.il/opinion/pa-radicalizing-arabs/

[5] למידע נוסף ר' הביטחוניסטים, מחלקת המחקר, "היום שאחרי אבו מאזן: עמדת הרשתות החברתיות", https://staging.idsf.org.il/papers/היום-שאחרי-אבו-מאזן-עמדת-הרשתות-החברתי/

[6] https://pcpsr.org/en/node/862

[7] לחומר קריאה נוסף ר' הביטחוניסטים, ברוך ידיד, "הרשות הפלסטינית קורסת" | חלק 1 https://staging.idsf.org.il/studies/הרשות-הפלסטינית-מתפוררת/ | חלק 2 https://staging.idsf.org.il/studies/the-palestinian-authority/ | חלק 3 https://staging.idsf.org.il/studies/pa-loss-of-control/

[8] https://palwatch.org/page/34668

[9] https://palwatch.org/page/34650

[10] https://www.jpost.com/middle-east/article-775236

[11] https://observatorial.com/news/world/589433/pa-jibril-rajoub-praised-the-october-7th-massacre-accused-israel-of-terrorism-and-neo-nazism/

[12] https://www.memri.org/tv/fmr-palestinian-authority-security-chief-mohammed-dahlan-west-leaders-israel-make-sure-jews-not-coming-back-europe

[13] www.middleeastmonitor.com/20231209-marwan-barghouti-calls-on-fatah-pa-security-services-to-uprise-against-occupation/

[14] https://www.economist.com/middle-east-and-africa/2023/10/30/a-vision-for-the-palestinians-after-the-war

[15] https://www.memri.org/tv/jamal-huwail-fatah-revolution-council-member-calls-fatah-pa-security-forces-settlers-west-bank-like-gaza-envelope

[16] https://palwatch.org/page/34685

[17] https://www.memri.org/reports/new-palestinian-authority-ambassador-iraq-ahmad-rwaidy-israeli-civilians-are-not-innocent

[18] https://aijac.org.au/australia-israel-review/scribblings-the-moderate-pa-reacts-to-hamas-slaughter-with-cheerleading-and-antisemitism/

[19] https://www.timesofisrael.com/abbas-stresses-palestinian-right-to-self-defense-amid-condemnation-of-hamas-assault/

[20] https://www.reuters.com/world/middle-east/palestinian-president-says-he-rejects-killing-civilians-both-sides-conflict-2023-10-12/

[21] https://www.memri.org/reports/palestinian-authority-news-agency-quotes-abbas-condemning-hamass-actions-then-deletes

[22] https://edition.cnn.com/videos/world/2023/10/21/mohammad-shtayyeh-becky-anderson-intv.cnn

[23] https://palwatch.org/page/34772

[24] https://www.i24news.tv/en/news/israel-at-war/1700470299-palestinian-authority-retracts-statement-denying-hamas-responsibility-for-massacre

[25] https://www.jewishpress.com/uncategorized/palestinian-authority-joins-hamas-declares-religious-war-on-jews/2023/10/20/

[26] https://www.timesofisrael.com/watchdog-schools-run-by-pa-celebrated-oct-7-hamas-massacres/

[27] https://www.impact-se.org/wp-content/uploads/UNRWA-Education-Textbooks-and-Terror-Nov-2023.pdf

[28] https://www.i24news.tv/en/news/middle-east/palestinian-territories/1700158968-survey-finds-majority-in-the-west-bank-justify-the-oct-7-massacre

הפוסט "מתקפה ראויה לשבח": כיצד הרשות הפלסטינית ופת"ח הגיבו ל-7 באוקטובר ומדוע הם אינם יכולים למשול בעזה הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

עדכון דו-שבועי על מצב המלחמה: 29/11/2023 מלחמת ישראל-חמאס היום ה-53: עסקת החטופים

Thu, 30 Nov 2023 13:32:17 +0000

דילמה של מקבלי ההחלטות בישראל והשפעתה על חידוש הלחימה

עודכן לאחרונה ב-8 בדצמבר 2023

העסקה

ב-24 בנובמבר הגיעו ישראל וחמאס להסכם בדבר הפסקת אש זמנית, או מסגרת מוסכמת להפוגה בלחימה, אשר הושג בתיווכן של קטאר, מצרים וארה"ב. העסקה כללה את שחרורם של כ-50 חטופים ישראלים בתמורה למחבלים פלסטינים שהיו כלואים בבתי כלא בישראל עקב ביצוע פעולות טרור נגד אזרחים וחיילים. הצדדים גילו נכונות להארכת ההפוגה הזמנית בתמורה לשחרורם של חטופים ישראלים נוספים ומחבלים פלסטינים נוספים הכלואים בישראל. בנוסף הסכימה ישראל לאפשר הכנסה של ציוד הומניטרי לרצועת עזה, כולל מזון, מים, תרופות ודלק. על תושבי עזה נאסר באיסור חמור לנוע בחזרה לצפון הרצועה, אזור ממנו הונחו כמיליון תושבים להתפנות.

המחבלים הפלסטינים הכלואים, אשר כללו בעיקר נשים וקטינים אשר לא הורשעו ברצח אלא בעבירות חמורות כגון ניסיון לרצח וביצוע פעולות טרור, לרבות פציעה חמורה של ישראלים, היוו חלק מן העסקה. היחס עליו הוסכם היה 3 אסירים פלסטינים תמורת חטוף ישראלי אחד. שחרור החטופים התרחש בארבע פעימות עוקבות, בין 24 ל-27 בנובמבר, לפי לוחות זמנים ספציפיים לכל אורך שעות היממה.

בנוסף, הושג הסכם נפרד לגבי אזרחים תאילנדים בין ממשלת תאילנד ואיראן, אשר חמאס נתון להשפעתה. בסך הכל, מתוך 237 החטופים שישראל סבורה כי הם בחיים, שוחררו 112 במסגרת העסקה. 80 מהם ישראלים והיתר אזרחים זרים, בעיקר תאילנדים אשר שוחררו כחלק מהסכם נפרד בין בנגקוק וטהראן. שלושה אזרחים רוסים שוחררו כמחווה מצד חמאס לקרמלין ולא נכללו בעסקה הראשונית, אף על פי שמאוחר יותר הם נכללו על ידי חמאס במכסה היומית.

135 חטופים, ביניהם 130 ישראלים ו-11 בעלי אזרחות זרה, נמצאים עדיין בשבי חמאס – 116 גברים ו-19 נשים. הפסקת האש קרסה ביום שישי, 1 בדצמבר, והלחימה התחדשה.

ההסכם הראשוני כלל אפשרות להארכה של יומיים נוספים, אשר בכל אחד מהם אמורים היו להשתחרר 10 חטופים ישראלים נוספים. התנאים כללו עצירה מלאה של הפעולות הצבאיות, הגבלת התנועה האווירית הישראלית מעל רצועת עזה למשך שש שעות מדי יום, ואיסור נוכחות כלי טיס ישראליים מעל לדרום הרצועה, אליה עברה הנהגת חמאס בעקבות הפעילות הישראלית בצפון הרצועה. כמו כן, העסקה כללה הגדלה של הסיוע ההומניטרי ומשלוחי הדלק, באמצעות 200 משאיות אשר ייכנסו לרצועת עזה דרך מעבר רפיח מדי יום. ביממה האחרונה להפסקת אש, אשר הופרה עקב ירי רקטות לישראל על ידי חמאס, שוחררו שמונה חטופים במקום עשרה.

הדובר העיקרי בזכות יישום העסקה בזירה הבינלאומית היה שר החוץ הקטרי, אשר שימש כנותן החסות הראשי למגעים. החטופים ששוחררו כללו בעיקר נשים וילדים. חמאס לא קיים את העיקרון המוסכם של הימנעות מהפרדה בין בני משפחה. חמאס העביר לממשלת ישראל את רשימת החטופים יום אחד טרם שחרורם ושמר בידיו את השליטה על התהליך.

עם זאת, יישום העסקה נתקל במכשולים. שחרור החטופים ביום השני, אשר תוכנן לשעה 18:00, התבצע בשעה מאוחרת הרבה יותר, בסביבות 22:30, והחטופים חצו את הגבול לשטח ישראל דקות טרם פקיעת המועד האחרון אשר הוקצב על ידי ישראל, בשעה חצות.

התנהלותו של חמאס במהלך האירוע היוותה חלק מן המלחמה הפסיכולוגית של הארגון נגד ישראל. חמאס טען כי ישראל הפרה את ההסכם ולפרקים סיכן את עצם קיומה של העסקה. יש לציין כי הארגון שחרר מספר חטופים ללא בני משפחותיהם, בניגוד למוסכם, בטענה כי לא ניתן היה לאתרם, והציע להחליפם בנשים מבוגרות. חמאס ארגן מיצג פומבי במהלך שחרור החטופים, אשר הוצעדו יד ביד והונחו לנופף לשלום לשוביהם בעת שעלו לרכבי הצלב האדום. השובים צעדו יד ביד עם הילדים החטופים, בניסיון ליצור לעצמם תדמית אנושית אל מול כלי התקשורת. מאוחר יותר סיפרו החטופים המשוחררים כי אנשי חמאס הנחו אותם כיצד להתנהג מול המצלמות.

בעקבות השחרור

עם שחרורם, עברו החטופים בדיקות רפואיות בבתי חולים בישראל. מצבם הבריאותי של רובם היה טוב למדי, אם כי חלקם סבל מירידה משמעותית במשקל עקב תזונה לקויה. למרבה הצער, אחת החטופות ששוחררו, אישה בת 84, אושפזה בבית חולים בישראל במצב קריטי, מכיוון שלא קיבלה את התרופות להן היתה זקוקה בעת שהותה בשבי. חמאס לא אפשר לצלב האדום לבקר את החטופים.

לאחר שחרורם נמנעו מרבית החטופים מלשתף באופן פומבי פרטים אודות תנאי שביים. אולם, אחת החטופות ששוחררו, רות מונדר בת ה-78, ציינה את העדרם של תנאים ראויים לשינה, וכי חלק מן החטופים נאלצו לישון על כיסאות או ספסלים עקב מחסור במזרנים. לפי תיאור אחר מפי דודתו של החטוף איתן יהלומי בן ה-12, מחבלי חמאס הקרינו לילדים החטופים סרטונים בעלי תוכן קשה במהלך שביים, ואיימו לירות בילדים שבכו. כאשר החטופים הובאו בתחילה לעזה, הם ספגו מכות מידי אזרחים עזתים.

חטופים אחרים תיארו תנאי מחייה נוראיים, ביניהם מחסור במזון ומצב של כמעט הרעבה. הם סיפרו כי עברו התעללות מינית, השפלה והתעללות פסיכולוגית קשה. אחד מהם סיפר כיצד אנשי חמאס ניסו לשכנע אותם שישראל אינה קיימת עוד. אחרים היו עדים למותם של חטופים אחרים, דוגמת אריה זלמנוביץ' בן ה-85. החטופים ששבו לארץ סיפקו מידע למשפחותיהם של חטופים אחרים אשר הוחזקו עמם, בין היתר אודות מצבם הבריאותי ואודות עצם השאלה אם הם עודם בחיים. הם אמרו כי "הנשמה שלהם נמצאת עדיין בעזה" וכי הם סובלים ממועקה נפשית חמורה ומפוסט-טראומה עקב ההתעללות המינית וההרעבה, ולדברי בני משפחותיהם, "עקבות השבי ניכרו עליהם".

החטופים אשר הובלו על ידי חמאס לנקודת המפגש עם הצלב האדום תועדו בסרטונים, בהם נראו המוני אזרחים עזתים מקיפים ומצלמים אותם באמצעות טלפונים. הם לעגו והריעו בעת שהחטופים הובלו על ידי חמאס לאתרים כגון כיכר פלסטין בלב עזה, בניסיון ברור מצד חמאס לזכות בתמיכה עממית, תוך שימוש בחטופים ככלי תעמולה. החטופים סיפרו על חששם כי ההמון יבצע בהם לינץ' בעודם בדרך.

האסירים הפלסטינים ששוחררו זכו לקבלת פנים של גיבורים ולדברי הלל מצד תומכי חמאס, תוך הנפת דגלים רבים של חמאס ברחבי יהודה ושומרון.

חמאס הפר את הפסקת האש באמצעות פיגוע טרור מאורגן בירושלים, בו קיפחו את חייהם ארבעה אזרחים ביום חמישי, 30 בנובמבר, ושיגור מטח של רקטות לשטח ישראל. ביום שישי הגיבה ישראל בסדרה של תקיפות אוויריות והכריזה על חידוש הפעילות הצבאית בדרום רצועת עזה. כל אלה התרחשו בעת שמזכיר המדינה בלינקן שהה בישראל בביקור דיפלומטי.

בשבת, 2 בדצמבר, אמר בכיר חמאס סלאח אל-עארורי, כי לא תהיינה עוד עסקאות לחילופי אסירים במהלך המלחמה וכי לא יתקיים עוד כל משא ומתן לשחרור חטופים. חמאס הקשיח את עמדתו ואת דרישותיו לקראת עסקאות עתידיות והצהיר כי לא ישחרר חטופים נוספים עד אשר ישוחררו כל האסירים הפלסטינים הכלואים בבתי הכלא בישראל. הוא טען כי יתר החטופים הם "חיילים", לרבות גברים ונשים מבוגרים, מכיוון שחלקם משרתים עדיין לכאורה במילואים. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי חמאס מחזיק עדיין בשבי את שני ילדיה הצעירים של משפחת ביבס ואנשים מבוגרים אשר עברו מזמן את הגיל המרבי עבור שירות מילואים.

ההשפעה האזורית

בימים הראשונים להפסקת האש הפסיקו חמאס וחיזבאללה את פעולותיהם הצבאיות. עם זאת, ב-28 בנובמבר דיווח צה"ל על שלושה אירועים של פיצוץ מטעני נפץ מאולתרים בשתי תקריות שונות בקרבת חיילי צה"ל. מספר חיילים נפצעו פצעים קלים וצה"ל הגיב על התקריות.

בצעד חריג הצהיר ארגון חיזבאללה באופן עצמאי כי אף הוא מחויב להפסקת האש. צעד זה יכול להעיד על האינטרס של חיזבאללה למצוא דרך לרדת מהעץ ולהימנע ממחויבות להעצמת העימות בין ישראל ולבנון, יתכן מכיוון שהארגון חש מורתע מפני התנגשות בהיקף מלא עם ישראל. בד בבד הכריזו החות'ים על כוונתם להמשיך במתקפותיהם על ישראל והצהירו כי לא יקיימו את הסכם הפסקת האש.

השלכות העסקה עבור ישראל

המנהיגות הישראלית מצאה עצמה דנה ביתרונות ובחסרונות של עסקה זו, ומספר מגבלות ושיקולים עיצבו את החלטתה הסופית.

יתרונות: השיקול הברור ביותר בעד עסקה זו, הוא מחויבותה של ישראל כמדינה לחזרתם בבטחה של אזרחיה, תוך קידוש ערך החיים. בנוסף, סוגיית החטופים נותרת בגדר פצע פתוח בקרב החברה הישראלית, והרגישות המתלווה אליה מאיימת לערער את נכונותו של הציבור לתמוך בממשלה במלחמה זו. הידיעה כי ישראלים, ביניהם אזרחים רבים, הוחזקו בתנאים קשים ותחת איום, אם כי בחיים, ממלאת תפקיד מרכזי בהחלטה לספוג מכה קלה בהתקדמותה הבלתי מופרעת של הלחימה על מנת להפחית מעוצמתה של בעיה זו.
מעבר לכך, מוכנותה של ישראל להפוגה ההומניטרית סייעה להבטיח את המשך התמיכה האמריקנית בחידוש הפעילות הצבאית במטרה להביס את חמאס בעזה לאחר ההפוגה. תמיכה זו הופכת חשובה עוד יותר, ככל שהממשל האמריקני נתון ללחצים ודורש מישראל להימנע מפינוי אזרחים מאזור הלחימה במסגרת הרחבת הפעילות הצבאית לחלקה הדרומי של רצועת עזה.
חסרונות: עם זאת, עסקה זו אינה נטולת מחיר.
- מתן תמריץ לחטיפות עתידיות: מדיניותה המסורתית של ישראל מתנגדת למשא ומתן עם מחבלים, על בסיס ההנחה כי עסקאות חילופים הכוללות אסירים ובני ערובה תהווינה תמריץ למעשי חטיפה בעתיד. אף על פי כן, ישראל הסכימה בעבר למספר עסקאות חילופין, כגון עסקת גלעד שליט ב-2011, במסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים תמורת חייל ישראל אחד; עסקת ג'יבריל ב-1985, במסגרתה שוחררו שלושה שבויים ישראלים בתמורה ל-1,151 אסירים; ועסקאות נוספות.
- חיזוק חמאס בזירה הפלסטינית, בעיקר באזורים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית, ובעולם הערבי והאסלאמי.
- שיפור מנופי הלחץ של ישראל באמצעות הפעלת לחץ רב יותר על חמאס: היו שביקרו עסקה זו בטענה כי היא מוקדמת מדי, וכי המשך התמרון הצבאי בעזה ישפר את מנופי הלחץ של ישראל על חמאס, יפחית את המחיר ויאלץ את חמאס לשחרר חטופים רבים יותר בתמורה לפחות אסירים ודלק. ראש הממשלה נתניהו ואחרים בהנהגה הישראלית התעקשו, כי התערבותו של נשיא ארה"ב ביידן והלחץ הצבאי הישראלי הבלתי פוסק על חמאס הפחיתו במידה ניכרת את המחיר ההתחלתי שדרש חמאס.
- רצידיביזם: אסירים פלסטינים משוחררים, ובייחוד אלה המשוחררים לשטחי יהודה ושומרון, נוטים לרצידיביזם, או לחזרה לדרך הטרור. לפי ההערכות, מאות ישראלים נרצחו בידי מחבלים אשר שוחררו בעסקת שליט, ביניהם מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר; אסירים ששוחררו במסגרת עסקת ג'יבריל, הובילו את האינתיפאדה הראשונה (1989-1987) והאסירים ששוחררו במהלך שנות ה-90 הובילו את האינתיפאדה השנייה (2005-2000). הורים שכולים מחו בתקיפות נגד הרעיון, לפיו בעוד שמספר ישראלים ישוחררו, הרי שאחרים יהפכו לקורבנותיהם של אלה אשר נכלאו מלכתחילה בעוון ניסיון לרצח, וצפויים להמשיך בדרכם של קודמיהם.
- מתן אפשרות לחמאס להתארגן ולהתחמש מחדש: חמאס החזיק בחטופים בדיוק על מנת להשיג מנוף לחץ זה, המאפשר לו למצב את עצמו בעמדה טובה יותר לקראת המשך המלחמה עם ישראל. ההפוגה זכתה לביקורת עקב חלון ההזדמנויות שהיא העניקה לחמאס על מנת להתארגן מחדש, הן בצפונה והן בדרומה של רצועת עזה.
- פגיעה במוטיבציה של ישראל לחדש את המלחמה לאחר ההפוגה: החשש העיקרי אותו הביעו מתנגדי העסקה היה הלחץ הבינלאומי על ישראל לנצל את ההפוגה על מנת לעצור את המלחמה לחלוטין. היו דיווחים לפיהם חמאס הציע כבר את שחרורם של כל החטופים תמורת סיום המלחמה, הצעה אשר נדחתה על הסף על ידי ישראל. סירוב זה בא על רקע הדיווחים שארה"ב הפעילה לחץ על ישראל לסכן את מטרות המלחמה שלה ולשאוף להפסקת אש קבועה, לצד בקשתו של נשיא צרפת מקרון מישראל להכריז על הפסקת אש כזו. ההנהגה הישראלית הדגישה, כי עם סיומה של ההפוגה המלחמה תימשך. הממשלה החליטה להגביל את הארכת ההפוגה ל-10 ימים ולהימנע ממתן אפשרות לחמאס להכתיב תנאים ו"למסמס" את המשך המלחמה. צה"ל אף הוא הכריז על תוכניותיו המבצעיות עבור חלקים נוספים בצפון הרצועה, וכן בחלקה הדרומי, תוך שהוא מדגיש כי כוחותיו מוכנים להמשיך במלחמה ולהשיג את מטרותיה עם סיום ההפוגה.

יוני אשר מתאחד מחדש עם רעייתו דורון ובנותיו רז (4) ואביב (2.5), ששוחררו מן השבי (דובר המרכז הרפואי שניידר)

אוהד מונדר (11) מגיע למרכז הרפואי שניידר במסוק (דובר צה"ל)

החטופה הישראלית יפה אדר עם שחרורה (דובר צה"ל)

חטופים ישראלים מועברים מידי מחבלי חמאס לידי נציגי הצלב האדום

החטופה הישראלית בת ה-5 אמיליה אלוני מתאחדת מחדש עם משפחתה (דובר המרכז הרפואי שניידר

חטופים ישראלים מוצעדים על ידי חמאס ככלי תעמולה בעת העברתם לידי נציגי הצלב האדום, אל מול המוני אזרחים עזתים שהתאספו כדי ללעוג להם

הפוסט עדכון דו-שבועי על מצב המלחמה: 29/11/2023 מלחמת ישראל-חמאס היום ה-53: עסקת החטופים הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

עדכון דו-שבועי על מצב המלחמה: 22/11/2023 מלחמת ישראל-חמאס היום ה-47: הפעולה בשיפא

Wed, 22 Nov 2023 13:11:05 +0000

פעולה כירורגית מורכבת של צה"ל במרכז העצבים הדו-שימושי הצבאי-אזרחי

עודכן לאחרונה: 8 בדצמבר 2023

מתחם שיפאא' משמש כמרכז העצבים של החמאס, ולפיכך נחשב למטרה צבאית איכותית. הוא ממוקם במכוון בתוך מתקן אזרחי רגיש, מתוך ציפייה כי יופעל על ישראל לחץ בינלאומי לאחר שזו תממש את זכותה לפעול שם. משמאל: ציוד צבאי אשר שימש לביצוע הטבח ב-7 באוקטובר ואותר בשיפאא'; מימין: חטופים מובלים במסדרונות בית החולים (דובר צה"ל)

רקע

משימת הליבה של הפעילות הקרקעית של צה"ל בעזה היא השמדה מוחלטת של חמאס, כולל הזרוע הצבאית והלשכה המדינית של הארגון. לאחר שצה"ל חשף מידע מודיעיני אשר אישר הערכות עצמאיות של המודיעין האמריקני בנוגע לתפקידו של בית החולים שיפאא כמרכז העצבים של חמאס, החל צה"ל בפעולתו סביב המתחם[1]. על כן, הפעולה בשיפאא' היא המפתח להצלחתו של צה"ל בהשלמת יעדי המלחמה אשר נקבעו על ידי קבינט המלחמה.

צה"ל סיפק גם ראיות המוכיחות כיצד חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בנו את מרכז הפיקוד הצבאי שלהם מתחת לבית החולים, מתוך כוונה להשתמש באזרחים השוהים בבית החולים כמגנים אנושיים. בסרטון שפורסם על ידי השב"כ, חושפים מחבלי חמאס שנתפסו את דרך החשיבה שלהם, לפיה "היהודים" אינם תוקפים בתי חולים ואמבולנסים, וזו הסיבה בעטיה בנו את מרכז המבצעים שלהם מתחת לבית החולים שיפאא'.[2]

לפיכך, האסטרטגיה של חמאס כשחקן בעל יכולות צבאיות נחותות היתה להביא למסע גלובלי של דה-לגיטימציה כנגד ישראל, תוך שהוא מודע היטב לגלי ההדף אשר ייוצרו כתוצאה מ"פשיטה על בית חולים" בקרב הקהילה הבינלאומית ויתורגמו ללחץ פוליטי על ישראל. לחץ זה נועד להציב את ישראל בפני דילמה: לאלץ אותה לבחור לשלם מחיר בינלאומי כבד ביחסי ציבור כדי להילחם בארגון, או להותיר את התשתית של חמאס על כנה.

מתקפת צה"ל על בית החולים מבוצעת באופן זהיר וכוללת פשיטות בהיקף קטן על מחלקות ומנהרות טרור סביב המתחם. צה"ל גילה במתחם מחסן נשק המכיל פצצות מרגמה, מטולי RPG ורובי סער מדגם AK 47 במחלקות של בית החולים, בצמוד למכשירי MRI[3] ובקרבת המאושפזים. בכל המתקנים של בית החולים מצאו חיילי צה"ל מודיעין או כלי נשק של חמאס, או את שניהם גם יחד. במתחם אותרו למעלה מ-70 כלי רכב אשר שימשו את חמאס ב-7 באוקטובר. בנוסף, מתחילות להיחשף ראיות רבות המוכיחות כיצד לא רק רשת המנהרות התת-קרקעיות, אלא גם מבני בית החולים עצמו, שימשו למטרת החזקת חטופים, ואף הוצאתם להורג.

נכון ל-27 בנובמבר, צה"ל ממשיך לשלוח כוחות מיוחדים לבצע חיפושים במתחם בית החולים שיפאא במסגרת פשיטות מוגבלות, במהלכן הכוחות סורקים קומה אחר קומה, באופן מדוד. פעולות מבצעיות זהירות אלה מבוצעות על מנת להימנע מחילופי אש בתוך בית החולים ולמזער את כמות הנפגעים בקרב האזרחים. צה"ל הסכים לאפשר לרופאים ולמטופלים, אשר אינם מסוגלים לעזוב, להישאר בבית החולים.

הישג השיא הפוטנציאלי של פעולה זו יכול להיות תקיפה של מטה חמאס עצמו, בתוך רשת המנהרות התת-קרקעיות של חמאס, בה מסתתרות הדמויות הבכירות ביותר בארגון. טכניקות הלחימה בתוך מנהרות הינן מורכבות ביותר, ולאחר גילוי הפירים והכניסות למנהרות יהיה על הכוחות לפתוח במבצע צבאי מסובך ביותר על מנת לתקוף את יעדי האויב תוך שמירה על חייהם של חיילי צה"ל והימנעות מהתרחבות הלחימה לתוך מבני בית החולים. טכניקות אלה כוללות בין היתר שימוש ברובוטים, בכלבים ובאמצעים אחרים הנכנסים למנהרות לפני החיילים, כפי שנעשה כבר במקומות אחרים ברצועת עזה, במטרה להגיע לקרב פנים אל פנים.

גופותיהן של יהודית וייס בת ה-65 ורב"ט נועה מרציאנו בת ה-19, אשר נחטפו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר, אותרו וחולצו מן המבנים המקיפים את מתחם בית החולים.

בתוך המבנה בו אותרה גופתה של יהודית וייס איתרו חיילי צה"ל גם ציוד צבאי, לרבות רובי AK-47 ומטולי RPG.

חטיבה 7 פיקדה על מערך של יחידות עילית, ביניהן שלדג, עוקץ, יהל"ם וכוחות נוספים, וחשפה רשת נרחבת של מנהרות תת-קרקעיות מתחת לשיפאא'. הם מצאו חדרים מצופים באריחי קרמיקה, מערכות מיזוג אוויר מודרניות, חדרי רחצה ושירותים ומרכיבים אחרים אשר עלו בכמה דרגות על מה שנמצא באזורי מנהרות אחרים. לדברי צה"ל, מערך מנהרות זה התחבר לבתי חולים ולמתחמים אחרים, כגון בית החולים הקטרי, והיה מוכן לקרב באופן המאפשר לחימה של גדודים שלמים. זו אינדיקציה נוספת למעמדם הבכיר של מפקדי חמאס אשר פעלו מתחת לבית החולים.[4]

יחידות צה"ל חושפות את רשת המנהרות התת-קרקעיות, בית החולים שיפאא' (דובר צה"ל)

החוק הבינלאומי

סעיפי החוק הבינלאומי העוסקים בלוחמה קובעים, כי מתקנים המשמשים לצרכים צבאיים נחשבים למטרות צבאיות לגיטימיות, תוך הקפדה על עקרון המידתיות. במקרים בהם מתחם אזרחי משמש כבסיס לפעולות צבאיות, ההגנות הבינלאומיות החלות על המתחם על פי החוק בטלות (סעיף 19 לאמנת ז'נבה).[5] מטרה איכותית זו – קרי, מרכז העצבים של חמאס – שימשה לצורך פיקוד ושליטה על המלחמה נגד ישראל. ממנה יצאו המחבלים לטבח ה-7 באוקטובר, והיא אף שימשה לצורך החזקה בחטופים והוצאתם להורג. כל אלה הפכו אותה למטרה צבאית לגיטימית לחלוטין.

על מנת לאפשר את פינויים הבטוח של אזרחים משטח שהפך לאזור קרב, צה"ל התיר ואף אפשר את תנועתם של אזרחים בעת שחמאס ירה על הכוחות הישראלים.[6] הוא נמנע גם מלפקוד על האזרחים לעזוב. להיפך, צה"ל מאפשר להם להישאר – כפי שהודגש שוב ושוב על ידי דובר צה"ל, והומחש בשיחת טלפון בין קצין צה"ל לבין מנהל בית החולים. צה"ל מספק גם ראיות נרחבות לשימוש בבית החולים כמרכז לפעילות טרור: הכוחות חשפו מנהרות טרור[7], מצאו ראיות להעברת אזרחים ישראלים חטופים דרך בית החולים[8] וכיו"ב.

פיר של מנהרה מבצעית בשיפאא (דובר צה"ל)

הטקטיקות המבצעיות של צה"ל

באופן כללי, צה"ל נוקט זהירות רבה במיוחד בכל הקשור לטקטיקות מבצעיות, תוך שהוא מקפיד על דיוק כירורגי בעת פעולות נגד מחבלים ועושה ככל אשר לאל ידו על מנת למנוע נפגעים ונזק בקרב אזרחים. פעולות אלה כוללות "הקש בגג", חלוקת עלוני אזהרה לאזרחים וביצוע שיחות טלפון ושליחת הודעות טקסט בקריאה לאזרחים להתפנות. הטקטיקות בהן נוקט צה"ל אומצו על ידי צבאות מערביים נוספים[9] וזכו לשבחים בשל האופן בו מומחשת הדאגה לחייהם של אזרחי האויב. לאחר מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 שלחו פקידים אמריקניים משלחות צבאיות לישראל על מנת ללמוד טקטיקות לחימה בהן עשה צה"ל שימוש כדי למזער את כמות הנפגעים בקרב האזרחים.

התקיפות נגד בית חולים החלו לאחר שצה"ל שוחח עם צוות בית החולים והציע לאלה המעוניינים להתפנות לעשות זאת, תוך שהוא מקפיד להגן על המאושפזים אשר היו חולים מכדי לעזוב.

סיוע לבית החולים

אפילו במהלך חילופי האש עם הגוף המקומי השולט, חמאס, אשר מנצל את אזרחיו המאושפזים בבית החולים (מוסד שמשמש, כאמור, הן כבסיס צבאי והן כמוסד אזרחי), צה"ל המשיך לספק לאזרחים את הסיוע ההומניטרי הדרוש. סיוע זה כלל 50 גלון של סולר על מנת לאפשר לבית החולים לפעול, לאחר שהנהלת שיפאא' טענה כי אספקת החשמל עומדת להסתיים. חמאס אסר על עובדי בית החולים להשתמש בסולר, כפי שהוכח בשיחת טלפון בין צה"ל לבין מנהל בית החולים. צה"ל כלל במשלוחים שלו אינקובטורים לפגים, מעל 6,000 ליטרים של מים ויותר מ-2,300 קילוגרמים של מזון עבור המתקן הרפואי.[10]

מדובר בתופעה חסרת תקדים בקנה מידה גלובלי: מדינה המעבירה אספקה לאזרחים של גוף אויב.

העברת מזון ומים לשיפאא' על ידי צה"ל (דובר צה"ל)

סיוע הומניטרי

אנשי חמאס תועדו כשהם גונבים מצרכים[11] שסופקו במסגרת הסיוע הבינלאומי עבור שימושים אזרחיים, לרבות גניבה של סולר ומצרכים נוספים מאונר"א ומבתי חולים. ישראל התירה למכליות סולר להיכנס לרצועת עזה, כאשר היא יודעת היטב כי חמאס יעדיף להשתמש בסולר לצרכיו שלו במקום עבור התשתית האזרחית – בתי חולים, משאבות מים ומשאבות ביוב – כפי שנחשף בשיחה בין פקיד במערכת הבריאות של עזה לבין קצין צה"ל[12]. מחסור באנרגיה מהווה באופן מסורתי קטליזטור עיקרי לכניעת האויב; ללא אנרגיה, האויב אינו יכול להפעיל את מכונת המלחמה שלו.

ישראל התבקשה למעשה לאפשר את העברת הדלק עבור מכונת המלחמה של האויב, בידיעה כי הדבר יסכן את המאמץ המלחמתי ויאריך את המלחמה.

צה"ל מסייע באופן ישיר לבית החולים באמצעות שמירה על קשר עם הצוות של שיפאא'. צה"ל העביר סיוע, לרבות מצרכים רפואיים, מזון ומים, אינקובטורים, מזון לתינוקות, יותר מ-4,000 ליטרים של מים ומעל 1,500 ארוחות מוכנות. הוא שלח חיילים וצוותים דוברי ערבית לצורך סיוע. היקף הסיוע של צה"ל לאוכלוסייה של האויב במהלך מלחמה הינו חסר תקדים בכל קנה מידה בהשוואה לסכסוכים במקומות אחרים בעולם.

אנשי חמאס תועדו במספר מקרים כשהם יורים בפלסטינים העוזבים את בית החולים שיפאא' ובאזרחים אחרים העושים דרכים דרומה.

התמודדות עם הטענה: "ישראל לא סיפקה ראיות מקיפות לתשתית טרור בבית החולים שיפאא'"

חמאס משתמש בבית החולים שיפאא כבסיס טרור מאז השתלט על רצועת עזה ב-2007. עובדה ידועה היטב זו הוכחה פעמים רבות באמצעות מידע שהתקבל מן המודיעין של צה"ל וכן מצבאות מערביים וצבאות זרים אחרים ומגופי מודיעין, ביניהם צבא ארצות הברית ומספר מקורות עצמאיים אחרים שאף הם אישרו זאת.

חמאס השתלט על בית החולים לראשונה לאחר ההפיכה בשנת 2007, כאשר פיטר את כל הרופאים והעובדים הקשורים לפת"ח ואיים לרצוח רופאים אשר ישובו למקום.[13] במהלך הלחימה בין חמאס לפת"ח ב-2007 נצפו לוחמי חמאס הורגים את יריביהם בבית החולים.[14]
אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון לא ממשלתי הידוע בביקורתו הנוקבת כלפי ישראל, דיווח כי חמאס השתמש בבית החולים במהלך העימות בין ישראל וחמאס ב-2014 כמרכז לעינוי, חקירה והוצאות להורג של מתנגדים פוליטיים.[15]
ב-2006 שדרה רשת PBS סרט תעודה בשם ".Gaza E.R", כחלק מן התוכנית "Wide Angle". בחלקים מן התוכנית ניתן לראות לוחמי חמאס משוטטים ברחבי בית החולים ושולטים בו.[16] כחלק מן התוכנית אמר אחד הרופאים בעילום שם כי פעילי חמאס מסתתרים במרתף בית החולים.[17]
במהלך חקירותיהם של מחבלים רבים אשר נתפסו בעקבות טבח ה-7 באוקטובר, הם תיארו כיצד חמאס הפך את בית החולים לבסיס פעולה של הארגון, מתוך ידיעה כי הישראלים לא יפגיזו אותו. הם העידו בין היתר כי:

"הצוות הרפואי היה מתוסכל משום שפעילי חמאס ופעילים של ארגוני טרור אחרים נמצאו בתוך בית החולים. ראיתי המון פעילים… היו שם 100 איש. הם (חמאס) היו לבושים כמו צוות סיעודי".

"בזמן שפעילי חמאס שהו במתחם, הם המשיכו לפעול. למשל, מה שראיתי זה איך הם עטפו טילים במזרנים".[18]

מחבל של חמאס מודה, כי הארגון משתמש בשיפאא' כמתקן צבאי

ישנן עדויות אחרות לשימוש בבית החולים כבסיס טרור, ובהן עדותו של רופא בריטי, שסיפר כי היו אזורים בבית החולים אשר נאסר עליו להיכנס אליהם, תחת איום בירי מצד חמאס.[19]
האויב של חמאס – פת"ח – אשר שלט בתחילה על משרד הבריאות לאחר השתלטות חמאס על הרצועה, האשים את חמאס כי הפך את שיפאא' ובתי חולים אחרים לכלא דה-פקטו.[20]
הוושינגטון פוסט דיווח במהלך הלחימה ב-2014 כי שיפאא הפך ל"מפקדה בפועל של מנהיגי חמאס, אותם ניתן לראות במסדרונות ובמשרדים".[21] כמו כן, הגרדיאן דיווח על סיפור דומה כאשר כתביו נתקלו במחבלי חמאס[22]. במהלך אותה מלחמה, דיווח עיתונאי פיני כי נורו רקטות ממתחם בית החולים[23].
הטענות העיקריות, לפיהן אין אנשי חמאס בבית החולים, מגיעות משני רופאים נורבגים אשר עבדו בבית החולים, אריק פוסה ומאדס גילברט. שני הרופאים הם חברים ב"מפלגה האדומה" הנורבגית, מפלגת שמאל מאואיסטית קומוניסטית רדיקלית.

לסיכום, אף אם אין מאמינים לישראל בדבר השימוש בבית החולים שיפאא כבסיס טרור, לא ניתן להתעלם מן הדיווחים הרבים מספור, המגיעים ממקורות רבים, לרבות מקורות פלסטיניים, אודות האחיזה של חמאס בבית החולים. צה"ל פרסם מספר סרטונים מן הפשיטה המקומית האחרונה על בית החולים, בהם נראית מנהרת טרור בעומק של עד 10 מטרים מתחת לקרקע, ובתוכה דלת מתכת גדולה. זאת ועוד, בפשיטה זו מצא צה"ל ערימות של כלי נשק ותחמושת בבית החולים, ממש בצמוד למכשירי MRI ובתוך מחלקות בית החולים.

הטענות לפיהן ישראל לא סיפקה די ראיות לקיומו של מטה החמאס מתחת לשיפאא' נועדו אם כן להפעיל לחץ על ישראל לפרסם את הנכסים המודיעיניים שלה ולהמשיך את המגמה של הטלת ספק בזכותה של ישראל להגנה עצמית, בדומה לספקות בדבר רציחתם של 40 תינוקות ישראלים במהלך הטבח ב-7 באוקטובר.

טענותיו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד ברק

בריאיון לכריסטיאן אמאנפור מרשת CNN טען ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק, כי ישראל בנתה את הבונקרים מתחת לשיפאא', בהתייחסו לחללים הגדולים אשר נבנו על ידי ישראל. ציטוט זה הוצא מהקשרו על ידי התקשורת הערבית על מנת ליצור את הרושם כי ישראל בנתה את החללים המשמשים את חמאס במקום ליצור שטחים עבור מטופלים. גם עיוות זה מהווה הלבנה של מנהרות הטרור של חמאס אשר נבנו מתחת לבית החולים.

לאמיתו של דבר, ברק דיבר בבירור – ישראל הרחיבה את המבנה של שיפאא' במהלך שנות ה-80, "לפני יותר מארבעה עשורים", לפי המודל האדריכלי של בתי חולים רבים אחרים בישראל, דוגמת ביילינסון, סורוקה וסוראסקי. נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה (מע"צ), לה ניסיון עשיר בבניית בתי חולים ממשלתיים בישראל, שכרה את שירותיהם של האדריכלים הישראלים גרשון צפור ובנימין אדלסון כדי לתכנן את המודל אשר שימש להרחבת המתחם, שנבנה בימי המנדט הבריטי, לאחר מלחמת ששת הימים. פרויקט הבנייה של ישראל כלל את הרחבתו של בית החולים, אשר הכיל 320 מיטות, ל-900 מיטות, על מנת שיוכל לשרת את כלל רצועת עזה, במקום העיר עזה בלבד, ואת המבנה בן 6 הקומות, אשר הכיל את חדר המיון, מחלקת הטיפול הנמרץ הנשימתי, חדרי הרנטגן ומקלט בקומת הקרקע.[24]

אין להסיק מכך כי השימוש במקלט, אשר נבנה באופן טיפוסי למבנים ממשלתיים אחרים ולרבים מבנייני המגורים בישראל, היה נחלתו של חמאס בלבד, תוך הפיכת ישראל לאדריכלית של מקום המסתור של אויביה. חמאס הרחיב את המתחם במידה ניכרת, בנה רשת של מנהרות תת-קרקעיות סביב רצועת עזה, העמיק את המתחם התת-קרקעי והפך אותו למאגר תת-קרקעי של כלי נשק, אולמות שלמים, מנהרות רחבות דיין על מנת לאפשר מעבר של משאיות נשק, ומטה מבצעי. מכאן שקומת מרתף תקנית אינה בת השוואה לרשת טרור ענקית של מנהרות תת-קרקעיות.

הדגם של שיפא, אשר הוקם על ידי האדריכלים הישראלים, כולל מבנים אשר לא נבנו, ותמונת ארכיון של בית החולים בתקופת הממשל הצבאי הישראלי (רן ארדה, אוסף גרשון צפור, ארכיון אדריכלות ישראל)

מקרי בוחן דומים – מלחמת ארה"ב נגד דאע"ש

ארצות הברית ניצבה בפני מצב דומה למלחמתה של ישראל נגד חמאס ב-2016, במהלך הקרב לשחרורה של מוסול מידי דאע"ש. דאע"ש עשה שימוש בבתי חולים כמרכזי פיקוד במוסול ובפלוג'ה שבעירק. ארה"ב השתמשה בתקיפות אוויריות נגד בית החולים אל-סלאם במוסול כאשר שהו בו "רק" 10 לוחמי דאע"ש.[25] דאע"ש השתמש בטקטיקת השתלטות על מרכזים רפואיים לכל אורך המלחמה נגד ארה"ב. האמריקאים ביצעו תקיפות אוויריות נגד יעדים בבית החולים הכללי פלוג'ה ומרפאה כבושה בעיר חמאם אל-אליל ללא התרעה מוקדמת.[26]

^[1] “White House says it has evidence Hamas using Al Shifa hospital to run military actions”, Reuters, https://www.reuters.com/world/middle-east/white-house-says-it-has-evidence-hamas-using-al-shifa-hospital-run-military-2023-11-14/

^[2] Times of Israel, “In interrogation video, Hamas terrorists confirm group’s hideout under Gaza hospital”, October 29^th, https://www.timesofisrael.com/in-interrogation-video-hamas-terrorists-confirm-groups-hideout-under-gaza-hospital/

^[3]IDF, “EXPOSED: Weapons in Gaza's Shifa Hospital's MRI Building”, YouTube, Retrieved November 16^th, https://www.youtube.com/watch?v=hEhsIJUw1DQ

[4] https://www.jpost.com/middle-east/article-775348

https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/619994

[5] הגנה על בתי חולים במהלך סכסוכים מזוינים: מה אומר החוק, הצלב האדום,

https://www.icrc.org/en/document/protection-hospitals-during-armed-conflicts-what-law-says

[6] סרטון של אנשי חמאס יורים על עזתים המתפנים דרך המסדרון ההומניטרי https://twitter.com/amjadt25/status/1726140208301642065

^[7]IDF, “Terrorist Tunnel Exposed Underneath the Shifa Hospital”, YouTube, Retrieved November 19^th, https://www.youtube.com/watch?v=rRra0hvjAL0

[8]סרטון המציג מחבלי חמאס גוררים אזרחים חטופים דרך בית החולים שיפא, X (טוויטר), https://twitter.com/YaariCohen/status/1726484815363428463

[9] “U.S. Adopts Israeli Tactic Employed in Gaza War in Fight Against ISIS” Haaretz, https://www.telegraph.co.uk/bnews/2016/04/27/us-adopts-controversial-israeli-air-strike-tactic-known-as-roof/

^[10] “IDF Transfer of Medical Supplies to Shifa Hospital in Gaza”, IDF, YouTube Retrieved November 16^th

[11] סרטון של כאן 11 המציג אנשי חמאס מכים תושבים עזתים וגונבים סיוע הומניטרי, https://twitter.com/kann_news/status/1723779530924470311

[12] IDF, “Healthcare official in Gaza says Hamas uses the Shifa hospital's fuel for terrorist purposes”, YouTube, Retrieved November 3^rd, https://www.youtube.com/watch?v=Kvc2T5d40ag

[13] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2048866/

[14] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1906608/

[15] https://www.amnesty.org/en/latest/news/2015/05/gaza-palestinians-tortured-summarily-killed-by-hamas-forces-during-2014-conflict/

[16] https://www.pbs.org/wnet/wideangle/uncategorized/preview-gaza-er-2/4082/

[17] https://www.pbs.org/wnet/wideangle/wa-blog/gaza-er-hamas-hiding-in-shifa-hospital/4086/

[18] https://www.youtube.com/watch?v=MBhT1AA-nMo

[19] https://www.dailymail.co.uk/news/article-12770641/gaza-al-shifa-hospital-british-doctor-claim-hamas-warning.html

[20] https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3668018,00.html

[21] https://www.washingtonpost.com/world/middle_east/while-israel-held-its-fire-the-militant-group-hamas-did-not/2014/07/15/116fd3d7-3c0f-4413-94a9-2ab16af1445d_story.html

[22] https://www.theguardian.com/world/2023/oct/30/human-shield-israel-claim-hamas-command-centre-under-hospital-palestinian-civilian-gaza-city

[23] https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&ved=2ahUKEwiVtavd_dWCAxUdv4kEHUIJABAQFnoECBQQAQ&url=https%3A%2F%2Fwww.ynetnews.com%2Farticles%2F0%2C7340%2CL-4553643%2C00.html&usg=AOvVaw0goCYiZqDMJOGJNJnRGK57&opi=89978449

[24] https://www.ynet.co.il/architecture/article/syyihpw76

[25] “US launches airstrike on Mosul hospital used by Isis, military says”, The Guardian

https://www.theguardian.com/us-news/2016/dec/07/islamic-state-iraq-mosul-hospital-airstrike-us-military

[26] Iraq: In Mosul Battle, ISIS Used Hospital Base, HRW, https://www.hrw.org/news/2017/02/08/iraq-mosul-battle-isis-used-hospital-base

הפוסט עדכון דו-שבועי על מצב המלחמה: 22/11/2023 מלחמת ישראל-חמאס היום ה-47: הפעולה בשיפא הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

עזה 101: כיצד הרצועה הפכה להיות מעוז חמאס?

דניאל גבאי — Thu, 16 Nov 2023 10:20:17 +0000

זוהי סקירה היסטורית ומדינית של רצועת עזה. באפשרותכם לפתוח את קובץ ה-PDF לגירסה המלאה של הנייר.

סקירה היסטורית כללית

התצורה הנוכחית של רצועת עזה נקבעה כבר בהפסקת האש בין ישראל למצרים שנחתמה ב-1949, עם תום מלחמת העצמאות. ב-1950 נערכו שינויים נוספים בקו הגבול, שקיבעו את תוואי הגבול כפי שנותר עד היום. מ-1949 ועד 1967, אחזה מצרים בשליטה הצבאית ברצועה, אולם לא סיפחה הלכה למעשה את עזה לשטחה. החל משנת 1967 ועד 1994, החזיקה ישראל בשליטה הצבאית ברצועה, והמושלים מקומיים היו כפופים למנהל האזרחי הישראלי. ב-1994, במסגרת הסכמי אוסלו, הועברה השליטה האזרחית על הרצועה לרשות הפלסטינית שרק אז הוקמה, תחת הסכם “עזה- ויריחו תחילה". נוכחותה הצבאית של ישראל ברצועה נמשכה עד שנת 2005, כשממשלתו של ראש הממשלה אריק שרון הצביעה בעד התנתקות חד-צדדית מהרצועה. מהלך זה, אחת מההחלטות המעוררות מחלוקת ביותר שישראל אי פעם קיבלה, נבעה הן משיקולים ביטחוניים והן ממטרות מדיניות. פיגועי טרור בלתי פוסקים מאזור הרצועה מצד ארגונים פלסטינים שונים, הביאו את ממשלת ישראל לסגת מהרצועה כדי לצמצם את היקף הפגיעות באזרחים. בה בעת, ביקש שרון לדרבן את שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים ולהחיות את תהליך השלום המקרטע. הן מצבה הבטחוני של ישראל והן הסיכויים לשלום לא רשמו שיפור מאז ההתנתקות.

ההתנתקות מרצועה עזה

הנסיגה מהרצועה הביאה עימה את אחד המשברים החברתיים הקשים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל. תחת סערה פוליטית ועננת מחאות כבדה, התעלם ראש הממשלה שרון מרוב האזהרות מהשלכות ההתנתקות שהשמיעה מערכת הביטחון של המדינה, פיטר שרים שהתנגדו למהלך, ואילץ את העברת חוק ההתנתקות בכנסת, שעברה ברוב מזערי. ישנם מומחים שטענו כי המהלך ישפר משמעותי את מצבה הבטחוני של ישראל ואת הסיכויים להסכם סופי עם הפלסטינים, וכן יחזק את מעמדה של ישראל בקרב הקהילה הבינלאומית. לשם פינוי האזרחים הישראלים ברצועה ויישובם בבתים ארעיים – שבהם חלק מהמשפחות נותרו עד היום – הוענקו סמכויות שיטור לחיילים מפיקוד העורף. למעלה מ-8,000 ישראלים פונו נגד רצונם מ-22 ישובים, ובנוסף פונו בסיסי צה"ל באזור. לא זו בלבד, אלא שאף בתי הקברות של הישובים המפונים פונו – המתים הוצאו מקבריהם והועברו לבתי קברות אחרים בתוך מדינת ישראל. התשתית החקלאית הענפה והמפותחת באזור, ובכלל זה תעשיית חממות נרחבת, הותרו מאחור, שלמים ומוכנים לשימושם של הפלסטינים בתקווה שישמשו להמרצת הצמיחה הכלכלית ברצועת עזה.

תמונת מצב מדינית בימים שלאחר ההתנתקות

לאחר יציאתה של ישראל מרצועת עזה ב-2005, דחפה ארה"ב לדמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית וקראה לבחירות. כשהבחירות אכן נערכו ברצועה, חמאס עלה כמנצח עם שיעור תמיכה משמעותי בקרב האוכלוסייה, וזכה ב-76 מושבים מתוך 132. הרשות הפלסטינית, שלא ששה לוותר על סמכותה, מצאה את עצמה בעימות מול חמאס, והורתה על פירוק הפרלמנט, עם קהילה בינלאומית המסרבת לשתף פעולה עם חמאס, שנבחר ברוב קולות. הקרע הפנימי ברצועה הגיעה לשיאה בהפיכה הצבאית שביצע חמאס ברצועה ב-2007, שבין תוצאותיה היו חיסולם של פקידי הרשות וחמושי פת"ח ברצועה. חמאס בחר דרך פעולה ברוטלית של דיכוי כל התנגדות לארגון בקרב אוכלוסיית הרצועה והוצאה להורג של אלו שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל או עם הרשות הפלסטינית, באמצעים שונים כגון ירי באחורי ברכיהם והשלכתם מגגות, גרירת גופותיהם, הקשורות לרכבים, ברחובות עזה וכדומה. מאז עלייתו של חמאס לשלטון ברצועה לא נערכו בחירות לפרלמנט ולהנהגת הרצועה בקרב הפלסטינים, תוך איתות ברור מעל לכל ספק של יו"ר הרשות אבו מאזן – וחיזוק מכל הסקרים שנערכו ברצועה – שבחירות כאלו ללא ספק יסתכמו בניצחונו של חמאס. מאז, כף רגלו של אבו מאזן עצמו לא דרכה ברצועה עזה.

המצב הבטחוני

בחסות העדרו של צה"ל ברצועת עזה מאז היציאה מהאזור ב-1994, החל חמאס לבצע שיגורי טילים אל ישובים ישראליים החל מ-2001, תוך שימוש בטילים "תוצרת בית" שייצרו ברצועה. לאחר ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה ב-2005, הפך האזור לחממה להברחת נשק, דרך נתיבים שונים, ובכלל זה "ציר פילדלפי" (רצועה צרה באורך 14 קילומטרים המפרידה בין עזה למצרים, ושבעבר הייתה בשליטת ישראל, שמנעה הזרמת נשקים לרצועה דרך ציר זה), דרך מעבר רפיח – הגבול היחיד בין הרצועה למצרים, וכן דרך הים.

על מנת להתמודד עם איום זה, הטילה ישראל הסגר ימי על משלוחים לעזה, מהלך שנקבע בידי ועדת טירקל ב-2011 כי הינו עומד בקריטריונים משפטיים ואף הכרחי, על אף שישראל ספגה גינויים מצד רבים בקהילה הבינלאומית על כך. ואף על פי כן, ישראל שלטה בסחורות שהגיעו לתוך הרצועה דרך מעברי ארז וכרם שלום, וסיפקה סיוע הומניטרי והבטיחה אספקה שוטפת של חשמל, מים ודלק לרצועה, על אף שלא נדרשה בחוק הבינלאומי לעשות זאת מרגע שיצאה מהרצועה. היא המשיכה לעשות כך אך ורק מטעמים הומניטאריים, ומעבר לכך היא הותירה בידי ממשלת חמאס את הניהול האזרחי של חיי היום-יום ברצועה. את הסחורות בדקה ואישרה ישראל בנמל אשדוד ובמקומות אחרים בטרם הועברו לתוך הרצועה בשיירה של כ-500 משאיות מידי יום. לעומת ישראל, מצרים הותירה את מעבר רפיח סגור באופן כמעט הרמטי, והעלימה עין בעת שחמאס בנה ופיתח רשת מנהרות תת-קרקעיות למטרת הברחת נשקים וסחורות ולסחר בבני אדם.

יתרה על כן, ישראל אישרה לכ-18,000 פועלים עזתיים להיכנס מידי יום לישראל על מנת לעבוד, בתקווה שההזדמנויות הכלכליות שבהישג ידם ומשכורות של למעלה מפי עשרה ממה שהיו מרוויחים ברצועה, ירתיעו את חמאס מלנקוט דרכי פעולה אלימות. על פי נתונים שנאספו על-ידי האו"ם, בשנת 2022 כולה היו יותר מ-200,000 כניסות ויציאות בין הרצועה לישראל. קרי, שבניגוד לטענות שישראל הטילה סגר על עזה, בפועל לא התקיים סגר כזה.

יש לציין למרות שלא הייתה מחויבת על פי דיני החוק הבינלאומי לעשות כן, המשיכה ישראל לספק חלק ניכר של החשמל ברצועה, ברמה של עד כ-50% מתצרוכת החשמל של עזה, או 120 מגה וואט ליום. יתר החשמל בעזה סופק לרצועה באמצעות תחנת הכוח של עזה, גנרטורים פרטיים ופאנלים סולאריים. כמו כן סיפקה ישראל חלק מצריכה המים של עזה, בהיקף של כ-12% מהצריכה – או 18 מיליון מטרים מעוקבים מידי שנה. יתר המים הנצרכים ברצועה מגיעים ממי התהום, ששאיבתן מתבצעת באמצעות לא מעט משאבות שנבנו באופן בלתי חוקי. התשלומים עבור שירותים אלו מקוזזים בחלקם לכאורה מתשומות המס שגובה ישראל גובה על הסחורות המועברות לרשות הפלסטינית דרך נמלי המדינה, אולם החובות המצטברים של הרצועה בגין השירותים מראים שישראל בוחרת לאכוף את ההסדר רק באופן חלקי, וזאת במטרה להקל חלקית את הנטל הכלכלי של הפלסטינים.

יתרה מזאת, ישראל התירה לעזתים לקבל טיפול רפואי בבתי חולים ישראלים, שמציעים שירותים רפואיים ברמה גבוהה יותר לעומת אלו שברצועה. על פי הדיווחים, בממוצע של 2,000 בקשות לטיפול מוגשות מידי חודש מעזה. שני שליש מהבקשות לטיפול מאושרות, בעיקר במקרים מורכבים ויקרים שאותם לא ניתן לבצע בבתי החולים ברצועה. העלות השנתית של 25$ מיליון דולר לטיפול לעזתיים בבתי החולים הישראליים מועברת לישראל על-ידי הרשות הפלסטינית.

באופן כללי, האסטרטגיה של ישראל כלפי עזה התמקדה בעיקר בעיכוב העימות הבא מול החמאס. תרומות כספיות, כגון למעלה ממיליארד דולר שקטאר העבירה לרצועה, נועדו כאמצעי להפעלת לחץ על חמאס. למרבה הצער, חמאס עשה שימוש בכספים אלו לא לטובת אוכלוסיית הרצועה כי אם להקמת מנהרות תחת שטח הרצועה כולה שייעודן מחסה להתקפות נגד ישראל.

שלטון חמאס

ההסתמכות על סיוע בינלאומי הינה אסטרטגיה מכוונת של חמאס כדי להנציח את הקונפליקט ולהסיט את דעת העולם לישראל. במהלך כל שנות שליטתו של חמאס בעזה, קיבל הארגון סיוע כספי בהיקפים עצומים מגופים בינלאומיים ובכללם האו"ם, האיחוד האירופי, אונר"א וארה"ב – סיוע שהיה מיועד אך ורק למטרות הומניטריות. בנוסף חמאס רכש מלט וחומרי בנייה, שהועברו לתוך הרצועה דרך מעברי הגבול של ישראל, והשתמש בהם בעיקר להקמת מערכת מסועפת של מנהרות. זאת על אף שהרכישות הללו הועברו ואושרו במנגנון משותף של ישראל והאו"ם בשם "המנגנון לשיקום עזה" (GRM).

בנוסף לכל אלו, מגייס ומאמן חמאס ילדים רכים, ומטמיע בהם אידיאולוגיות ג'יהאדיסטיות. [1] בשל פעילויות אלו ואופיו הטרוריסטי של הארגון, אין חמאס מסוגל או רוצה לנהל את ענייניה האזרחיים של הרצועה כראוי, מה שתרם למצבם הכושל של עזה ושל אזרחיה. אוכלוסיית הרצועה סובלת מעוני חריף ועל כן נסמכת על סיוע חיצוני. רבים מתושבי הרצועה מועסקים או על-ידי חמאס או בבתי הספר והארגונים המנוהלים בידי אונר"א, שהינה למעשה המעסיקה הגדולה ביותר של הפלסטינים ברצועה.

חמאס מקדיש מאמצים ניכרים ברדיקליזציה של ילדי הרצועה, תוך עידוד הצטרפותם למלחמת הג'יהאד והאדרת אלימות כנגד יהודים. תמריצים כספיים מוענקים לאלו שמתנדבים לבצע פיגועים, בדומה למדיניות התשלומים למחבלים של הרשות הפלסטינית, המעניקה למחבלים ולמשפחותיהם קצבאות ובונוסים כספיים תמורת רצח יהודים. [2] בנוסף, חמאס משתלב בתוך האוכלוסייה האזרחית ומשתמש בה כמגן אנושי כחלק מטקטיקות מלחמת הגרילה של הארגון נגד ישראל. כדבר שבשגרה מסתיר הארגון נשקים ותחמושת בתוך ובסמוך לבתי ספר, בתי חולים, מסגדים ואף בתים של אזרחים – לעיתים אף באחד מחדרי הבית כשבחדר סמוך ישנים ילדים – ובכך מנצלים את הנטייה של התקשורת הבינלאומית לגנות את ישראל על תקיפות מבנים אזרחיים לכאורה, שלמעשה משמשים רכיב בלתי נפרד מהתשתית הצבאית של חמאס. הארגון מנצל את משאיות הסיוע הנכנסות דרך המעברים כדי להבריח נשק לתוך הרצועה, ולא זו בלבד, אלא גם שלח את אנשיו להחרים דלק וציוד מציל חיים ממרכזי אונר"א, יוניס"ף ומשרדי האו"ם לתיאום הומניטרי (UNOCHA) ברצועה ובכך פוגע פגיעה חמורה ביכולתם של בתי החולים ושירותים קריטיים אחרים לספק את השירות שלשמו נועדו. יש לציין, אין אבחנה ברורה בין הזרוע הצבאית לזרוע האזרחית במנגנון הממשל ובפעילותו של חמאס.

אין-ספור עדויות שנאספו במהלך השנים מראים ללא עוררין כיצד חמאס נוהג דבר שבשגרה לנצל לרעה את מרכזי ומבני אונר"א, בתי ספר, בתי חולים ומבנים אזרחיים נוספים למען מטרות הטרור של הארגון, בדומה לאופן שבו הם מנצלים את הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה – כל זאת על חשבון אזרחי עזה. דוגמא אחת להתנהלות זו הינה האופן שבה פירק חמאס את מערכת צינורות המים בשווי של מיליוני דולר שתרמו יוניס"ף והאיחוד האירופי, כדי להשתמש בצנרת לייצור טילים ולמטרות טרור אחרות. מתוך סך ההשקעה המשותפת בשיקום התשתית האזרחית של עזה, תורם חמאס 5% בלבד, בעוד ארגונים בין-לאומיים והרשות הפלסטינית תורמים 65% ו-35% בהתאמה. האירוע האחרון מה-16 באוקטובר, שבו האשימה אונר"א את מחבלי חמאס בגניבת דלק ותרופות ממרכזיה רק ממחיש את חוסר התוחלת של סיוע הומניטרי מכל סוג שהוא לרצועת עזה תחת שלטון חמאס.

זהו רק האחרון מתוך שורה ארוכה של מקרים דומים שבהם מחרים וגונב חמאס סיוע הומניטרי שנועד לתושבי הרצועה, ועושה שימוש לרעה בציוד לשם ביצוע מתקפות טילים ופיגועים נגד ישראל. בין אלו גם המקרה מ-2009, שבו דיווחה אונר"א שכוחות חמאס החרימו ציוד לסיוע כגון שמיכות וחבילות מזון, שנועדו לאזרחים; או דוח השב"כ מ-2016 שמצא כי חמאס גונב 95% מהמלט המגיע לרצועה, לשם שימוש למטרותיו הצבאיות. לאחרונה, לאור תלונות מצד אונר"א כי הדלק שברשותה אוזל, חשף צה"ל מכלי אחסון בתוך שטח הרצועה ובהם כ-500,000 ליטרים דלק, השייכים לחמאס. בנוסף חשף צה"ל שיחה בין בכיר בענף האנרגיה שטען כי חמאס שומר את מרב הדלק לעצמו במתקני אחסון תת-קרקעיים.

האסטרטגיה של ישראל

גישתה של ישראל לעזה התמקדה בעיקר בהכלה. מערכת הביטחון הישראלית סברה שתמריצים כלכליים ולחץ דיפלומטי ידחו את העימות הבא מול חמאס. מתאם פעולות הממשלה בשטחים הזהיר שוב ושוב מפני משבר הומניטרי בעזה והדגיש את האינטרס של ישראל לשמור על היציבות באזור.

מבחינתם של מקבלי ההחלטות, עזה לא נחשבה לאיום אסטרטגי אלא למטרד חוזר ונשנה המצריך תקיפות אוויריות לפרקים בעצימות נמוכה כדי לשקם את ההרתעה מול חמאס. במהלך ההפסקות שבין העימותים, המשיך חמאס ללא לאות לבנות את כוחו ולרכוש יכולות חדשות. ממשלת ישראל נקטה הססנות בנוגע לכניסה לעימות בדמות מהלך קרקעי רחב היקף בשל הסכנה לחטיפת חיילים, מה שעלול להיות כרוך בתג מחיר גבוה הן באובדן חיי אדם והן בפגיעה במורל הציבורי. הציבור הישראלי רגיש מאד לאובדן חיילים, מה שהופך מהלך קרקעי גדול לאתגר משמעותי. ב-2011, ישראל שיחררה 1,027 מחבלי חמאס על מנת להבטיח את חזרתו של גלעד שליט, חייל שנחטף בידי חמאס ב-2006. חמאס מנצל את רגישותה של ישראל לחטיפת חייליה ואזרחיה. בשל כך, ישראל ביצעה רק שני מהלכים קרקעיים נרחבים בעזה מאז ההתנתקות.

במטרה לצמצם סיכונים שונים, פיתחה ישראל פתרונות טקטיים כגון מערכת "כיפת ברזל" ליירוט טילים, הקימה מחסום תת קרקעי כדי לחסום בניית מנהרות טרור לתוך שטחה של המדינה, ופרשה גדר מערכת מתקדמת המצוידת באמצעי תצפית מהמתקדמים בעולם כדי למנוע חדירה. בנוסף הכילה ישראל את ההתפרעויות על הגדר, שכונו "צעדות השיבה", שבהן עשה חמאס שימוש ציני באזרחים כדי להתגרות בכוחות ישראליים, וביניהם שתל פעילים שלו כדי לירות אש חיה על כוחות ישראליים ולהשליך מטענים על הגדר. במסווה ההתפרעויות השתמש החמאס גם בבלוני ובעפיפוני נפץ כדי להצית שדות חקלאיים בשטחה של ישראל, ואלו אף פגעו בכמה מהפעמים בגני ילדים. אולם, אפילו התגובות המדודות של ישראל, שהסתכמו במספר מינימלי של נפגעים בצד הפלסטיני ושכוונו אך ורק כנגד המתפרעים שהיוו סכנה ישירה וברורה על ישראל, זכו לביקורת חריפה מצד הקהילה הבינלאומית. נדמה שהלחץ על ישראל למתן את תגובתה למחבלי חמאס המתפרעים על גדר המערכת, שיחקו תפקיד משמעותי בהכשרת הקרקע לטבח רחב ההיקף של ה-7 באוקטובר.

לסיכום, כאשר ישראל ביצעה התנתקות חד-צדדית מרצועת עזה ב-2005, תושבי עזה זכו להזדמנות פז לבנות חיים שבהם היו יכולים ליהנות מרווחה כלכלית וביטחון – רצועת אדמה בדמות סינגפור. אולם במקום זאת, בחרו הפלסטינים לחיות תחת שליטה ודיכוי של חמאס מאז 2007, שבו הם נתונים באופן גורף לתעמולה ג'יהאדיסטית קיצונית אנטי-ישראלית ואנטישמית, בבתי הספר, במחנות החמאס, בתקשורת ובכלל בחברה כולה. חמאס וארגוני טרור אחרים הטמיעו את המנגנון הצבאי שלהם בלב ליבה של האוכלוסייה האזרחית של הרצועה. האוכלוסייה חוותה מספר רב של עימותים עם ישראל, שבמהלכם שימשה – הן מרצון והן שלא מרצון – כמגן אנושי למחבלי חמאס. האוכלוסיה חיה במצב מתמיד של עימות, אלימות ודיכוי מצד חמאס מאז 2007. ישראל אימצה מדיניות של הכלה כלפי עזה, בשאיפה לנהל את המצב, בשל המחיר הגבוה הן בנפש והן בתגובות מצד הקהילה הבינלאומית הכרוך במהלך רחב היקף ברצועה. על כן, אסור בתכלית האיסור שהתוצאה ההרסנית של ההתנתקות ושל מדיניות ההכלה בעזה תחזור על עצמה בשל מדיניות דומה ביהודה ושומרון.

לפיכך, אין הדבר מפתיע שישראל הגיעה למסקנה שהסיכונים הביטחוניים שנטלה על עצמה בעבר מיצו את עצמם, וכעת אין לה ברירה אלה למגר עד המחבל האחרון את ארגון החמאס.

[1] למידע נוסף ר'“The UNRWA Child Soldier”, מרכז בדין למחקר המזרח התיכון , https://vimeo.com/589381818

[2] למידע נוסף ר' הביטחוניסטים, "טרוריסטים בשירות הציבורי", https://staging.idsf.org.il/wp-content/uploads/2021/10/טרוריסטים-בשירות-הציבורי-2023.pdf

הפוסט עזה 101: כיצד הרצועה הפכה להיות מעוז חמאס? הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

חרבות ברזל: מכתב דחוף לדרג המדיני להקים ממשלת אחדות לאומית ולהשמיד את חמאס

Wed, 11 Oct 2023 10:53:54 +0000

ב-11 באוקטובר 2023 ובעקבות פריצת המלחמה והטבח המחריד בחיילי ואזרחי ישראל, פנתה תנועת הביטחוניסטים לדרג המדיני בקריאה דחופה להקמת ממשלת אחדות לאומית ולהשמדת ארגון הטרור חמאס. המכתב הופץ לדרג המדיני, לנשיא המדינה, לתקשורת ולציבור. המכתב המלא כולל חתימות בקובץ המצורף.

הנדון: הקמה דחופה של ממשלות אחדות לאומית והשמדת חמאס

אנו, תנועת הביטחוניסטים הכוללת מאות קצינים בכירים במילואים, אלפי קצינים ולוחמים, ו-18 אלף יוצאי מערכות הביטחון וישראלים פטריוטים מכל שכבות העם, מזועזעים קשות מהטבח המחריד בחיילי צה"ל ואזרחי ישראל שאירע בשבת בבוקר על ידי ארגון הטרור חמאס. מעשים ברברים אלה מוכיחים מעבר לכל ספק, בעיני הציבור הישראלי והעולם, שמדובר בארגון נאצי רצחני בעל מאפיינים של דאע"ש, ואינו יכול להתקיים יותר כארגון רלוונטי בכל מקום שהוא נמצא.
זהו אירוע שלא רק משנה את המציאות בעזה מן היסוד, אלא יוצר מציאות חדשה באיזור, שבה ישראל תהיה חייבת לנצל את האשראי הבינלאומי הנרחב והתמיכה חסרת התנאים מארצות הברית ומהעולם המערבי כדי לשנות את המציאות באיזור מן היסוד.
מתקפה אכזרית זו על ישראל ואזרחיה מוכיחה מעבר לכל ספק שהדרג המדיני חייב לצאת בהצהרה ברורה במחוייבות לשלוש הנקודות הבאות:

הקמה מיידית של ממשלת אחדות לאומית
השמדת ארגון חמאס לחלוטין ברצועת עזה ובכל מקום אחר
ביסוס מציאות חדשה שבה חמאס ואף ארגון טרור אחר לא יוכלו יותר להתבסס ברצועת עזה

אנו מצדיעים לחיילי צה"ל, אנשי השב"כ, משטרת ישראל, המוסד וכלל זרועות הביטחון שהתגייסו בהמוניהם במחוייבות ללא תנאים להסתער למלחמה ולהבטיח את ביטחון ישראל לדורות, ולרבבות אזרחי ישראל שהתגייסו למשימות התנדבות, סעד והסברה. יחד ננצח.

בכבוד רב,
תנועת הביטחוניסטים

תא"ל במיל' אמיר אביבי, יו"ר ומייסד הביטחוניסטים לשעבר
סא"ל במיל' ירון בוסקילה, סמנכ"ל הביטחוניסטים

אלוף במיל' יצחק (ג'רי) גרשון

אלוף במיל' גרשון הכהן

אלוף במיל' יוסי בכר

אלוף במיל' כמיל אבו רוקון

אלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום

ניצב בדימ' שלום קעטבי

ניצב בדימ׳ אהרון אקסול

ניצב בדימ' דניאל חן

אלוף במיל' מאיר כליפי

אלוף במיל' יוסף משלב
אלוף במיל' יפתח רון טל
אלוף במיל' דני ביטון
א', בכיר לשעבר במוסד
א', בכיר לשעבר במוסד
מ', בכיר לשעבר בשב"כ
תא"ל במיל' אורן סולומון, המטה לביטחון לאומי
תא"ל במיל' חיים רונן
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר
תא"ל במיל' נחמיה סוקל
תא"ל במיל' מופיד ע'נאם
תא"ל במיל' אלי אהרוני
תא"ל במיל' אפי איתם
תא"ל במיל' סמי הולצקן
תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ'
תא"ל במיל' חן אמציה
תא"ל במיל' חסון חסון
תא"ל במיל' עודד טירה
תא"ל במיל' נתנאל כהן
תא"ל במיל' הראל כנפו
תא"ל במיל' עימאד פארס
תא"ל במיל' אלי פרץ
תא"ל במיל' יוסי פרץ
תא"ל במיל' אביגדור קהלני
תא"ל במיל' צביקה קראוס
תא"ל במיל' משה שלי
תא"ל במיל' אבי גור
תא"ל במיל' אלכס אייל
תא"ל במיל' אליעזר ארז
תא"ל במיל' משה נידם
תא"ל במיל' ארי סינגר
תא"ל במיל' אברהם עשהאל
תא"ל במיל' עופר צפריר
תא"ל במיל' דדי שמחי
תא"ל במיל' פיני בדש
תא"ל במיל' אביגדור קליין
תא"ל במיל' יוסי אדירי
תא"ל במיל' אריה אלדד
תא"ל במיל' ארז וינר
תא"ל במיל' אברהם בן דוד
תא"ל במיל' גיורא מרטינוביץ'
תא"ל במיל' ארנון בן עמי
תא"ל במיל' רום צוק
תנ"צ בדימ' סוזי בן ברוך
תנ"צ בדימ' דורית בן מאיר
תנ"צ בדימ' חיים אפרגן
תנ"צ בדימ' יהודה סולומון
תנ"צ בדימ' אורי אנגלהרד
תנ"צ בדימ' רפי פלד
תנ"צ בדימ' נחמיה יעקב
אל"מ במיל' טל בראון
אל"מ במיל' רונן איציק
אל"מ במיל' אורן זיני
אל"מ במיל' אילן דיקשטיין
אל"מ במיל' מוטי יוגב
אל"מ במיל' אפרים לאום
אל"מ במיל' סמי צמח
אל"מ במיל' משה מוסא פלד
אל"מ במיל' עזרא מנע
השגריר לשעבר אלי ירושלמי
השגריר לשעבר יורם אטינגר
השגריר לשעבר דני איילון
השגריר לשעבר דניאל סבן

בשם 18,000 חברי תנועת הביטחוניסטים

הפוסט חרבות ברזל: מכתב דחוף לדרג המדיני להקים ממשלת אחדות לאומית ולהשמיד את חמאס הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני לישראל #10 – המחצית השנייה של ספטמבר 2023: נורמליזציה ישראלית-סעודית נראית קרובה מתמיד

Thu, 05 Oct 2023 11:38:29 +0000

צעד משמעותי בנורמליזציה ביחסי ישראל-סעודיה • חמאס מעודד עימותים בגבול ישראל-עזה במטרה לאלץ את ישראל וקטאר להעניק לארגון הקלות • ישראל וגרמניה חותמות על הסכם אספקת נשק בהיקף עצום, הגדול בתולדותיה של המדינה

מאמצי הנורמליזציה ביחסי ישראל-סעודיה: הצהרות פומביות מצד מחמד בן סלמאן, נתניהו וביידן

במהלך המחצית השנייה של ספטמבר 2023 חלה התקדמות משמעותית ביחס לסיכויים להסכם נורמליזציה ישראלי-סעודי. יורש העצר הסעודי שוחח לראשונה על הנושא בפומבי בראיון לתקשורת האמריקאית; ראש הממשלה נתניהו התייחס בהרחבה לעסקה המתגבשת בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם; גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן התייחס למאמצי הנורמליזציה במהלך פגישתו עם נתניהו.
שר התיירות הישראלי חיים כץ ערך ביקור רשמי היסטורי ראשון של שר ישראלי בריאד כדי להשתתף בכנס עולמי של ארגון התיירות של האו"ם. שר התקשורת קרעי וח"כ דויד ביטן צפויים אף הם להגיע לסעודיה במהלך השבוע הראשון של אוקטובר.

הריאיון של מחמד בן סלמאן

יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן (המכונה בתקשורת הזרה MBS) ערך את הריאיון הראשון שלו מאז 2019 עם רשת חדשות אמריקאית מובילה. בריאיון הראשון שלו אי פעם באנגלית, שוחח בן סלמאן על מספר נושאים הנוגעים למזרח התיכון, ובכלל זה האפשרות לנורמליזציה של יחסי הממלכה עם ישראל.
בראיון לפוקס ניוז, התייחס בן סלמאן להסכם הנורמליזציה המתגבש בין ישראל לסעודיה ואמר "בכל יום אנו קרבים יותר [להסכם], ונראה כי לראשונה העניין רציני ביותר. אנו רואים כיצד הוא מתפתח". הוא התעקש כי מדינתו מסוגלת לשתף פעולה עם ישראל, לא משנה מי העומד בראשה, וכינה את ההסכם "ההסכם ההיסטורי הגדול ביותר מאז סיומה של המלחמה הקרה".
בן סלמאן גם השמיע אמירה חסרת תקדים בנוגע לגישתם של העולם הערבי והסוני לסוגיה הפלסטינית. היכן שבעבר, התנתה סעודיה את הנורמליזציה בוויתורים טריטוריאליים וביטחוניים משמעותיים לטובת הרשות הפלסטינית – הבולטת מביניהם גובשה בתוכנית השלום הסעודית מ-2002 – הרי שכעת אותה ערב הסעודית מחזיקה בעמדה שדי "לשפר את חייהם של הפלסטינים" כדי להתקרב לישראל. הרטוריקה של בן סלמאן והעובדה שלא הציב תנאים מקדימים להסכם, משקפים כי אכן ארעה תזוזה משמעותית בעולם הסוני במהלך העשור האחרון ביחס לסוגיה הפלסטינית. כעת נראה כי סוגיית הקמתה של מדינה פלסטינית כבר אינה מכשול להשגת נורמליזציה ובן סלמאן מאותת כי הוא יהיה מרוצה אף עם "שיפור חייהם" של הפלסטינים כתנאי להסכם. כשנשאל לגבי האפשרות שאיראן תצליח לייצר נשק גרעינית ומה משמעות הדבר לגבי הממלכה הסעודית, הצהיר יורש העצר כי במקרה שאיראן תשיג נשק כזה, הממלכה "תיאלץ אף היא להשיג נשק גרעיני מטעמים ביטחוניים, לשם שמירה על מאזן הכוחות". הוא הוסיף כי אין יתרון בהחזקת נשק גרעיני שכן לא ניתן לעשות בו שימוש. "כל מדינה המשתמשת בנשק גרעיני פירושה שהיא במלחמה עם שאר העולם", וציין כי "כל מדינה העושה שימוש בנשקים גרעיניים תהיה במלחמה מול כל מדינות העולם".

נאומו של ראש הממשלה נתניהו בעצרת האו"ם

ראש הממשלה נתניהו דיבר בכינוס ה-78 של העצרת הכללית של האו"ם. נאומו התרכז בשני נושאים קריטיים עיקריים: האפשרות להסכם שלום פורץ דרך מול ערב הסעודית והאיום הגובר מצד איראן. "ישראל הינה על סף גיבוש הסכם שלום עם ערב הסעודית, היכול לשנות את פני המזרח התיכון, כל עוד האיום האיראני ימוגר", אמר נתניהו. הוא הוסיף כי המזרח התיכון הינו על "סף פריצת דרך דרמטית: שלום היסטורי עם ערב הסעודית" והמשיך כי "שלום כזה יסייע באופן ניכר לסיום הסכסוך הערבי-ישראלי. הוא יעודד מדינות ערביות נוספות לנרמל את יחסיהן עם ישראל. הוא יחזק את סיכויי השלום עם הפלסטינים". נתניהו הוסיף כי אין לתת בידם של הפלסטינים את הזכות להטיל וטו על תהליכי שלום מול מדינות ערביות. "כשהפלסטינים יראו שרוב העולם הערבי משלים עם קיומה של מדינה יהודית, גם הם יהיו מוכנים לוותר על הפנטזיה של השמדת ישראל ויאמצו באמת ובתמים נתיב המוביל לשלום אמיתי".
לגבי איראן הזהיר נתניהו כי היא "תעשה כל שביכולתה כדי לסכל את השלום ההיסטורי הזה", והדגיש את האיומים הגלובליים מצד המשטר, את תוכנית הגרעין שלו, את דיכוי העם האיראני עצמו ואת הפצת הנשק במזרח התיכון ובעולם. "וחרף זאת, תוקפנותו של המשטר נענית באדישות מצד הקהילה הבין-לאומית", אמר וקרא לקהילה להשיב את הסנקציות נגד איראן. הוא התחייב ש"כל עוד אני ראש ממשלת ישראל, אעשה כל שבכוחי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני".

המפגש של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא ביידן

ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בניו יורק לראשונה מאז נכנסו השניים לתפקידם. בפגישה שוחחנו השניים על סוגיות מרכזיות כגון הסכם הנורמליזציה המתגבש מול ערב הסעודית, סוגיית הגרעין האיראני וכן הסוגייה הפלסטינית.
שני הצדדים הביעו את רצונם לגבור על המכשולים בדרך לקידום הסכם הנורמליזציה עם ערב הסעודית ולהשגת ההסכם בשיתוף פעולה. הנשיא ביידן אמר בתחילת המפגש: "לפני 75 שנה, בן גוריון התייחס לישראל כאל 'חלום דורות'. מאז, עמדנו זה לצד זה, כמו למשל לאחרונה, בפרוזדור הכלכלי של הודו-סעודיה-ישראל-אירופה".
בתגובה אמר נתניהו "אני מאמין שתחת הנהגתך, ניתן להגיע להסכם חסר תקדים עם ערב הסעודית ולפתור את המחלוקות עם העולם הערבי". נתניהו הוסיף "אני מאמין שבמשמרת שלך, אדוני הנשיא, שלום היסטורי הינו בר-השגה".
ביידן גם התייחס ל"סוגיות קשות" אחרות שבהם ידונו השניים, כולל שימור המסלול לפתרון שתי מדינות, וכן הצורך "להבטיח כי איראן לעולם, לעולם לא תרכוש נשק גרעיני".
נתניהו שיבח את מאמציו של ביידן למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.
ראש הממשלה הוסיף "ניתן להשיג את המטרה המשותפת הזו שלנו באמצעות איום צבאי אמין, סנקציות משתקות [נגד איראן] ותמיכה בגברים ובנשים האמיצים של איראן הרוחשים איבה למשטר והשותפים האמיתיים שלנו לעתיד טוב יותר".
הבית הלבן אמר כי ביידן הזמין את נתניהו לבקר בבית הלבן לפני סוף השנה. הבית הלבן גם התייחס למתיחות הגוברת ביהודה ושומרון. "הנשיא ביידן הדגיש את הצורך לפעולה מיידית שתשפר את ביטחונה ואת מצבה הכלכלי של ישראל ותבטיח אפשרות לפתרון שתי מדינות, שיוביל לשלום ארוך-טווח עם הפלסטינים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני העצרת הכללית של האו"ם, 22 בספטמבר 2023 | מקור: אבי אוחיון, לע"מ

ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בניו יורק, 20 בספטמבר, 2023 | מקור: אבי אוחיון, לע"מ

יורש העצר הסעודי מחמד בן סלמאן (MBS) בראיון לברט באייר בתוכנית "דו"ח מיוחד" | מקור: פוקס ניוז

הסכם הנורמליזציה עם ערב הסעודית – ניתוח, הזדמנויות ואתגרים

גיבוש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית מגלם בתוכו הן הזדמנויות והן אתגרים עבור ישראל, סעודיה וארה"ב ולמזרח התיכון כולו. ההסכם עשוי להביא עימו פרק חדש במחלוקת רבת העשורים בין היהדות והאסלאם ולפתוח עידן חדש של פרגמטיות במקומו של האידיאליזם שמאפיינת יותר את הפוליטיקה של המזרח התיכון.
אחד מהאתגרים המרכזיים בתהליך גיבוש ההסכם הינה התגובה הצפויה מצד איראן. הידוק היחסים בין סעודיה לישראל עלולה להצית תגובה זועמת מצד איראן. זאת במיוחד לאור מזכר ההבנות הסעודי-איראני, שנחתם במרץ האחרון. הסעודים מבינים שעליהם לבחור את צעדיהם בזהירות יתרה בתקופה הקרובה, אולם מרגע שהוא נחתם, הסכם ישראלי-סעודי עלול להצית משבר חמור מול איראן. בשל האיום האיראני, סעודיה דורשת ערבונות ביטחון ממשל ביידן, שעל פי הדיווחים, עשויים להגיע בדמות ברית הגנה עם ארה"ב. ישנם אף דיווחים לגבי דרישות אפשריות של הסעודים לקיים בצורה כזו או אחרת תוכנית גרעין משלהם – נושא שיחייב את התייחסותה של ישראל וכן תשומת לב מדינית מצידה.
מנגד, התקדמותה של איראן אל תכנית גרעין צבאית ופעילותו התוקפנית של המשטר במזרח התיכון מהווים למעשה זרזים לגיבושו של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. זו האחרונה מבינה כי ישראל הינה המדינה היחידה באזור המסוגלת לנקוט צעדים צבאיים ראויים מול התוקפנות האיראנית, ובייחוד נגד פעילות הגרעין שלה.
יתרה מזאת, נורמליזציה מול ישראל עשויה להביא עימה יתרונות לא מבוטלים עבור הממלכה הסעודית בדמות שיתופי פעולה בתחומים אזרחיים, כגון, סייבר, טכנולוגיה, מים ומסחר.בנוסף, לערב הסעודית יש אינטרס ברור בהשבת יחסיה עם ארה"ב למסלולם התקין. נורמליזציה עם ישראל תחזק מן הסתם את מעמדה בוושינגטון ואת יחסיה עם הממשל האמריקאי. בן סלמאן רואה בישראל אמצעי לקידום הסרת החרם האמריקאי על מכירת מערכות נשק מתקדמות לממלכה, בייחוד נוכח התקדמותה של תוכנית הגרעין הצבאי של איראן. מבחינת ישראל, הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית עשוי לסמן את סופו של הקונפליקט של ישראל עם העולם הערבי, מתוקף מעמדה של ערב הסעודית כמנהיגת העולם הסוני – מעמדה דה פקטו בקרב מדינות ערב ובמזרח התיכון. הסכם כזה יוכל להוביל לעוד "6-7 הסכמים דומים" עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות, על פי שר החוץ הישראלי, אלי כהן, ויוכל להסיט את הסוגייה הישראלית-פלסטינית ממרכז זירת יחסי החוץ של ישראל במזרח התיכון אל שוליה.

מהומות על גבול עזה: חמאס מנסה לשקם את כוח השפעתו

במהלך ספטמבר, הציתו מחדש מתפרעים בעזה את העימותים מול כוחות צה"ל על גדר המערכת בגבול עזה. עימותים אלו נמשכו שבועיים וכללו שיגור בלוני נפץ אל תוך שטח ישראל, שגרמו במספר מקרים לשריפות בשדות חקלאיים; הצתת עמדות צה"ל לאורך הגדר; יידויי אבנים והבערת צמיגים. בתגובה ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפות כנגד עמדות חמאס ברפיח וברחבי רצועת עזה. בשלב מאוחר יותר, סגרה ישראל את מעבר ארז מכניסת עובדים מעזה, מה שגבה מחיר כבד מכלכלת הרצועה נוכח אי יכולתם של 18,500 הפועלים להיכנס לתחומי ישראל כדי לעבוד, כפי שהם עושים מידי יום. על פי מספר מקורות, כל יום של סגר עולה לכלכלת עזה למעלה מ-10 מיליון ש"ח.היכן שדיווחים רבים בחרו לכוון אצבע מאשימה לישראל בלבד בעניין ההתפרעויות, ונמנעו מלהתייחס לגורמים האמיתיים הפוליטיים מאחוריהם, הרי שהנהגת החמאס למעשה קיוותה באמצעותם להפעיל לחץ על ישראל לקבל ויתורים לאחר החלטתה של קטאר לצמצם את תמיכתה הכספית לארגון. קטאר, שהזרימה סיוע כספי בהיקף של כ-30 מיליון דולר מידי חודש לרצועה, זועמת בין השאר על התקרבותו של חמאס למשטר אסד בסוריה וקשריו המתהדקים עם הציר האיראני.
בפועל, הסיוע הכלכלי הקבוע של קטאר לחמאס בעזה נמצא בירידה מזה כמה חודשים כבר. מתוך הסכום המקורי של הסיוע שעמד על 30 מיליון דולר, 7-10 מיליון דולר נועדו לתשלום משכורות לבכירי חמאס. כעת קוצץ תקציב המשכורות ל-3 מיליון דולר בלבד מה שחתך את משכורות הבכירים בכחצי, וכעת הם עומדות על כ-1,700 ₪ (כ-445 דולר). בנוסף, כ-10 מיליון דולר מהסיוע הקטארי מיועדים למשפחות נזקקות – כ-100 דולר לכל אחת מ-100,000 המשפחות, שמהם כעת גובה חמאס מיסים כבדים. לבסוף, 10 מיליון דולר מתוך כספי הסיוע הקטארים נועדו לתשלום עבור דלק לתחנת הכוח של עזה, אך סכום זה אף הוא קוצץ משמעותית. מאז 2014, השקיעה קטאר למעלה ממיליארד דולר בשיקום עזה ובביסוס מנהיגותו של חמאס ברצועה. במהלך חודש ספטמבר הודיע "הנוער המורד" בעזה לחמאס כי הארגון מפסיק את ההתפרעויות על הגבול לאחר דיווחים שישראל הסכימה להגדיל את מכסות הפועלים שתתיר להיכנס לשטחה מהרצועה, ולאחר שקטאר הסכימה להשיב את תקציב השכר לבכירי חמאס להיקף המקורי של 10 מיליון דולר. ישראל הכחישה את הידיעה, אף שפתחה מחדש את מעבר ארז לאותו מספר פועלים.

מתפרעים משתמשים באש חיה, מבעירים צמיגים ומפריחים בלוני נפץ | מקור: ידיעות חדשות בטלגרם, https://t.me/Yediotnews

מתפרעים מניחים מטענים בגדר המערכת בין ישראל לעזה | מקור: דובר צה"ל

שריפה שפרצה במועצה האזורית שער הנגב, שבעוטף עזה, כתוצאה מהפרחת בלוני הנפץ | מקור: חדשות מהשטח בטלגרם, https://t.me/Yediotnews

חיל האוויר תקף עמדות חמאס בעזה | מקור: דובר צה"ל

ביקורו של אסד בסין

לראשונה מזה 20 שנה, נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ערך ביקור בסין. נראה כי אסד מנסה לפרוץ את הבידוד הבין-לאומי שבו נמצא משטרו, והוא פונה לסין כדי לקבל סיוע לשקם את סוריה לאחר המלחמה. מבחינה של סין, הביקור מתווסף לניסיונותיה למצב את עצמה כגורם מדיני חשוב ורב-השפעה במזרח התיכון. באמצעות סיוע לאסד יכולה סין להפגין את כוחה הדיפלומטי מחד, ומאידך לקדם את תוכנית "דרך המשי החדשה" הגרנדיוזית שלה, הנשענת משמעותית על המזרח התיכון. חשוב לציין כי היחסים בין סוריה לסין נותרו יציבים גם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה ובידודו הבין-לאומי והאזורי של אסד , שנבע משימושו בנשק כימי כנגד אזרחים. באמצעות ניסיונו לעקוף את הסנקציות מצד המערב, מנסה אסד להביא ללגיטימציה מחודשת של משטרו בזירה הבין-לאומית וכן לבסס את שליטתו במדינה.

צה"ל משלים את זיהויו של גופת החייל הנעדר ממלחמת העצמאות ב-1948

צה"ל הכריז כי השלים את זיהוי גופתו של טוראי דב ברודר ז"ל, שנפל במהלך מבצע "מדינה" במלחמת העצמאות ב-1948, ומאז מקום קבורתו לא נודע. מאז 2006 מנהל הענף לאיתור נעדרים של צה"ל חקירה בנוגע לקבר אלמוני בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, ובאמצעים שונים הצליח לקבוע כי הגופה היא זו של ברודר. בין שאר האמצעים שבהם נעזר צה"ל לזיהוי החל היו מסמכים רלוונטים, בדיקות אנתרופולוגיות ועדויות משדה הקרב. ראש אכ"א בצה"ל בישר את הבשורה לאלמנתו בת ה-95 של ברודר.

מימין: החייל שנפל דב ברודר (מימין) ואשתו. צה"ל השלים את תהליך זיהוי גופתו ממלחמת העצמאות ב-1948. משמאל: ראש אגף כוח אדם, יניב עשור, מודיע לאלמנתו בת ה-95 של ברודר על הממצא

המוניטור: המחצית השנייה של ספטמבר 2023 במספרים

יהודה ושומרון

מחבלים פלסטינים הרוגים: 11

20.9 – 7 הרוגים (3 חברי ארגון הג'יהאד האסלאמי)

22.9 – הרוג – כפר דן (חבר ג'יהאד אסלאמי)

24.9 – 2 הרוגים – נור שמס

29.9 – הרוג – אל-בירה

קורבנות טרור ישראלים: 0 הרוגים, 2 פצועים

21.9 – פצוע – פיגוע דקירה ברכבת הקלה בירושלים

21.9 – פצוע – פיגוע דריסה מחסום קלנדיה

פעולות סיכול טרור של צה"ל

ה-20 בספטמבר | כפר דן (נפת ג'נין) ושכם | צה"ל ביצע פשיטה בכפר דן השוכן בנפת ג'נין, לאחר שנודע לכוחות על מצבור נשק באזור שנועד לפגוע בישראלים. במהלך הפשיטה הושלכו על חיילי צה"ל מטעני חבלה, בתגובה הכוחות השיבו באש חיה שהרגה מחבל השייך לארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. באותו לילה בוצע מעצר בשכם של חאלד טובילה, מפקד בכיר בארגון הטרור גוב האריות, שלקח חלק פעיל בפעולות טרור נגד ישראל. המעצר התבצע ללא הרוגים מהצד הפלסטיני.
ה-24 בספטמבר | אוניברסיטת ביר-זית (נפת רמאללה) | בשיתוף פעולה של צה"ל ושב"כ בוצע מעצר של 8 סטודנטים באוניברסיטת ביר-זית הסמוכה לרמאללה. עבודה מודיענית של כוחות הביטחון הישראליים השיגה את המידע כי 8 סטודנטים פלסטיניים המשויכים לתא הסטודנטיאלי של חמאס באוניברסיטת ביר-זית מתכננים לבצע פיגוע ענק בישראל במטרה לרצוח יהודים, בתגובה כוחות הביטחון עצרו את הסטודנטים במבצע שהיה ללא נפגעים. אוניברסיטת ביר-זית מוגדרת כמעוז ההשכלה בחברה הפלסטינית.

פיגועי טרור כלפי יהודים

ה-18 בספטמבר | מחסום מזמוריה (בסמיכות לשכונת הר חומה בירושלים) | גבר פלסטיני ביצע פיגוע דקירה לעבר החיילים במחסום. המחבל ניגש למחסום כאשר הוא הסתובב בין המכוניות והסתיר מאחורי גבו את כלי התקיפה. לוחמי מג"ב זיהו התנהגות חשודה, וכאשר ניגשו לגבר הפלסטיני, הוא החל לנסות לדקור אותם. הלוחמים ניטרלו את המחבל בצורה מיידית לפני שהוא התחיל לסכן את שאר הסביבה, ואף הצליחו להשאיר אותו בחיים עד שהגיעו כוחות מד"א לטפל בו.
ה-21 בספטמבר | מחסום קלנדיה (ירושלים) | במחסום קלנדיה השוכן סמוך לשכונות מגורים בירושלים, ביצע גבר פלסטיני פיגוע דריסה במטרה לגבות את חייהם של מאבטחי המשמר האזרחי. בזמן שהרכב של הפלסטיני התקרב לעבר המחסום, ניגש אליו אחד המאבטחים, ובתגובה המחבל החל להאיץ בפתאומיות לעבר הנתיב השני כאשר הוא דורס מאבטח אחר. במהלך הפיגוע המאבטח נפצע ונשלח לביה"ח, המחבל נוטרל בעוד המאבטחים הצליחו להשאירו בחיים עד הגעת כוחות הרפואה.

עסקאות נשק

ישראל וגרמניה חתמו על הסכם נשק "היסטורי" בהיקף של 4 מיליארד יורו – חוזה הביטחון הגדול בתולדות המדינה. הרכישה כוללת אספקת מערכות טילי חץ 3 לטווח ארוך לגרמניה. שר הביטחון הישראלי התייחס להסכם כאל "הישג גדול למדינת ישראל" ואמר כי זהו יום היסטורי לשתי האומות, שיעזור לגרמניה להצעיד את ההגנה האווירית שלה אל העתיד. עם הרכישה, מבקשת גרמניה לחזק את מערך ההגנה האווירית שלה, במסגרת פרויקט חימוש של צבא גרמניה נוכח המלחמה הרוסית באוקראינה והאיומים הגוברים באירופה.שר הביטחון הגרמני, בוריס פיסטוריוס, אמר "אנו רוצים לשלב את החץ במערכת ההגנה ההיקפית של נאט"ו כך ששכנותינו יוכלו להרוויח מכך". מאז הקמתה באוגוסט 2023, 18 מדינות חתמו על הצטרפותן ליוזמת ההגנה האווירית האירופית (European Sky Shield Initiative), שנועדה לחזק את יכולות ההגנה האווירית המשותפות של מדינות אירופה.

חיילי צה"ל עוצרים להתפלל ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי וחלק מחגי תשרי, הכוללים את ראש השנה, יום כיפור וסוכות | מקור: דובר צה"ל

הפוסט תדריך ביטחוני לישראל #10 – המחצית השנייה של ספטמבר 2023: נורמליזציה ישראלית-סעודית נראית קרובה מתמיד הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מכתב הביטחוניסטים לנשיא ביידן: שימור ביטחון לאומי במוקד יחסי ארצות הברית וישראל

Thu, 21 Sep 2023 11:19:04 +0000

שימור ביטחון לאומי במוקד יחסי ארצות הברית וישראל

בתור ידיד אמת של מדינת ישראל מזה שנים רבות, וכמי שהוכיח במעשים את מילות התמיכה שלו כלפי המדינה היהודית במשך עשרות שנים, אנו פונים אליך בבקשה לשמור על נושאי הביטחון הלאומי של שתי המדינות שלנו בעדיפות עליונה כאשר אתה פוגש את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניו יורק.

אנו מייצגים את התנועה הגדולה ביותר של יוצאי מערכת הביטחון בישראל, ומתמקדים בדבר אחד בלבד: ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. ידינו אינה בפוליטיקה ואיננו מתיימרים להיות מומחים לענייני משפט, כלכלה או אקדמיה. מסיבה זו, אנו רואים לנכון לפנות למנהיגה של בת הברית הקרובה ביותר של ישראל בעולם ולייעץ לך שלא תוסח דעתך בעת הזו. אנו רואים שהשיח הפוליטי הפנים-ישראלי גולש אל מעבר לים ומבקשים לאפשר לתהליך הדמוקרטי שלנו להתקיים ללא התערבות חיצונית, כולל של ידידים בעלי כוונות טובות. יהיה זה לרועץ עבור ארצות הברית וישראל אם נבזבז הזדמנויות אסטרטגיות לקדם את האינטרסים שלנו באיזור כתוצאה מהיסחי דעת ופרובוקציות פוליטיות.

אנו מצדיעים לך על המנהיגות בעלת החזון שאתה מפגין במאמציך להגיע להסכם שלום בין ערב הסעודית לישראל, ולקדם את המזרח התיכון לעבר פיתוח ושגשוג דרך חיבורן של אסיה ואירופה באמצעות תשתיות ואנרגיה. בהקשר זה, אנו מדגישים שכל סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית צריך להיות מותנה בדחייתה הרשמית של חוק המשכורות למחבלים שמספק תמיכה ממשלתית לטרוריסטים, ובכך מתמרץ טרור ומציב סתירה מהותית בפני הסיכויים להגיע לשלום אמת. האפשרויות הגלומות בנורמליזציה ישראלית-ערבית הן אינסופיות, ואנו מברכים כל מאמץ שתוביל ארצות הברית שיחזק את הביטחון הלאומי של ישראל.

מאידך, אנו מודעים היטב לאיומים המשמעותיים הרבים המשותפים לנו ולצורך הדחוף להתמודד מולם בשילוב זרועות. חובה להרתיע את איראן מלהשיג נשק גרעיני, והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות איום אמין בשימוש בכוח, בשילוב סנקציות כלכליות וצבאיות משתקות. ברגע שהדבר יושג, ארצות הברית, ישראל וכוחות חיוביים אחרים באזור יוכלו להתחיל לגלגל לאחור את השפעתה הזדונית של איראן לטובת ביטחון, יציבות ושגשוג איזוריים.

השקפות העולם הפוליטיות של שמונה עשר אלף החברים בתנועת הביטחוניסטים הן מגוונות ובאות מכלל הקשת הפוליטית בישראל, אבל מחובתנו לתמוך בשליחות דיפלומטית של כל ראש ממשלה ישראלי הנבחר באופן דמוקרטי כאשר הוא מקדם את האינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי שלנו, ללא קשר לזהותו. אנו דבקים באמונתנו שביטחונה הלאומי של ישראל עלול להפגע ממעשי דה-לגיטימציה מצערים לנבחרי הציבור שלנו, ומודאגים שלהט פוליטי משבש לעמיתינו המכובדים מן הארגונים האחרים את שיקול דעתם.

אנו סומכים על שיקול דעתך ובכך שפגישתך עם ראש הממשלה תניח אבן נוספת בקידום הביטחון הלאומי והאינטרסים של שתי המדינות שלנו, ותוביל אותם לגבהים חדשים.

בכבוד רב,

תא"ל במיל' אמיר אביבי, יו"ר ומייסד הביטחוניסטים לשעבר

סא"ל במיל' ירון בוסקילה, מזכ"ל הביטחוניסטים

אלוף במיל' יצחק (ג'רי) גרשון

אלוף במיל' גרשון הכהן

אלוף במיל' יוסי בכר

אלוף במיל' כמיל אבו רוקון

אלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום

ניצב בדימ' שלום קעטבי

ניצב בדימ׳ אהרון אקסול

ניצב בדימ' דניאל חן

אלוף במיל' מאיר כליפי

אלוף במיל' יוסף משלב

אלוף במיל' יפתח רון טל

אלוף במיל' דני ביטון

א', בכיר לשעבר במוסד

מ', בכיר לשעבר בשב"כ

תא"ל במיל' אורן סולומון, המטה לביטחון לאומי

תא"ל במיל' חיים רונן

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר

תא"ל במיל' נחמיה סוקל

תא"ל במיל' מופיד ע'נאם

תא"ל במיל' אלי אהרוני

תא"ל במיל' אפי איתם

תא"ל במיל' סמי הולצקן

תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ'

תא"ל במיל' חן אמציה

תא"ל במיל' חסון חסון

תא"ל במיל' עודד טירה

תא"ל במיל' נתנאל כהן

תא"ל במיל' הראל כנפו

תא"ל במיל' עימאד פארס

תא"ל במיל' אלי פרץ

תא"ל במיל' יוסי פרץ

תא"ל במיל' אביגדור קהלני

תא"ל במיל' צביקה קראוס

תא"ל במיל' משה שלי

תא"ל במיל' אבי גור

תא"ל במיל' אלכס אייל

תא"ל במיל' אליעזר ארז

תא"ל במיל' משה נידם

תא"ל במיל' ארי סינגר

תא"ל במיל' אברהם עשהאל

תא"ל במיל' עופר צפריר

תא"ל במיל' דדי שמחי

תא"ל במיל' פיני בדש

תא"ל במיל' אביגדור קליין

תא"ל במיל' יוסי אדירי

תא"ל במיל' אריה אלדד

תא"ל במיל' ארז וינר

תא"ל במיל' אברהם בן דוד

תא"ל במיל' גיורא מרטינוביץ'

תא"ל במיל' ארנון בן עמי

תא"ל במיל' רום צוק

תנ"צ בדימ' סוזי בן ברוך

תנ"צ בדימ' דורית בן מאיר

תנ"צ בדימ' חיים אפרגן

תנ"צ בדימ' יהודה סולומון

תנ"צ בדימ' אורי אנגלהרד

תנ"צ בדימ' רפי פלד

תנ"צ בדימ' נחמיה יעקב

אל"מ במיל' טל בראון

אל"מ במיל' רונן איציק

אל"מ במיל' אורן זיני

אל"מ במיל' אילן דיקשטיין

אל"מ במיל' מוטי יוגב

אל"מ במיל' אפרים לאום

אל"מ במיל' סמי צמח

אל"מ במיל' משה מוסא פלד

אל"מ במיל' עזרא מנע

השגריר לשעבר אלי ירושלמי

השגריר לשעבר יורם אטינגר

השגריר לשעבר דני איילון

השגריר לשעבר דניאל סבן

בשם 18,000 חברי תנועת הביטחוניסטים

העתק:

הסנאטור בוב מננדז, יושב ראש, וועדת קשרי החוץ של הסנאט

הסנאטור ג'יימס ריץ', נציג בכיר, וועדת קשרי החוץ של הסנאט

חבר הקונגרס מייקל מקול, יושב ראש, וועדת קשרי החוץ של בית הנבחרים

חבר הקונגרס גרגורי מיקס, נציג בכיר, וועדת קשרי החוץ של בית הנבחרים

שגריר ישראל בארצות הברית מיכאל הרצוג

ממלאת מקום שגריר ארצות הברית בישראל סטפני האלט

מכתב הביטחוניסטים לנשיא ביידן

הפוסט מכתב הביטחוניסטים לנשיא ביידן: שימור ביטחון לאומי במוקד יחסי ארצות הברית וישראל הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני לישראל #8 אוגוסט 2023: ציר ירושלים

Wed, 13 Sep 2023 11:50:43 +0000

הקהילה הבינלאומית נותנת הסכמה שבשתיקה לאיראן כמדינת סף גרעינית דרך הבנות בלתי רשמיות * חזבאללה מעלה את רף הרטוריקה התוקפנית שלו * שיתוף פעולה מתהדק בין חברי "ציר ירושלים" בהובלה איראנית * הטרור ביהודה ושומרון מאתגר הן אזרחים והן את כוחות הביטחון

איראן: הבנות בלתי רשמיות מחליפות את חידושו הבלתי סביר של הסכם הגרעין (JCPOA)

איראן המשיכה גם בחודש האחרון לבסס את מעמדה האזורי והבינ"ל ואת יכולותיה הגרעיניות והצבאיות, תוך שהיא מתמודדת בהצלחה עם האתגרים מבית ועם הקשיים הכלכליים. בלטו בהקשר זה ההסכם עם ארה"ב על שחרור 5 אמריקאים, שהיו עצורים בתואנות שווא באיראן, תמורת שחרור מספר עצורים איראניים בארה"ב והעברת 6 מיליארד דולר שהיו מוקפאים בדרום קוריאה לאיראן. בפועל הסכום שהועבר לאיראן היה גדול יותר, שכן ארה"ב נתנה כנראה את הסכמתה להעברת כמה מיליארדי דולרים לאיראן גם מעיראק. הכספים מדרום קוריאה אמורים לממן רכש למטרות הומניטריות, אבל הם ישחררו כספים שישמשו את המשטר הקיצוני באיראן לא רק לייצוב מעמדו מבית אלא גם לסיוע לארגוני החסות שלו ברחבי המזה"ת, המהווים איום ישיר על ישראל.
ההסכם עם ארה"ב הוא כנראה רק חלק מהבנות רחבות יותר בנושא הגרעין, לפיהן ארה"ב נמנעת מהגברת הלחצים על איראן באמצעות מימוש הדוק של הסנקציות האמריקניות ומהשמעת איומים על איראן אם תעשיר אורניום לרמה צבאית, בתמורה להתחייבות איראנית שלא להעשיר לרמה כזאת ולהאט את קצב הגידול של כמות האורניום המועשר לרמה של 60%. ארה"ב גם נמנעת בהקשר זה, כנראה, מעידוד מדינות מערב אירופה השותפות להסכם הגרעין (ה-JCPOA) להפעיל מחדש את הסנקציות שלהן על איראן באמצעות מנגנון ה-SNAP BACK ולמנוע את הסרת הסנקציות של האו"מ על מערך הטילים האיראני הצפויה ב-18 אוקטובר. איראן האטה בתמורה את קצב הצבירה של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, אך גם כך היא צברה כבר למעלה מ-121 ק"ג של חומר מועשר ברמה זו. כמות זו תאפשר לה להפיק אורניום מועשר לרמה צבאית עבור 3 מתקני נפץ גרעיניים בתוך שבועות ספורים.
במקביל היא הגבירה את קצב הייצור של אורניום המועשר לרמה של 20% (יותר מ-535 ק"ג) שגם אותו ניתן להעשיר לרמה צבאית בתוך זמן קצר באמצעות הצנטריפוגות המתקדמות שאיראן מפעילה.
בסיכומו של דבר, בתמורה לנכונות לדחות לפי שעה את הפריצה לגרעין צבאי, אותה נמנעת איראן לבצע בלאו הכי הן בשל חששה מתקיפה ישראלית או אמריקנית במהלך תקופת הביניים שבין הפריצה לבין השגת הנשק הגרעיני והן משום שמצב העניינים הנוכחי משחק לידיה בלאו הכי ומעמדה הולך ומתחזק, איראן השיגה הסכמה בשתיקה והשלמה בינ"ל רחבה עם מעמדה כמדינת סף גרעינית.
כעת מטרתה העיקרית בהקשר זה תהיה לאו דווקא להמשיך ולצבור אורניום מועשר ברמות גבוהות, אלא יצירת התנאים שיאפשרו קיצור משך הזמן הדרוש להפיכת האורניום המועשר למתקני נפץ גרעיניים אותם ניתן להתקין ברש"קים של הטילים שברשותה.

המעמד האיזורי של איראן

בכל הקשור לביסוס מעמדה האזורי ולהגברת הלחץ על ישראל בלטו הניסיונות של איראן להחדיר אמל"ח מתקדמים ליהודה ושומרון לשימוש ארגוני המחבלים הסרים למרותה ונעזרים בה, ובראשם הג'האד האסלאמי וחמאס, תוך עידודם להגביר את פעילות הטרור שלהם, והמעורבות הגוברת של איראן בהידוק הקשרים בין חזבאללה לבין ארגונים אלה. בכירים איראניים, ובהם שר החוץ ומפקד כוח קודס של משמרות המהפכה ביקרו לצורך זה בסוריה ובלבנון ונפגשו עם ראשי הארגונים.
כמו כן ממשיכה איראן להדק את קשריה עם סין ורוסיה, לה היא מספקת אמל"ח לצורכי המלחמה באוקראינה, ועם מדינות במזה"ת (כולל סעודיה) באמריקה הלטינית ובאפריקה. ההישג הבולט של איראן בהקשר זה היה הזמנתה להשתתף בפסגת ארגון BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) שנערכה בדרום אפריקה.
מנגד, איראן ממשיכה להתמודד עם המחאה מבית, שאמורה לגבור בימים הקרובים במלאת שנה להריגתה של מחסאא אמיני, שהביאה למחאת החג'אב. המשטר כבר נערך לדכא גילויי הזדהות עם המחאה.

נשיא איראן אבראהים ראיסי משיק את הטיל ההיפרסוני לכאורה, "פתח" במהלך טקס, יוני 2023

חזבאללה וחמאס: התחזקותו של "ציר ירושלים" בניצוחה של איראן

איראן מהדקת את שיתוף הפעולה בין חזבאללה לחמאס, כפי שמשתקף בפיגוע מגידו ומהצהרותיו של סגן מנהיג החמאס, סלאח אל-עארורי, וכן מהמפגשים המתקיימים בהשתתפות כל הארגונים המשויכים ל"ציר ירושלים" – ברית ארגוני טרור בחסותה של איראן. חברות הציר הינן חזבאללה, פלגי החמאס הפועלים במחנות הפליטים של דרום לבנון (בהובלתו של אל-עארורי) ומיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק וכן המיליציות החות'יות של "אנצאר אללה" בתימן. אולם, היחסים בין שתי שלוחותיה של איראן – חזבאללה וחמאס – הינם מורכבים בלשון המעטה, וידעו לא מעט מעלות ומורדות משמעותיות בעבר.

חילופי מהלומות מילוליות בין גלנט לנסראללה

במהלך ביקורו בהר דוב, אמר שר הביטחון גלנט "אני מזהיר את חיזבאללה ואת נסראללה לא לעשות טעות", בהינתן טעויות עבר והמחיר הכבד ששילם הארגון בעטיים. גלנט הודיע נחרצות כי אם המתיחות הנוכחית תוביל להסלמה ואף למלחמה הרי שישראל "תחזיר את לבנון לעידן האבן".
בעקבות דבריו של גלנט, השיב מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה כי ארגונו אף הוא יכול להחזיר את ישראל לעידן האבן. נסראללה הצהיר כי אם תפרוץ מלחמה נגד "ציר ההתנגדות" כולו, לא תיוותר ישות הנקראת ישראל. את הדברים השמיע נסראללה כחלק מנאומו לציון "יום ניצחון מלחמת תמוז" (מלחמת לבנון השנייה). בנאומו ניסה נסראללה להצדיק את תוצאות המלחמה ואף ניסה לייחס את חיפושי הגז והנפט למלחמה.
נסראללה טען כי צה"ל נמצא כעת במצב הגרוע ביותר בתולדותיו. בנאומיו אלו, מנסה נסראללה לזכות בתמיכתו של הציבור הלבנוני, המתנגד לחזבאללה ואף משמיע ביקורת נוקבת נגד הארגון, שלראייתו גורם להתפוררותם של חוסנה, של כלכלתה ושל החברה בלבנון. נסראללה מנסה להדגיש את חשיבותו של הארגון בכך שהוא מצביע על העובדה ש"ההתנגדות" השיגה את נסיגתה של ישראל מעמדתה והביאה להסכם הגבול הימי.

גם במהלך אוגוסט יזם חזבאללה מספר פרובוקציות בגבול לבנון.

על רקע המתיחות השוררת לאורך גבול לבנון, התרחשו מספר אירועים המלמדים כי חזבאללה מנסה לבחון את תגובתה של ישראל:
- ב-12 באוגוסט, נערכה צעדה של תלמידות בתי הספר של חזבאללה בסמוך לגבול, באזור מטולה, לציון יום השנה ה-17 למלחמת לבנון השנייה.
- ב-13 באוגוסט, השליך פעיל חזבאללה בקבוק תבערה משטח לבנון את תוך שטח ישראל, באזור מטולה. באירוע לא היו נפגעים.
- ב-19 באוגוסט, בגבול ישראל-לבנון באזור מטולה, נחתכו שני כבלים ומתקן נפץ הוצמד לגדר הביטחון שבין ישראל ללבנון.
- ב-20 באוגוסט, עשרה צעירים לבנוניים שנשלחו כפי הנראה בידי חזבאללה, התעמתו עם כוחות הסיור של יוניפי"ל באזור אל-קיאם, צפונית למטולה.

תלמידות בית ספר ערכו מצעד ביוזמת חזבאללה בסמוך לגבול | מקור: X account: @alishoeib1970

צעירים לבנוניים מתעמתים עם יוניפי"ל בסמוך לגבול ישראל | מקור: X account: @fouadkhreiss

ארה"ב מטילה סנקציות על ארגון הכיסוי "ירוק ללא גבולות"

משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על ארגון "ירוק ללא גבולות", המקושר לחזבאללה והפועל בשליחות ארגון הטרור בדרום לבנון. על פי הודעת משרד האוצר האמריקאי, "ירוק ללא גבולות" הינו ארגון שבסיסו בלבנון, שבעשור האחרון סיפק כיסוי לפעילות חזבאללה לאורך ה"קו הכחול" בין לבנון לישראל, במסווה של פעילות למען הסביבה. כמו כן אמר משרד האוצר האמריקאי כי חזבאללה הקים עשרות עמדות לאורך הגבול עם ישראל, תוך שימוש ב"ירוק ללא גבולות" ככיסוי, ובכך הצליח למנוע מכוחות יוניפי"ל מלבצע את משימות הפיקוח שלהם, מה שמהווה הפרה של החלטת האו"ם 1701.

הצהרותיו של נעים קאסם: חזבאללה אינה מעוניינת במלחמה

סגן מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, התייחס לאוהלים שהקים הארגון, בתוך שטח ישראל, באזור הר דב והדגיש כי "שני הצדדים אינם מעוניינים במלחמה". לדבריו, חזבאללה הבחינה בכך שישראל נמנעת מחיכוכים בשל החשש שהדבר יוביל למלחמה. קסאם ציין כי עצם העובדה שישראל ערוכה למלחמה אך נמנעה מלתקוף במשך 17 השנה האחרונות, מוכיח כי היא אינה מעוניינת לעשות זאת. עם זאת, אמר כי אם חזבאללה יידרש להילחם, יעשה זאת "במהירות וביעילות".
על אף שחזבאללה מודע למוכנותה של ישראל, לדברי קאסם, ממשיך הארגון לבחון את תגובתה של ישראל להצהרות הארגון ולפרובוקציות שהוא מיצר בגבול הצפוני.

הברחת נשק ללבנון: חזבאללה שולט בשדה התעופה של ביירות

ערוץ אל-חדאת' מדווח כי חזבאללה לקח לידיו שליטה מלאה על שדה התעופה אל-חארירי בביירות. על פי הערוץ, שליטת חזבאללה בשדה מאפשרת את נחיתתם של מטוסים איראניים המבריחים נשק לתוך לבנון. ישנם כשלוש חברות תעופה איראניות הפועלות בלבנון, כולם בשיתוף פעולה עם כוחות אל קודס של משמרות המהפכה: מאהאן אייר, איראן אייר, ומייראג'. על פי מקורותיו של ערוץ אל-חדאת', רשות המכס הלבנונית מודעת להברחות ואף מקבלת תמלוגים על כל הברחה.
ב-9 באוגוסט, משאית של חזבאללה, הנושאת כפי הנראה נשק, התהפכה, בעת שניסתה לפנות לכביש המהיר המחבר בין ביירות למזרח עמק בקעה, בעיר הדרום לבנונית כאח'לה, הנוצרית ברובה. התושבים המקומיים הקיפו את המשאית, מודעים כפי הנראה למטען שנשאה, וחילופי אש החלו. אירוע זה ממחיש כיצד חזבאללה ממשיך בהתחמשות, והוא נותר הארגון הצבאי היחיד בלבנון – מחוץ לצבא לבנון – הממשיך להחזיק בנשק.
גם באוגוסט – ישראל הואשמה בתקיפות אוויריות נגד מטרות איראניות בסוריה, החודש כמו בכל התקופה מאז 2011, כפי שמדווח. בין היתר, התבצעה תקיפה כנגד יעד בשדה התעופה בחלב, שבו ציוד צבאי איראני רגיש, לצד תקיפות נוספות בשדות תעופה באזור דמשק ואל-קיסווה, וכן מחסן בסמוך לאזור דמשק, שעל פי הדיווחים הכיל נשק השייך לחזבאללה והותקף באמצעות טילי קרקע-קרקע. ישראל סירבה להגיב לדיווחים.

מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה בנאומו

תקיפה של מחסן שבו הוסתר נשק השייך לחזבאללה, שעל פי דיווחים בתקשורת נערכה בידי ישראל

חזבאללה ויוניפי"ל: מועצת הביטחון של האו"ם מחדשת את המנדט של יוניפי"ל בניסוח המעורר התנגדות מצד חזבאללה

בעקבות לחצים מצד שר הביטחון גלנט, חידשה מועצת הביטחון של האו"ם את המנדט של יוניפי"ל, כך שכוחותיו אינם מחויבים לתאם את פעילותם מול צבא לבנון, ויוכלו להמשיך ולפעול באופן עצמאי. החלטה זו עומדת בניגוד לדרישותיו של חזבאללה מממשלת לבנון שיש בהן כדי להגביל את פעילותיו של יוניפי"ל באזור.
שר הביטחון שוחח עם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בנושא שרשרת האיומים המערערת את היציבות במזרח התיכון: פעולותיה של איראן נגד ישראל באמצעות מימון וחימוש חזבאללה ופעילותם של חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה ובאיו"ש. עניין המנדט של יוניפי"ל עלה בהקשר ההפרות הבוטות של חיזבאללה של החלטת האו"ם 1701 במהלך השנה האחרונה לאורך הגבול הצפוני וניסיון הפיגוע במגידו.

הצהרותיו של סגן מנהיג החמאס, סלאח אל-עארורי בנוגע לפעילות סיכול הטרור של ישראל

בעקבות פיגועי הטרור החמורים ביהודה ושומרון, החליטה ישראל "להכות במחבלים ובשליחיהם". בעקבות זאת, גובר החשש בקרב ארגוני הטרור הפלסטינים לגבי השבת מדיניות החיסולים הממוקדים של ישראל, והם הזהירו מפני הסלמה חריפה בשטח. אחד המחבלים הבכירים, שייתכן שהינו יעד לחיסול כזה, הינו סלאח אל-עארורי, סגן הלשכה המדינית של הארגון וראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. אל-עארורי נחשב כעת למי שמושך בחוטים מאחורי פעילות חמאס באיו"ש.
בשל מה שניתן לפרש כפחד מאיום הסיכול, התראיין אל-עארורי לאחרונה ואיים בתגובה קשה אם ישראל תנסה לחסל מנהיגים של ארגוני טרור. "ישנם כאלו בישראל הרוצים מלחמה כלל-אזורית, וישנם כאלו החושבים על הצעדים שיובילו למלחמה כזו".
אל-עארורי הבטיח להמשיך ולקדם פיגועים נגד ישראלים באיו"ש. הוא הוסיף כי "הכנות ויישום מידיים של פיגועי טרור הם האופציה הטובה ביותר. המודל הטוב והיעיל ביותר שיש לנו בגדה המערבית הינו עימות ישיר ומידי עם המתנחלים ועם הצבא".
חרף הצהרותיו של אל-עארורי, עושה רושם שמאחורי דבריו עומד פחד מסיכול אפשרי. פעילותו של אל-עארורי הובילה לפיגועי טרור חמורים שבהם נרצחו 35 ישראלים מאז תחילת השנה, ואילו למעלה מ-480 פיגועים סוכלו – 400 מתוכם פיגועי ירי מתוכננים.

הסיכויים לנורמליזציה ביחסי ישראל-ערב הסעודית

נחישותה של ישראל לקדם נורמליזציה עם ערב הסעודית הובילה להמשך צעדים הדרגתיים וזהירים בכיוון זה במהלך חודש אוגוסט. התחייבותו של ממשל ביידן ונחישותו לתווך את ההסכם הביא למספר מפגשים, שבמהלכן ניסו הנציגים האמריקאיים לגשר על הפערים ולהביא להסכם בין הצדדים. על פי דיווחי הוול סטריט ג'ורנל, הגיעה ערב הסעודית להחלטה לנרמל את יחסיה עם ישראל בתוך 9-12 חודשים, אולם חרף זאת, המגעים המורכבים רחוקים מלהבשיל לכדי הסכם.
גורמים רשמיים בישראל השמיעו מספר הצהרות משמעותיות בנוגע לתהליך. במהלך ראיון שערך בכנס הביטחוניסטים והמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה שכותרתו "30 שנה להסכמי אוסלו", יו"ר ועדת החוץ והביטחון רבת-ההשפעה של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין השמיע רמיזות רבות-משמעות בנוגע לכמה מאבני הנגף המתגלעות בתהליך, וניתן להבין מדבריו שלסעודים כפי הנראה אכפת פחות מהנושא הפלסטיני מאשר מתוכנית הגרעין לשימוש אזרחי. בין דבריו של אדלשטיין המצביעים על מגמה זו:
- "אילו היו נאמרים סעיפי ההסכם כפי שמדווחים עליהם בתקשורת הזרה והייתי נשאל מה הכי מדאיג אותי, אני לא בטוח שהסעיפים הנוגעים לשטחי יו"ש היו הכי מדאיגים אותי. ישנם סעיפים הרבה יותר רגישים ממה שמדווחים בתקשורת הזרה. להסכם ישנו חשיבות גדולה, אבל יש חשיבה גם על עלות ותועלת לצד הצורך לשמר את המצב האסטרטגי במזרח התיכון."
ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע הצהרות דומות לגבי החשיבות השולית יחסית של הנושא הפלסטיני בעיני הסעודים בראיון לחדשות בלומברג:
משלחת פלסטינית בראשות בכיר ברשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח', צפויה לבקר בסעודיה כדי לדון על אפשרות הנורמליזציה. על פי הוול סטריט ג'ורנל, התחייבה סעודיה לחדש את הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית בתמורה למכתב הסכמה לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, אולם דיווח זה הוכחש על ידי הפלסטינים.
על פי אתר החדשות האמריקאי Axios.com, בכירים בממשלת ארה"ב הדגישו בפני שר החוץ רון דרמר במהלך ביקורו האחרון שישראל תידרש לוויתורים מרחיקי לכת לפלסטינים כדי להבטיח את חתימת הסכם הנורמליזציה. על פי הדיווחים, מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, אמר לשר דרמר כי ישראל "מפרשת באופן שגוי את המצב", אם היא אינה סבורה שמחוות משמעותיות לפלסטינים נחוצות על מנת להפיס את דעתם של הסעודים.
עם זאת, תוכנית הגרעין האזרחי עודנו הנושא העיקרי בלב השיחות של ארה"ב עם הממלכה. הסברה הרווחת היא שהסעודים אף דורשים ערבויות ביטחון משמעותיות מארה"ב וכן אספקה רחבת היקף של טכנולוגיות ומערכות הגנה צבאיות. מצדה של ארה"ב בשולחן הדיונים, היא מצפה מריאד לצמצם במידה ניכרת את יחסיה עם רוסיה ועם סין וכן למחוות בעניין המלחמה בתימן.

מאמצי נורמליזציה מקבילים עם לוב ואינדונזיה: דעת הציבור בעולם הערבי עודנה עוינת כלפי ישראל

פגישתו של שר החוץ הישראלי עם מקבילתו מלוב: על פי דיווחים מאומתים, שר החוץ הישראלי, אלי כהן, נפגש עם שרת החוץ של לוב נג'לא אלמנקוש, כחלק מביקורו באיטליה. על פי הדיווחים עסק המפגש באפשרות לנורמליזציה ביחסי ישראל-לוב ושימור מורשת יהדות לוב. כעס ומחאות סוערות בלוב, שכללו שריפת דגלי ישראל, הסתה ברשתות החברתיות נגד ישראל, וביקורת מצד חברי פרלמנט לובים שכינו את המפגש "בגידה חמורה", הובילו להחלטתו של ראש ממשלת לוב, אחמד א-דבייבה, לפטר את אלמנקוש. היא נאלצה להימלט מלוב לטורקיה בעקבות איומים על חייה וחשש אמיתי לביטחונה.
המפגש נועד להיות בלתי רשמי וחסוי לחלוטין, אך הודלף לתקשורת, מה שהעלה לא מעט תהיות בישראל. בתגובה להדלפה, הורה ראש הממשלה נתניהו שכל ידיעה בדבר הפרשה תקבל אישור ממשרדו טרם פרסומה.
האפשרות לנורמליזציה בין ישראל לאינדונזיה: על פי חדשות וויינט, מאחורי הקלעים נערכים מגעים לגבי לנורמליזציה אפשרית ביחסי ישראל- אינדונזיה, על אף שהאינדונזים מהססים ונרתעים מנקיטת כל מהלך להתקדמות השיחות בטרם ישראל מנרמלת את יחסיה עם סעודיה. הבחירות הנשיאותיות והפרלמנטריות בפברואר 2024 צפויות להכריע את הכיוון שבו תבחר אינדונזיה בתהליך הנורמליזציה. הרשויות במדינה עדיין חוששות מהתגובה ברחובות למהלך כזה. אינדונזיה עודנה עוינת את ישראל, ואינה מאפשרת לישראלים ללא דרכון זר לבקר בה. שריפת דגלי ישראל אינה מחזה נדיר ברחובות המדינה. לא מזמן אינדונזיה לא אפשרה לנבחרת הנוער של ישראל בכדורגל להשתתף במשחקי המונדיאליטו שהיו אמורים להיערך בה, מה שגרם לסנקציות נגדה מצד פיפ"א ולהעברת המשחקים לארגנטינה. בנוסף, משחקי החוף העולמיים של ANOC, שהיו אמורים להיערך באינדונזיה, הועברו בשל סירובה של באלי לאפשר לספורטאים ישראליים להיכנס למדינה.

ח"כ יולי אדלשטיין במהלך כנס הביטחוניסטים והמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בירושלים שכותרתו "30 שנה להסכמי אוסלו" | קרדיט: דג הפקות

שרת החוץ המודחת של לוב, נג'לא אלמנקוש | מקור: Shutterstock.com

מפגינים באינדונזיה רומסים דגלי ישראל ושורפים אותם | מקור: Shutterstock.com

מפגינים באינדונזיה מוחים נגד ישראל | מקור: Shutterstock.com

המוניטור

יו"ש –

17 הרוגים פלסטינים – מחבלים, חמושים ומפגעים

1.8 – הרוג (פיגוע מעלה אדומים)

1.8 – הרוג (דקירה חיילים סמוך לחברון)

4.8 – הרוג (זריקת בקבוקי תבערה)

5.8 – הרוג (פיגוע בת"א)

6.8 – 3 הרוגים (ג'נין, חיסול חוליית טרור)

7.8 – הרוג (ניסיון פיגוע בהתנחלות בסמוך לרמאללה)

10.8 – הרוג (עימותים עם הצבא בשכם)

11.8 – הרוג (חילופי אש בטול כרם)

15.8 – 2 הרוגים (חילופי אש ביריחו)

17.8 – הרוג (עימותים עם הצבא בג'נין)

19.8 – הרוג (עימותים עם הצבא בקבר יוסף, שכם)

22.8 – הרוג (השלכת מטעני חבלה בג'נין)

30.8 – הרוג (פיגוע דקירה רכבת קלה ירושלים)

31.8 – הרוג (פיגוע דריסה מחסום מכבים)

5 קורבנות טרור ישראלים, 10 פצועים

1.8 – 6 פצועים (פיגוע מעלה אדומים)

5.8 – נרצח (פיגוע בת"א)

19.8 – 2 נרצחים (פיגוע בחווארה)

20.8 – נרצח ופצוע (התנקשות בדרום חברון)

31.8 – נרצח ושלושה פצועים (פיגוע דריסה במחסום מכבים)

מבחר פעולות סיכול טרור של צה"ל

ה-10 באוגוסט | זאוואתא | ביום חמישי לפנות בוקר ה-10 באוגוסט – כוחות צה"ל נכנסו ל'פעילות יזומה' בשכם כדי לעצור טרוריסטים פלסטינים. במהלך הפשיטה קבוצות טרור פלסטיניות החלו בירי חי לעבר כוחות הביטחון שנאלצו להגיב כדי להגן על עצמם. במהלך התגובה כוחות הביטחון הישראלים פגעו במפקד זרוע הטרור אל-עין שבשכם, שלאחר מכן נקבע מותו. במהלך אותו מבצע, כוחות הביטחון הצליחו לעצור פלסטיני המקושר בתכנון של מספר פיגועי טרור ברחבי ישראל, המעצר התבצע ללא פגיעה משמעותית בפלסטיני על אף חילופי האש.
ה-15 באוגוסט | יריחו | ביום שלישי לפנות בוקר ה-15 באוגוסט – כוחות משמר הגבול נכנסו לעקבת ג'אבר ביריחו על מנת לעצור מבוקש פלסטיני ולאתר אמל"ח בביתו. במהלך הכניסה לאזור כוחות הביטחון נתקלו בפלסטינים חמושים שהחלו לפתוח לעברם באש חיה שאילצה את הכוחות להשיב באש נגדית. כתוצאה מהעימות כוחות הביטחון פגעו בשני טרוריסטים פלסטינים, שלאחר מכן נקבע מותם.
ה-17 באוגוסט | ג'נין | יום חמישי לפנות בוקר ה-17 באוגוסט – במהלך פעילות משותפת של צה"ל, מג"ב ושב"כ, כוחות ביטחון ישראליים נכנסו לג'נין כדי לעצור חוליית טרור פלסטינית, שאחראית על תכנון פיגועים במדינת ישראל. כוחות הביטחון נתקלו באש חיה מצד חברי החולייה, על אף זאת הצליחו לעצור את רוב חברי החולייה חיים ולהביאם למעצר במדינת ישראל. רק חבר חוליה אחד נפגע קשה כתוצאה מהתגובה של כוחות הביטחון, מותו נקבע לאחר מכן.

אמיר ח'ליפה, בן 27, חמוש פלסטיני שחוסל על ידי כוחות הביטחון בסביבות שכם | הרשתות החברתיות

זירת הפיגוע בתל אביב

כוחות ישראליים פועלים במחנה הפליטים עקבת ג'אבר בסביבת יריחו על מנת לעצור מחבל פלסטיני מבוקש | תמונה: דובר צה"ל

פיגועים כנגד יהודים

ה-5 באוגוסט | פיגוע בת"א | במהלך יום שבת ה-5 באוגוסט צעיר פלסטיני תושב ג'נין פתח באש לעבר שני סיירים מטעם עיריית ת"א ברחוב נחלת בנימין. הסיירים ניגשו למחבל בבקשה שיציג בפניהם תעודות, והמחבל פתח באש לעברם. אחד הסיירים נפגע ישירות מהאש ולאחר מכן נקבע מותו, הסייר השני הצליח לנטרל את המחבל. לאחר האירוע נודה שהמחבל השתייך לחטיבת ג'נין המזוהה עם הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי.
ה-19 באוגוסט | פיגוע/התנקשות בחווארה | במהלך יום שבת ה-19 באוגוסט צעיר פלסטיני פתח באש לעבר שני ישראלים בכפר חווארה. אב ובן נסעו לשטוף את רכבם בכפר חווארה ביום שבת, במהלך השטיפה ניגש אליהם חמוש פלסטיני ופתח לעברם באש חיה. לאחר המקרה נודע כי הצעיר בדק קודם לכן את זהות הנרצחים כיהודים, ולאחר מכן הגיע מוכן עם נשק וירה בהם מטווח אפס עד שווידא את מותם במקום.
ה-21 באוגוסט | פיגוע/התנקשות בהר חברון | במהלך בוקר יום שני ה-21 באוגוסט רכב שבו שהו פלסטינים פתח באש חיה לעבר רכב אחר בכביש בו שהו יהודים. האירוע אירע בצומת הכבשים בהר חברון, כאשר זוג הורים ובתם התינוקת נסעו ברכב, עד שלפתע רכב אחר בכביש החל לירות לעברם אש חיה. כתוצאה מהירי, האם מתה במקום, האב נפצע באורח קשה, והתינוקת יצאה ללא פגע. בג'יהאד האסלאמי הגיבו לאחר הירי "אנו מברכים על מבצע הירי ההרואי שכוון לכלי רכב של מתנחלים פושעים מדרום לחברון".

הפוסט תדריך ביטחוני לישראל #8 אוגוסט 2023: ציר ירושלים הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

חזבאללה: על סף פיצוץ?

Wed, 16 Aug 2023 18:13:55 +0000

האם לחזבאללה יש אינטרס לפתוח בעימות ומהו מכלול השיקולים הישראלי מולו?

הערכת מצב אסטרטגית והמלצות לדרג המדיני

תקציר מנהלים

ההתפתחויות בגבול לבנון בשנה האחרונה מעידות על העזה הולכת וגוברת מצד חזבאללה ועל מוכנות מוגברת שלו לעימות. בעוד חזבאללה מאמץ מדיניות של הליכה על הסף, את מדיניותה של ישראל ניתן לתאר כהכלה אסטרטגית שתכליתה למנוע הסלמה על ידי שילוב של איומים פומביים ופעילות מדינית עם הימנעות מהפעלת כוח. התשובה לשאלה האם צבר האירועים יוביל אכן להסלמה ובאיזה עיתוי, תלויה בכל אחד משני הצדדים, כשעל פניו נראה שלשניהם יש אורך נשימה ולא אצה להם הדרך.
להבנתנו, ברקע להתנהלותו המתגרה של חזבאללה עומדת התלכדות נסיבות ייחודית, לשיטתו, ובראשן הערכתו כי ישראל נרתעת מעימות כמעט בכל מחיר, כפי שהוכח במו"מ על הסכם הגז ובתגובותיה המרוסנות מאז לרצף הפרובוקציות שלו; המשך תהליך ההתעצמות שלו והישגיו במלחמה בסוריה בה צבר ניסיון מבצעי; התחזקות מעמדה של איראן פטרוניתו באזור תוך התקדמות ללא הפרעה בתוכנית הגרעין שלה; דימוי החולשה של ארה"ב; והשחיקה שהוא מזהה בחוסנה הפנימי של ישראל נוכח השסע החברתי הגובר.
כל אלו גורמים לו להאמין כי ביכולתו להמשיך ולהתגרות בישראל בשלל אופנים ובאמתלות שונות, לקדם פח"ע, ולהעריך שישראל תהיה מורתעת, ותנסה להכיל ולא להגיב, או לפחות תימנע מלפעול באופן שיגבה ממנו מחיר גבוה מדי על הפרובוקציות שלו. בדרך זו שואף חזבאללה לחלץ מישראל יתרונות נוספים בסוגיות המחלוקת, כדי לחזק את מעמדו בלבנון, שם הוא נתון לביקורת חריפה נוכח המציאות הקשה, לבסס את דימויו ומעמדו כ"מגן לבנון" ולהעלות את ערכו בעיני איראן.
אליה וקוץ בה מבחינתו היא שהצפיות שיצר באמצעות מערכת התודעה שהוא מנהל במרץ, מחייבות אותו להישגים של ממש. מסיבה זו, בתרחיש שבו יתלקח עימות, חזבאללה יתקשה לשוב ולהציג את עצם הישרדותו כהישג, וזאת לאחר שלבנון והוא בתוכה יספגו מהלומות כבדות במקביל להצלחתו הצפויה לגבות מישראל מחיר.
אנו סבורים כי ההתגרויות של חזבאללה מעידות כי הוא ערוך ומוכן להסלמה, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לאו. גם אם לנסראללה אין בשלב זה אינטרס או כוונה לפתוח במערכה יזומה, היחלשות ההרתעה הישראלית והתגברות הביטחון העצמי של נסראללה, עלולים להוביל לפעולות התגרות נוספות מצד חזבאללה. התגרויות אלה עלולות לחייב תגובה ישראלית, ומכאן הדרך להידרדרות למערכה צבאית עלולה להיות מהירה, גם אם לשני הצדדים אין אינטרס ורצון לפתוח במלחמה בעת הנוכחית (בדומה לנסיבות שהובילו לפרוץ מלחמת לבנון השנייה).
לכן אנו מעריכים, כי אם ישראל לא תצליח לשנות את הערכת המצב של חזבאללה ולהרתיע אותו, גוברת הסבירות לתרחיש של עימות צבאי עם חזבאללה, שיכול להיות מוגבל או מלא, ואולי אף רב-זירתי.

מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה בנאומו

האם חזבאללה מחפש עימות?

ההתפתחויות ב-2023 ובפרט לאורך חודש יולי בגבול הצפון מעידות על העזה גוברת מצד חזבאללה ועל מוכנות מוגברת לעימות. חזבאללה מוכן לעימות, ונותר לראות האם צבר האירועים יוביל בהכרח להסלמה, ובאיזה עיתוי.

לאורך המחצית הראשונה של שנת 2023 ובפרט בחודשי האביב ולתוך הקיץ, ניכרת מתיחות גוברת בגבול ישראל-לבנון כפי שלא נראה מאז מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. חזבאללה בוחן את איכות והיקף התגובה הישראלית ומפגין העזה גוברת אשר לא אפיינה את דפוס פעולתו ב-15 השנים האחרונות. מכלול האירועים ואיכותם, ההתבטאויות של מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, הצבת "אקדחים" על השולחן כמו חזרה לתביעות טריטוריאליות ישנות (הכפר ע'ג'ר, חוות שבעא, שבעת הכפרים) ובפרט ההעזה הגוברת של ארגון הטרור לאורך הגבול ובניין הכח המשמעותי שלו מעידים על פוטנציאל ממשי להתלקחות בין ישראל לחזבאללה, אשר מימושו בהגעה לעימות ישראל-חזבאללה תלוי בצעדי חזבאללה, בניהול המצב בצד הישראלי ובאינטרסים של פטרוניתו של חזבאללה, איראן.

שילוב של גורמים הובילו את נסראללה לזהות חלון הזדמנויות להתגרות בישראל ולחלץ ממנה הישגים, בראשם התגובה הישראלית המורתעת והרופסת לאיומי נסראללה באוגוסט שעבר, שהובילה לחתימה על הסכם הגז, תוך קבלה הלכה למעשה של כלל דרישות חזבאללה בעקבות שיגור המל"טים התוקפים כהצבת אקדח על השולחן . תגובה זו התפרשה אצל נסראללה כחולשה שמזמינה התגרות נוספת. בניגוד לתקוות השווא בישראל שהסכם הגז יספק את חזבאללה ויוביל ליציבות, קרה בדיוק ההיפך – נסראללה הציב מחדש דרישות טריטוריאליות ישנות ואתגר את ישראל ביתר שאת. הגורמים הנוספים לתעוזה הגוברת של נסראללה הם:

התגובות המאופקות והמחושבות של ישראל להתגרויות חזבאללה עשויות להתפרש בצד הלבנוני כחולשה אשר מזמינה התגרות נוספת, כמו הפיגוע במגידו, פרשת האוהלים, עימותים לאורך גדר הגבול ואירועים כמו עקירת מצלמות, וירי 34 הרקטות על ידי חמאס לבנון במהלך הרמדאן, שהתגובה הישראלית אליהם הסתכמה באיפוק ובאזהרה, לצד פעולות סמויות ופעילות מדינית.
המצב הפנימי בישראל לאור המחאות נגד הממשלה המתאפיין לא רק בהפגנות רחבות-היקף, אלא גם בתמיכה פומבית מצד גורמים מסויימים ב"מרי אזרחי" ובסרבנות מאורגנת המוצגת כהפסקת התנדבות בעידוד בכירים מאוד בדימוס במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל, זו המאיימת לפגוע בלכידות ובכשירות של הצבא וביכולת של ההנהגה המדינית לגבש תמיכה רחבה במהלכי כוח נגד חזבאללה. הן באיראן והן בחזבאללה עוקבים אחר אירועים אלה ומפרשים אותם בדרכם, ואם לשפוט על פי התבטאויותיהם, זוהי תקופה "הרסנית במיוחד" בתולדות ישראל. חולשה בצד הישראלי מתפרשת אוטומטית כהזדמנות עבור הצד האיראני-לבנוני.
איראן, פטרונית הארגון והמממנת העיקרית שלו, אשר מעורבת עמוקות בבניין הכח שלו באמצעות "כח קדס" של משמרות המהפכה, מעוניינת לוודא שעוצמתו של הארגון תשמש אותה כדי להרתיע את ישראל מלפעול נגד תשתיות תוכנית הגרעין שלה ובה בעת הולכת ומבססת את מעמדה באזור ומבקשת לנקום בישראל על הקו התקיף שהיא נוקטת נגדה, כולל תקיפות בסוריה נגד מאמץ ההתחמשות של חזבאללה.
המצב הפנימי הקשה בלבנון, כולל אבטלה משמעותית, ירידה בערך המטבע, הצניחה בתל"ג, התכווצות הכלכלה, האינפלציה הגואה והמרמור בקרב הציבור על השחיתות הפושה במוסדות המדינה ובקרב חזבאללה מובילים למחאה הולכת וגוברת נגד חזבאללה. מחאה זו הפכה לגלויה בשנים האחרונות, ולבנונים רבים כולל דמויות משמעותיות מעיזים להתבטא נגד הארגון בפומבי. הפיצוץ בנמל בירות, שהוביל להרס משמעותי בבירה ולהריגתם ופציעתם של לבנונים רבים פגע גם הוא בנכונות של לבנונים רבים לתת אמון בארגון הטרור. מתוקף אירועים אלה, נסראללה מעוניין לשקם את מעמדו כ"מגן לבנון" ולשקם את תדמית הארגון באמצעות הבלטת כוחו כ"מוביל ההתנגדות" מול ישראל.
הכתף הקרה של הדרג המדיני בארה"ב כלפי ישראל, לצד היחסים המצוינים ברמה הצבאית והמודיעינית, עשויה להתפרש כשעת כושר עבור איראן וחזבאללה. התבטאויות בכירים אמריקאים כמו נשיא ארה"ב ודוברים שונים כנגד מהלכי הממשלה, זהות בעלי התפקידים וההימנעות מהזמנת רה"מ לוושינגטון בשל חילוקי דעות ושיקולים נוספים, באו לצד קבלת פנים חמה לנשיא המדינה, לתמיכה במסגרת מבצע "בית וגן" ובהמשך התמיכה הצבאית והכלכלית בישראל.

אין בכל אלה כדי לקבוע שחלה שחיקה בעוצמה הצבאית של ישראל בעיני הארגון. חזבאללה מודע ליכולתה של ישראל להסב לו וללבנון נזק כבד, אך הוא סבור שעוצמתו שלו גברה במידה רבה הודות להתעצמותו בתחום הרקטות והטילים המדויקים, לניסיון שצבר במלחמה בסוריה, לשיפור יכולות ההגנה שלו ולהשקעה בהכשרת הכוחות המיוחדים שלו ("כוח רדואן"). תחושת המסוגלות מביאה עמה גם אתגר חדש. בעימות הבא עם ישראל יתקשה הארגון להציג כהישג את עצם שרידותו ויצטרך להוכיח כי הוא מגן לבנון ולא רק גורם היכול לגבות מחיר מהעורף הישראלי.

היערכות והתפתחויות

בתוך כך, גורמים צבאיים בכירים אמרו לחדשות וויינט שהחזבאללה "לקח את צעדיו הנועזים לשלב הבא ומחפש עוד ועוד הזדמנויות לעורר פרובוקציות נגד צה"ל בגבול". גם התרגיל הצבאי הגדול שערך צה"ל, "אגרוף מחץ", תרגל בין היתר תרחיש של הסלמה מול חזבאללה בשילוב עימות רב-חזיתי.

גם בדרג המדיני מעלים הילוך בבחינת המתרחש בחזית הצפון. ב-30/7/2023 התקיים דיון הערכת מצב בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, הרמטכ"ל רא"ל הלוי, ראש המוסד ברנע, ראש השב"כ בר, ראש המל"ל הנגבי, שרים בממשלה וגורמים במערכת הביטחונית. בישיבת הממשלה באותו יום שיגר נתניהו מסר לחזבאללה – "ביום מבחן הוא ימצא אותנו עומדים יחד כתף אל כתף. גם נסראללה יודע שלא כדאי להם להעמיד אותנו במבחן." שר הביטחון, גלנט, שיגר איום נוסף כלפי חזבאללה (13 אוגוסט) כשהזהיר שאם נארגון יפתח בעימות ישראל עלולה להחזיר את לבנון לתקופת האבן.

חזבאללה תרם את חלקו לפינג פונג האיומים. מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה התייחס בחריפות למצב ב-29 ביולי ושלח מסר לישראל: "לבנון היא מדינה מותקפת, וישראל עדיין כובשת חלקים ממנה. … ישראל כבשה מחדש חלק מרג'ר ובחוצפה מדברת על פרובוקציות. אני פונה לציונים ואומר – היזהרו מכל צעד טיפשי או החלטות כאלה ואחרות … ההתנגדות לא תקל ראש באחריות המוטלת עליה בתגובה ובשחרור אדמות, אנחנו מוכנים לכל אופציה ולא נשתוק מול כל מעשה טיפשי." בתגובה לאיומי גלנט הזהיר נצראללה (14 אוגוסט) כי אמנם יש ביכולתה של ישראל להחזיר את לבנון לתקופת האבן אבל חזבאללה מצדו יכול להסב נזק כבד לתשתיות של ישראל עד כי זו תחדל מלהתקיים.

הרמטכ"ל הרצי הלוי בעת סיור בגבול לבנון, כפי שנתפס בעדשת המצלמות של חזבאללה

התקופה הקרובה

ניתן לסכם את התגובה הישראלית הנוכחית כהכלה אסטרטגית, עם פעולות תגמול צבאיות טקטיות, תוך המשך המב"מ בסוריה, שהשגיו חלקיים. עם זאת, המשך מדיניות זו עלול להציב את ישראל כ"נגררת" לעימות בתזמון שלא נוח לה בשל השחיקה בהרתעה. גם ייזום מכה מקדימה, שישבור את המדיניות הישראלית של מניעת מלחמה, יציב את העורף הישראלי בפני מכת אש משמעותית שעלולה להסב נזק כבד, בנפש ובתשתיות, לצד הסיכון של מלחמה רב-חזיתית, כולל בחזית הפנים מול קבוצות מתוך ערביי ישראל.

כעת חזבאללה משמר את ה"חיכוך" מול ישראל לאורך הגבול, עם פוטנציאל לעימות בלתי מתוכנן בעקבות התגלגלות אירועים, או לעימות יזום מצד אחד הצדדים. נסראללה מנהל מערכה מתוחכמת ב"נשימה ארוכה" מול ישראל בתווך שמתחת לסף המלחמה, "הליכה על הסף" שעשויה להביא לו הישגים מישראל שיוכל להציג בזירה הפנימית. מחזות ההרס של מלחמת לבנון השנייה ב-2006 זכורים היטב לנסראללה, אך המצב הנוכחי מאפשר לו לתמרן בסמוך לסף העימות המלא תוך תקווה שיביך את ישראל או יחלץ ממנה הישגים הדומים להסכם הגז מ-2022. ימים יגידו אם נסראללה מוכן "ללכת עד הסוף" לימי קרב, או מתכנן להישאר בעצימות החיכוך הנמוך הנוכחית.

האוהלים שהקים החזבאללה, ומשמאלם פעיל חזבאללה לובש אפוד של ארגון "ירוק ללא גבולות" (חדשות כאן 11, ישראל. 24 ביוני, 2023)

המלצות לדרג המדיני בישראל

חזבאללה בוחן את התגובה הישראלית, ולא מגיב לצעדים ישראלים. על כן, יש להתנהל מול ארגון הטרור בשיקול דעת מתוך הבנה שתגובה חריפה ישראלית בזמן לא נוח עלולה לשחק לידיו של הארגון ולידיה של פטרונו איראן. בה בעת, מול מהלכים מתריסים נוספים יש לפעול בנחישות ובהקדם לסיכול ניסיונות פיגוע ופרובוקציות בשטח, כדי לחזק את ההרתעה בכלל, ומול איתגורים שהם בבחינת הליכה מתחת לסף הסיכון בהתלקחות נרחבת בפרט.
התביעות הטריטוריאליות של נסראללה אינן אלא תירוצים להמשך המאבק, ואין ליפול במלכודת של ויתורים בסוגיות מחלוקת ספציפיות שפתרונן יביא לרגיעה, כפי שסברו בישראל בטעות במסגרת החתימה על הסכם הגז ב-2022. ע'ג'ר, חוות שבעא ושבעת הכפרים אינן אלא עילות, ולחזבאללה אין שום תביעה ממשית בעניינן. זהו גם מסר שעל הקהילה הבינלאומית להבין.
יש להיערך לעימות מול חזבאללה, ואף למערכה רב-חזיתית במקרה שתפרוץ – הסלמה בחזית לבנון, יהודה ושומרון, עזה, הזירה הפנימית (דוגמת "שומר החומות"), מליציות בסוריה ואף מיליציות בעיראק ובתימן. במקרה של עימות יזום מצד חזבאללה, על צה"ל להיות מוכן לכל תרחיש, לתרגל מוכנות גבוהה ולשפר ככל הניתן את יכולות היירוט (הגנה אווירית). במקרה של מכה מקדימה יזומה מצד ישראל, על הדרג המדיני לבחון לעומק את מטרות הפעולה, היכולת לבצעה, ובמשמעויות ההחלטה, לצד משמעויות החלטה הפוכה שלא לבצע מכה מקדימה, כלומר עימות פוטנציאלי בעיתוי שאינו מתאים לישראל.
יש לקדם את המוכנות החברתית והלאומית למלחמה, על כל מרכיביה, כולל הידרשות למשבר הפנימי, תופעת הסרבנות, שמירה על כשירות צה"ל והקמת משמר לאומי להתמודדות עם התפרצות בזירה הפנימית מצד גורמים במגזר הערבי.
היתרון שבמכת מנע הוא אלמנט ההפתעה, בזמן שנוח לישראל, לעומת תרחיש הפתעה נוסח יום כיפור. החיסרון הוא ייזום מלחמה שאין יודעים כיצד תסתיים ולאילו תרחישים תידרדר, כמו מלחמה רב-זירתית, הרוגים רבים בעורף או פגיעה בנכסים אסטרטגיים. שאלות רלוונטיות לנושא הן "מה המרחק בין סבבי הלחימה כך שישראל מסוגלת לשלוט בבניין הכח של האויב?" ו"מהי משוואת התועלת-הפסד (trade-off) במבצע כזה – המחיר והיתרון ששווה בגינם לצאת למבצע לנטרול בניין כח?".

פעילי חזבאללה מורחקים מהאזור תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות בידי צה"ל, בעת שניסו לחבל בגדר הגבול (ה-12 ביולי) | מקור: דובר צה"ל

נספחים

אירועי יולי-אוגוסט 2023 – העזה גוברת מצד חזבאללה

ההתפתחויות בחודש יולי 2023 מעידות על העזה גוברת של חזבאללה הבוחנת את התגובה הישראלית, ועלולה לגרור את הצדדים לעימות בלתי מתוכנן:

ב-12 ביולי, שלושה פעילי חזבאללה ניסו לחבל בגדר המערכת והורחקו על-ידי צה"ל תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות. שר הביטחון גלנט אישר שמדובר בפעילי חזבאללה. התקשורת הלבנונית דיווחה על שלושה פצועים בתקרית.
ב-14 ביולי, נעקרו ממקומם מצלמות האבטחה של צה"ל שהיו מותקנות על גדר הגבול. החזבאללה פרסם סרטון ובו נראים שלושה מפעיליו מטפסים על הגדר ומניפים את דגל הארגון.
ב-14 וב-16 ביולי, ניגשו תושבים לבנונים לגדר הגבול באזור מטולה ויידו אבנים על חיילי צה"ל. החיילים השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות וירו יריות אזהרה באוויר (אל-מנאר, ה-16 ביולי, 2023).
ב-15 ביולי, 18 אזרחים לבנונים, בהם חבר פרלמנט לבנוני, חצו את הקו הכחול לתוך שטחה של ישראל במהלך ביקור מצולם באזור הר דוב. חיילי צה"ל הורו להם להתרחק מהאזור.
החזבאללה הפיק סרטון של פעיליו בתרגיל צבאי המדמה השתלטות על מוצב ישראלי.
ב-17 ביולי, יחידת התעמולה הקרבית של החזבאללה פרסמה סרטון על כוח רדוואן, יחידת העילית של הארגון, בעת תרגיל המדמה השתלטות על מוצב ישראלי. בסרטון מתחיל התרגיל ב"ריכוך" המוצב בירי טילי נ"ט ופצצות מרגמה. לאחר מכן, עשרות פעילי חזבאללה רכובים על אופנועים וטרקטורונים פותחים בהתקפה. לאחר "השלמתה המוצלחת" של ההשתלטות, נתלה דגל הארגון מעל המוצב (אל-מנאר).
ב-20 ביולי, פרסם כלי תקשורת המזוהה עם החזבאללה סרטון ובו נראה הרמטכ"ל וגורמים בכירים נוספים בביקור בגבול הצפון. בנוסף הופצו תמונות של קציני צה"ל בכירים שצולמו מבעד לכוונת טלסקופית של רובה.
באפריל הקים חזבאללה שני אוהלים בשטח ישראל בסמוך לגדר הגבול באזור הר דב, או "חוות שבעא", השייך, לטענת החזבאללה, לשטח לבנון. האוהלים הוקמו מעבר לקו הכחול, שבו החזבאללה לא מכיר כגבול בין-לאומי בטענה כי זהו סימון קו הנסיגה מטעם "צבא הכיבוש". ביוני, פורק אחד האוהלים. על פי התקשורת הלבנונית, הצעד הבא עשוי להיות הקמתם של אוהלי חזבאללה נוספים.
חזבאללה ממסגר את הפעולה ככזו שנועדה להגן על הכפר ע'ג'ר, שלטענת הארגון נמצא תחת כיבוש. נסראללה איים כי אם תפרק ישראל את האוהל, ייתכן ויהיה זה מהלך שבו ישתמש נסראללה להצדיק מתקפת-נגד גדולה יותר.
האו"ם וארה"ב מעורבים בתיווך שיחות בין ישראל לחזבאללה. אחת מההצעות על השולחן היא עצירת בניית מכשול קרקעי שישראל מקימה לאורך הגבול עם לבנון בתמורה לפירוק המאהל של החזבאללה. עם זאת, דינמיקה שבה ישראל מסכנת את צרכי הביטחון הקריטיים שלה בשל דרישת ארגון טרור המציב דרישותיו עם "אקדח על השולחן", מנוגדת למדיניות ההרתעה של ישראל ועלולה לפגוע משמעותית במשוואת ההרתעה של ישראל מול החזבאללה בעתיד.

ההתחממות בחודש יולי באה על רקע הסלמת מרץ ותקופת הרמדאן ופסח, שבה נבחנו כלל שכבות ההגנה של יש ראל, איכותן ומוכנותה לתגוב ה:

מערכות הגנה אווירית והגנה מפני טילים: ב-6 באפריל נורו 34 פצצות מרגמה מלבנון לעבר ישראל, ופצעו 2 אזרחים. המודיעין מעריך כי שלוחת דרום לבנון של חמאס אחראית למתקפה, המופעלת על ידי כוח קודס האיראני בהסכמת חזבאללה. במקביל, 44 רקטות נורו מעזה על ידי חמאס. יומיים לאחר מכן נורו שלוש רקטות מסוריה. באופן גלוי, ישראל הגיבה נקודתית וטקטית, ובאופן סמוי נרמז לפעולות משלימות אחרות כמו פעולות שנרמזו על ידי ראש הממשלה נתניהו "בסביבת נסראללה".
הגנת גבול: חודש קודם לכן, באירוע מגידו (13 במרץ), מחבל חצה את הגבול מלבנון וחדר יותר מ-70 ק"מ לתוך ישראל. הוא הפעיל מטען חבלה שפצע קשה אזרח ישראלי, בעודו נושא חגורת נפץ, בכוונה לבצע פיגוע גדול. בסופו של דבר הוא נוטרל על ידי צה"ל. קבוצה שמכנה עצמה "כוח הגליל של זאבים בודדים" קיבלה אחריות לפיגוע בטלגרם. בבירור, התקיפה בוצעה באישור ובידיעתו המלאה של חזבאללה, שהוא בפועל הריבון בדרום לבנון. הפעם האחרונה בה התרחש פיגוע דומה הייתה ב-2002. האירוע חסר תקדים בהעזתו, שכן על פי ה-Atlantic Council, משנת 2006 ועד 2020 חזבאללה היה מעורב ב-10 תקריות על הגבול כנגד חיילי צה"ל, וכולן כתגובה לצעדים שלטענתו ישראל עשתה. פעולת מגידו מהווה קו אדום חדש של העזה מצד נסראללה ובחינת התגובה הישראלית באופן שמסכן הידרדרות למלחמה בהינתן תוצאות חמורות יותר לפיגוע.
במהלך ימי הרמדאן ופסח התערערה היציבות במספר חזיתות במקביל:
- ערעור היציבות בירושלים על ידי חמאס, כולל התפרעויות על הר הבית;
- תדלוק השטח ביהודה ושומרון כולל אלפי פיגועים במחצית הראשונה של 2023 של ירי, יידוי אבנים, בקבוקי תבערה והשלכת מטענים, וסיכול של כ-400 פיגועים משמעותיים על ידי השב"כ;
- הפרות סדר בעצימות נמוכה בערים ערביות כמו נצרת, עראבה, סחנין, אום אל פאחם ובאקה אל-גרבייה, במקביל למתיחות בירושלים ולמטחי הרקטות מהגבולות;
- ומתקפות סייבר מצד קבוצות איראניות וסודניות שתקפו אתרים השייכים לאוניברסיטאות הגדולות בישראל, דואר ישראל, חברות סלולר וחברת החשמל;
פרובוקציות גוברות לאורך גבול הצפון במרץ 2023, כמו הזרמת מי שופכין אל שטח ישראלי, ניסיון לסנוור נהגים ישראלים עם לייזר, פיצוצים עזים מהצד הלבנוני של הגבול על מנת להגביר את החרדה בקרב תושבי בצפון, וכניסות תכופות מעבר לגבול על מנת לבחון את אכיפת "הקו הכחול" על ידי ישראל. ב-5 וב-7 במרץ התרחשו תקריות חמורות יותר סביב בניין המכשול הקרקעי, כמו עימות פיזי בין חייל לבנוני לחייל צה"ל שהודהד בתקשורת הלבנונית, ואזרח לבנוני שגנב נשק מחייל צה"ל.

בנוסף, במהלך החודשים האחרונים חזבאללה העלה מדרגה בתרגילים צבאיים שערך. באפריל ובמאי ערך תרגילים צבאיים בסמוך לגבול, אליהם הוזמנו כלי תקשורת זרים ומקומיים והיו מבוססי התקפה ולא הגנה. בין היתר דימו חטיפת חיילים וכיבוש יישובים ואיזורים בישראל, לקיחת בני ערובה ישראלים, מתקפת מל"טים, ירי רקטות וירי צלפים, והיה שימוש באש חיה. במקביל, קיים צה"ל תרגיל צבאי רחב-היקף בשם "אגרוף המחץ", שנועד לדמות מלחמה רב-מערכתית.

מאידך, ייתכן שדווקא האירועים במהלך חודש יולי מצביעים על דעיכה מצד הארגון בעצימות האירועים ובאופיים – לכיוון פרובוקציות לאורך הגבול, ולא לכיוון של פיגוע איכותי כמו הפיגוע במגידו, או אירוע חריג כמו אור ירוק לחמאס דרום לבנון לשגר 34 רקטות.

בניין הכוח של חזבאללה

בניין הכוח המשמעותי של החזבאללה הוא האיום האסטרטגי השני בגודלו למדינת ישראל. בעוד תכנית הגרעין של איראן נחשבת כאיום האסטרטגי-בטחוני הגדול ביותר על ישראל, הרי שארגון הטרור חזבאללה, הפועל בלבנון בתמיכת איראן, מהווה האיום השני בחומרתו.

יכולות רקטיות: על פי הערכות, חזבאללה מחזיק כיום כ-150,000 רקטות, טילים ומל"טים תוקפים – מיעוטם טילים מונחים מדויקים, המסוגלים לפגוע במטרות ברמות דיוק של מטרים בודדים. חזבאללה מצויד גם בטילי חוף ים ובטילי קרקע אוויר.
מימון: חזבאללה הוא ארגון הטרור העשיר בעולם, עם תקציב שנתי של כמיליארד דולר.
יכולות תקיפה קרקעיות:
- כבר זמן מה שחזבאללה מקדיש מאמצים ניכרים לערעור הדינמיקה מול ישראל על גדר הגבול עם לבנון, תוך הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701. כצעד ראשון, ממקם חזבאללה אסטרטגית חטיבות לוחמים בתוך מתחמים מבוצרים לאורך אזור הגבול. במתחמים אלו מוחזקים מגוון אמצעי לחימה מוסווים, ובכללם משגרי נ"ט, רקטות, רובי צלפים, חומרי נפץ וציוד לחימה נוסף. הציוד הזה מאובטח ומאוחסן במתקנים תת-קרקעיים והם ביטוי לבניין הכח המשמעותי של הארגון.
- חזבאללה מכשיר ומפעיל יחידת עילית קרקעית בשם "כח רדוואן". יחידות אלו מיועדות לחדירה לתחומי ישראל ואף להשתלטות על יישובים בצפון ("כיבוש הגליל"). הכח פרוש על שטחים נרחבים בדרום לבנון באופן שמבטל את הסימנים המעידים לפלישה קרקעית אפשרית ומציב מספר רב של לוחמים במוכנות גבוהה לפעולה מיידית. לוחמי "כח רדוואן", שמוערכים במספר אלפים, צברו יכולות צבאיות בלתי מבוטלות במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, שבה לקחו חלק משמעותי בסיוע למשטר אסד כחלק משייכות חזבאללה לציר האיראני.
- בשנתיים האחרונות, חזבאללה הגביר את נוכחותו הצבאית הקרקעית באיזור הגבול. אחד הפרויקטים שלו הוא יצירת ארגון סביבתי לבנוני מפוברק ששמו "ירוקים ללא גבול" ("Green Without Borders") שכביכול עוסק ביערנות, אך למעשה מאפשר בכך לפעילי חזבאללה להתקרב לגבול במסווה של פעילות אזרחית לצורך איסוף מודיעין והתגרות בחיילי צה"ל. אותם "פעילים סביבתיים" הם למעשה חלק מ"כח רדוואן". במסגרת הפעילות של "ירוקים ללא גבול", חזבאללה הקים 20 מוצבי תצפית לאורך הגבול במסווה אזרחי מפוברק, מהר דב ועד ראש הנקרה. הקמת הארגון ב-2017 מהווה הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701.
- זהו חלק מתהליך העלאת רף גובר שמתחיל בצעקות, קללות, יריקות ופגיעה בגדר, וממשיך למצב היום, שבו חזבאללה לא מתיר לצבא לבנון ולכוחות יוניפי"ל של האו"ם להיכנס לאיזור לצורך פיקוח. חזבאללה אף אינו מסתיר יותר את נוכחותו הצבאית לאורך הגבול ופעיליו מתהלכים גם במדים צבאיים.
- התכנית המבצעית לכיבוש הגליל גובשה לראשונה על ידי חזבאללה ב-2011 אך מאז עסקה רק בבניין כח בגבול ישראל, כיוון שהחלק הארי של כוח האדם הושקע בסיוע למשטר אסד במלחמת האזרחים בסוריה. כעת, כאשר אסד השיב את שליטתו ברוב המדינה ושב לחיק הליגה הערבית, מעמדו האיזורי מתחזק – מה שעלול להגביר את הסיכוי לעימות.

"נסראללה מזהיר את ישראל מפני פעולות טיפשיות," מתוך רשת חזבאללה אלמנאר באנגלית, 31/7/2023 https://english.almanar.com.lb/1878703

הפוסט חזבאללה: על סף פיצוץ? הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני לישראל #7 יולי 2023: האם חזבאללה מתכנן עימות?

Thu, 03 Aug 2023 18:55:45 +0000

הדילמה האסטרטגית של ישראל מול החזבאללה | המבצע בג'נין הוכתר בהצלחה | קרע פנימי מאיים על מוכנות צה"ל; איראן עוקבת בדריכות אחר מהלך האירועים

מזכ"ל החזבאללה, חסן נסראללה, בנאומו

החזית הצפונית – תעוזה גוברת מצד החזבאללה מעמידה למבחן את תגובת ישראל

במהלך השנה החולפת – וביתר שאת בחודשים האחרונים – בניין הכח המשמעותי של החזבאללה מלווה בצעדים נועזים יותר ויותר מצד הארגון, במטרה לקדם את מה שהוא מגדיר כאינטרסים של לבנון, וזאת על רקע רתיעתה של ישראל מליזום עימות צבאי עם החזבאללה. הארגון ממשיך להעמיד למבחן את תגובתה של ישראל, את איכות מערכות ההגנה שלה ואת מוכנותה למלחמה. במהלך חודש יולי, גברו הסיכויים לעימות צבאי – אם כי מוגבל בהיקפו – בין ישראל לחזבאללה לאור מספר עימותים באזור הגבול, לצד נאומיו עתירי האיומים של מזכ"ל החזבאללה חסן נסראללה, דרישותיו המחודשות לתיקוני גבול, ופרשנותו לקרע הפנימי בחברה הישראלית.
נסראללה מזהה הזדמנות להעמיד את ישראל למבחן ולחזק את מעמדו בלבנון. זאת בתקופה של הידרדרות כלכלית בלבנון וירידה הדרגתית בפופולאריות של החזבאללה על רקע הקרע החברתי העמוק בלבנון, שאת האשמה לו תולים בעיקר בארגון.
גורמים רשמיים בכירים בישראל מסרו בלעדית לארגון הביטחוניסטים כי "ייתכן שנסראללה מתכנן פעולה נוספת בישראל. הפעולה הבאה לא תחשב על ידינו כפעולת 'מגידו 2.0' [שבו הפעיל פעיל חזבאללה מטען צד ופצע ישראלי אחד] אלא כ'מלחמת לבנון השלישית'". הגורם מוסיף כי "נסראללה מאמין בכל ליבו ובכל מאודו בכך שישראל היא 'קורי עכביש', כפי שאמר בנאומו המפורסם ב-2006, ולפיכך הוא מהמר על חולשתה ועל היעדר התגובה הישראלית".
גורמים צבאיים בכירים אמרו לחדשות וויינט שהחזבאללה "לקח את צעדיו הנועזים לשלב הבא ומחפש עוד ועוד הזדמנויות לעורר פרובוקציות נגד צה"ל בגבול".
מוכנותה של ישראל למלחמה נותרה ללא שינוי. עם זאת, מספר שינויים שאירעו במהלך יולי מצביעים על כוונה אפשרית של החזבאללה ליזום התקפה נגד ישראל בטווח הקרוב עד בינוני:
- ב-12 ביולי, שלושה פעילי חזבאללה ניסו לחבל בגדר המערכת והורחקו על-ידי צה"ל תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות. שר הביטחון גלנט אישר שמדובר בפעילי חזבאללה. התקשורת הלבנונית מדווחת על שלושה פצועים בתקרית.
- ב-14 ביולי, נעקרו ממקומם מצלמות האבטחה של צה"ל שהיו מותקנות על גדר הגבול. החזבאללה פרסם סרטון ובו נראים שלושה מפעיליו מטפסים על הגדר ומניפים את דגל הארגון.
- ב-14 וב-16 ביולי, ניגשו תושבים לבנונים לגדר הגבול באזור מטולה ויידו אבנים על חיילי צה"ל. החיילים השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות וירו יריות אזהרה באוויר (אל-מנאר, ה-16 ביולי, 2023).
- ב-15 ביולי, 18 אזרחים לבנונים, בהם חבר פרלמנט לבנוני, חצו את הקו הכחול לתוך שטחה של ישראל במהלך ביקור מצולם באזור הר דב. חיילי צה"ל הורו להם להתרחק מהאזור.
- החזבאללה הפיק סרטון של פעיליו בתרגיל צבאי המדמה השתלטות על מוצב ישראלי.
- ב-17 ביולי, יחידת התעמולה הקרבית של החזבאללה פרסמה סרטון על כוח אל-רדוואן, יחידת העילית של הארגון, בעת תרגיל המדמה השתלטות על מוצב ישראלי. בסרטון מתחיל התרגיל ב"ריכוך" המוצב בירי טילי נ"ט ופצצות מרגמה. לאחר מכן, עשרות פעילי חזבאללה רכובים על אופנועים וטרקטורונים פותחים בהתקפה. לאחר "השלמתה המוצלחת" של ההשתלטות, נתלה דגל הארגון מעל המוצב (אל-מנאר).
- ב-20 ביולי, פרסם כלי תקשורת המזוהה עם החזבאללה סרטון ובו נראה הרמטכ"ל וגורמים בכירים נוספים בביקור בגבול הצפון. בנוסף הופצו תמונות של קציני צה"ל בכירים שצולמו מבעד לכוונת טלסקופית של רובה.
- באפריל הקים החזבאללה שני אוהלים בשטח ישראל בסמוך לגדר הגבול באזור הר דב, או "חוות שבעא", השייך, לטענת החזבאללה, לשטח לבנון. האוהלים הוקמו מעבר לקו הכחול, שבו החזבאללה לא מכיר כגבול בינלאומי בטענה כי זהו סימון קו הנסיגה מטעם "צבא הכיבוש". ביוני, פורק אחד האוהלים. על פי התקשורת הלבנונית, הצעד הבא עשוי להיות הקמתם של אוהלי חזבאללה נוספים.
  - חזבאללה מציג את הפעולה ככזו שנועדה להגן על הכפר רג'ר, שלטענת הארגון נמצא תחת כיבוש. נסראללה איים כי אם תפרק ישראל את האוהל, ייתכן ויהיה זה מהלך שבו ישתמש נסראללה להצדיק מתקפת-נגד גדולה יותר.
  - האו"ם וארה"ב מעורבים בתיווך שיחות בין ישראל לחזבאללה. אחת מההצעות על השולחן היא עצירת בניית מכשול קרקעי שישראל מקימה לאורך הגבול עם לבנון בתמורה לפירוק המאהל של החזבאללה. עם זאת, דינמיקה שבה ישראל מסכנת את צרכי הביטחון הקריטיים שלה בשל דרישת ארגון טרור המציב "אקדח על השולחן", מנוגדת למדיניות ההרתעה של ישראל ועלולה לפגוע משמעותית במשוואת ההרתעה של ישראל מול החזבאללה בעתיד.
- נאומים מתוקשרים מאז ומעולם היו אמצעי אופייני לנסראללה להפצת מסריו ולהצבת עצמו כדובר ונציג האידיאולוגיה השיעית בלבנון. הוא עשה שימוש באמצעי זה פעמים רבות כשביקש לאיים על ישראל שלא תפיק גז ממצבורי הגז שבשטחה, והתרברב ביכולות שיגור הטילים של החזבאללה בניסיון להחדיר פחד באוכלוסייתה של ישראל.
  - ב-12 ביולי, נשא נסראללה נאום ובו התייחס לעניין האוהלים, ואיים על ישראל בל תפרק אותם. "ישראל אינה נוקטת פעולה שכן היא יודעת שלא תוכל לעשות כך ללא תגובה, ואנשינו יודעים מה לעשות במקרה וכן תפעל".
  - ב-24 ביולי, עם אישורו של חוק בידי הכנסת כחלק מהרפורמה המשפטית ופרוץ המחאות ברחובות, אמר נסראללה: "היום, במיוחד, הוא היום הגרוע ביותר בתולדותיה של הישות [הציונית], כפי שכמה מאנשיה בעצמם אומרים. והוא מה שמציב אותה על מסלול לקריסה, התפוררות והיעלמות, בעזרת אללה." בדרשה לציון צום העשוראא, אמר נסראללה: "ישראל נחשבה פעם לכוח אזורי בלתי מנוצח, ומדינות האזור השלימו עם האיום שלה כעובדה מוגמרת…האמון, המודעות והביטחון העצמי של הישות הציונית הידרדרו לתוך המשבר שהיא חווה כיום".

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בעת סיור בגבול לבנון, כפי שנתפס בעדשת המצלמות של החזבאללה

בניין הכח המשמעותי של החזבאללה הוא האיום האסטרטגי השני בגודלו למדינת ישראל

היכן שתוכנית הגרעין של איראן נחשבת מצד ישראל כאיום האסטרטגי-בטחוני הגדול ביותר על המדינה, הרי שארגון הטרור החזבאללה, הפועל בלבנון בתמיכת איראן, ניצב כאיום השני בחומרתו על ישראל.

יכולות רקטיות: על פי הערכות, בידי החזבאללה כיום יש 150,000 רקטות, טילים ומל"טים תוקפים – חלקם טילים מונחים מדויקים, המסוגלים לפגוע במטרות ברמות דיוק של מספר מטרים בלבד.
מימון: זהו גם הארגון העשיר ביותר בעולם, עם תקציב שנתי של כמיליארד דולר.
יכולות תקיפה קרקעיות:
- כבר זמן מה שהחזבאללה מקדיש מאמצים ניכרים לערעור הדינמיקה מול ישראל על גדר הגבול עם לבנון, תוך הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701. כצעד ראשון, ממקם הארגון הקיצוני באופן אסטרטגי חטיבות לוחמים בתוך מתחמים מבוצרים לאורך אזור הגבול. במתחמים אלו מוחזקים מגוון אמצעי לחימה מוסווים, ובכללם משגרי נ"ט, רקטות, רובי צלפים, חומרי נפץ וציוד לחימה נוסף. הציוד הזה מאובטח ומאוחסן במתקנים תת-קרקעיים והם ביטוי לבניין הכח המשמעותי מצד החזבאללה.
- בנוסף, במסגרת בניין הכח היבשתי, שילב החזבאללה רבים מפעיליו ביחידת עילית קרקעית בשם "כח רדוואן". מספר גדול של יחידות אלו נולדו בתוך השטחים העירוניים היושבים באזורי דרום לבנון, והמשתרעים מקו הגבול עד ללב המדינה. יחידות אלו מיועדות לחדירה לתחומי ישראל ואף להשתלטות על ערים בצפונה של המדינה. יחידות כוח רדוואן צברו יכולות צבאיות בלתי מבוטלות במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, שבה לקחו חלק משמעותי בסיוע למשטר אסאד, בשליחות איראן והחזבאללה.

מימין: שלושה פעילים לבנונים על מגדל התקשורת של צה"ל. משמאל: כתב אלמנאר, המזוהה עם חזבאללה, אוחז באחת המצלמות (מתוך חשבון הטוויטר @alishoeib1970 , 14/7/2023

יחידת התעמולה הקרבית של חזבאללה פרסמה סרטון בו נראה כוח אל-רדוואן, יחידת העילית של הארגון, בעת תרגיל השתלטות על מוצב ישראלי (17 ביולי)

מבצע "בית וגן" בג'נין

בין 3-5 ביולי, יזם צה"ל פעילות לסיכול טרור במחנה הפליטים בג'נין, שנועדה לחסל תשתיות ויכולות טרור ולמעצר מבוקשים. בין השאר, איתר והרס צה"ל מטענים מאולתרים והחרים ציוד צבאי בהיקפים גדולים. כמו כן, פעילי טרור נוטרלו או נעצרו. גורמים רבים במערכת הביטחון השמיעו את הצורך בפעולה זו, על מנת לנטרל את "חממת הטרור" באזור, המהווה איום מתמשך הן על חיילי צה"ל והן על אזרחי מדינת ישראל. זאת בניגוד לפעילות סיכול פרטנית שוטפת, שנועדה למעצר או לנטרול מחבלים ספציפיים על סמך מידע מודיעיני מדויק שמספקים לצה"ל חיל המודיעין והשב"כ.
המבצע הושלם בתוך יומיים בלבד של לוחמה רחבת היקף אך ממוקדת בתוככי מחנה הפליטים ג'נין. בפעילות נהרג לוחם צה"ל, דוד יהודה-יצחק וכן 12 מחבלים פלסטינים. המבצע שילב סיכולים אוויריים ממוקדים ופעילות של כוחות חי"ר וכוחות מיוחדים.
יכולות מודיעיניות מפותחות ביחד עם יכולות כוחות צה"ל אפשרו את השלמת המבצע בלב ליבה של אוכלוסייתו הצפופה ביותר של מחנה הפליטים עם אפס הרוגים בקרב האזרחים הבלתי מעורבים. כ-120 מחבלים ופעילים פלסטינים נפצעו וכ-30 נעצרו לחקירה נוספת.
במהלך המבצע, איתרו והשמידו כוחות צה"ל כ-1,000 מטעני חבלה מאולתרים, פצצות מרגמה, ציוד תקשורת, רובים ותחמושת, ופגעו בעשרות מעבדות לייצור נשקים ובפירי מנהרות. כמו כן, אותרו כ-14 בתי מחבלים וכן מספר חמ"לים. בנוסף לממצאים אלו, החרים צה"ל סכום גדול של כסף בהיקף מאות אלפי שקלים, שהיו מיועדים למימון פעילות טרור.
התחמושת והציוד שהוחרמו היו משמשים לפגיעה באזרחים ובחיילים ישראליים, כפי שיעידו אינספור הפיגועים מצד מחבלים פלסטינים, שהובילו למבצע זה.
עצם המבצע הדגיש ביתר שאת את השימוש שעושים ארגוני הטרור בסביבה אזרחית ובאזרחים כמגינים אנושיים כאמצעי למימוש פעילות טרור. דוגמא לכך הינם שני פירי המנהרה שנמצאו בתוך מסגד, וכן מרכז המפגש של פעילי ג'יהאד שהיה ממוקם בסמוך לבית ספר של אונר"א בלב אוכלוסייה אזרחית, שהופגז בתקיפה האווירית המקדימה שהחלה את המבצע.

פירים ששימשו להסתרת תחמושת בתוך מסגד בג'נין. בהצהרתו אמר דובר צה"ל כי "מקומות קדושים, כמו מסגד אל נאסר, לא אמורים לשמש מסתור לטרור. ערמות של אמל"ח המוסתרות בהם, ושני פירים תת-קרקעיים שבהם מאוחסנים מתקני נפץ – זוהי רק דוגמא אחת לאופן שבו המחבלים מנצלים לרעה את תושבי ג'נין".

חיילי צה"ל בג'נין מחרימים אמל"ח | מקור: דובר צה"ל

ביקורת מצד הקהילה הבינלאומית וזהותם של הפלסטינים ההרוגים

בתגובה למבצע, קולות מקרב הקהילה הבינלאומית גינו את ישראל על פעולותיה בג'נין, לעיתים ללא ההקשר הרלוונטי כגון יכולות הטרור שהפכו מזה כבר לאיום מתמשך וקטלני על אזרחיה וחייליה של ישראל, או משנה הזהירות שבה נקט צה"ל על מנת להימנע מפגיעה באזרחים.
הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, וולקר טורק, התייחס ל"הריגות" ללא ההקשר הרלוונטי של טרור, והדגיש כי ישראל מחויבת "להבטיח גישה מיידית לטיפול רפואי לכל אלו שנפגעו במהלך האלימות", מבלי להתייחס לפעילותו של צה"ל. לרוב אפשר צה"ל מעבר של אזרחים ואף פינה בעצמו אזרחים פצועים לבית החולים רמב"ם בחיפה. ואולם, נציג האו"ם אמר כי "ההרג, הפציעה וההרס של רכוש צריכים להיפסק", והוסיף כי היקף המבצע של ישראל "העלה רשימה של סוגיות חמורות" בנוגע לקיום סטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם. בדבריו של טורק הייתה האשמה מרומזת, כשהעלה את האפשרות שכמה ממקרי המוות "יכולים אף להסתכם בהרג בכוונה תחילה". הוא קרא לישראל "להמעיט עד כמה שאפשר, בשימוש בכוח, ובעיקר כוח קטלני". מזכ"ל האום גוטרש האשים את ישראל בשימוש ב"כוח מופרז".
נציג האו"ם לשטחים הפלסטינים, סוון וון בורגסדורף אמר כי הוא "מודאג לגבי הפריסה של אמל"ח ומערכות לחימה, המעלה שאלות בנוגע למידתיות הפעילות הצבאית במהלך המבצע".
הבית הלבן אמר בהודעה רשמית כי ארצות הברית תומכת "בביטחונה של ישראל ובזכותה להגן על אנשיה מפני החמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור אחרים".
כמה מאמצעי התקשורת אף האשימו את ישראל ב"הרג ילדים", לאור העובדה כי כמה מהפעילים הפלסטינים שנהרגו במהלך המבצע לאחר שירו אל עבר חיילי צה"ל היו צעירים בגילאי 16-18.
מאז נחשפה זהותם של הפלסטינים ההרוגים. מניתוח שמות ההרוגים שנערך בידי המרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, עולה כי כל 12 ההרוגים הפלסטינים השתייכו לארגוני טרור, ואף לא אחד מההרוגים היה אזרח: 4 מתוכם היו שייכים לג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני; 3 מתוכם היו שייכים לגדודי חללי אל-אקצא; 2 היו שייכים לפת"ח; אחד לחמאס; אחד היה שייך הן לפת"ח והן לג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ואילו שני הפעילים האחרונים היו ללא השתייכות ארגונית ספציפית.
מבין הקטינים שנהרגו בעת המבצע, בגילאי 16-17 – שניים השתייכו לג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ואחד לחמאס, כפי שנטען על-ידי סוכנויותיהם הרשמיות של הארגונים. על אף שהם נחשבים לקטינים על פי הגדרת האו"ם, פעילים אלו היו בוגרים דיים כדי לרכוש מיומנויות שימוש בנשק, להפוך לפעילים בארגונים המוכרים בקהילה הבינלאומית כארגוני טרור, ולסכן את חייהם של חיילי צה"ל בירי אש חיה לעברם. הדבר צריך להעלות שאלות חמורות לגבי האופן שבו הקהילה הבינלאומית מתייחסת לעניין גיוס הקטינים ללוחמה בשטח בקרב ארגוני הטרור.
להלן שמות ההרוגים הפלסטינים, נסיבות מותם והשתייכותם הארגונית:

- סמיח פראס אבו אלופא : בן 20, פעיל גדודי חללי אל-אקצא, כפי שטען הפת"ח

- אוס האני חנון: בן 19, פעיל הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כפי שנטען באתר הארגון

- חסאם מחמד אבו ד’יבה: בן 18, פעיל פת"ח והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כפי שנטען בשידורי הטלוויזיה ואתר הארגונים
- נור אלדין חסאם מרשוד: בן 16, פעיל הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כפי שמופיע באתר הארגון

- מחמד מהנד שאמי טורקמן: בן 23, פעיל גדודי חללי אל-אקצא, על פי ערוץ הטלגרם של הארגון ועמוד הפייסבוק של טורקמן

- אחמד מחמד עאמר: בן 21, פעיל גדודי חללי אל-אקצא על פי ערוץ הטלגרם של הארגון ועמוד הפייסבוק של עמאר

מג’די יונס ערעראוי : בן 17, פעיל הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, על פי אתר הארגון

עלי האני אלע’ול: בן 17, פעיל גדודי אלקסאם של החמאס, על פי הודעת הארגון

מצטפא עמאד קאסם, בן 16. לא ידוע על שיוך ארגוני אולם, בדף הפייסבוק שלו תמונת הנושא היא השהאדה (מות קדושים)

- עדי אבראהים ח’מאיסה: בן 22, מהפת"ח

עבד אלרחמן חסן חרדאן צעאבנה: בן 22 מהג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני על פי ערוץ הטלגרם של הארגון
ג’ואד מג’אהד נעיראת, בן 22, ללא השתייכות ארגונית ידועה

מסקנות

המבצע הוכיח את יכולתה של ישראל לטפל בקיני הטרור בעומק שטחי הרשות הפלסטינית והמחיש עד כמה התרחבו והעמיקו קינים אלה בשל התמיכה האיראנית וההסתה המתמשכת מצד גורמי הטרור ומצד הרשות הפלסטינית עצמה, הממשיכה לשלם משכורות מפתות למחבלים. רעיון העוועים שהובילה מערכת הביטחון ושקנה לו שביתה הן בדרג המדיני בישראל והן אצל האמריקנים, ולפיו הרשות תיקח על עצמה את האחריות לטפל בבעיה, התנפץ מזמן ועתה נאלצת ישראל לטפל בהשלכות ו"לנקות אחרי" הרשות הפלסטינית.
גם אחרי המבצע אין לרשות רצון או יכולת למנוע את התפתחותם המחודשת של מוקדי טרור במחנה, והיא עסוקה בהצהרות על התנערות מהתיאום הביטחוני – החיוני בעיקר עבורה – ובהתקפות מתלהמות על ישראל בניסיון נואש לשקם את מעמדה. למרות זאת, נשמעים שוב הקולות בישראל הקוראים לחזק את הרשות, תוך התעלמות מהמציאות הבעייתית המשתנה.
המסקנות המתבקשות עבור ישראל הן שכל עוד יימשך הטרור, יידרש צה"ל לעוד מבצעים אינטנסיביים ועתירי סיכון כמו זה, שבו הביא לידי ביטוי את מיטב יכולותיו, תוך שילוב בין יחידות עילית והפעלת כוח אווירי מדויק. גם כך, ולמרות המאמץ להבטיח את ביטחון הכוחות, עלולים מבצעים כאלה להיות כרוכים במחיר כואב ואין בהם כדי להבטיח את מיגור הטרור לאורך זמן, אלא אם כן הם יהיו חלק ממדיניות רחבה יותר שתכלול גם נוכחות מוגברת של צה"ל בצירים והצבת מחסומים, פיקוח קפדני יותר על כניסת פלסטינים לישראל כדי להקשות על ביצוע פיגועים בתחומי הקו הירוק, והמרצת האוכלוסייה הפלסטינית לרסן את פעילי הטרור.

הימים שאחרי המבצע

תרומות: לאחר המבצע, התחייבה אלג'יריה בהצהרה רשמית להעביר 30 מיליון דולר למחנה הפליטים ג'נין, ואילו איחוד האמירויות הודיע כי הוא מוכן להעביר למחנה 15 מיליון דולר. אולם, תושבי המחנה הביעו את ספקותיהם לגבי האפשרות שהכספים אכן יועברו למחנה. לטענתם ישמש הכסף כפי הנראה לתשלום משכורות ברשות הפלסטינית במקום לשמש את מחנה הפליטים.
הרשות הפלסטינית: נציגי ה"משמר הישן" של הרשות והפת"ח גורשו בבושת פנים ממחנה הפליטים כשניסו להשתתף בלוויות של המחבלים ההרוגים לאחר יציאת צה"ל מג'נין. בתגובה לכך הגיע יו"ר הרשות אבו מאזן לביקור בג'נין ונוכחותם של כוחות הביטחון הפלסטינים הושבה על כנה לפחות באופן זמני. על פי הדיווחים, הורה אבו מאזן לשירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית לבסס את נוכחותם באזור. בפגישה פנימית, הזהיר את מג'ד אלפרג', ראש המודיעין הכללי הפלסטיני, ואת סוכניו שאם לא יפעלו במהירות, ישיב לעצמו החמאס את השליטה באזור, בדומה למה שארע ב-2007 כשהארגון לקח את השליטה ברצועת עזה. גורמים רשמיים מדווחים שאבו מאזן הטיל על אלפרג' את האחריות לאיבוד השליטה על ג'נין ועל מחנה הפליטים. השניים סיכמו כי יש לבצע שידוד מערכות מעמיק בפעילותם של שירותי הביטחון של הרשות בג'נין, מה שיידרש אם הרשות אכן רוצה לקבל את הכספים שהובטחו לה על-ידי אלג'יריה ואיחוד האמירויות לשיקום ג'נין.
יתרה על כן, קרא אבו מאזן לנציגים מכל הפלגים הפלסטינים לערוך מפגש בקהיר ב-30 ביולי, וקיבל את הצעתו של נשיא טורקיה ארדוואן לפגוש את ראש החמאס, הנייה. השלושה נפגשו בטורקיה ב-26 ביולי. בינתיים, התרברב החמאס בניסיונותיו ליזום פיגועים נוספים באיו"ש בעת שהחלה בבנייתה של תשתית טרור מחודשת בג'נין.

איום הסירוב לשרת במילואים – סכנה ליציבותה של ישראל

המחלוקת הפנימית בישראל בנוגע לחקיקה המשפטית הביאה עימה הפגנות ענק ושיבוש הסדר הציבורי. תופעה מסוכנת שנוצרה הייתה האיום מצד כמה חיילים מילואים שלא להמשיך את התנדבותם בצבא אם תימשך החקיקה. הרמטכ"ל הזהיר כי הדבר עלול לפגוע בלכידותו של צה"ל ובכשירותו.
נשיא ארה"ב ביידן חזר והתייחס למתיחות הפוליטית בישראל וקרא לממשלת ישראל להבטיח "הסכמה רחבה" בטרם תתקדם עם החקיקה. התערבות זו משקפת את המתיחות ביחסים בין ממשל ביידן לממשלת ישראל. בניסיון להפשיר את האווירה בין שתי בעלות הברית, זכה הנשיא הרצוג לקבלת פנים חמה בוושינגטון והנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה נתניהו ואמר שהוא מתכוון להזמינו לבית הלבן בחודשים הבאים.
בעוד ישראל מתמודדת עם שורה ארוכה של אתגרים לא פשוטים, תמיכתה ללא עוררין והתחייבותה של ארה"ב לביטחון המדינה חשובים מאי פעם.

ארה"ב בדרך להעניק לישראלים פטור מוויזה?

בשינוי מדיניות שתאפשר לישראל להצטרף לתוכנית האמריקאית לפטור מוויזה (VWP), המבטיחה כי ישראלים יוכלו להיכנס לארה"ב ללא ויזה, הודיעה ישראל כי תתחיל להעניק פטור מוויזה לכל אזרחי ארה"ב, כולל פלסטינים אמריקאים המתגוררים באיו"ש וברצועת עזה.
הצעד מגיע לאחר שהממשל האמריקאי קבע דרישה זו כתנאי להצטרפותה של ישראל לתוכנית.
מבחינתה של ישראל, ההחלטה תיצור אתגר חדש לשירותי הביטחון, שכן פעילי טרור יוכלו להשתמש בזכותם לתנועה חופשית למטרות של שיתופי פעולה פנים-ארגוניים ואזוריים, או אף לביצוע פיגועים. בפועל, ארה"ב מאלצת את ישראל לבטל את איסור הכניסה מעזה לישראל, משטחי הרשות הפלסטינית ומכל מקום בעולם.

המוניטור: יולי 2023 במספרים

מהצד הישראלי:

2 חיילים נהרגו בעת פעילות מבצעית

9 אזרחים נפצעו בפיגועי דריסה ודקירה

4 ביולי | תל אביב |פלסטיני בן 22 נהג ברכב נגד כיוון התנועה ברחוב בצפון תל אביב, עלה עם הרכב על מדרכה בסמוך לתחנת אוטובוס והתנגש בקבוצה של אנשים שהמתינו לעלות לאוטובוס. התוקף יצא מהרכב כשסכין בידו והחל לדקור אנשים בטרם נורה למוות בידי אזרח חמוש באקדח. תשעה בני אדם נפצעו, חמישה מהם באורח אנוש וכן אישה הרה בת 46 שאיבדה את עוברה בשל התקיפה. התוקף השתמש ברכב מעסיקו כדי לבצע את הפיגוע.

6 ביולי | הר גריזים |ירי מרכב חולף לעבר ניידת משטרה ותחנת משטרה בשומרון, דרומית לאזור שכם. לא דווח על נפגעים. בניידת ובתחנת המשטרה נמצאו חורי קליעים. המחבלים נמלטו וצה"ל פתח במצוד אחריהם.

6 ביולי | קדומים | חמ"ל הישוב קדומים דיווח על רכב חשוד המקיף את הישוב, ככל הנראה בניסיון להיכנס לתוכו. בישוב הוטל סגר והומלץ לתושביו להישאר בבתים. כוח צה"ל נשלח לחקור את הנהג, שיצא מהרכב חמוש באקדח ופתח באש חיה לעבר חייל צה"ל ופצע אותו אנושות לפני שנמלט מהמקום. כוחות צה"ל פתחו במרדף אחר החשוד, שנורה ונוטרל. החייל הישראלי מת מפצעיו. חמאס לקחה אחריות על הפעולה.

סמ"ר שילה יוסף אמיר, בן 22

10 ביולי | ירושלים | פלסטינית באמצע שנות ה-60 לחייה נכנסה לתחנת הרכבת הקלה בירושלים, שלפה סכין מתיקה ואיימה על מאבטח. המאבטח הורה לאישה לעצור ולזרוק את הסכין, וירה יריית אזהרה באוויר כשלא נענתה. האישה, תושבת מזרח ירושלים בעלת תעודת זהות ישראלית, נפצעה ברגלה באופן שטחי ופונתה לבית חולים בעיר. על פי הדיווחים, היא מתמודדת נפש ונעצרה באותו אזור חודשיים קודם לכן.

10 ביולי | דיר קדיס | קבוצה של אזרחים ישראליים נכנסה לכפר דיר קדיס. מפגע פלסטיני שהיה במקום שלף סכין וניסה לדקור את אחד האזרחים הישראלים. צה"ל פתח במצוד אחר הדוקר.

10 ביולי | דיר נידהאם | כוח צה"ל שפעל במחסום דיר נידהאם הבחין בכלי רכב חשוד לא מזוהה והורה לנהג לעצור. הנהג יצא מהרכב, השליך רימון יד וירה במקלע מאולתר לעבר הכוח, וכתוצאה מכך נורה התוקף ונהרג בידי כוחות צה"ל. תנועת הפת"ח פרסמה הודעה כי בילאל אבראהים קדה, ההרוג, היה חבר הארגון.

מהצד הפלסטיני – פעילות סיכול טרור

3-5 ביולי | ג'נין | 48 שעות של מבצע "בית וגן" של צה"ל במחנה הפליטים ג'נין והעיר ג'נין. במבצע חייל ישראלי אחד נהרג, 18-12 מחבלים נהרגו, וכ-120 פלסטינים נפצעו. כ-30 חשודים נעצרו.

סמ"ר דוד יהודה יצחק, בן 23

7 ביולי | שכם | כוחות הביטחון הישראליים ערכו פשיטה על העיר העתיקה בשכם על מנת לעצור שני חשודים בביצוע פיגוע ירי בשכונה השומרונית הר גריזים בשכם ב-5 ביולי 2023. כוחות צה"ל איתרו את השניים שסירבו להיכנע וירו לעבר הכוחות. כתוצאה מחילופי האש נהרגו שני הגברים, ח'ירי שאהין וחמזה מקבול באש הצולבת. במהלך הפשיטה התגלו שני אקדחים, שככל הנראה שימשו את החשודים לביצוע הפיגוע.

שאהין הוא אסיר לשעבר, שריצה ארבע שנות מאסר בכלא הישראלי.

הן גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית-הטרוריסטית של החזית העממית לשחרור פלסטין והן גדודי חללי אלאקצא קיבלו אחריות על הפיגוע בהר גריזים.

הנתונים במלואם – טרור 2023

עם סיומה של מחציתה הראשונה של 2023, אנו מביאים פה את הנתונים המלאים של פיגועי טרור נגד ישראלים שבוצעו במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה. רוב המידע הינו מדוח ארגון "הצלה ללא גבולות" (ערוץ הטלגרם https://t.me/hatzhalhyosh).

הנתונים מתייחסים לתקופה של ינואר-יוני, 2023 – 181 יום שבו בוצעו למעלה מ-3,640 פיגועים, ובהם 28 ישראלים נרצחו ו-362 נפגעו.

מבחינה סטטיסטית, במחצית הראשונה של 2023, נפגעו בממוצע שני ישראלים ליום מפיגועי טרור.

איו"ש:

2118 יידויי אבנים
799 בקבוקי תבערה
342 תקיפה באמצעות צמיגים בוערים
286 מטעני חבלה מאולתרים
185 סינוור מכוון של נהגים ישראליים באמצעות לייזר
101 פיגועי ירי
81 ירי זיקוקים אל עבר בני אדם
67 מקרי הצתה
20 מקרים של השלכת פחיות צבע על רכבים במטרה לחסום את שדה הראייה שלהם
3 פיגועי דריסה
1 מטען צד דמוי מוקש

פיגועים והתקפות בשאר אזורי הארץ:

1666 שיגורי רקטות
6 פיגועי ירי
4 פיגועי דקירה
3 פיגועי דריסה
2 זריקת בקבוקי תבערה

הפוסט תדריך ביטחוני לישראל #7 יולי 2023: האם חזבאללה מתכנן עימות? הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני לישראל #6 – המחצית השנייה של יוני 2023: מתיחות גואה ביהודה ושומרון

Tue, 04 Jul 2023 07:10:26 +0000

ב-3 ביולי פתח צה"ל במבצע בעצימות בינונית בג'נין כנגד תשתיות הטרור בעקבות עלייה משמעותית בפיגועים שיצאו מהאיזור. נשמעו קריאות לפתוח במבצע מסוג זה, במקום המשך המבצעים הכירורגיים בעקבות ידיעות מודיעיניות. תקיפות אווירית מדוייקות, האופיינות לחזית בעזה אך חריגות ללוחמה בטרור ביהודה ושומרון, היו מכת הפתיחה של המבצע, וכוחות קרקע לקחו את ההובלה מנקודה זו והלאה. לפחות 7 מחבלים נהרגו עד כה.

ארבעת הישראלים שנרצחו בפיגוע עלי בידי שני מחבלים פלסטינים: אלישע אנטמן (17), נחמן מורדוף (17), הראל מסעוד (21) ועופר פיירמן (64) (באדיבות המשפחות)

המתיחות גוברת באיו"ש בעקבות רציחתם של 4 ישראלים, והקהילה הבינלאומית נוקטת מוסר כפול בהתייחסה להרחבת יישובים יהודיים לעומת ישובים פלסטיניים ובתגובתה לאירועי עלי ולהתפרעויות יהודים בכפרים הפלסטינים | בלינקן אינו רואה כל הסכם עם איראן בעתיד הנראה לעין | איראן ממהרת להביע את תמיכתה בפוטין לאחר ההתקוממות הצבאית הכושלת | ביקורו של נתניהו לסין עשוי להיות איתות לוושינגטון

ישראלים מתכנסים להפגין אחדות ותמיכה בתחנת הדלק עלי למחרת הפיגוע. מראה מאחד מחורי הירי בחלון מסעדת "חומוס אליהו" (צילום: אור יששכר | הביטחוניסטים)

יהודה ושומרון: מתיחות גואה

המתיחות הגואה באיו"ש: ארבעה יהודים נרצחו בידי מחבלים פלסטינים; חיילי צה"ל מבצעים פעילות סיכול טרור תחת אש כבדה; קריאות למבצע צבאי רחב היקף בצפון השומרון; הרחבתה של ההתיישבות היהודית נתקלת בגינויים בינלאומיים לעומת היעדר תגובה נוכח פעילות דומה מצד הפלסטינים; מקבלי החלטות בכירים בישראל וראשי מערכת הביטחון מגנים את המתפרעים היהודים

הפיגוע בעלי והתגובה

המצב ביהודה ושומרון הסלים באופן דרמטי במחצית השנייה של יוני. זאת על אף שבבחינת המצב בהשוואה לשנים קודמות, הוא אינו חריג. השימוש הגובר בנשק בלתי חוקי ובמטענים מאולתרים מצד פעילי טרור פלסטינים מהווה גורם חדש ומאתגר במיוחד במשוואה הישראלית-פלסטינית, ומקשה עוד יותר על שמירת הביטחון באזור. זאת בנוסף לעלייה משמעותית באזור בתקריות יידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה, פיגועי ירי ודריסה ופיגועים נוספים.
ב-20 ביוני, ביצעו שני מחבלים פלסטינים פיגוע ירי נגד אזרחים שישבו במסעדה בתחנת דלק בסמוך ליישוב עלי. תחנת הדלק ידועה בדו-הקיום שהיא מקדמת בין התושבים היהודים והפלסטינים המקומיים, המגיעים למקום לתדלק את רכביהם ולבקר במסעדת החומוס שבתחנה. הקהילה עצמה מארחת עשרות עובדי בניין פלסטינים מידי יום.
המחבלים פתחו בירי ללא אבחנה לעבר אנשים שישבו באותה עת במסעדה או שתדלקו את רכבם והרגו ארבעה תושבים ישראליים בני האזור, ובכללם נערים: אלישע אנטמן (17), נחמן מורדוף (17), הראל מסעוד (21) ועופר פיירמן (64). ארבעה נוספים נפצעו בתקרית.
אחד המחבלים נוטרל בידי אזרח חמוש שהיה במקום, ומחבל נוסף נורה בידי כוחות ימ"מ ושב"כ לאחר שהצליח להימלט מהזירה לכפר סמוך. אנשי מקצוע שבחנו את הקלטות המצלמות במעגל הסגור של תחנת הדלק מעידים כי מדובר בתוקפים שעברו אימון מקצועי ואשר מיומנים בהפעלת נשק חם.
שני המחבלים, מונהד שחאדה (25) וחאלד סבאח (24), תושבי הכפר הסמוך עוריף, כבר ריצו בעבר עונשי מאסר קצרים בישראל, בגין יידוי אבנים ויצור מטעני חבלה ב-2020. בוועדה מיוחדת של הכנסת, אמר נציג הביטחוניסטים כי לו היו קבועים בחוק עונשי מאסר מינימליים בנוסף לעונשים המרביים הקבועים בחוק הישראלי, שני המחבלים היו עדיין יושבים בכלא ולא היו מבצעים את הפיגוע.

זירת הפיגוע בתחנת הדלק ליד היישוב עלי (צילום: נדב גולדשטיין | TPS)

שני המחבלים הפלסטינים כפי שתועדו במצלמות הטלוויזיה במעגל סגור בתחנת הדלק עלי

שני המחבלים מהכפר עוריף, מוהנד שחאדה (25) וחאלד סבאח (24)

אחד המחבלים, שחאדה, עם סיום לימודיו באוניברסיטת נג'אח, עם צעיף ירוק המעיד על השתייכותו לאגודת הסטודנטים כותלה אסלאמיה, המזוהה עם חמאס

רגע נטרול המחבל השני בכפר טובאס לשם נמלט, כפי שתועד במצלמת הטלוויזיה במעגל סגור

הסלמה במצב הבטחוני באיו"ש: עלייה של 211% בפיגועים מצד פלסטינים

בדיון של וועדת משנה מיוחדת של הכנסת על הבטיחות בצירים באיו"ש, שנערכה ב-27 ביוני, הציגו נציגי צה"ל והמשטרה נתונים על עלייתו של הטרור הפלסטיני מאז תחילת 2023 לעומת אותה התקופה אשתקד:
- 53 פיגועים במחצית הראשונה של 2022 לעומת 167 פיגועים באותה התקופה ב- 2023 – סך הפיגועים מצד מחבלים פלסטיניים בצירים הראשיים 60, 90 ו-443 החוצים את איו"ש, עלייה של 211%.

- 59 פיגועי טרור נגד אזרחים;
- 108 פיגועי טרור נגד כוחות צה"ל;
- 1,628 תקריות שבהם מעורבים תושבים מקומיים פלסטינים בלתי חמושים – כולל 1,369 תקריות של יידויי אבנים, 174 תקריות של השלכת בקבוקי תבערה ו-85 תקריות עם מטענים מאולתרים;
- 157 אירועי חיכוך;
- 25 מקרים של אירועי חבלה בשטחים חקלאיים בישובים יהודיים.
- 1,140 החרמות רכבים שהיו מעורבים בעבירות חמורות מאז נובמבר 2022.

על פי דיווחים, צה"ל והשב"כ סיכלו למעלה מ-400 פיגועים חמורים – זאת רק מתחילת 2023, כולל 300 פיגועי ירי, חטיפות ופיגועי התאבדות.
תושבי איו"ש היהודים השמיעו מחאות חריפות כנגד תחושת היעדר הביטחון באזור, ועל שיקולי הסיכון שעליהם לעשות כשעליהם לצאת מתוך תחומי הישוב לצירים באזור, והם מדווחים על הירידה ביכולתם לנהל כראוי חיי שגרה. כמו כן, הם מדווחים על חוסר בטיחות חמור בכבישים בשל הנהיגה הפרועה של נהגים פלסטינים, ועל איומים הנקראים לעברם מתוך מכוניות חולפות בנוסף לידויי האבנים, השלכת בקבוקי התבערה ופיגועי הירי התכופים בצירים.

הרחבת הישובים היהודיים זוכה לגינויים בין-לאומיים בעוד הרחבת השטחים הפלסטינים מנגד זוכה להתעלמות ואף למימון

בתגובה לפיגוע בעלי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' – בתיאום עם ראש הממשלה נתניהו ועם שר הביטחון גלנט – אישר את בנייתן של עוד 1,000 יחידות דיור באזור הסמוך למקום הפיגוע. מדיניות זו תואמת את משנתם של המפלגות הרואות בתגובה כזו מענה הולם לפיגועים, שהמניע העיקרי מאחוריהם היא גירושם של התושבים היהודיים מתוך שטחי איו"ש . לפיכך, מהלך של הרחבת ההתיישבות מעגנת הלכה למעשה את הנוכחות היהודית באזור.
סך האישורים לבנייה באיו"ש רשם שיאים חדשים בשליש הראשון של השנה, עם למעלה מ-13,000 יחידות דיור שאושרו רק מאז ינואר – שיא של יותר מפי שניים מאותה התקופה ב-2020. בנוסף, אישרה הממשלה מסלול מהיר לאישורי בנייה באזור, הכולל רק שני שלבים לעומת שישה שלבי אישור בתהליך המלא, וכן ביטלה את הצורך לקבל את אישור משרד הביטחון עבור כל שלב ושלב.
יש לציין כי העלייה במתן אישורי הבנייה באזור הינה חלק ממדיניותה המוצהרת של הממשלה וסוכמה בין הליכוד למפלגות הקואליציה כחלק מההסכמים הקואליציוניים.

ממשלת ישראל אישרה עוד 1,000 יחידות דיור בסמוך למקום הפיגוע בעלי, מה שמביא את מספרם הכולל של יחידות דיור מאושרות ביהודה ושומרון לשיא של 13,000 בתוך שליש שנה בלבד (היישוב היהודי עלי | Shutterstock.com)

לעומת הבנייה המאושרת, הוקמו גם מאחזים יהודיים בלתי חוקיים. אולם לעומת 4,382 מבנים במאחזים יהודיים בלתי חוקיים, נכון לאפריל אשתקד, מונה הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית, המתבצעת כחלק מהמדיניות הגלויה של הרשות הפלסטינית להשתלטות על שטחי C, לא פחות מ-81,317 מבנים בסך הכל, שהוקמו ללא פיקוח וללא שליטה מצד הרשות או מצד ישראל – מתוך אלו הוקמו בתוך שנה אחת בלבד למעלה מ-5,000 מבנים בלתי חוקיים בשטחי C, תוך הפרה בוטה של הסכמי אוסלו – מספר המשתווה לסך כל המבנים הבלתי חוקיים היהודים שהוקמו בכל 20 השנים האחרונות (מקור: עמותת רגבים).
הרשות הפלסטינית שמה בראש סדר העדיפויות שלה – כמתואר בבירור בתוכניתה "המערכה על שטחי C" – "לממש את המשימה הלאומית הפלסטינית [כולל] את רוב שטחי הגדה המערבית תחת ריבונות פלסטינית" ו"לחתור לזירוז קץ הכיבוש באמצעות…קביעת עובדות בשטח" (תוכנית פיאד).
ועם זאת, מצד הקהילה הבין-לאומית נשמעים גינויים אך רק כנגד פרויקטים יהודיים מאושרים, בעת שהקהילה מתעלמת כליל מהתיישבות פלסטינית בלתי חוקית. האו"ם גינה את "תוכניות ההתיישבות בגדה המערבית הכבושה", בשל היותן "מכשול לאפשרות להגיע לפתרון בר-קיימא של שתי מדינות, ולשלום צודק, מתמשך ומקיף". יתרה על כן, ב-28 ביוני קרא האו"ם לממשלת ישראל "לחדול לאלתר ולחלוטין מכל פעילות התיישבותית". זאת לצד גינויים ממשרד החוץ האמריקאי ומשירות החוץ של האיחוד האירופי.
לא זו בלבד שהמאחזים הבלתי חוקיים הפלסטיניים הללו לא זוכים לגינוי, אלא הם אף זוכים למימון חלקי, כפי שמשתקף בהחלטת האיחוד האירופי לתרום למעלה מ-500 מיליון יורו עד כה לפרויקט זה. כוונות אלו להגברת התמיכה עבור הפלסטינים בשטחי C כחלק מתוכניות לכינונה של מדינה פלסטינית עתידית הוכרזו כבר במסמך שפרסם האיחוד ב-2011 בשם "שטח C והקמת מדינה פלסטינית" – תוכניות שקים האיחוד גם ב-2013 וב-2015, כמו גם במסמך האסטרטגיה המשותפת של האיחוד האירופי (EJS) התומך במדינה פלסטינית מ-2017-2020, ובמסמך EJS מ-2021-2024. ביוני 2022, מסמך חשאי, שנכתב על-ידי משרד נציג האיחוד בגדה המערבית, בעזה ואונר"א קרא "לתוכנית האירופאית לשיתוף פעולה לפיתוח שטח C", המתייחס לתוכניות לאחד בין שטחי A, B, ו-C כ"אשכול של תוכנית אב לאשכול".

תוכנית פיאד להשתלטות על שטחי C כפי שהותוותה במסמך של הרשות הפלסטינית משנת 2019 (דו"ח משרד המודיעין הישראלי: "המערכה הפלסטינית על שטחי C")

מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים בשטחי C במימון חלקי של האיחוד האירופי (צילום: עמותת רגבים)

גידול במספר המבנים הבלתי חוקיים הפלסטיניים לעומת ישראלים בשטחי C בין אפריל 2021 לאפריל 2022 – פלסטינים בנו יותר מבנים בלתי חוקיים בתוך שנה מאשר בנו ישראלים בתוך 20 שנה (צילום: עמותת רגבים)

פעילות סיכול טרור של כוחות צה"ל בג'נין: אתגר גדל של פעילות בסביבה מבצעית עוינת

במספר פעולות לסיכול טרור בג'נין, שמטרתן מעצרים של תאי טרור המתכננים לבצע פיגועים בעתיד הקרוב, נתקלים כוחות צה"ל בשימוש הולך וגובר במטענים מאולתרים ובאש חיה מצד חמושים פלסטינים מקומיים, שהביאו לפציעתם של כמה חיילים [פרטים נוספים בפרק "המוניטור" בסוף המסמך]
ב-21 ביוני תקף מזל"ט ישראלי מסוג "זיק" מכונית שהיו בה שלושה חמושים פלסטינים שפתחו באש לעבר חיילים ישראלים במחסום בג'לאמה (נפת ג'נין). שלושת החמושים, שכבר בצעו מספר פיגועי ירי בעבר, היו בדרכם לבצע פיגוע נוסף. שלושתם נהרגו כתוצאה מהחיסול הממוקד, שבוצע לראשונה ביהודה ושומרון מאז 2006. הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני (גא"פ) מסר כי שניים מהם היו חברי הארגון, כאשר אחד מהם היה מפקד ב"גדודי ג'נין", ואילו השלישי זוהה כחבר בגדודי חללי אל-אקצא. דובר צה"ל תא"ל דני אגרי אמר כי השלושה היו פעילי חמאס והג'יהאד האיסלמי, וכינה את הפעולה "לא סיכול ממוקד כי אם הסרת איום", מכיוון שצה"ל זיהה "אמצעי, כוונה וירי".

ניסיונות שיגור טילים מאיו"ש הינם סימני אזהרה למקבלי ההחלטות בישראל

אירוע חריג של שיגור טילים מג'נין אל עבר קהילות יהודיות במועצה האזורית גלבוע התרחש בבוקר ה-26 ביוני. שיגורי נפל אלו – אחד מהטילים נפל מספר מטרים ממקום השיגור והשני נפל במרחק של 80 מטרים – הינם אינדיקציה לכוונותיהם של הארגונים הפלסטינים החמושים לפתח יכולות שיגור טילים באיו"ש בנוסף ליכולות המתקדמות של חמאס והג'יהאד האיסלמי בעזה. במהלך מבצע "מגן וחץ", אישר ראש השב"כ כי צה"ל עצר חוליית שיגור באזור מחנה הפליטים ג'נין.
פעולות סיכול טרור מתמשכות של צה"ל הינם כוח מרכזי מאחורי בלימתן של ניסיונות אלו מלהבשיל ליכולות שיגור טילים רחבות-היקף נוסח עזה. על פי ביקורת שנשמעה מפי גורמים צבאיים, לאחר ההתנתקות מעזה ב-2005 ומהלך "עזה ויריחו תחילה" ב-1994 כחלק מהסכמי אוסלו – הריק שנוצר הצית תהליך שבו ניסיונות שיגור ראשוניים וחובבניים, כמו זו שראינו החודש בג'נין, הפכו במרוצת הזמן לאיום אסטרטגי של ממש של טילים בעלי טווחים ארוכים ובינוניים המכסים את רוב שטחה של ישראל.
ההתנתקות מצפון שומרון ב-2005 לא הביאה לתוצאה הבינארית כפי שקרה בעזה, מכיוון שצה"ל שימר את יכולותיו לפעול בתוך שטח הערים. עם זאת, העדרם של ישובים יהודיים באזור, והימנעותו של צה"ל מלסכל באופן החלטי תשתיות טרור באזור עד למבצע "שובר גלים" – היוו גורם מרכזי להיווצרות רשת חממות טרור באזור ולהפיכת ג'נין לעיר מקלט לגופי טרור.

תיעוד שהפיצה חמאס של שיגור הרקטה הכושל מג'נין לעבר ערי ישראל

קריאות לפעולה רחבת-היקף בג'נין

בשנים האחרונות, ובייחוד מאז תחילתו של מבצע "שובר גלים" במרץ 2022, מתעדף צה"ל פעילות של סיכול ממוקד על פני מבצעים רחבי היקף על מנת לטפל בפעילות טרור פלסטינית באזורי A ו-B באיו"ש.
בעזה, הגישה הבינארית שישראל אימצה בהתנתקות ב-2005 הובילה להפרדה פיזית שהגבילה את יכולתו של צה"ל לנהל פעילות סיכול טרור למבצעים רחבי היקף או לתקיפות אוויריות מוגבלות בלבד, שאין בכוחן לטפל באופן מלא בבניית כוח בתוך שטחים אורבניים צפופים. באיו"ש יחידות מובחרות של צה"ל, משטרת ישראל והשב"כ מנהלות פעילות שגרתית למעצר או לחיסול מחבלים ולהחרמת תשתיות טרור כגון נשקים בלתי חוקיים, ציוד ייצור מטענים, תחמושת וכדומה.
אולם הוכח שהסיכולים ממוקדים מוגבלים על-ידי "תקרת זכוכית" שכן הגל הגואה של פיגועים מתוכננים גובר על היכולת לסכל כל אחד מהם בנפרד ועל כן מצריך טיפול עומק מקיף. מאז תחילתה של 2023, נרצחו 29 ישראלים בידי מפגעים שהגיעו מאיו"ש. זאת חרף מאות הסיכולים המוצלחים של פיגועים מתוכננים, הריגתם של למעלה 150 מחבלים ומעצרם של מאות נוספים מאז תחילת 2022.
בשל כך, גוברות הקריאות לפתוח בפעולה צבאית נרחבת באזור צפון השומרון, ובייחוד באזור ג'נין, במטרה לסכל יכולות ותשתיות טרור, במקום גיחות מעצרים והחרמות הציוד הפרטניות. מעל לכל, על פעולה כזו להשיב לישראל את יכולת ההרתעה שלה, נוכח הדור החדש של צעירים פלסטינים שגדלו מבלי להיות עדים לעוצמתו של צה"ל, כפי שבאה לידי ביטוי במבצע "חומת מגן" בשנים 2002-2005.
יש להשלים את פעילות המודיעין והסיכולים הממוקדים בחיכוך מתמשך עם מתכנני פיגועים בתוך ריכוזיהם, וכן בפריסה נוספת של מחסומים ונקודות ביקורת ובהגדלת משמעותית של מצבת כוח האדם המיועד לפעילויות אלו.
לבסוף, יש לערוך בחינה מחודשת של המדיניות הנוכחית של מדינת ישראל, לפיה קיימת הפרדה בין תשתיות המחבלים לגורמים התומכים בהם – בראשותם הרשות הפלסטינית. ישראל אינה גובה תג מחיר מהרשות, הממשיכה לממן קצבאות למחבלים, להבטיח תמריץ כספי נדיב לכל מחבל, ולהסית את הנוער הפלסטיני באמצעות חומרי לימוד בעלי תכנים אנטישמיים ואנטי-ציוניים. ישראל נמנעה עד כה מביקורת או צעדים נגד הרשות הפלסטינית, מתוך החשש לקריסת הרשות או לפגיעה בשיתוף הפעולה הבטחוני שלה עם ישראל – מדיניות אשר באופן חד-משמעי לא הביאה את הרשות לחזק את שיתוף הפעולה שלה עם ישראל או לשקול מחדש את מדיניות עידוד הטרור שלה.
מעבר לכך, על ישראל להפעיל לחץ על הקהילה הבין-לאומית, ובעיקר על ארה"ב לתמוך במדיניות נוקשה ואסרטיבית יותר נגד הרשות הפלסטינית על מנת להביאה לשנות את מדיניותה ולהפחית את המתיחות ואת הטרור.

אלימות מצד קבוצות של תושבים יהודיים והמוסר הכפול של הקהילה הבין-לאומית

בעקבות הפיגוע בעלי, התפרעו קבוצות של צעירים יהודיים בכפרים ערביים כגון תורמוס עיא, שם הציתו 15 בתים וכ-20 רכבים, ובאום צפא, שגם שם הוצתו מספר בתים ורכבים. נרשמו גם תקריות של התנגשויות אלימות בין צעירים יהודים לפלסטינים.
בניגוד למדיניות הרשות הפלסטינית המאדירה מחבלים (כפי שניתן לראות בעמוד הטוויטר של תנועת הפת"ח, בהצהרות פומביות של אבו מאזן, ובאתרים הרשמיים של רשויות מקומיות פלסטיניות), ביצע צה"ל מספר מעצרים של מתפרעים יהודים ואף סייע לתושבים פלסטינים לטפל בנזקים שנגרמו.
ראשי מערכת הביטחון של ישראל אף פרסמו הודעה משותפת ובה הם מגנים מעשים אלו. הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה אמרו כי "המתקפות הללו נוגדות כל ערך מוסרי ויהודי והן גם טרור לאומני לכל דבר, ואנו מחויבים להילחם בהן. כוחות הביטחון פועלים אל מול אותם פורעים…אלימות זו מגבירה טרור פלסטיני, פוגעת במדינת ישראל, ובלגיטימציה הבינלאומית של כוחות הביטחון להיאבק בטרור הפלסטיני, ומסיטה את כוחות הביטחון ממשימתם המרכזית נגד הטרור הפלסטיני".
נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון וגורמים מובילים מהאופוזיציה גינו אף הם את הפרעות באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
התגובה מצד הקהילה הבינלאומית כיוונה את אור הזרקורים אל התקריות האלימות הללו, אולם נמנעו מלהפציר בפלסטינים לזנוח את השימוש בטרור. רוב התגובות מקרב הקהילה התעלמו מהרצח בעלי או שמהן השתמע כי הוונדליזם והנזק לרכוש הן מעשים שווי ערך לרצח בעלי ומהווים תגובה בלתי הולמת מצד הישראלים לטרור הפלסטיני המתמשך בכבישים ורצח אזרחים ישראליים חפים מפשע.
האו"ם גינה "כל מעשה אלימות נגד אזרחים" ולמעשה שם בסל אחד הן את הרצח בעלי והן את התגובה לרצח, והוסיף הצהרה מטעה שלפיה פעילותה של ישראל בג'נין "גרמה למותם של שבעה פלסטינים", ולא של פעילי טרור כפי שאכן קרה. האו"ם בחר להתעלם מההצתות המתמשכות של רכוש ושטחים חקלאיים ישראליים וכן מהמתקפות המתמשכות על רכבים ישראליים בכבישים מצד הפלסטינים, בעידודן הגלוי של הרשויות הפלסטיניות. במקום זאת, בחר הארגון להתמקד במעשיהם של קומץ ישראלים שלבסוף אף נעצרו בידי הרשויות הישראליות ויובאו לדין.
האיחוד האירופי גינה באופן שווה לכאורה את שני המקרים, והתייחס לאזור כאל שטח "ישראל-פלסטין", חרף היעדר ההכרה במדינה פלסטינית מצד רוב המדינות החברות באיחוד. שגריר ארה"ב לישראל השמיע את דאגתו העמוקה בנוגע ל"מותם ולפציעתם של אזרחים בגדה המערבית ב-48 השעות האחרונות". שגרירות בחריין בחרה לגנות בחריפות את "אלימות המתנחלים" בעוד היא מתעלמת כליל מהרצח בעלי.

הרמטכ"ל הרצי הלוי, מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי וראש השב"כ רונן בר פרסמו מכתב משותף חריג המגנה אלימות מצד קבוצות יהודיות בערים הפלסטיניות

הצתת כלי רכב ודירות בכפר הפלסטיני תורמוס עיא על-ידי קבוצות פורעים יהודים כנקמה על הפיגוע בעלי (פורסם בחדשות מאקו ללא קרדיט)

הודעת האיחוד האירופי המגנה באותה מידה את הפגיעה ברכוש שגרמו פורעים יהודים בכפרים פלסטיניים כנקמה על הפיגוע בעלי, ואת הפיגוע עצמו, שבו נרצחו ארבעה ישראלים ובהם גם נערים, ומכנה את האזור "ישראל ופלסטין" למרות אי ההכרה במדינה פלסטינית מצד רוב המדינות החברות באיחוד האירופי

בלינקן: אין הסכם עם איראן בעתיד הנראה לעין

מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הצהיר ב-28 ביוני כי אין באופק הסכם גרעין חדש עם איראן, חרף השמועות לגבי "הבנות בלתי רשמיות" הצפויות עם איראן. "לא צפוי הסכם בקרוב", אמר בלינקן למועצה ליחסי חוץ. "בין אם איראן בוחרת בעצמה לנקוט צעדים, או שמא יותר נכון לומר – לא לנקוט צעדים – שיחריפו עוד יותר את המתיחות, לא רק איתנו אלא אף עם מדינות אחרות – נותר רק לראות ממעשיה".

התחרות הבין-מעצמתית במזרח התיכון: רוסיה וסין מנסות להיכנס לנעליה של ארה"ב

ביקורו המתוכנן של נתניהו בסין לא נועד לשמש כאיתות לוושינגטון, אך יש לראותו דרך הפריזמה הבאה:

ראש הממשלה נתניהו הודיע כי השיב בחיוב להזמנה לבקר בסין לאחר תקופת החגים. לאור שותפותה האסטרטגית של ישראל עם ארה"ב ויחסיה המורכבים של ארה"ב עם סין, דאג נתניהו למנוע משבר דיפלומטי עם וושינגטון, ועל פי הדיווחים תואם הביקור עם הבית הלבן כבר מהחודש שעבר. כמו כן, עדכן נתניהו עצמו באופן פרטי על דבר הביקור במהלך פגישה עם משלחת חברי קונגרס דו-מפלגתית. משרדו של נתניהו אישר ב-27 ביוני לעיתון "מקור ראשון" את הידיעה על ביקורו המתוכנן והדגיש כי "שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין ארה״ב וישראל נמצא בשיא של כל הזמנים", והדגיש ש"ארה״ב תמיד תהיה בעלת הברית החיונית של ישראל, שאין לה תחליף".
במהלך הדיונים המסווגים של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-13 ביוני, על פי דיווחים מאתר "וואלה חדשות", אמר נתניהו כי המעורבות הגוברת של סין במזרח התיכון היא התפתחות חיובית מבחינתה של ישראל, מכיוון שהיא מחייבת את ארה"ב להגביר גם כן את מעורבותה באזור. משרדו של נתניהו סירב להגיב לדברים. גורם ישראלי בכיר אמר ל"חדשות וואלה" כי "זה יהיה ביקור רגיל ושגרתי לחלוטין ולא מדובר באיתות או מסר מדיני לאף אחד".
מספר פוליטיקאים וכן מומחי ביטחון השמיעו ביקורת וחששות בנוגע למהלך, וכינו אותו שיקול מוטעה נוכח המתיחות שכבר שוררת ביחסים בין ממשלת נתניהו לממשל ביידן. זאת לאור העובדה כי נתניהו טרם קיבל הזמנה רשמית לביקור בבית הלבן מאז שחזר לתפקידו כראש ממשלה.
הדברים מגיעים על רקע המעורבות הגוברת באזור של סין, הממצבת את עצמה כמחליפה של ארה"ב במזרח התיכון. בין הגילויים הבולטים למגמה זו הינם הצלחתה של בייג'ינג בגישור הפיוס בין ערב הסעודית לאיראן, והשותפות האסטרטגית של המעצמה עם הרשות הפלסטינית לאחר ביקורו לאחרונה של יו"ר הרשות אבו מאזן בסין.

ה"כמעט" התקוממות ברוסיה: ההשלכות במזרח התיכון

בעקבות בלימתו של מהלך מצד מפקד "כוח וגנר", יבגני פריגוז'ין, שבו איים על רוסיה בהתקוממות צבאית באמצעות השתלטות על העיר הרוסית רוסטוב על הדון, ותחילת התנועה של כוחותיו אל עבר מוסקבה במטרה המוצהרת של סילוק ההנהגה הצבאית – ניתן ללמוד מספר דברים בנוגע לצירי הבריתות במזרח התיכון.
נשיא איראן, איברהים ראיסי, מיהר להכריז על תמיכתה איראן בנשיא פוטין. בשיחת טלפון שנערכה ביום של ההתקוממות לכאורה, הביע ראיסי את תמיכתו המלאה בהנהגה הרוסית – הצהרה שעלתה על הצהרתו של שר החוץ האיראני לפיה אירועים אלו הינם עניין פנימי של רוסיה.
מנהיגי העולם הערבי גם הם הקפידו להביע את תמיכתם החד-משמעית בקרמלין. יורש העצר הסעודי, מוחמד בין סלמאן שוחח עם הנשיא פוטין ב-27 ביוני, והביע "הקלה" מצד ערב הסעודית נוכח הצלחתה של רוסיה לבלום את ההסלמה, ואיחל בשם הממלכה את "המשך בטחונה ויציבותה של רוסיה" (מתוך התקשורת הסעודית).

איום הסרבנות: סכנה ממשית לעמידותה הצבאית של ישראל

כחלק מתנועת המחאה המתמשכת נגד ממשלת ישראל וכוונתו של הרוב בכנסת לחוקק שינויים מרחיקי לכת בנוגע ליחסים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, המכונה "הרפורמה המשפטית", איימו זרמים מסוימים בתנועה כי יסרבו להתייצב לגיוס או יפסיקו את התנדבותם לשירות המילואים. מטרתם הייתה לאלץ את הממשלה לוותר על החקיקה – נושא שנוי במחלוקת בישראל מאז ינואר השנה.
חברי ממשלה וחברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה השמיעו את התנגדותם לשימוש זה בצה"ל ככלי שרת במחלוקת הציבורית בישראל, בציינם כי צבא העם הוא מדורת השבט של החברה הישראלית. בין אלו המשמיעים קריאה זו הינם הנשיא הרצוג, ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, מנהיגי אופוזיציה כמו יאיר לפיד ובני גנץ, וכן דמויות בולטות מפיקוד צה"ל כמו הרמטכ"ל הרצי הלוי, מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר ואחרים.
מספר מכתבים שנחתמו ברובם בידי מילואימניקים, המאיימים לסרב להתייצב לצווי גיוס, נמצאים בלב מחלוקת ציבורית חריפה.

המוניטור: המחצית השנייה של יוני 2023 במספרים

פיגועי טרור

נפגעים ישראליים

ארבעה הרוגים – פיגוע ירי

ארבעה אזרחים פצועים – פיגוע ירי

שמונה קצינים וחיילים פצועים – פעילות סיכול טרור

בפרטים

ה-19 ביוני | חוסאן (אזור בית לחם) – צעיר פלסטיני השליך בקבוק תבערה לעבר כוחות הביטחון באזור בית לחם. כוחות הביטחון אבטחו כביש באזור לאחר רצף פעולות טרור בכביש שהתרחשו כנגד יהודים בתקופה האחרונה. באותו מקרה צולמו פלסטינים נוספים זורקים פצצות אש לעבר כוחותינו. הכוחות הישראלים הגיבו באמצעות רימוני גז על מנת לפזר את ההתקהלות.
ה-20 ביוני | תחנת הדלק בסמוך ליישוב עלי – מחבלים פלסטינים המזוהים עם חמאס רצחו ארבעה ישראלים ופצעו ארבעה אחרים בתחנת דלק. על פי החקירה הראשונית של הצבא, מכונית ובה שני חמושים נסעה לתחנת הדלק והחלה לירות ברובי סער לעבר יושבי מסעדת 'חומוס אליהו'. לאחר מכן, עברו לירות על נהגים ששהו בתחנת הדלק עצמה. אחד המחבלים נהרג במקום על ידי אזרח חמוש, והשני נמלט אך לבסוף נתפס ונהרג.
ה-24 ביוני | מחסום קלנדיה (צפונית לירושלים) – מאבטח ישראלי נורה על ידי מחבל פלסטיני שפתח באש לעבר כוחות ביטחון ישראליים, שאיישו את מחסום קלנדיה מצפון לירושלים. על פי משטרת ישראל, הצטייד המחבל ברובה סער וניגש למחסום בסביבות השעה 02:40 לפנות בוקר, שם פתח בירי חי לעבר הכוחות. המחבל נהרג והמאבטח נפצע קל.

דובר צה"ל פרסם אילוסטרציה של כלי הטיס הבלתי מאויש ההתקפי, שנטרל חוליה של שלושה מחבלים פלסטינים, המזוהים עם חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, לאחר שביצע שורה של פיגועי ירי

כוחות צה"ל פועלים בג'נין תחת אש כבדה ב-19 ביוני (צילום: חדשות מהשטח בטלגרם t.me/Yediotnews)

מהצד הפלסטיני

לוחמה בטרור

ה-19 ביוני – כוחות הביטחון נכנסו לג'נין כדי לעצור שני מבוקשים פלסטינים המעורבים בטרור נגד יהודים. במהלך הפשיטה הושלכו על כוחות הביטחון כמויות חריגות של מטעני חבלה, ונערכו חילופי אש כבדים בין כוחותינו לחמושים מקומיים. כתוצאה מחילופי האש והשלכת מטעני החבלה נפצעו 8 חיילים. חמישה פלסטינים, רובם מחבלים שירו בחיילי צה"ל וכן נער בן 15, נהרגו כתוצאה מירי צה"ל בתגובה להתקפה. באופן חריג הוזעק מסוק לפנות את החיילים הפצועים, וכמו כן, באופן חריג מסוק קרב היה מעורב בפגיעה במחבלים הפלסטינים.
ה-21 ביוני | ג'לאמה (אזור ג'נין) – מזל"ט ישראלי תקף מכונית שבה היו שלושה מחבלים פלסטינים המזוהים עם חמאס והגיהאד האיסלמי הפלסטיני שפתחו באש לעבר חיילים, בתקיפה ראשונה מסוגה ביהודה ושומרון מאז 2006.

עסקאות טכנולוגיה ונשק

ה-14 ביוני | הסכם למכירת טילי חץ 3 בין גרמניה לישראל – גרמניה אישרה מימון לעסקת נשק גדולה בהיקף של 4.3 מיליארד דולר לרכישת מערכות הגנה אוויריות "חץ 3" מישראל. גרמניה צפויה לסגור את העסקה עד סוף 2023, כחלק מתוכניות החימוש שלה על רקע הסלמתן של האיומים הביטחוניים ברחבי אירופה, וכן פרוץ המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. על פי סוכנות רויטרס, עלותה של העסקה חורגת בכמיליארד דולר מההיקף המתוכנן. את המשא ומתן מובילות מהצד הישראלי חברת רפאל והתעשייה האווירית לצד יחידת המפא"ת "חומה" במשרד הביטחון. קנצלר שולץ השמיע מספר הצהרות אשתקד, בהם התחייב להפוך את גרמניה "לצבא הקבוע הגדול באירופה", בצעד שיהיה "נקודת מפנה" בהיסטוריה הצבאית של המדינה.

חגים

ה-27 ביוני | עיד אל-אדחא – חג הקורבן – חג המצוין על-ידי ערבים ישראליים ודרוזים.

הפוסט תדריך ביטחוני לישראל #6 – המחצית השנייה של יוני 2023: מתיחות גואה ביהודה ושומרון הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני #5 – מחצית ראשונה של יוני 2023: "הבנות חלקיות" עם איראן משקפות חוסר עניין להתמודד עם הגרעין

Fri, 16 Jun 2023 09:10:22 +0000

איראן

חידוש הסכם גרעין חלקי בין איראן לארה"ב: על פי דיווחים שונים מהתקשורת, המבוססים על מקורות אמריקאיים, ישראלים ואיראנים, שיחות חשאיות בין ארה"ב לאיראן המתקיימות בעומאן ובניו יורק מובילות כעת להסכם גרעין חדש וחלקי מול איראן, ובו הבנות רשמיות-למחצה בין הצדדים. על פי הדיווחים, צעד זה יביא את איראן להתחייב לעצור תוכנית הגרעין הצבאית שלה בשלבה הנוכחי ובעיקר את פעילות העשרת האורניום לדרגה שמעל 60%, וכן להתחייב שלא להעשיר אורניום לדרגת שימוש צבאי של 90%. בנוסף, איראן תתחייב להסיג לאחור היבטים מסוימים של תוכנית הגרעין בתמורה להפשרת נכסים איראניים והקלות מסוימות בסנקציות נגדה מצד ארה"ב, והשבתם של שלושה בני ערובה אמריקאים-איראניים. נראה שהמניע להשגת ההבנות במקום הסכם מלא הוא בראש ובראשונה הרצון להימנע מהכורח להציגו לאישור הקונגרס האמריקאי. מניע דומה עמד בזמנו מאחורי הסכם תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (JCPOA), שמעולם לא נחתמה בידי אף אחד מהצדדים.
בשלב זה טרם ברור אם הבנות אלו עתידות לכלול גם פיקוח הדוק יותר מצד סוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) במתקני גרעין בלתי מוכרזים באיראן שבהם על פי החשדות מתנהלת פעילות גרעין משמעותית, או באתרים מוכרים שכבר כעת קיימת בהם מידה כלשהי של פיקוח, חרף חוסר שיתוף פעולה ניכר מצד איראן.
לא ניתן לפרש צעד זה אלא כהצהרה רשמית וברורה מצד ארה"ב על חוסר נכונות, עניין או עדיפות מצידה להתעמת עם איראן בנוגד לסטטוס הלא חוקי שלה כעת כמדינת סף, או לאלץ אותה להתחייב לוויתורים משמעותיים כמו הסרת איום "חרב הגרעין", המונפת מעל ראשם של ישראל והמדינות הסוניות הפרגמטיות במזה"ת. הכרה רשמית כזו בזכותו של המשטר האיראני להחזיק בכמויות נרחבות של אורניום המועשר בדרגה של עד 60% ובדרגות של 20% ומטה – המאפשרות לאיראן לפרוץ לייצור חומר בקיע לפצצה גרעינית בתוך 2-3 שבועות בלבד (על פי הערכותיה של סבא"א) – שולחת מסר מסוכן למשטרים אוטוקרטיים אחרים לגבי הכוח הטמון ב"סחיטה גרעינית" שכמעט ואינה נענית בצעדי ענישה.

מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בסיור במתקן גרעיני, בוחן צנטריפוגות מתקדמות מסוג IR-6 | מתוך אתר Khamenei.ir

מהלך כזה יביא לתוצאה הפוכה לחלוטין מהבטחת היציבות במזרח התיכון, בכך שהיא למעשה מעניקה גושפנקא לאיראן כמדינה השואפת להיות מעצמת-על אזורית, המחזיקה בקלף מיקוח בדמות כמויות משמעותיות של אורניום מועשר על סף הרמה הצבאית, בטילי קרקע-קרקע ארוכי טווח, טילים היפרסוניים לטענת המשטר, וידע גרעיני נרחב.
ראש הממשלה נתניהו העביר מסר בלתי ישיר לארה"ב כשהצהיר בפני ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ש"שום הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל, שתמשיך לעשות הכל כדי להגן על עצמה… יש עדיין ניגודי השקפות ואנחנו לא מסתירים אותם, גם אם הם בדברים הקטנים … אנחנו אומרים את עמדתנו בצורה גלויה … ביד אחת אנחנו פועלים לבלום את איראן וביד השנייה אנחנו פועלים במרץ להרחיב את מעגל השלום." עם המדינות הסוניות הפרגמטיות. נתניהו הוסיף כי "למעלה מ-90% מהבעיות הביטחוניות שלנו נובעות מאיראן וגרורותיה" (13 ביוני). הצהרות דומות השמיע נתניהו גם בפני מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, במהלך שיחת הטלפון בין השניים ב-8 ביוני.
נתניהו העריך במהלך החלק החשאי של הישיבה שארה"ב לא תשוב להסכם הגרעין המקורי, אלא תגיע עם איראן להבנות ביניים, שיכללו את הפשרתם של נכסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולר והשבתם של אסירים, בתמורה להתחייבותה של איראן להימנע מהפקת אורניום המועשר לדרגה של 90% (מחדשות וויינט).

ראש הממשלה נתניהו מדבר בישיבת וועדת חוץ וביטחון של הכנסת | 13 ביוני (מקור: חיים צח, GPO)

ממשל ביידן הבהיר היטב, מרגע כניסתו של הנשיא לתפקיד, כי ארה"ב לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. עם זאת, הגישה שמאמץ הממשל – כזו המעדיפה מהלכי דיפלומטיה ובניית אמון על פני עימות ואיום צבאי אמין – לא שירתה את האינטרסים האמריקאים כלל ועיקר, שכן איראן המשיכה להפיק כמויות שיא של אורניום מועשר. חרף השיחות המתמשכות, לא הושגו הסכמות לגבי דרישותיהם הבסיסיות של הצדדים, כשהמשטר האיראני מציב בראש סדר העדיפויות את עניין הגרעין. מסיבה זו, הסכם הגרעין המקורי עם איראן, ה-JCPOA מ-2015, לא הצליח להבטיח כי איראן תוותר לגמרי על יכולותיה ופעילותה הגרעיניות, ולמעשה אף העניקה לגיטימציה בינלאומית להמשך פעילות ההעשרה של איראן, ולשחרורה המלא מכל ההגבלות מצד הקהילה הבינלאומית עד ל-2031. ראיות נוספות למגבלותיה של גישה זו ניתן לראות בנסיגתה של איראן מה"סבלנות האסטרטגית" לאחר נסיגתה החד-צדדית של ארה"ב מההסכם ב-2018, והימנעות איראן מחזרה להעשרת אורניום עד לכניסתו של ממשל ביידן. בדצמבר האחרון, הודה הנשיא ביידן שההסכם "מת", והשיחות בין הצדדים לחידושו טרם בחירות האמצע של 2022 קרסו. אולם אם להאמין לדיווחים, חילופי דברים בלתי רשמיים ולא כתובים בין ארה"ב ואיראן כעת יחליפו את מדיניותה הרשמית של ארה"ב, מה שיידחה את רגע ההכרעה, ויאפשר לאיראן בינתיים לאסוף עוד "קלפי מיקוח" כדי למקסם את הישגיה במגעים עתידיים.

הקשר המתהדק בין רוסיה לאיראן: אנטיתזה וכוח-נגד לקואליציה האזורית של המערב

ראש הממשלה נתניהו סיפק הצצה נדירה לקשר שבין ממשלות ישראל ורוסיה, המתנהל לרוב מאחורי הקלעים, וחשף במהלך הפגישה של ועדת חוץ הביטחון של הכנסת כי ישראל הביעה מחאה בפני ממשלת רוסיה על שיתוף הפעולה הצבאי המתהדק שלה עם איראן וכן הביעה את דאגתה מכך שמוסקבה תספק לטהרן מערכות נשק מתקדמות. נתניהו חזר על המסר, שלעיתים קרובות מאפיין את האופן שבו הוא רואה את יחסי ישראל-רוסיה, והוא ששתי הממשלות מנהלות שיח חשאי שבו הן מדברות בפתיחות ובכנות. נתניהו הוסיף והצהיר ש"איננו יודעים באיזה מטבע משלמת רוסיה לאיראן תמורת הסיוע הצבאי שהיא מספקת". הצהרות אלו הודלפו מהמפגש ולא היו חלק מהודעתו של נתניהו לעיתונות (חדשות וואלה).
השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, בעבר שגריר ישראל לוושינגטון ומי שנחשב לאחד משותפיו הקרובים והוותיקים ביותר של נתניהו, אמר בראיון במהלך הפורום הגלובלי של הוועד היהודי-האמריקאי (AJC) 2023, כי ישראל "מודאגת מהשותפות הזו" קרי, השותפות שבין רוסיה לאיראן, וכן "ממערכות הנשק שרוסיה יכולה לספק לאיראן העלולות להוות סכנה לישראל". השר דרמר ממשיך וחושף שיקולים העומדים מאחורי זהירותה של ישראל בנוגע לאוקראינה ובייחוד מאספקת מערכות נשק מתקדמות לאוקראינה, ואמר כי ישראל חוששת שנשק כזה "עלול ליפול לידיים הלא נכונות" במקרה שרוסיה תתפוס אותו – תרחיש העלול ליצור איום אפשרי על ישראל: "מחר זה ייפול לידיים רוסיות, ויגיע לידיים איראניות, ואז האיראנים יוכלו להנדס לאחור את מערכת הנשק והינה – כעת היא מהווה איום על מיליוני אזרחים ישראלים" (12 ביוני).

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במפגש עם מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'אמינאי והנשיא אבראהים ראיסי, במהלך ביקור באיראן ביולי 2022 | מתוך אתר Khamenei.ir

איראן טוענת כי פיתחה את הטיל העל-קולי הראשון שלה, המכונה "פתח": "400 שניות לתל אביב"

בתאריך ה-7 ביוני, חשפו שלטונות איראן כי פיתחו טיל על-קולי, המכונה ה"פתח" – התקדמות משמעותית ביכולות ייצור הטילים של איראן ושדרוג חדש – וייתכן שאף מדאיג – של מצבור הטילים הקיים שלה. טיל על-קולי מסוגל לנוע במהירויות של פי חמש ממהירות הקול, ולשאת רכיב מונחה GPS המאפשר לו לחמוק ממערכות הגנה אוויריות באמצעות שינוי מסלול במהלך התעופה. בנובמבר האחרון, כשהציגו כשגורמים רשמיים באיראן בגאווה את ההישג אך מבלי לחשוף את הטיל עצמו, התפארו שלטי חוצות וכלי התקשורת הרשמיים של ממשלת איראן כי הטיל "יוכל להגיע לתל אביב בתוך 400 שניות".
התקשורת האיראנית העניקה התייחסות מיוחדת להישג, שאם אכן יש בו מן האמת, הרי שהדבר ממקם את איראן בקרב קבוצה מצומצמת ביותר של מדינות בעלות הידע הטכנולוגי הנדרש לייצור נשק מסוג זה. בנוסף, אספה התקשורת האיראנית שורה של הצהרות שהופיעו בתקשורת הישראלית ושנשמעו מפי גורמים רשמיים בישראל, ומתגאה במה שהיא מפרשת כחשש עמוק מצד ישראל נוכח התפתחויות אלה.
ייתכן כי איראן קיבלה סיוע מצד רוסיה, בהתחשב בכך שסייעה לרוסיה במלחמתה נגד אוקראינה. רוסיה כבר בעבר טענה שעשתה שימוש בטילים על-קוליים במהלך המלחמה באוקראינה. שבוע לאחר הגילוי, חשפה רפאל את מערכת "קלע חד", המסוגלת ליירט טילים על-קוליים והצפויה להיות מוצגת בסלון האווירי בפריז.

הטענה האיראנית על פיתוח טיל "על-קולי" חדש המכונה "פתח", הנע במהירות של "פי 14 ממהירות הקול", נענתה מצד רפאל הישראלית בחשיפת מערכת הגנה אווירית חדשה פרי פיתוחה, "קלע חד", המסוגלת ליירט טילים על-קוליים | התקשורת האיראנית מצהירה בדיווחיה על החשש שמביעים בכירים ישראלים והתקשורת הישראלית | שלטונות איראן התגאו בשלטי חוצות כי הטילים יכולים "לפגוע בתל אביב בתוך 400 שניות" | נשיא איראן אבראהים ראיסי חושף את הטיל "העל-קולי" לכאורה (התקשורת האיראנית, רפאל)

נורמליזציה ישראלית-סעודית? המזכיר בלינקן נפגש עם מוחמד בן סלמאן ועדכן את ראש הממשלה נתניהו

מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, נפגש עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (המוכר בכינויו MbS) בריאד, ולאחר המפגש התקשר לראש הממשלה נתניהו כדי לעדכן אותו על פרטי המפגש (8 ביוני).
ראש הממשלה נתניהו אמר בראיון לרשת סקיי ניוז הבריטית כי הוא "לא יכול להבטיח" שלום עם ערב הסעודית וכי "מוקדם לומר" אם הדבר אפשרי, אולם שב והדגיש את תקוותו להסכם כזה, ואמר כי "ידנו מושטת לכל מדינות ערב, ובוודאי גם לערב הסעודית". הוא המשיך "יש לנו הזדמנויות נהדרות לקידום השלום באזורנו – שלום בין שתי המדינות – ואת רווחתם של עמינו…[שלום עם] ערב הסעודית יהיה זינוק עצום קדימה" בשל ההיתכנות שהמהלך יזניק קדימה את השלום בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי ככלל, וכן "יעזור לנו בפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי". נתניהו אמר כי שלום בין ישראל לערב הסעודית הייתה "אחת המטרות החשובות שהצבתי לעצמי בחזרתי לתפקיד" – לצד בלימתה את איראן, והוסיף כי "שתי המטרות קשורות זו בזו" (9 ביוני).

ובינתיים, שר החוץ הסעודי, פייסל בין פרחאן, אמר במסיבת עיתונאים שהתקיימה בריאד בעקבות המפגש עם המזכיר בלינקן כי "נורמליזציה עם ישראל לא תהיה אפשרית באף צורה מבלי שתיפתר קודם הסוגייה הפלסטינית", והוסיף כי כל נורמליזציה שלא תכלול התייחסות לסוגיה זו תהיה בעלת "אופי מוגבל". יש לציין כי מסרים דומים של התניית שלום ישראלי-ערבי בהתייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, נשמעו גם מקרב מנהיגי איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן עוד לפני שנחתמו הסכמי אברהם – סדרת ההסכמים שנחתמו עם ישראל ב-2020 גם בלי שנעשו צעדים משמעותיים בזירה הפלסטינית.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MbS) נפגשים בג'דה, ערב הסעודית | יולי 2022 (סוכנות הידיעות הסעודית)

פיגוע הטרור בגבול ישראל-מצרים: החקירה מסתיימת בהדחתו של מפקד החטיבה

בתאריך ה-3 ביוני, התרחש אירוע חריג בגבול ישראל-מצרים – שתי מדינות שחרף הסכם השלום ביניהן, נותר הגבול ביניהן חממה להברחת נשק, סמים ולסחר בבני אדם. שוטר מצרי חדר לשטח ישראל דרך מעבר בגדר הגבול. הוא התקדם ברגל מספר קילומטרים לתוך שטח ישראל והגיע לעמדה צבאית, שאותה הכיר היטב בשל תפקידו כשוטר המפטרל לאורך גדר הגבול מידי יום, שם ירה והרג שני חיילי צה"ל בעת שהיו במשמרתם בעמדת השמירה, הממוקמת בין הר שגיא להר חריף שבנגב. השניים נמצאו מספר שעות לאחר שהתרחשה התקיפה, באזור שבו ישנה נוכחות דלה של כוחות צה"ל, לאחר שלא ענו בקשר למפקדם. משנמצאו, החל מצוד אחר המחבל בתוך תחומי ישראל, שהוביל לחילופי אש נוספים שבמהלכם הצליח המחבל להרוג חייל צה"ל נוסף לפני שנוטרל.
ממשלות ישראל ומצרים הודיעו כי הן מקיימות קשר הדוק לשם חקירה הדדית של התקרית החריגה, והדגישו את חשיבות היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות.
לפני האירוע, נתפס ליד גדר הגבול משלוח של סמים מוברחים בשווי של 1.5 מיליון ₪. קשריו של החייל המצרי לארגוני טרור נחקרים כעת.
בצה"ל הודח מפקד חטיבה בצעד חריג וחמור, בעקבות מספר מחדלים שהתגלו בחקירת צה"ל את המקרה, ומספר קצינים נוספים ננזפו.

ה"שותפות האסטרטגית" הסינית-פלסטינית: סימן נוסף לנכונותה של סין להפוך לשחקנית פוליטית באזור

ב-14 ביוני, הכריזה סין על כינונה הרשמי של "שותפות אסטרטגית" עם הרשות הפלסטינית במהלך ביקורו של יו"ר הרשות אבו מאזן בבייג'ינג. במהלך הביקור, הביע אבו מאזן את תמיכתו בעמדתה של סין ביחס למיעוט המוסלמי שלה ובסוגיית טאיוואן. הביקור משקף הערכות בקרב הפלסטינים כי מעמדה של ארה"ב נחלש בכל יום שעובר, אולם חרף העמדות הפלסטיניות הבעייתיות וקשריהם עם רוסיה, תשמור וושינגטון על מחויבותה כלפיהם, ולצעדים אלו לא יתלווה מבחינת האמריקאים תג מחיר. בינתיים, סין תמשיך לבנות את מעמדה באזור כגורם רב השפעה.
באמצעות שותפויות כאלו, מקווה סין לחזק את תדמיתה הדיפלומטית ולסייע לחברות סיניות גדולות במגעים לגבי השקעות תשתית במסגרת יוזמת "החגורה והדרך" האסטרטגית שלה. ביקורו של עבאס מגיע בעקבות מפגש שנערך לאחרונה בסין ביו איראן לערב הסעודית שהוביל לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין שתי היריבות המזרח תיכוניות, ולהעצמת השפעתה של סין באזור.

המוניטור: המחצית הראשונה של יוני 2023 במספרים

פיגועי טרור

ישראלים

3 חיילים הרוגים בפיגוע בגבול מצרים

4 חיילים פצועים בפיגוע דריסה ומפיגוע ירי מרכב חולף בשומרון

אזרח הרוג אחד בפיגוע טרור בשומרון

אזרח פצוע אחד מפיגוע ירי מרכב חולף בשומרון

פרטים:

ה-1 ביוני | נווה צוף, יהודה ושומרון | חמושים פלסטינים ירו לעבר כוחות צה"ל המשרתים באזור. בהשיבם אש אל עבר התוקפים, ירו החיילים בשוגג ברכב חולף ופצעו גבר פלסטיני, הייתם תמימי, והרגו את בנו בן השנתיים, מוחמד.
ה-3 ביוני | 3 חיילים ישראליים הרוגים בפיגוע בגבול מצרים | שוטר מצרי חדר לתוך שטח ישראל במעבר בגדר הגבול, וירה והרג שני חיילי צה"ל בעת שמילאו את תפקידם בעמדת השמירה. משם המשיך המחבל וירה בחייל נוסף, שהיה חלק מהצוות שערך אחריו מצוד.
סמ"ר אורי יצחק אילוז, בן 20
סמלת ליה בן־נון, בת 19
סמ"ר אוהד דהן, בן 20

שלושה חיילי צה"ל נהרגו בפיגוע חריג שבוצע בידי שוטר מצרי בגבול ישראל-מצרים

ה-5 ביוני | חווארה, יהודה ובשומרון | שני חיילי צה"ל נפגעו מרכב בפיגוע דריסה. המחבל נתפס וברכבו נמצא סכין.
ה-6 ביוני | חווארה | נהג ישראלי נורה בסמוך לעיירה. על פי עדותו של הנפגע, הוא נורה בעת שנהג אך בחר להמשיך בנהיגה עד שהגיע למקום מבטחים. במכוניתו פגעו 12 קליעים. האירוע התרחש רק יממה לאחר ששני חיילים נפגעו מהפיגוע שבו התנגש מחבל ברכבם, באותו האזור.
ה-7 ביוני | נעצר פלסטיני בשל תכנון התנקשות | שוטר פלסטיני, עלאא חאלד קואטו, נעצר בידי כוחות הביטחון בשל תכנון פיגוע התנקשות בראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן.
ה-13 ביוני | בסמוך לכפר יעבד, צפון השומרון | אזרח אחד וארבעה חיילי צה"ל נפצעו במהלך ירי מרכב חולף ביהודה ושומרון. פיגוע דומה ארבע בדיוק שבועיים לפני כן, וייתכן שבוצע בידי אותו אדם.

פיגוע ירי מרכב חולף התרחש סמוך למחסום ריחן בצפון השומרון, ובו נפצעו אזרח ישראלי ושלושה חיילים (צילום: מועצה אזורית שומרון)

מהצד הפלסטיני

ה-8 ביוני | רמאללה| צה"ל הרס ברמאללה את ביתו של מחבל פלסטיני שהואשם בהפעלת מטעני נפץ בירושלים אשתקד. במהלך הריסת הבית, יידו פלסטינים אבנים ובקבוקי תבערה בחיילי צה"ל, שהגיבו באש חיה. שישה פלסטינים נפגעו במהומות ושלושה מירי.
ה-13 ביוני | מחנה הפליטים בלאטה, בסמוך לשכם | כוחות צה"ל נכנסו למחנה הפליטים לשם מעצר חשודים במסגר פעילות סיכול טרור. על פי דיווחים, גבר פלסטיני אחד נהרג ושניים נפצעו.
ה-15 ביוני | מחנה פליטים בשכם | כוחות ישראליים נכנסו לאזור והרסו את ביתו של מחבל שרצח את החייל עידו ברוך אשתקד בפיגוע ירי מרכב חולף. הרס בתי מחבלים נחשב על-ידי ממשלת ישראל ומשרד הביטחון כאמצעי הרתעה יעיל, והוא נקבע כחוקי בידי בג"צ. במהלך הפעילות, הקיפו פעילים פלסטינים את הכוח והחלו לידות בחיילים אבנים ולירות עליהם. החיילים השיבו אש.

הפוסט תדריך ביטחוני #5 – מחצית ראשונה של יוני 2023: "הבנות חלקיות" עם איראן משקפות חוסר עניין להתמודד עם הגרעין הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני #4 המחצית השנייה של מאי 2023: הקהילה הבינלאומית מעלימה עין מאיראן המתגרענת

Thu, 08 Jun 2023 07:46:55 +0000

חששותיה של ישראל גוברים נוכח מאמציה המתמשכים של איראן לצבור אורניום מועשר בדרגה גבוהה, מה שיאפשר לה לייצר אורניום בדרגה המתאימה לשימוש צבאי בכמות המספיקה ל-5-7 ראשי נפץ בתוך 3 חודשים, וכן נוכח הניסויים שעורך המשטר בטילים בליסטיים ארוכי טווח – כל זאת נוכח דבקותה של הקהילה הבין-לאומית במדיניות של פייסנות כלפי המשטר האיראני וניסיונותיה של הקהילה להגיע להסכם מסוכן עם איראן.

עדויות לווין חדשות העשויות להצביע על עבודות חפירה לשם בנייתו של מתקן גרעיני חדש בסמוך למתקן הגרעיני הקיים בנתאז (מקור: Google Earth)

צנטריפוגות מנתנז, לפי טענת התקשורת האיראנית (מקור: Teheran Times טהראן טיימס)

איראן: חששות גוברים בישראל עם התקרבותה של שעת השי"ן

על פי דוח חדש מאת הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), הספיקה איראן לצבור 114 קילוגרם של אורניום המועשר לדרגה של 60% (26 ק"ג יותר ממה שהיה ברשותה לפני שלושה חודשים), ועוד 470 ק"ג אורניום המועשר לדרגה של 20% (36 ק"ג יותר ממה שהיה ברשותה לפני שלושה חודשים). בנוסף, יש בידי איראן למעלה מ-4 טונות של אורניום המועשר לדרגות שמעל ל-3.67% ול-4.5%. משמעות נתונים אלו הינה שבידי איראן היכולת – מהרגע שתקבל את ההחלטה – להפיק כמות מספקת של אורניום בדרגת העשרה של 90% – ובמילים אחרות, דרגה המתאימה לשימוש צבאי, שעימו תוכל לייצר 2 ראשי נפץ גרעיניים בתוך שבועיים בלבד, או 5-7 ראשי נפץ גרעיניים בתוך 3 חודשים.

דיווח מאת אל-ג'דיד (קטאר), חושף כי איראן, ערב הסעודית, עומאן ואיחוד האמירויות מאחדות כוחות, בהובלתה של סין, על מנת ליצור כוח צבאי-ימי משותף המיועד לשמירה על הביטחון במפרץ הפרסי. אדמירל-משנה שאחראם איראני, מפקד הצי האיראני, חשף כי הודו ופקיסטאן אף הן יהיו מעורבות במיזם הצפוי. הודעה זו מגיעה רק 48 שעות לאחר פרישתו של איחוד האמירויות מהקואליציה הימית בהובלתה של ארה"ב שמטרתה הייתה לאבטח את הנתיבים הימיים החשובים במפרץ, החיוניים לסחר הנפט העולמי.

שר הביטחון הישראלי, יואב גלנט, חשף בפומבי את תוכניותיה של איראן לעשות שימוש בבסיסיים ימיים צפים של משמרות המהפכה במסווה של אוניות סוחר. על פי שר הביטחון, טהראן מסבה אוניות סוחר לכלי שיט המצוידים באמצעי לוחמה ומודיעין מתקדמים, במטרה להפוך אותם לבסיסי טרור פוטנציאליים באזורים מרוחקים, מעבר לגבולותיה של איראן. השר הצהיר שבסיסים אלו כבר פעילים בשטח באופן מבצעי. אחד מהם נצפה מול חופי עדן, תימן.
הספינות, שמשקלן מאות אלפי טונות, מיועדות לאחסון אמצעי לוחמה שונים כגון כטב"מים, טילים ומערכות תקיפה ומודיעין מתקדמות. זוהי מדיניות מחושבת שנועדה להציב איום מתמשך לא רק על נתיבי השיט אלא גם על חייהם של אזרחים ואנשי צבא. המדיניות הפיראטית מעוררת דאגה ויש לטפל בה בדחיפות. האיום הימי החדש הזה עולה בקנה אחד עם סוג האיומים המגיעים מצד עזה, לבנון, סוריה, ויהודה ושומרון, אשר בין כולם עובר קו מחבר וביניהן קשר הדוק, כשבלב רשת האיומים הזו עומדת איראן, המהווה סכנה ממשית ליציבות הגלובלית.

בסיסים צפים של משמרות המהפכה האיראניים המוסווים כאוניות סחר (מקור: משרד הביטחון)

הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי שיגר אזהרה מרומזת לאיראן בעקבות הגילויים האחרונים. במהלך כנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, אמר הלוי "ישנן התפתחויות חדשות ומטרידות [באיראן] שייתכן ויחייבו פעולה. יש לנו יכולות, גם לאחרים יש יכולות."
סבא"א סוגרת שניים מחקירותיה על פעילות הגרעין של איראן: הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית הכריזה על סגירתן של שתיים מחקירותיה הנערכות כיום נגד תוכנית הגרעין של איראן – האחת הנוגעת לאתר מריבאן, הבלתי מוכרז, באבאדה שבמחוז בפארס – אתר שנחשף לעולם בידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בספטמבר 2019; והשנייה – בנוגע לחלקיקי אורניום מועשר לדרגה של 83.7%, שהתגלו באזור מתקן ההעשרה בפורדו. הסוכנות קבעה כי הסבריה של איראן מתקבלים על הדעת במקרה של מריבאן, ומספקים במקרה של פורדו. אולם שר החוץ הישראלי תקף את ההחלטה ואמר כי ייתכן ויהיו לה "השלכות מסוכנות ביותר" וש"ההסברים שסיפקה איראן…אינם מהימנים או אפשריים מבחינה טכנית. האיראניים ממשיכים לשקר ולהונות את הקהילה הבין-לאומית… מבלי שהם נדרשים לשלם מחיר על הפרותיהם".

ראש ממשלת ישראל חושף את המתקן הגרעין הבלתי מוכרז מריבאן באבאדה, מחוז פארס, בספטמבר 2019

בתצלומי לוויין שנותחו לאחרונה על-ידי סוכנות AP ניתן לראות מה שהינו לכאורה מתקן תת-קרקעי חדש הנמצא בתהליכי הקמה בסמוך לאתר הגרעין נתנז, איראן. המתקן הקיים ספג נזק משמעותי בפיצוץ שארע ביולי 2020, שבו הואשמה ישראל (לא נלקחה אחריות באופן רשמי). לפי ניתוח התצלומים, ההערכה היא שהמתקן החדש – שלא כמו המתקן הקיים על פני הקרקע – טמון בעומק של 80-100 מטרים לפחות בקרקע, תחת הר, על מנת להבטיח הגנה טובה יותר מפני תקיפות אוויריות.
ב-25 במאי ערכה איראן ניסויים בטיל בליסטי חדש בעל טווח של 2,000 קילומטר: חששותיה של ישראל הוחרפו בשל ניסויים שערכה איראן בטיל הבליסטי ארוך-הטווח "ח'ורמשהא-4" (ח'ייבר), המגיע לטווחים של עד 2,000 קילומטר והיכול לשאת ראש נפץ במשקל של עד 1,500 קילוגרם. הטיל החדש הושק באירוע שבו נוכח שר הביטחון האיראני אמיר רזא אשטאני, במתקן ניסוי במחוז סמנאן.

כל ההתפתחויות הללו מגיעות על רקע דיווחים אמינים על מגעים בין ארה"ב לאיראן לחידוש הסכם הגרעין מ-2015 (JCPOA). על פי הדיווחים, ארה"ב תסיר לאלתר את הסנקציות נגד איראן בתמורה להתחייבותה לשמור על רמות ההעשרה הקיימות, מבלי לצבור עוד אורניום מועשר לדרגה גבוהה נוסף על הקיים ולהימנע מהעשרת אורניום לרמה צבאית.
אם ימומש "הסכם הגרעין 2.0", הרי שהוא מניף בפועל חרב מעל לראשיהם של מדינת ישראל, הפלח הסוני הפרגמטי והמזרח התיכון כולו, שכן משמעותו שאיראן תוכל לשמור על מרב נכסיה הגרעיניים עם מינימום סנקציות. איראן רושמת את ההצלחות הללו כנגד הירידה המתמשכת במעמדה של ארה"ב במזרח התיכון. חששות אלו הובילו את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואת הנהגת מערכות הביטחון הישראליות להעביר מסר ברור בדבר מחויבותם למניעתה של איראן מהגעה ליכולת גרעינית צבאית, ולהגברת המאמצים לשיחות עם ארה"ב בעניין זה.
מבחינתה, מקיימת ישראל שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב כדי להשיג את מטרתה שהיא הרחבתם של הסכמי אברהם וביסוס פורמלי של נורמליזציה ביחסים – ואולי אף הסכם שלום מלא – עם ערב הסעודית, אשר במידה רבה יסיים את הקונפליקט הישראלי-ערבי וימשוך בחזרה את ערב הסעודית מאחיזתה של איראן. מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, כבר הבהירו מצידם כי נורמליזציה ביחסי ישראל-ערב הסעודית הייתה ועודנה "בעדיפות עליונה" עבור ארה"ב. גורמים רשמיים בכירים, בכללם ראש הממשלה נתניהו, שר החוץ אלי כהן והיועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי – מתבטאים בפומבי על היתכנות זו באופן חיובי ובזהירות המתבקשת.
כל ניסיון לטאטא את הנושא האיראני תחת השטיח בתמורה להבטחות מעורפלות ובלתי מבוססות כמוה כמו להודות בפה מלא שהקהילה הבין-לאומית, ובייחוד ארה"ב ואירופה, ויתרו את הרעיון של לאלץ את איראן לזנוח את תוכנית הגרעין הצבאית שלה. הותרת המשטר האיראני על סף יכולת גרעינית עלולה להיות גורם המשנה את כללי המשחק במערכת הבריתות של מדינות המזרח התיכון ולהסיט את המטוטלת לטובתה של איראן.

חזבאללה: תרגיל צבאי רחב-היקף, והחלפת איומים הדדית בין נסראללה למערכת הביטחון הישראלית

בזמן שאיראן מעמידה למבחן את סבלנותה של ישראל, המזכיר הכללי של ארגון הטרור חזבאללה, חסן נסראללה הציג לראווה את יכולתו לפגוע בישראל כשערך תרגיל צבאי פומבי בדרום לבנון שכלל סימולציה של פלישה קרקעית לישראל. גלעד ארדן, שגריר ישראל לאו"ם, הגיש תלונה רשמית נגד לבנון במועצת הביטחון ולמזכ"ל האו"ם בתגובה לתרגילים אלו, המהווים הפרה של שתי החלטות מועצת הביטחון – 1701 ו-1559. משחקי מלחמה אלו, שנערכו בחלקה הדרומי של לבנון, 19 ק"מ בלבד מגבולה של ישראל – אזור שבו על פי החלטות מועצת הביטחון אסור לחזבאללה לפעול – כללו מאות פעילי חזבאללה ותרגלו תרחישים של התקפות צלפים וכטב"מים כנגד מטרות ישראליות, חדירה לשטחי ישראל והשתלטות על מאחזים ולקיחת בני ערובה ישראליים.
בעקבות חודשים מספר של מתיחות גוברת לאורך גבול ישראל-לבנון (כפי שתואר בתדריך הביטחון הישראלי הקודם) – מתיחות שכללה שיגורי טילים מתחום לבנון, חדירה של מחבל חזבאללה לשטח ישראל וניסיונות לשגר כטב"מים לעבר ישראל – גורמים בכירים במערכת הביטחון של ישראל, כולל הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש אגף מודיעין אלוף אהרון חליוה, הביעו דאגה ושיגרו איומים מרומזים כלפי חזבאללה ואיראן במהלך כנס הרצליה.
- רב-אלוף הלוי מעריך כי "החיזבאללה מורתע מאוד ממלחמה כוללת מול ישראל. הוא חושב שהוא מבין איך אנחנו חושבים, המחשבה הזאת מביאה אותו להעז ולאתגר אותנו איפה שהוא חושב שלא תהיה מלחמה. זו הזדמנות לייצר הפתעות בעת הצורך". הוא הוסיף "יש לנו יכולת בזירה הצפונית שמשתפרת כל יום… צריכים לדעת שמערכה בזירה הצפונית תהיה קשה בעורף, בלבנון תהיה קשה שבעתיים, וללבנון יהיה קשה להתאושש [ממלחמה כזו]".
- האלוף חלויה אמר "להערכתנו לא התקבלה ההחלטה באיראן לפרוץ לנשק גרעיני" והוסיף כי "העימות איתה הפך לעימות ישיר – והוא חונה בשדות רבים". הוא הוסיף כי "איראן נכנסה ל-2023 בזווית שלילית, אחרי המהומות ואספקת הנשק לרוסיה".
- האלוף חליוה הביע חששות בנוגע לביטחונו הגובר של החזבאללה, ואמר שאפילו 17 שנה לאחר "הטעות" של הצתת מלחמת לבנון השנייה, "ישנה תחילת הבנה שניתן למתוח את המשוואות מול ישראל" והזהיר ש"נסראללה קרוב לטעות שיכולה לדרדר את האזור למלחמה גדולה". חליוה הדגיש: "שלא יטעו בנו, אנחנו נכונים להפעיל כוח. הפעלת כוח הן מלבנון והן מסוריה יכולה להביא להסלמה ולהתנגשות בהיקפים גדולים מאוד בין ישראל ובין חזבאללה ולבנון"
- בתגובה, מזכ"ל חיזבאללה, נסראללה איים: "אתם לא אלו המאיימים עלינו במלחמה – אנחנו מאיימים עליכם. כל מלחמה כזו תתרחש לאורך כל גבולותיה של ישראל". הוא הוסיף כי "ציר ההתנגדות מאוחד ביותר, בעזה, בירושלים, בגדה המערבית וביתר האזור".
במקביל, קיים צה"ל תרגיל צבאי רחב-היקף שזכה לכינוי "אגרוף המחץ", שתוכנן להתקיים במשך שבועיים, ושנועד לדמות מצב של מלחמה רב מערכתית. תא"ל (מיל') אמיר אביבי, מייסד וראש ארגון הביטחוניסטים, אומר כי "במשך שנים, לצה"ל היה את היתרון של מלחמה המתמקדת בחזית אחת בלבד. כעת לראשונה מזה שנים, מתמודד צה"ל עם אתגר רב-חזיתי המשתרע על פני המזרח התיכון – מאיראן, דרך מספר חזיתות מורכבות בצפון – לבנון וסוריה – לצד יהודה ושומרון וכן תרחישים טראומטיים של פרעות בפנים הארץ בדומה שארע במהלך מבצע שומר חומות ב-2021. אנו קרובים מאי פעם לתרחיש כזה". את התרגיל הצבאי מוביל חבר הוועד המנהל של הביטחוניסטים, אלוף גרשון הכהן.
עיתונים בישראל מדווחים כי הדרג הפוליטי רואה בחיוב אפשרות של מתקפת פתע כנגד החזבאללה בלבנון במטרה לעקר נכס איראני משמעותי המאיים על העורף הישראלי.

המזכ"ל של החיזבאללה, חסן נסראללה, משיב בערוץ הטלוויזיה הרשמי של החזבאללה, אל מאנאר, להצהרות מטעם גורמים רשמיים בכירים בישראל.

ראש אגף המודיעין, אלוף אהרון חליוה, נושא דברים על חזבאללה בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן (מקור: IPS)

ביקור רשמי: נשיא מדינת ישראל יצחק (בוז'י) הרצוג עורך ביקור ממלכתי באזרבייג'ן

הנשיא הרצוג (30 במאי) ועמיתו האזרי אילהם אלייב בבאקו, חתמו על הסכמים בילטרלים בתחום הבריאות. דווח שאחת ממטרות הביקור היא לחזק את ציר ישראל-אזרבייג'ן-טורקיה הנרקם בחשאי כמשקל נגד לאיראן. בנוסף, השגרירות הראשונה באזרבייג'ן נחנכה במהלך הביקור. על פי דיווחים, הנושא האיראני עמד במרכז העניינים במהלך כל הביקור, בעוד שסוגיות אחרות הנוגעות לענייני ביטחון נדונו כחלק מהקשר המעמיק בין שתי המדינות, לצד דיונים בנוגע לשיתופי פעולה בתחומי החקלאות, האנרגיה, הסייבר והתיירות.

נשיא המדינה יצחק ("בוז'י") הרצוג ערך ביקור ממלכתי רשמי בבאקו שבאזרבייג'ן ונפגש עם מקבילו האזרי הנשיא אילהם אלייב. נמסר כי הנושא האיראני עמד במרכז העניינים במהלך הביקור

הזירה הפלסטינית: אבו מאזן קורא לדה-לגיטימציה של ישראל מעל בימת האו"ם | מערכת הביטחון הישראלית שומרת על הסטטוס קוו מול הרשות הפלסטינית

יו"ר הרשות הפלסטינית ותנועת פת"ח, מחמוד עבאס, הוזמן לאו"ם שם לראשונה אי פעם צוין אירוע ה"נכבה" לזכר מה שלטענת הפלסטינים היה גירוש פלסטינים מישראל במהלך מלחמת העצמאות ב-1948-1949, חרף ראיות מרובות המצביעות על כך שהיו אלו מנהיגי העולם הערבי שדחקו בפלסטינים לנטוש את בתיהם מרצון, בתקווה לחזור אליהם כמנצחים לאחר חודשים ספורים (מה שלא ארע בפועל). לעומתם, בהקשר היסטורי כולל יותר, את המספרים הדומים (800 אלף עד מיליון) של הפליטים היהודים שנסו ממדינות ערב לתוך ישראל ואת המספר הגדול בהרבה של עשרות מיליוני פליטים שנסו על חייהם ממזרח אירופה וכן את הפליטים שנעו בין הודו לפקיסטן באותה התקופה – לא מציין האו"ם ובוחר להתמקד אך ורק בפליטים הפלסטינים.
ראוי לציין שהפליטים הפלסטינים זוכים לטיפול מיוחד ופרטני מצד אונר"א – סוכנות האו"ם, שפעמים רבות מואשמת בכך שבמקום למצוא פתרונות הולמים לפליטים – פועלת "להנציח את הסכסוך", שלא בדומה לאוכלוסיות הפליטים האחרות ברחבי העולם, תחת טיפולה של אונר"א. לדוגמא, בשונה מאוכלוסיות פליטים אחרות, אונר"א מעניקה לצאצאי הפליטים המקוריים מ-1948 מעמד של פליטים גם כן –"פליטות תורשתית" – אשר זכאים למעמד זה על כל המשתמע מכך, וכן מכירה בבני ובנות זוגם הלא פלסטינים של הפליטים ובתושבים עניים של מזרח ירושלים ושל רצועת עזהבתור פליטים.
יו"ר הרשות הפלסטינית עבאס האשים את ישראל בפשעים והשתמש בדימויים נאציים, ובסופרלטיבים ובהגזמות מכפישות, וקרא לאו"ם להחיל סנקציות נגד ישראל ולהקפיא את חברותה בארגון. " הם ממשיכים לשקר כמו גבלס [שר התעמולה של גרמניה הנאצית]", טען עבאס. בינתיים, שגריר ישראל לאו"ם, גלעד ארדן, פעל בהצלחה לשכנוע מדינות רבות להחרים את האירוע.
ובה בעת, הרמטכ"ל הלוי, חזר והשמיע את העמדה שבה מחזיקה מערכת הביטחון של ישראל זמן רב, לפיה ישראל פועלת לשימור הסטטוס קוו. במהלך כנס הרצליה, הצהיר "עדיפה רשות פלסטינית מתפקדת על כאוס ברחובות, או על עליה לשלטון של חמאס".
עם זאת, העמדה של הממסד הישראלי אינו מתייחס ברצינות הראויה לאופן שבו בשל העדר הרצון הישראלי להתמודד עם האיום האסטרטגי הגובר מצד הרשות הפלסטינית מחליש את ישראל, ובכלל זה אי נקיטת צעדים נגד מדיניות הרשות למענק שכר למחבלים (תמריץ למחבלים לרצוח ישראלים בדמות תשלום חודשי מראש לכל מחבל); המלחמה של הרשות בזירה הדיפלומטית נגד ישראל בפורומים בין-לאומיים; תמיכתה של הרשות בארגונים המקדמים דה-לגיטימציה של מדינת ישראל כגון ארגון BDS, וכן המציאות המתרקמת בשנים האחרונות שבה הרשות – בדומה לממשלות עבר באפגניסטן שנתמכו בידי המערב – מאבדת את שליטתה על מה שאמור להיות תחום סמכותה – רצועת עזה, ג'נין, שכם, חברון וערים מרכזיות נוספות.

יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (מקור: Shutterstock)

המוניטור: המחצית השנייה של מאי 2023 במספרים

קורבנות טרור ישראליים

הרוג אחד – מתקפת ירי

קצין פצוע אחד – פעילות נגד טרור

ה-25 במאי, במהלך חג השבועות | טנא עומרים צפונית לבאר שבע. עלא קישיא, פלסטיני חמוש שחדר ליישוב הישראלי במטרה לפגוע באזרחים במקום, תועד במצלמות האבטחה של הישוב כשהוא זוחל תחת שער הכניסה, אוחז בידו סכין. הוא הצליח לעבור כמה מאות מטרים בתוך הישוב ולבסוף זוהה ונוטרל בידי אחד מאנשי צוות הביטחון של היישוב.
ה-30 במאי | כבישי השומרון. חמישה פלסטינים תקפו באש חיה גבר ישראלי בשם מאיר תמרי שנהג ברכבו בסמוך ליישוב חרמש. הם ירו לעברו משולי הכביש. תמרי המשיך לנסוע על לכניסה ליישוב אולם הצוותים הרפואיים לא הצליחו להציל אותו והכריזו על מותו זמן קצר לאחר מכן. הוא הותיר אישה ושני ילדים קטנים.

בצד הפלסטיני

ה-22 במאי | מחנה הפליטים בלאטה | פשיטה של צה"ל למעצר חשודים בפעילות טרור. במהלך הפעילות, לוחמי צה"ל זיהו מעבדה ובה כמות גדולה של חומרי נפץ במשקל כולל של עשרות קילוגרמים, המיודעים למתקפות טרור בתוך ישראל. החיילים הותקפו בידי לוחמים מקומיים, מה שהצית מהומות קשות. כתוצאה מכך, קצין ישראלי אחד נפגע ושלושה פעילים של ארגון הטרור "גדודי אל אקצה" נהרגו.
ה-29 במאי |פשיטה של צה"ל למעצר חשודים. במהלך הפשיטה, החיילים זיהו תחמושת וציוד צבאי גנוב, שנועד לפגיעה באזרחים ישראליים. חמושים מקומיים התקיפו את החיילים באש כבדה והשליכו לעברם מטענים מאולתרים. הכוח השיב בירי.

נשקים וציוד לוחמה שנאגרו על ידי פלסטינים ושנתפסו בידי כוחות צה"ל במהלך פשיטה למעצר פעילי טרור במחנה הפליטים בלאטה | ה-21 במאי. (מקור: דובר צה"ל)

טכנולוגיה, עסקים ועסקאות נשק

ה-29-31 במאי | ועידת העסקים של כלכליסט נערכה בטוקיו, בשיתוף עם בנק דיסקונט, Ctech ודיסקונט טק. הוועידה הפגישה משקיעים, כלכלנים ויזמים ישראלים ויפנים ממגזר הסטרטאפים, וכן 16 מייסדים ומנכ"לים של סטרטאפים נבחרים שהציגו את חברותיהם. במהלך הועידה, ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה בירך על הידוק הקשרים הכלכליים בין ישראל ליפן, ואמר "בשתי המדינות, המשאב האנושי הוא המשאב העיקרי". האירוע ציין 70 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל ליפן. השנה, הסתכם המסחר בין שתי המדינות ב-4 מיליארד דולר במונחים שנתיים, וסך ההשקעות של חברות יפניות בסקטור ההייטק הישראלי מאז תחילת שנת 2000 הסתכם ב-13 מיליארד דולר. 13% מההשקעות הזרות בשוק הישראלי מגיעות מיפן.

הפוסט תדריך ביטחוני #4 המחצית השנייה של מאי 2023: הקהילה הבינלאומית מעלימה עין מאיראן המתגרענת הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני #3 – המחצית הראשונה של מאי 2023: אישוש ההרתעה האיזורית של ישראל בעקבות "מגן וחץ"

Tue, 16 May 2023 11:30:36 +0000

במחצית הראשונה של חודש מאי שלט בסדר היום הביטחוני הישראלי המבצע הצבאי נגד בניין הכוח של תא הפרוקסי האיראני, ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ). על רקע הניסיון האיראני להרחיב את הסינרגיה ואת מרחב ההשפעה שלה בקרב המדינות הסוניות הפרגמטיות, הדגישה פעולה זו את מחויבותה של ישראל לפגוע בתשתית האיראנית המקיפה אותה, בדומה מאוד לתקיפות שהיא עורכת נגד ההתבצרות האיראנית בסוריה ולפעולות המיוחסות לה באיראן עצמה.

חיל האוויר חיסל שישה מפקדים בכירים של גא"פ, שהיו אחראיים על שיגורי טילים אל ריכוזי אוכלוסייה בישראל ושעסקו בתכנון התקפות נוספות. בין היתר, הם הורו לירות לעבר ישראל כ-25 טילים שבוע לפני מבצע "מגן וחץ", ב-2 במאי, בעקבות מותו של חאדר עדנאן, איש הארגון, שלאחר כמה ניסיונות קודמים פתח שוב בשביתת רעב, שהובילה הפעם למותו בבית החולים.
בין המחוסלים, מפקד מרחב צפון של גא"פ ח'ליל ביתיני, שהיה אחראי על שיגור טילים לישראל; סגנו איאד אלחסני; טארק עז אלדין, מפקד בכיר שתיאם את פעילות הטרור של הג'יהאד האסלאמי ביהודה ושומרון, ועסק בפיקוד מרחוק על יחידות שיגור טילים שפעלו בג'נין ותכננו לשגר טילים אל מרכז וצפון ישראל מתוך יהודה ושומרון; מפקד בכיר שהיה אחראי על פעולות הטרור בבית ליד וברח' דיזנגוף בשנות ה-90 של המאה הקודמת שגבו את חייהם של עשרות ישראלים חפים מפשע; וג'אהד ע'נאם, בכיר נוסף שהיה אחראי לטבח של האזרחית הישראלית טלי חטואל וארבע בנותיה (בנות 11, 9, 7 ו-2) בשנת 2004.
ישראל גם ביצעה תקיפות מוצלחות על יותר מ-700 יעדים של גא”פ, בכללם מחסני נשק וכני שיגור של רקטות.
במהלך המבצע הקפידה ישראל על הפרדה ברורה בין גא”פ לבין החמאס, ותקפה יעדים של הג'יהאד בלבד. אסטרטגיה זו מסמנת תפנית לעומת עמדתה המסורתית של ישראל, שלפיה היא רואה בחמאס את הריבון ברצועת עזה האחראי על כל פעולה המבוצעת משטחה נגד ישראל. חמאס מצידו הקפיד שלא להתערב והפיק את מרב התועלת מההתקפות שביצעה ישראל נגד יריבו העיקרי ברצועת עזה.

סיכום המבצע על ידי דובר צה"ל נכון ל-13.5 בשעה 16:00

המפקדים הבכירים שחוסלו על ידי צה"ל בעזה (דו"צ)

ניתן להסיק כמה מסקנות עיקריות מהמבצע בן 5 הימים:

בעוד שהמבצע רשם לזכותו כמה הישגים טקטיים וביסס את עליונותו של צה"ל לעומת גא”פ, הוא לא הצליח לשנות את התמונה האסטרטגית ארוכת הטווח של יחסי ישראל עם רצועת עזה ואת ההיאחזות האיראנית בה.

ישראל נמנעה מלהמשיך בתקיפות עד לאחר שיותר מ-24 שעות של שקט הופרו על ידי גא”פ. משמעות הדבר שהמשוואה הישנה לא השתנתה: "שקט ייענה בשקט" מצידה של ישראל, ללא נכונות להרחיב את היקף הפעילות אלא אם האויב מחייב אותה להגיב.
במילים אחרות, זהו מבצע שיכול להשיג שקט קצר טווח, אך היעדר חזון גדול יותר לגבי רצועת עזה כמשתקף במבצע טקטי זה, מרמז על כך שעלינו להמשיך לצפות ל"סבבי לחימה" חוזרים ונשנים בין ישראל לארגוני הטרור של רצועת עזה, בדומה מאוד לסיבובים הקודמים (2019, 2021, 2022) עם הפסקות קצרות ביניהם. בניית הכוח של גא”פ נשחקה והארגון סבל מכה קשה לאחר חיסול שישה ממפקדיו הבכירים ביותר, אך מייד עם סיומו של הסבב הנוכחי, הוא פתח בבניה מחודשת של כוחו לקראת הסבב הבא.
עובדה זו מחייבת את ישראל כמו גם את הקהילייה הבינלאומית לחשוב מחדש על סידורים ארוכי טווח עבור רצועת עזה, הנשלטת כרגע על ידי קבוצות טרור שנהנות מגיבוי איראני, לרבות פתרונות המתייחסים לבעיית בניין הכוח המסכנת את ביטחונם של אזרחי ישראל.

יחד עם זאת, ישראל שיגרה מסר חשוב של הרתעה בתקופה שבה אויביה מבצעים "תרגילים" שמטרתם לבחון את אחדותה, מוכנותה להשיב מלחמה ואיכות שכבות ההגנה שלה.

על אף ציפייתו של מנהיג איראן שישראל "תתפורר" בשל המשבר הפנימי שלה והמחאות המתגברות, ולמרות הניסיון שביצעו שלוחותיה של איראן בהסלמה של חודש אפריל, להעמיד במבחן את נכונות הציבור הישראלי להילחם ואת שכבות ההגנה שלה – על ידי התקפה משולבת מצד לבנון, עזה, וכן הגברת המתיחות ביהודה ושומרון ובהר הבית – הצליחה ישראל לשמור על ההרתעה שלה כשיצאה למבצע זה.
כל הצבא הסדיר של צה"ל וכוחות המילואים שלו פעלו באחדות וללא כל סייגים. השילוב המיוחד בין מודיעין מעולה שהמם את האויב בדייקנותו ובעומק החדירה שלו, ההצלחה המבצעית של חיל האוויר וההגנה הכמעט מושלמת שסיפקה כיפת הברזל, העניקו לישראל את הניצחון בסיבוב לחימה זה. המבצע סימן אחדות בזמנים שבהם מצבה של ישראל מתפרש בטעות כחולשה.
ישראל הצליחה גם להציג שימוש מבצעי מוצלח ראשון של מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" ביירוט טילים בשמי תל אביב. באופן כללי, השימוש במערכות להגנה אווירית ובראשן כיפת ברזל, מנעו פגיעה רצינית באזרחים ביישוביה ועריה של ישראל וסיפקו למקבלי ההחלטות מרווח פעולה רחב יותר.

המבצע שיקף גם את מעמדה הפוליטי הבשל יותר בקרב הקהילייה הבינלאומית, שאפשר לה להמשיך בלחימה ללא לחצים משמעותיים.

אף שארה"ב אותתה לישראל שברצונה לראות סוף לסבב לחימה זה, בסך הכול הממשל תמך בישראל והגן על זכותה להגן על עצמה מול לחצים מצד חלק מהשחקנים. גם יחסי ישראל-מצרים קיבלו אישוש לאור תפקידה של קהיר בתיווך להשגת הפסקת אש.
בשעה שרשתות חברתיות מסוימות ושחקנים על הבמה הבינלאומית ניסו להכפיש את ישראל בשל אבדות בקרב אזרחים בעזה, עשה צה"ל עבודה חשובה כששחרר סרטונים של שיגורים לא מוצלחים של טילים אשר הוכיחו שהרג של אזרחים חפים מפשע בעזה נגרם על ידי רקטות ששוגרו על ידי גא”פ ונחתו בטעות בתוך רצועת עזה. בסך הכול, אחד מתוך כל חמישה טילים שנורו על ידי גא”פ נחתו בשטחי רצועת עזה.
ישראל פעלה בהתאם לעקרון המידתיות שנקבע על ידי החוק הבינלאומי, משום שהתקפותיה האוויריות הוגבלו להיקף ולעצימות הכוח הסבירים הדרושים לטיפול באיום או בנזק שהיו צפויים לה.

יירוט ראשון אי פעם שבוצע על ידי מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" (דובר צה"ל)

דובר צה"ל שיחרר תמונות של "כיפת ברזל" בפעולה, במהלך יירוט טילים של גא”פ

ניתן להסיק ממבצע זה גם כמה מסקנות רחבות יותר:

ביטחון המדינה אינו נמדד על ידי מספר הרקטות או מספר הנפגעים, אלא על ידי המידה שבה החברה מסוגלת לספוג גלי הלם ולהישאר חסינה, לצד התמיכה והעמידות האזרחית שהיא מספקת למקבלי ההחלטות שלה ולכוחות הצבא שלה בפעילותם נגד האויב.
עמידותה של ישראל הודגמה גם בנכונותה לצאת למלחמה שסופה אינו ידוע ולקחת על עצמה את הסיכון שבאי הוודאות, משום נחישותה לשקם את ההרתעה מול גא”פ ומעמדה באזור.
התפיסה השגויה הוותיקה של "היפרדות בין ישראלים לפלסטינים" הוכחה שוב כשגויה, משום שבזכות פעילות "כיסוח הדשא" התמידית של צה"ל, לא קיימות באזור יהודה ושומרון יחידות לשיגור רקטות, שלא כמו בניית הכוח הבלתי מופרעת בצד השני של הגדר של רצועת עזה כתוצאה מתוכנית ההתנתקות ב-2005 – הפרדת שתי האוכלוסיות באמצעות גדר שאפשרה לחמאס להשתלט על השטח.
אם ישראל תתנתק מיהודה ושומרון כפי שעשתה ברצועת עזה, או אז עוטף עזה, או היישובים הישראליים שנמצאים במרחק של 15 ק"מ מגבול רצועת עזה, יורחב להיות "עוטף יהודה ושומרון". במקרה זה, 15 ק"מ מהקו הירוק יגיעו אל הים התיכון, ויכניסו את מרבית האוכלוסייה היהודית של ישראל לטווח איום רקטות קצרות טווח ומרגמות.
במובן זה, יישובים ישראליים ביתרו את המרחב הפלסטיני, מה שאפשר לצה"ל חופש רב יותר לפעול נגד טרור ברצועת עזה, ממש כפי שקורה ביהודה ושומרון.

כחלק מהפעילות השוטפת למניעת "התלכדות החזיתות", המשיך צה"ל לשתף פעולה עם יחידות עילית של המשטרה והשב"כ, בפעילות נגד תשתיות טרור ברחבי יהודה ושומרון.

יחידה שמטרתה לשגר רקטות לתוך ישראל, ואשר הופעלה מרחוק על ידי המפקד הבכיר של גא”פ, טארק עזאלדין שחוסל בעזה, נעצרה לדברי ראש השב"כ רונן בר, במחנה הפליטים של ג'נין.
גם "פצצות מתקתקות" אחרות נעצרו בשטחים.

ישראל חייבת לאמץ ברצועת עזה את המודל הסורי ולפעול בה במסגרת קמפיין מתמשך בלתי מוגבל. משמעות הדבר היא "כיסוח דשא" באמצעות תקיפות על גא”פ ויעדים הקשורים לחמאס, בכללם מפקדים בכירים, מחסני טילים ורקטות ויעדים אחרים שקשורים לטרור. פעילות כזו עשויה להוביל להסלמה, אך היא תמצב את ישראל טוב יותר במונחים של שחיקת בניית הכוח של האויב ומניעת יכולות בקנה מידה גדול שיפותחו בעזה לקראת שעת השי"ן.

רמטכ"ל צה"ל רב אלוף הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר בהערכת מצב במהלך מבצע "מגן וחץ" (דובר צה"ל)

המוניטור: המחצית הראשונה של מאי 2023 במספרים

עזה – מבצע "מגן וחץ"

גא”פ ירה מעזה 1,469 טילים ופגזי מרגמה, שמתוכם:

1,139 חצו את גבול ישראל

291 נחתו בטעות בתוך רצועת עזה ופגעו באזרחים

39 נפלו לים

439 יורטו

קורבנות הטרור בישראל:

2 נהרגו (ברחובות אישה בת 80 מפגיעת טיל ישירה; גבר בן 35 מעזה שעבד בישראל)

77 פצועים (32 פיזית, 45 נפגעי הלם)

1 פצוע אנוש (עובד עזתי), 4 פצועים בינוני, 25 פצועים קל

קורבנות בעזה:

33 נהרגו (כולל אזרחים שנפגעו מטילים תועים שנורו על ידי גא”פ, נזק נלווה בשל התקפות ישראל ולוחמי ג'יהאד)

147 פצועים

אזרחית ישראל דיירת בניין ברחובות שנפגע מפגיעה ישירה של טיל שנורה על ידי גא”פ, עומדת בין ההריסות. הפגיעה גרמה למותה של אישה בת 80 (תמונה בלעדית של הביטחוניסטים)

דובר צה"ל שיחרר תמונות של טילים שנחתו בטעות בתוך שטחי עזה ופגעו באזרחים עזתים חפים מפשע

בצד הפלסטיני – יהודה ושומרון

4 במאי | שכם | בעקבות מאמצים אינטנסיביים של איסוף מודיעין, אותרו וחוסלו על ידי צה"ל, השב"כ והימ"מ (היחידה ללוחמה בטרור), מחבלי החמאס שרצחו את האזרחיות הישראליות לאה, רינה ומאיה די בעמק הירדן ב-7 באפריל. הניסיון לעצור אותם הסתיים בקרב יריות שבו נהרגו שני הרוצחים ומשתף פעולה. בנוסף, נמצאו במקום שני רובי M16 ומקל"ר MK47.

6 במאי | טול כרם | שני מחבלים פלסטיניים נורו על ידי כוחות צה"ל שהתכוונו לעצור אותם. מחבלים אלה היו אחראיים על השלכת אבנים ליד אבני חפץ ב-2 במאי. במקום נמצאו שני רובי M16, אפודות ותרמילים. במבצע היו מעורבים כוחות צה"ל, מג"ב, השב"כ וימ"ס יו"ש.

14 במאי | שכם | יחידות צה"ל מיפו את ביתו של המחבל חאלד חרושה לקראת הריסתו, כחלק ממדיניות הרתעה נגד מחבלים. חרושה ואביו הודו באחריות לביצוע הירי שבו נרצחו האחים הלל ויגל יניב בחווארה ב-26 בפברואר. במהלך ביצוע המיפוי נזרקו על החיילים מטעני חבלה ואבנים שסיכנו את חייהם.

14 במאי | שכם | יחידות צה"ל הקיפו את ביתם של שני מחבלים פלסטיניים שביצעו את הירי בחווארה ב-25 במרץ ועצרו אותם. במקום נמצאו רובה M16, תרמילים ותחמושת.

16 במאי | ניצחון לרשימת חמאס במועצת הסטודנטים של אוניברסיטת א-נג'אח בשכם. ניצחון זה מדגיש את הפופולריות הגוברת של החמאס בקרב קבוצות הגיל הצעירות יותר של הפלסטינים, לעומת המצב המידרדר של הרשות הפלסטינית המבוססת על תנועת הפת"ח. "הקבוצה האסלאמית" של חמאס זכתה ב-40 מושבים, בעוד שה"שביבה" של פת"ח זכו ב-38 מושבים ו"החזית העממית" של השמאל בשלושה מושבים.

טכנולוגיה ועסקאות נשק

15 במאי | ישראל ומונטנגרו חותמות על עסקת נשק בסך 20 מיליון אירו, שבמסגרתה תרכוש המדינה הבלקנית נשק מאלביט מערכות. בין כלי הנשק, מערכות תחמושת למרגמות 120 מ"מ שאפשר להתקין על כלי רכב חמושים, ציוד הדרכה וסדנאות הדרכה בבית הספר של אלביט-תע"ש לחיילים ולקצינים ממונטנגרו. זו העסקה השלישית מסוגה בין שתי המדינות מאז 2019.

כלי נשק שנמצאו בעת ביצוע מעצרים של צה"ל ושל יחידות אחרות בטול כרם (דובר צה"ל)

הפוסט תדריך ביטחוני #3 – המחצית הראשונה של מאי 2023: אישוש ההרתעה האיזורית של ישראל בעקבות "מגן וחץ" הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני #2 – המחצית השנייה של אפריל 2023: על המערב לבלום את ההצלחה האיראנית במזרח התיכון

Mon, 01 May 2023 10:15:39 +0000

העובדה שארה"ב אינה משקיעה מאמץ אמיתי לשמירה על עמדת ההובלה שלה במזרח התיכון, בין אם בשל חוסר עניין או היסח הדעת, דוחפת מדינות סוניות פרגמטיות להתקרב לאיראן

ערב הסעודית מחדשת את יחסיה עם איראן | נציגים מרוסיה, איראן, סוריה וטורקיה נפגשו במוסקבה כדי לדון על המצב בסוריה | ישראל ממשיכה למנוע מחיזבאללה לצבור כוח על גבול ישראל-סוריה | ישראל מעמיקה את קשריה הדיפלומטיים והכלכליים עם מדינות באסיה

ב-25 באפריל נפגשו במוסקבה שרי הביטחון וראשי מערכות המודיעין של טורקיה, רוסיה, סוריה ואיראן כדי "לדון בהתפתחויות בסוריה" | צילום: משרד הביטחון הרוסי

איראן

המשטר האיראני זיהה שעת כושר לחזק את עמדתו במזרח התיכון, למורת רוחה של ישראל. התפתחויות חדשות במגרש המשחקים האזורי מצביעות על כך שהמשטר האיראני נוקט במדיניות פרואקטיבית יותר במדיניות האזורית שלו. הוא הופך להיות בוטה יותר ומפגין ביטחון עצמי רב יותר בשל היעדר תגובה מערבית מתאימה או יוזמות נגד.
"התמנון האיראני" משתמש עכשיו באסטרטגיית "תנועת מלקחיים": ה"ראש" מחזק קשרים בין-מדינתיים בעוד ה"זרועות" (חמאס, משטר אסד, חיזבאללה) זוכים ללגיטימציה מחודשת בעולם הערבי.
בחודש מרץ ובמחצית הראשונה של אפריל חזינו בעסקה שנרקמה בתיווכה של סין בין איראן לבין ערב הסעודית ואפשרה חזרה לקשרים מלאים בין המדינות, כולל חידוש טיסות, ויזות ושגרירויות; התקיים מפגש פסגה בין שרי החוץ של איראן וסעודיה בבייג'ינג; התקיימה שיחת טלפון בין שר החוץ האיראני למקבילו הירדני שבו הסכימו הצדדים לפעול לנורמליזציה של הקשרים בין המדינות; ושלוחותיה של איראן זכו ללגיטימציה מחודשת – ערב הסעודית הכירה בחמאס והיא, איחוד האמירויות הערביות, מצרים ואולי גם הליגה הערבית נתנו הכשר למשטר אסד.
התפתחויות חדשות אלה מצביעות על כך שאיראן אינה מוותרת על שאיפתה להגמוניה אזורית, והיא שואבת עידוד מתמיכת סין ורוסיה ומהיעדרן של ארה"ב והאיחוד האירופי באזור. איראן מנצלת את היעדר ההתעניינות האירופית כמנוף להמשך "מפגן הכוח הדיפלומטי" שלה באזור, בעוד היא ממשיכה להעשיר אורניום לרמה המתקרבת לרמת העשרה צבאית.

כחלק ממגמה זו לשינוי מאזן הכוחות האזורי, רוסיה מנסה לקרב שוב את טורקיה לאיראן ולסוריה. ב-25 באפריל נפגשו שרי הביטחון וראשי המודיעין של טורקיה, רוסיה, סוריה ואיראן במוסקבה על מנת "לדון בהתפתחויות בסוריה". על פי ההערכות, ההצהרה הנוגעת לצורך ב"החזרה מהירה של הפליטים הסוריים לארצם" היא תנאי שמציבים הטורקים להסגת כוחותיהם מסוריה כמו גם לפתיחת הכביש האסטרטגי M4 שחיוני להשבת קשרי המסחר של סוריה עם שכנותיה, נושאים שנדונו גם הם על ידי הצדדים. כביש M4, שנמתח במקביל לגבולה הצפוני של סוריה עם טורקיה, נסגר לאחר התערבותה הצבאית של טורקיה בצפון סוריה.

משמאל: נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן עם נשיא סין שי ג'ינפינג (קרדיט: Shutterstock.com | Salma Bashir Motiwala); מימין: המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, מהאתר הרשמי שלו

במחצית השנייה של חודש אפריל, נרשמו מספר פגישות בין מנהיגים איראניים לבין שלוחות המשטר:
- עיראק: שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדאללהיאן ערך שתי פגישות בבגדד, הן ברמת המדינה והן ברמת השלוחות: אחת עם מקבילו העיראקי, פואד חוסיין ואחת עם ראש הג'יהאד האסלאמי, זיאד נחאלה, שהוזמן גם הוא לבגדד (13 באפריל);
- תימן: הנשיא האיראני איברהים ראיסי הזמין בטלפון את שליחה של איראן, מנהיג המורדים החות'ים בתימן, מהדי אל-משאט מהמועצה המדינית העליונה של החות'ים, לביקור רשמי באיראן (21 באפריל);
- סוריה: חוסיין אכבארי, השגריר החדש של איראן בסוריה, הציג את כתב האמנה שלו בפני שר החוץ הסורי פייסל מקדאד (22 באפריל);
- סוריה: שר הכבישים והפיתוח העירוני האיראני מהרדאד באזרפאש הגיע לדמשק לפגישה עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד (26 באפריל);
- לבנון: שר החוץ האיראני ביקר בלבנון ופגש את שלוחו, המזכיר הכללי של חיזבאללה, חסן נסראללה בבונקר שלו בבירות. לאחר מכן הוא יצא לסיור על גבול ישראל באזור מארון א-ראס שבדרום לבנון, כשהוא מוקף בפעילי חיזבאללה ונשבע ש"כל ההתפתחויות החיוביות באזור יובילו להתמוטטות הישות הציונית… הציונים מבינים רק כוח. אנו תומכים בהתנגדות ובמלחמה נגד האויב הציוני." הוא הוסיף, "אזורנו נכנס לעידן חדש של שיתופי פעולה" (28 באפריל);
- סוריה, לבנון וחמאס: הכרזות על נסיעה צפויה של נשיא איראן איברהים ראיסי לסוריה ולבנון, הביקור הראשון של נשיא איראני בסוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011 (29 באפריל); והזמנה של מנהיג חמאס איסמאיל הנייה לטהרן (29 באפריל).

איראן ממצבת את עצמה כ"מבוגר האחראי האזורי", מה ששולח אות אזהרה ברור לישראל. במסיבת עיתונאים שהתקיימה במרץ, אישר דוברו של שר החוץ האיראני, נאסר קאנאני, שהם מעוניינים בעסקאות דומות של חימום היחסים עם מצרים – "האזור זקוק לסינרגיה בין טהרן לקהיר" – ועם בחריין, בת הברית החשובה ביותר של ערב הסעודית במפרץ הפרסי. איראן מצפה גם ל"תוצאות חיוביות" בתימן בעקבות התפתחויות אלה.
המדינות הסוניות הפרגמטיות שנדחקות לפינה חשות אכזבה לנוכח היעדר ההרתעה המערבית מול איראן ושאיפתה להשגת נשק גרעיני ולתדלוק הטרור האזורי והגלובלי.
הסעודים קוראים את המפה: המערב נתפס בלתי מוכן והופתע לחלוטין מפלישתה של רוסיה לאוקראינה, ולמרות תמיכה כלכלית משמעותית ואספקת סיוע צבאי לאוקראינה, כמו גם סנקציות כלכליות חסרות תקדים נגד רוסיה, הקרמלין לא נרתע והוא מעצים את הפעילות הצבאית שלו; המערב לא ידע לספק תגובה אמיתית להיעדר שיתוף הפעולה של סין בנוגע למגפת הקורונה, לפעולותיה בעניין טאיוואן ולפעילות הסחר שלה; ומשטרו של אסד מתקבל שוב בברכה בערי בירה ערביות לאחר בידודו בזמן מלחמת האזרחים הקטלנית בסוריה, בה היה לו תפקיד חשוב בגרימת מוות המוני בקרב אזרחים. בהינתן דינמיקה זו בין המזרח למערב, ערב הסעודית לא רואה סיבה כלשהי לשים את יהבה על תמיכה מערבית בתקופה הקרובה.

בפסגת מועצת מדינות המפרץ (GCC) האחרונה בג'דה ביולי 2022, הבהיר נשיא ארה"ב ביידן היטב את מחויבותו הברורה לכך שארה"ב "לא תסתלק ותשאיר ואקום שיתמלא על ידי סין, רוסיה או איראן".
ואולם, סירובה של ארה"ב להתעמת בעוצמה עם איראן בנוגע לפעילות הגרעינית שלה, בשילוב המשך המגעים להחזיר לחיים את ה-JCPOA (הסכם הגרעין) עם איראן כמעט בכל מחיר, כולל זניחת אינטרסים אמריקנים מרכזיים, כגון הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים, מגנון בקרה אמיתי, טרור אזורי ופעילות מערערת יציבות, השאירו את המנהיגים הערביים מאוכזבים. בכיר ישראלי אמר לתקשורת ש"ערב הסעודית פנתה לכיוונים אחרים לנוכח ההבנה שלהן שאמריקה וישראל חלשות".

צעדים כאלה עלולים לגרום לעיכוב משמעותי בהגשמת שאיפתה של ישראל לנרמל את קשריה עם ערב הסעודית, בהמשך ישיר להסכמי אברהם, מה שיכול היה לשים קץ לעימות הישראלי-ערבי.
המערב, ובמיוחד ארה"ב, יפעל בחוכמה אילו היה עוצר את אפקט הדומינו כל עוד הדבר אפשרי, ומציע למדינות סוניות פרגמטיות ולישראל תמיכה ממשית וערובות, בכללן הובלה של קואליציה ישראלית-סונית-מערבית נגד איראן ברוח הסכמי אברהם.

המצב הביטחוני בישראל: כמה ימים של מתיחות במהלך רמדאן שלא הוביל להסלמה בהיקף נרחב

יום סיום הרמדאן, עיד אל פיטר עבר בשקט יחסי וללא מהומות קשות או עלייה באירועי הטרור, למרות מתחים גוברים ופעילות טרור בפסח: אירוע שבו מחבלים פלסטיניים רצחו מספר אזרחים ישראלים ותייר איטלקי; התעצמות מהומות בהר הבית ופעילות טרור באזור יהודה ושומרון; ומתקפת טילים משולבת מלבנון, סוריה ועזה.
ישראל ממשיכה לפעול בסוריה כחלק ממאמציה הקבועים למנוע התבססות איראנית צבאית במדינה. כפי שדווח על ידי סוכנויות סוריות, כ-20 פצצות נורו ע"י צה"ל על עמדה של חיזבאללה בקוניטרה (23 באפריל) ומאוחר יותר (29 באפריל) מתקפה שיוחסה לישראל ליד חומס. פעילות זו של צה"ל היא חלק מניסיון ממושך למנוע התבצרות של חיזבאללה על גבול ישראל-סוריה, בדומה להתבצרות החזקה שלהם על גבול ישראל-לבנון. לפני ההתקפה, פיזרה ישראל עלונים בקוניטרה על מנת להזהיר אזרחים סוריים חפים מפשע ולהעלות את המודעות להיאחזות של חיזבאללה באזור.
חבר הפרלמנט הירדני עימאד אל עדואן וסגן שר נתפסו על גבול הישראלי כשניסו להבריח כ-200 רובים ואקדחים ו-100 ק"ג זהב, שיועדו בסבירות גבוהה למחבלים פלסטיניים מחמאס באזור יהודה ושומרון. הפוליטיקאי הירדני נהג להלל את חמאס בפוסטים ברשתות החברתיות. על פי החשד, זה לא היה מבצע ההברחה הראשון שלו. את חבר הפרלמנט המוחזק במעצר בישראל ביקר שגריר ירדן בישראל שדיווח שעדואן "במצב טוב". על פי הדיווחים, מתנהלים מגעים בנוגע ל"עסקה" בין ישראל לירדן באשר לתנאי שחרורו.
על פי ההערכות, מאות כלי נשק מוברחים לישראל דרך גבולות ירדן ולבנון בכל שנה. משטרת ישראל, וספציפית יחידת יג"ל בשיתוף פעולה עם מג"ב וצה"ל, פועלת במטרה לסכל הברחות כאלה באמצעות פעולות גלויות וחשאיות לאורך הגבול. יחידות אלה מזהות עליות שנתיות של מאות אחוזים בניסיונות הברחה כאלה והן תופסות משלוחים גדולים, ביניהם למשל הברחה של 58 רובים ושלושה רובי M16 על גבול לבנון במרץ 2022 בשווי של כ-3.5 מיליון ש"ח ו-24 רובים על גבול ירדן באפריל 2022 בשווי של כמיליון ש"ח.

לפחות 200 רובים ו-100 ק"ג זהב הוברחו על ידי חבר הפרלמנט הירדני עימאד אל עדואן שנתפס על ידי כוחות הביטחון הישראליים.

קרדיט: דוברות המשטרה, התקשורת הערבית

ישראל ממשיכה לחזק את קשריה הדיפלומטיים והצבאיים. יורש העצר האיראני הגולה ערך ביקור היסטורי בישראל, שגרירות אזרית נפתחה בישראל ונפתחה שגרירות ישראלית בטורקמניסטן.

רזא פהלווי השני, יורש העצר האיראני הגולה ביקר בישראל בשבוע שעבר, ביום השואה. הוא השתתף בטקס הממלכתי ופגש את ראש ממשלת ישראל נתניהו. מטרת ביקורו היא לסמל את הידידות בין העם בישראל לעם האיראני, בניגוד לעוינות בין הממשלות, ולהדגיש את האיום שמייצג המשטר האיראני על תושבי המדינה ועל היציבות האזורית.
ישראל מעורבת במאמצים הבינלאומיים להשכין שלום בין שני פלחי האוכלוסייה הנלחמים זה בזה בסודן. מאמציה של ישראל ממוקדים בהפחתת גובה האלימות והמתח ובביסוס ממשל אזרחי בסודן.
לאחר 30 שנים של קשרים דיפלומטיים חלקיים שכללו שגרירות ישראלית בבאקו, אזרבייג'אן, רפובליקה שיעית בשכנות לאיראן, פתחה גם היא שגרירות ולשכת מסחר בישראל. השגריר האזרי נכנס לתפקידו בחודש האחרון בעקבות ביקור בבאקו של שר החוץ הישראלי אלי כהן, בראש משלחת מסחרית.
ישראל פתחה שגרירות באשחבאט, טורקמניסטן, גם היא מדינה שכנה לאיראן, כחלק ממסע רשמי של שר החוץ הישראלי.

המוניטור – המחצית השנייה של אפריל 2023 במספרים

פיגועים:

21 באפריל | בנימין, ליד אל מוג'ייר, באזור רמאללה | ירי וזריקת אבנים על ידי המון פלסטיני נגד הפגנה של ישראלים שמחו נגד גל הטרור הנוכחי ונגד ניסיונות ההפעלה של מטעני חבלה מאולתרים
23 באפריל | גבול ישראל-ירדן | חבר הפרלמנט הירדני עימאד אל עדואן וסגן שר ירדני נתפסו על גבול ישראל בניסיון להבריח כ-200 רובים ואקדחים ו-100 ק"ג זהב, שהיו מיועדים בסבירות גבוהה למחבלים פלסטיניים באזור יהודה ושומרון
24 באפריל, במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה | שוק בירושלים, פיגוע דריסה | 5 נפצעו על ידי כלי רכב שדהר לתוך קהל אזרחי ליד שוק מחנה יהודה כשהוא נהוג על ידי חאתם נאז'מה, בן 39 תושב בית צפאפה בירושלים. המחבל נוטרל על ידי עובר אורח חמוש.
25 באפריל | בנימין, על כביש 60 באזור עפרה, יהודה ושומרון | פיגוע ירי נגד קבוצת רצים. אזרח ישראלי בן 28 נפצע על ידי מחבל פלסטיני שירה על רצים ליד צומת "המשטרה הבריטית הישנה", טרם נתפס
27 באפריל | ליד אריאל, יהודה ושומרון | ניסיון דריסה שביצע מחבל פלסטיני כשניסה לדרוס קבוצת אזרחים וחיילים ואז יצא מכלי הרכב נושא סכין וניסה לדקור שוטר. הוא נוטרל על ידי חיילים שהיו במקום. המחבל, טהא אחמד בן 39 תושב הכפר בידייה, שירת במנגנוני הביטחון הפלסטינים
28 באפריל | בכיר בחוליית הטרור גוב האריות הסגיר את עצמו לידי הרשות הפלסטינית, מחשש שייעצר על ידי צה"ל

בצד הפלסטיני

18 באפריל | מחנה הפליטים בג'נין | צה"ל עצר שלושה מחבלים פלסטיניים במבצע שבוצע לאור יום במחנה הפליטים, הראשון מסוגו מאז 7 במרץ, במטרה לעצור את מחבל החמאס עבד-אל פתח חרושה, שרצח את שני האחים הישראלים הלל ויגל יניב בחווארה. השלושה היו חברים בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי ולפי הדיווחים, תכננו פיגוע שעמד להתבצע בקרוב. הפשיטה בוצעה על ידי לוחמים מיחידת דובדבן לצד צנחנים ומג"ב.
28 באפריל | ג'נין | כוחות צה"ל בשיתוף כוחות שב"כ ומג"ב עצרו את באסל חרירי, מחבל שייצר מטעני חבלה מאולתרים וביצע מגוון פעולות טרור. חמושים ירו וזרקו מטעני חבלה על חיילים שהשיבו אש. מטמון גדול של ציוד צבאי הוחרם. פלסטיני אחד שחשוד בתקיפת הכוח נפצע מירי של צה"ל
28 באפריל | תקוע, ליד בית לחם, יהודה ושומרון | פלסטיני אחד נהרג מאש ישראלית במהלך מהומות אלימות נגד חיילים

סוריה

23 באפריל | כ-20 פגזים נורו על ידי צה"ל לעבר עמדה של חיזבאללה

השבוע החולף בישראל

21 באפריל | עיד אל-פיטר, סופו של חודש רמדאן הקדוש
25 באפריל | יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה | 24,213 חללי צה"ל | 4,255 אזרחים שנרצחו
26 באפריל | יום העצמאות ה-75 של ישראל
25-28 באפריל | חג הנביא שוּעייב, חג דרוזי

פלסטיני תושב בית צאפפה, ירושלים, ביצע פיגוע דריסה ליד שוק מחנה יהודה בירושלים ביום הזיכרון ב-24 באפריל

הפוסט תדריך ביטחוני #2 – המחצית השנייה של אפריל 2023: על המערב לבלום את ההצלחה האיראנית במזרח התיכון הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

תדריך ביטחוני #1 – המחצית הראשונה של אפריל 2023: איראן בוחנת את יכולות ההגנה של ישראל

Sun, 16 Apr 2023 10:14:44 +0000

המחצית הראשונה של אפריל התאפיינה בהתפתחויות צבאיות ופוליטיות, שעלולות להעיד על מגמה מדאיגה עבור ישראל: הסלמה צבאית, שמצביעה על מוכנות הציר האיראני-פלסטיני לתרחיש פוטנציאלי של מתקפה רב-חזיתית נגד ישראל; ו"סידור מחדש" מדיני של הסדר המזרח התיכוני לאור ההתקרבות האיראנית-סעודית, המתבטאת גם בלגיטימציה הסעודית מחדש של חמאס ומשטר אסד. לעת עתה, התגובה הישראלית הייתה הכלה אסטרטגית תוך תגובה צבאית טקטית. מספר קולות בולטים בישראל קוראים לשמירת השקט, אך ללא יוזמת מנע, ישראל עלולה למצוא את עצמה "נגררת" למערכה צבאית בתזמון לא נוח, שעלול לסכן את יכולת ההרתעה שלה.

ראשית, ההסלמה האחרונה בישראל במהלך פסח ורמדאן בחמש חזיתות בו-זמנית – עזה, לבנון, ירושלים, יהודה ושומרון וההתפרעויות בערים ערביות ברחבי ישראל וכן פיגועי טרור סביב ישראל – משקפת את אסטרטגיית "איחוד החזיתות" שתכננו איראן וחמאס.

"מומחים" שונים מייחסים את ההתקפות הללו למחויבותם של שחקנים הללו להגיב על פעולות שישראל נוקטת, כגון תקיפות אוויריות כנגד מטרות איראניות בסוריה. עם זאת, אנו רואים בהם "תרגיל" שנועד לבחון את איכות התגובה והמוכנות של כל שכבות ההגנה של ישראל לקראת מתקפה איראנית רב-חזיתית מתוכננת בקפידה.
- מערכות הגנה אווירית והגנה מפני טילים: ב-6 באפריל נורו 34 פצצות מרגמה מלבנון לעבר ישראל, ופצעו 2 אזרחים. המודיעין מעריך כי שלוחת דרום לבנון של חמאס אחראית למתקפה, המופעלת על ידי כוח קודס האיראני בהסכמת חיזבאללה. במקביל, 44 רקטות נורו מעזה על ידי חמאס. יומיים לאחר מכן נורו שלוש רקטות מסוריה.
- הגנות גבול: מחבל חצה את הגבול מלבנון וחדר יותר מ-70 ק"מ לתוך ישראל. הוא הפעיל מטען חבלה שפצע קשה אזרח ישראלי, בעודו נושא חגורת נפץ, בכוונה לבצע פיגוע גדול. בסופו של דבר הוא נוטרל על ידי צה"ל. קבוצה שמכנה עצמה "כוח הגליל של זאבים בודדים" קיבלה אחריות לפיגוע בטלגרם. בבירור, התקיפה בוצעה באישור ובידיעתו המלאה של חיזבאללה, שהוא בפועל הריבון בדרום לבנון. הפעם האחרונה בה התרחש פיגוע דומה הייתה ב-2002.
- ערעור היציבות בירושלים: חמאס השתמש בתקופת הרמדאן הרגישה כדי לתדלק את "ההתנגדות העממית" הפלסטינית, גיוס דעת קהל בינלאומית נגד ישראל באמצעות התבססות חמושה מתוכננת מראש במתחם אל אקצא, תקיפה של מתפללים ושוטרים ישראלים בחזיזים, נפצים סלעים ואלות. זה הוביל למעצרם של 350 מתפרעים חמושים על ידי כוחות משמר הגבול הישראלי. גורמים בינלאומיים, כולל מזכ"ל האו"ם, מדינות באירופה ובעולם הערבי, האשימו את ישראל האשמות שווא שכללו תקיפת מתפללים חפים מפשע תוך הפרת הסטטוס קוו.
- יהודה ושומרון: השב"כ הודיע על סיכול של למעלה מ-200 פיגועים מתוכננים של קבוצות פלסטיניות חמושות מתחילת השנה בלבד, כולל תוכנית איראנית לגיוס שני פלסטינים. מדובר בכמות כמעט כפולה מהממוצע השנתי של פיגועים שסוכלו, שעומד על כ-450. מספר פיגועי טרור הביאו לרצח של ישראלים חפים מפשע, כמו פיגוע הירי בבקעת הירדן שבו נרצחו שלוש מבני אותה משפחה (שתי אחיות ואימן), ופיגוע הדריסה בתל אביב שבו נהרג תייר איטלקי.
- ערים ערביות: הפרות סדר בעצימות נמוכה פרצו בערים ערביות כמו נצרת, עראבה, סחנין, אום אל פאחם ובאקה אל-גרבייה, במקביל למתיחות בירושלים ולמטחי הרקטות מהגבולות.
- סייבר: קבוצות איראניות וסודניות תקפו אתרים השייכים לאוניברסיטאות הגדולות בישראל, דואר ישראל, חברות סלולר וחברת החשמל.
כל הסימנים מצביעים על כך שאיראן, שלוחותיה ופלגים פלסטינים מובילים ערוכים היטב לתרחיש תקיפה במספר חזיתות במקביל, בין אם כתגובה לתקיפה ישראלית באיראן, או כאשר תתקבל ההחלטה לפעול על פי הרטוריקה שלהם והשקעתם ארוכת השנים בתשתיות טרור שנועדו להשמיד את ישראל.
ראיה למוכנותם ניתן לראות במהירות התכיפות הגדלה של המתקפות כמו גם הנועזות שלהן, תוך בדיקת תגובתה ומוכנותה של ישראל. בהצהרותיהם הפומביות הם מפרשים את התסיסה החברתית בישראל כתוצאה מההצעה לרפורמה משפטית, כמעידה על חולשה ישראלית רחבה יכולה להיות מנוצלת למתקפה רב-חזיתית. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ציטט את נשיא ישראל ומנהיגי תנועת המחאה הישראלית כולל קצינים בכירים לשעבר, וטען שישראל נמצאת על סף מלחמת אזרחים, שסיומה קרוב, וכי חיזבאללה הצליח ליצור משוואת הרתעה חדשה מול ישראל. הצהרות דומות נאמרו על ידי המנהיג העליון של איראן, חמינאי, ומנהיג חמאס בעזה, סינוואר.
ניתן לסכם את התגובה הישראלית הנוכחית כהכלה אסטרטגית, עם פעולות תגמול צבאיות טקטיות. זה כולל תקיפות אוויר בינוניות בעזה, לבנון וסוריה; הכלה בירושלים, כולל הטלת איסור לעליית מבקרים יהודים להר הבית במהלך 10 הימים האחרונים של הרמדאן; מעצרים ברחבי יהודה ושומרון; ושימוש באמצעי הגנה כמו כיפת ברזל ואבטחת סייבר.
עם זאת, אם ישראל תמשיך להגיב בצורה מתונה, ישראל עלולה למצוא את עצמה "נגררת" למערכה צבאית בעיתוי לא נוח, ואם תמשיך להימנע מיוזמת תקיפות מנע ברמה האסטרטגית, בניית הכוח על ידי אויביה רק ימשיך להתגבר, ואפקט ההרתעה של ישראל יישחק בהדרגה.

שנית, השינוי האחרון בסדר המזרח התיכוני, מערער את השסע השיעי-סוני המוצק ששלט ברוח הסכמי אברהם, עלול להוביל לכמה השלכות עבור ישראל.

ההתקרבות בין איראן וסעודיה בתיווך סין, לצד שיקום הקשרים בין אבו דאבי לטהראן לאחר ניתוק הקשרים ב-2016, מצטרפת כעת לשורה של יחסים מתחממים של סעודיה עם משטר אסד וחמאס, שני משטרים שהם למעשה שלוחים איראניים.
- שרי חוץ ערבים התכנסו בג'דה, ערב הסעודית, כדי לדון בקבלתה מחדש של סוריה לליגה הערבית. במקביל, חמאס צפוי לפתוח מחדש את משרדיו בדמשק לאחר יותר מ-12 שנים של קרע עם משטר אסד.
- השבוע, גם פת"ח של אבו מאזן וגם חמאס מוזמנים לריאד לפגישות רשמיות, לאחר למעלה מעשור של עוינות כלפי פת"ח ו-15 שנים של עוינות מול חמאס. נושא מרכזי ביןהסעודיםלחמאס הוא אסירי חמאס שמוחזקים בסעודיה. אבו מאזן נותר מאוד לא מרוצה מהגישה הסעודית החדשה כלפי יריבו חמאס.

גורמים סעודים אמרו שהם "מעוניינים ליישב חילוקי דעות עם שכניהם, וחמאס מהווה נדבך מרכזי שנהנה מפופולריות בקרב הפלסטינים". הוא הוסיף, "לסעודיה אין בעיה עם השחקנים האלה היום – החות'ים, האיראנים והלבנונים, אפילו עם חיזבאללה לאחר ההבנות שהושגו לאחרונה".

לגיטימציה סעודית מחדש לחמאס היא ניצחון סמלי מדאיג לאיראן, וממצבת מחדש את חמאס כשחקן פוליטי אזורי מבוקש, לאחר שנים שבהן נדחה ונרדף בסעודיה תחת הקטלוג של ארגון טרור איראני. מנהיגי חמאס הם בין היחידים שיכולים כעת לבקר בסעודיה, איראן, סוריה, קטאר, עזה וכן ברוסיה.
בכך ערב הסעודית מאותתת להנהגה האמריקאית את אי שביעות רצונה מהיעדר מנהיגות אמריקאית באזור, את ידה הרכה כלפי איראן בניסיון לפתח פצצה גרעינית. זה כולל, בין היתר, את ההצעה האמריקנית להסכם גרעין חלקי עם איראן ולא חידוש מלא של ה-JCPOA (הסכם הגרעין עם איראן), עמדה רחוקה מאוד מהנקודה הראשונית של "הסכם ארוך וחזק". אותו בכיר סעודי גם דיבר על חוסר הנחת שלו מראש הממשלה נתניהו ו"חוסר יכולתו לתקוף בצורה אפקטיבית באיראן", כמו גם את "חוסר העניין" שלו לסגת לקווי 1967.
מעמדה המדיני החדש של איראן במזרח התיכון עשוי להמריץ אותה מחדש לערוך מתקפה רב-חזיתית נגד ישראל כ"מפגן כוח" המראה את זרועותיה הארוכות לשאר השחקנים במזרח התיכון ולמעצמות, ובכך לאשרר את מעמדה ככוח אזורי. מנגד המצב יכול להניע אותה לפרוץ את גבול ה-90% להעשרת אורניום כחלק מתוכנית הגרעין הצבאית שלה, צעד ממנו בחרה להימנע עד היום. לפי הדו"ח האחרון של סבא"א, איראן לא צריכה יותר מ-2-3 שבועות כדי להגיע לחומר בקיע מספיק עבור מכשיר גרעיני ראשון, וטכנולוגיית ראש הנפץ שלה עשויה להיות מתקדמת הרבה יותר מרוב ההערכות המערביות.

לאחרונה פרסם חיל המודיעין את הערכתו לדרג המדיני, והזהיר כי קיימים סיכונים גבוהים יותר למלחמה אפשרית בשנה הקרובה. הדבר קשור למוטיבציה הגוברת של איראן ללחוץ על ישראל, למתחים הקשורים באל-אקצא שעוזרים ל"איחוד החזיתות", להסתה ברשתות החברתיות ולפרשנות של האויב למדיניות האמריקנית ככזאת שמתרחקת מהמזרח התיכון. דבר זה עלול להשאיר את ישראל פגיעה יותר.

ישראל חייבת להגביר את שכבות ההגנה ההגנתיות וההתקפיות שלה:

הגנה אווירית והגנה כנגד טילים (כיפת ברזל ופיתוח לייזר)
הגנה קרקעית (שיקום כוחות המילואים של צה"ל והקמת כוח משמר לאומי במסגרת משמר הגבול)

קואליציה מדינית – הובלת מעורבות מערבית עמוקה יותר באזור. זימון מדינות סוניות מתונות, ובראשן ערב הסעודית, לציר הישראלי-סוני-מערבי נגד איראן והתקרבותה למזרח, כדי להתמודד עם התחממות היחסים של איראן ושלוחיה.

המוניטור – החצי הראשון של אפריל 2023 במספרים

קורבנות טרור:

נרצחו: 4 [3 ישראלים, תייר איטלקי אחד]
פצועים: 11

פיגועים:

81 טילים
פיגוע דקירה אחד
3 פיגועי ירי
פיגוע דריסה אחד
התפרעויות אלימות במתחם אל אקצא

בצד הפלסטיני:

לפחות 6 חמושים נהרגו בחילופי אש עם חיילי צה"ל
לפחות 32 חמושים נעצרו ברחבי יהודה ושומרון, בנוסף ל-350 מתפרעים חמושים שנעצרו שיזמו עימותים עם משטרת ישראל בהר הבית והתבצרו בתוך המסגד, רובם שוחררו על פי זיהוי

רקטות: מטח רקטות חריג משלוש חזיתות שונות במהלך פסח/רמדאן

44 טילים מעזה (8 יורטו, 23 נחתו בשדות פתוחים, אחרים לא שוגרו כראוי או נחתו בים) |פלגים פלסטיניים שונים לקחו אחריות, כולל גדודי אל-אקצא של הפתח; ישראל רואה בחמאס אחראי לכל פעילות הקשורה בעזה.
34 טילים מלבנון (25 יורטו, 5 נחתו, מצב השאר טרם נודע) |המודיעין הישראלי הראה את שלוחת דרום לבנון של חמאס כאחראית, בחסות כוח קדס של משמרות המהפכה האירניים. ישראל רואה במדינת לבנון ובחזבאללה אחראים לכל פעילות משטחם.
3 טילים מסוריה (1 יורט, 2 נחתו בשדות פתוחים) |אחריות הוכרזה על ידי קבוצות שונות, כולל חטיבת אל קודס. ישראל רואה במשטר אסד אחראי לכל פעילות משטחו . תאים איראניים פעילים בכל רחבי סוריה.

תגובת ישראל: תקיפות אוויריות של 10 מטרות הקשורות לחמאס בעזה ו-3 בצור, לבנון, וכן שורה של מתקנים צבאיים סוריים (עפ"י דובר צה"ל). בעוד ראש הממשלה נתניהו רמז על סוג אחר של פעולות תגמול צבאיות בלבנון, ש"מיקדה את תשומת הלב של חזבאללה" באישור פעילות של קבוצות פלסטיניות בשטחן, מזכ"ל חזבאללה נסראללה טען שלא נפגעו מטרות של חיזבאללה, אלא קומץ "גבעות ריקות ומטעי בננות". דיווחים בעיתונות בישראל טענו כי יחידות מיוחדות ישראליות ביצעו מבצע קרקעי שהשפיע על יעד קרוב לנסראללה, באופן שרק הוא וקומץ בכירי חיזבאללה היו מודעים.

פיגועי טרור – מבחר

4 באפריל | הר הבית, ירושלים | 350 מתפרעים התבצרו בתוך מסגד כיפת הסלע במתחם אל אקצא, חמושים באבנים, סלעים, חזיזים ואלות, תקפו גם את שוטרי משמר הגבול הישראלי וגם מתפללים מוסלמים. משטרת ישראל עצרה את כל המתפרעים ללא נפגעים. מתפרעים אלו מומנו, חומשו והוסתו על ידי חמאס, הווקף הירדני ואגודות הקשורות לטורקיה
4באפריל | ניר צבי, ליד לוד | שב"ח פלסטיני בן 21 דקר 2 חיילים ופצע אותם
5באפריל | חברון | חייל ישראלי נפצע מירי מחבל פלסטיני במהלך הפרות סדר
6-7באפריל | ערים ערביות כמו אום אל-פחם, סח'נין, עראבה ובאקה אל-גרבייה | עשרות מתפרעים יידו אבנים וירו נפצים לעבר השוטרים, חסמו כבישים בצמיגים בוערים
ירושלים | מספר תקריות של אזרחים ערבים מהשכונות הערביות (א-טור\הר הזיתים) השליכו אבנים ובקבוקי תבערה על בתי יהודים באזור
7 באפריל | צומת חמרה, בקעת הירדן | בני משפחה ישראלית-בריטית, שתי אחיות ואמן, נרצחו בפיגוע ירי שכלל ווידוא הריגה על ידי מחבלים פלסטינים
8באפריל | אזור טיילת תל אביב | תייר איטלקי אחד נרצח ו-7 תיירים נפצעו בפיגוע דריסה במכונית שביצע אזרח ערבי ישראלי מכפר קאסם
18 באפריל, יום השואה | שמעון הצדיק, ירושלים | 2 ישראלים נפצעו בפיגוע ירי של פלסטיני בן 15, שב"ח מאזור שכם, שתיעד את הפיגוע ב–Facebook Storyשלו. הוא נעצר למחרת

פעילות סיכול טרור של צה"ל

כוחות צה"ל עצרו עשרות פלסטינים בערים ויישובים ביהודה ושומרון בעקבות מידע מודיעיני ברור על פיגועים המוניים המתוכננים ברחבי ישראל.
ב-18 באפריל נעצרו שלושה פלסטינים במחנה הפליטים ג'נין
ב-11 באפריל נעצרו בג'נין שבעה פלסטינים על ידי צה"ל, מג"ב והשב"כ בעקבות קרב ירי בין החיילים לחמושים
באותו היום ירו חמושים בכפר א-ראם שליד רמאללה לעבר החיילים שהגיעו לבצע מעצרים, יידו מטעני חבלה, גלגלו צמיגים בוערים ויידו אבנים.

עסקאות טכנולוגיה ונשק

29 במרץ | הלוויין הישראלי אופק 13 שוגר בהצלחה לחלל ממרכז ישראל, תוצר של תומר ורפאל, ויופעל על ידי חיל האוויר ויחידת 9900 של חיל המודיעין. הוא מסוגל לצלם תמונות בשעות לילה ומזג אוויר מעונן באמצעות הקרינה האלקטרו-אופטית הייחודית שלו.
3 באפריל | רפא"ל פרסמה את הדו"ח הפיננסי שלה לשנת 2022, עם הזמנות מצטברות של 35.6 מיליארד ש"ח, עלייה של 24% בהשוואה לשנה הקודמת
7 באפריל | יום אחד לאחר הצטרפותה לנאט"ו, פינלנד מודיעה כי תרכוש את קלע דוד מישראל (תעשיות רפאל) בעסקה של 316 מיליון יורו. המערכת היא מערכת ההגנה האווירית ארוכת הטווח הבאה על פי משרד ההגנה הפיני
10 באפריל | יוון רוכשת את טילי SPIKE (נ"ט) של רפאל בעסקה של 370 מיליון יורו עם ישראל

הפוסט תדריך ביטחוני #1 – המחצית הראשונה של אפריל 2023: איראן בוחנת את יכולות ההגנה של ישראל הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

המשרד לביטחון לאומי כהזדמנות

Mon, 20 Mar 2023 09:40:13 +0000

רקע כללי

במהלך השנה האחרונה (2022) עמדה משטרת ישראל במרכזו של השיח הציבורי, בעיקר בהקשר מצב ביטחון הפנים שלאחר ובמסגרת מבצע "שומר החומות" (מאי 2021), זאת לאחר עשור מורכב בו אמון הציבור במשטרה ירד באופן כללי ועיקבי. תנועת "הביטחוניסטים" עסקה בנושא לאורך כל השנתיים האחרונות, במסגרת זו גיבשנו רעיון מסדר וכן פרקטיקות בהקשר הקמת המשמר הלאומי, ובנוסף חקרנו את רמת האמון במשטרת ישראל לרבות גיבוש המלצות באשר לכיווני פעולה אפשריים.

עם הקמתו של המשרד לביטחון לאומי במסגרת הממשלה החדשה, ונוכח אתדרי מימוש הריבונות, והפשיעה ועל רקע של שימוש בנשק בלתי חוקי, אנו מוצאים לנכון להצביע על כיווני פעולה מהותיים בהיבט האמון של הציבור במשטרת ישראל, כאשר השוטרים, כפי שאנחנו הגדרנו זאת, נדרשו עד כה לעמוד ב"משימה בלתי אפשרית".

כיווני הפעולה עליהם אנו מצביעים נוגעים במספר חתכים, במרכזם מתחייבת ההבנה כי ללא אמון הציבור במשטרה, ושיתוף הפעולה האזרחי, יהיה קשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי להתמודד עם האתגרים העומדים על הפרק. החברה הישראלית מצויה במתחים פנימיים, שהולכים ומתעצמים. סוגייה זו שמה את השוטרים בחזית אל מול כמעט כל אתגר. לשם ההצלחה אנו נדרשים לא רק להגדיל את כמות שוטרים אלא להעלות את איכותם, להתאים את תפיסת ההפעלה ואת היכולת לרכז מאמץ. מלבד זאת, המאמץ הנדרש בהיבטים רבים חייב להיות בין-משרדי: משפטים, חינוך, כלכלה, רווחה ועוד.

ההמלצות המרכזיות בהן נגענו במחקר שהתפרסם במהלך שנת 2022:

איכות הקשר בין המשטרה לאזרח –

סוגייה זו מהווה עמוד תווך חיוני להגברת האמון בארגון, ויש להטמיעה בנורמה המשטרתית לעומק, ולשפרה בכל דרך אפשרית, הן בממשק עם הרשות המקומית, הן בתקשורת ישירה, ובכלל. מעמדם של השוטרים תלוי בדרך בה הם נתפסים בקרב האזרחים – יש לכך גם דוגמאות טובות בישראל- יש למנפן, ללמוד מהן, ולהטמיען. בדומה, ובהקשר להתאמת היכולות לעידן החדש – יש לשכלל את הפעילות במרחב הקיברנטי בו מתקיימת אינטרקציה שוטפת מול האזרחים – וגם בהקשר הזה ראינו בשנים האחרונות קשיים בלתי מבוטלים.

אמון הציבור –

משטרת- ישראל אינה נתפסת בקרב הציבור הישראלי כגוף פסול, אלא כגוף שאינו מממש את ייעודו הקלאסי. אזרחי ישראל סומכים על שוטרים, יותר בהקשרי סכנת חיים (בדגש איומי טרור), ופחות בהקשרי טיפול בעבריינות. משמעות הדברים היא כי המשטרה אינה חבוטה כפי שרבים מתארים– יש בה נקודות חוזק עליהן היא יכולה להישען, אך הדרך לשיפור התדמית תלויה מאוד באפקטיביות השיטור הקלאסי. מיקוד בהקשר הזה עשוי להניב עבור המשטרה תוצאות של ממש ותוך זמן לא רב– לאור הנתונים שהמשטרה העבירה לידינו.

הגיבוי המשפטי –

בהקשר זה יש צורך בטיפול רב-מערכתי – הוא טמון במערכת המשפט אך גם במקצועיות השוטרים בשטח. המשטרה חייבת לבוא למערכת המשפט עם תיקים חזקים – כל תיק חלש הוא פגיעה בתדמית ופגיעה באמון – זוהי עבודה סיזיפית של שוטרים – לדעת לנהל זירות אירוע, לאסוף ראיות ולהוביל להרשעה. גם בתחום זה נדרש להתעמק, אך מעל זאת – מתחייבת רמת גיבוי אחרת לשוטרים, זה דורש , בין השאר, חקיקה. על פי המציאות הישראלית התחושה הכללית היא כי מערכת המשפט פחות מאמינה לשוטרים, אולי פחות מדי – ובהקשר הזה יש עוד מה לשפר, בעונשי מינימום, בהקשחה ועוד. המציאות של היום ובייחוד בכל הקשור באלימות ברחובות ובכבישים מחייבת הגדרת עונשי מינימום – סוגיות רבות הפכו למכת מדינה ויש להגדיר סף ענישה הרלוונטי למציאות זו.

הגיוס למשטרה –

ממצאי המחקר שקיימנו מצביעים על כך שהגיוס לארגון אינו נפגע רק בשל רמת השכר– בכדי לעודד גיוס למשטרה נדרשת עבודה פנימית ומשמעותית לשיפור תדמית הארגון – אם במשטרה שואפים לגייס כוח אדם איכותי, הרי שעל בסיס ממצאי המחקר נדרש למקד את המאמץ כלפי פנים הארגון, לא פחות מאשר גיוס מקורות חיצוניים. משטרה בעלת תדמית איכותית תגרום לאנשים איכותיים להצטרף אליה – כך לפחות לפי 750 אזרחים ישראלים בגילאים 25-40 אשר השתתפו במחקר זה, אחוזים ניכרים מהם שקלו להתגייס למשטרת-ישראל בעבר, אך החליטו שלא לעשות זאת.

משמר הגבול כ"קטר" –

משמר הגבול עבר שינוי תדמיתי עצום בעשורים האחרונים – מוטיבציית הגיוס למג"ב עלתה ויחידות מג"ב נתפסות כיחידות רלוונטיות ואפקטיביות, והן זוכות לאהדה רבה מצד הציבור. ראוי ואף נכון להעצים את יחסי הגומלין בין "המשטרה הכחולה" ובין משמר הגבול – בהקשר הזה, ובמסגרת תהליכי הקמת המשמר הלאומי ראוי בעינינו להעצים את פעילות יחידות המתמי"ד במרחבי הפריפריה, ובכך לחזק ולהעצים את שיתוף הפעולה של המשטרה עם האזרחים. הגיוס למתמי"ד, וההכשרה מובלים על ידי משמר הגבול – ובהקשר זה, היותו "קטר" מהווה הזדמנות כאמור לשיתוף פעולה, גיוס, רתימה, ומעבר לכל אלה שיפור תדמית המשטרה בעיני האזרחים, ובייחוד בפריפריה הסובלת מפשיעה מגוונת.

כניסתה של הממשלה החדשה, והעצמת החשיבות של ביטחון הפנים כבסיס משמעותי לביטחון הלאומי, מהווים הזדמנות לשינוי משמעותי בשטח, בעיקרו אופרטיבי, אך לא פחות מכך חשובים הקשר, האמון והרתימה האזרחית. תוצאות מבצעיות הן חשובות, אך ללא אמון האזרחים תתקשה המשטרה לעמוד במשימותיה.

ההמלצות דלעיל ניתנות ליישום במהירות, באופן שיניב חיזוק משמעותי ביכולת של המשטרה ובגיבוי המשפטי והציבורי. שינוי מגמה בהקשרים האלה יהווה תנופה משמעותית לחיזוק ביטחון הפנים במדינת-ישראל.

הפוסט המשרד לביטחון לאומי כהזדמנות הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

צבא העם ואינטגרציות בין-משרדיות

Wed, 15 Mar 2023 09:35:17 +0000

רקע כללי

בשנתיים האחרונות תנועת הביטחוניסטים עוסקת רבות במוכנות צה"ל, בחשיבות "צבא העם", ובמערך המילואים. במסגרת זו קיימנו מספר מחקרי עומק[1] וגיבשנו המלצות.

מטרת מסמך זה:

להצביע על תובנות מרכזיות ומגמות מתבקשות בהקשר לפעילויות הדורשות מאמץ בין-משרדי לחיזוקו של צה"ל, ושימור ערך השירות ב"צבא העם", חובה ומילואים.

נקודות מרכזיות לפיתוח ((TOP 5:

העלאת המוטיבציה לשירות החובה בכלל, ולגיוס ליחידות השדה בפרט.
צעדייהם הראשונים של משוחררי שירות החובה וכניסתם לאזרחות.
שימור מערך המילואים והעצמת משרת המילואים כאזרח לדוגמה.
הקשר שבין השירות בצה"ל וההתיישבות בפריפריה.
מיצוי פורשי צה"ל וכניסתם למערכת החינוך.

תובנה כללית:

על רקע המציאות הביטחונית בה נתונה החברה הישראלית והקונפליקטים המובנים בתוכה, רעיון "צבא העם" לא רק שלא איבד מחשיבותו – הוא נדרש היום יותר מתמיד כדי למצב את צה"ל כאינטגרטור לאומי, בעל השפעה על התרבות הישראלית והסולידריות החברתית. זאת ועוד, הקריאה להסבתו של צה"ל לצבא מקצועי אינה רלוונטית בעתיד הנראה לעין, נוכח סדר הכוחות הנדרש אל מול תרחישי הדרדרות, והצורך האופרטיבי ביכולות מגננה ומתקפה.

להבנתנו ללא כוחות סדיר ומילואים עוצמתו של צה"ל תיפגע משמעותית, האתוס הלאומי הישראלי יישחק, המתגייסים לצבא המקצועי לא יביאו את האיכויות שיש בחברה הישראלית, הוא יהיה יקר יותר, ולא יביא לידי ביטוי את העוצמה החברתית הגלומה בישראל[2].

ההמלצות המובאות במסמך זה הינן פרי של ניסיון רב הקיים בקרב בכירי תנועת הביטחוניסטים, ובצירוף תשתית מחקרית ענפה. המלצות אלו דורשות מאמץ בין משרדי הנגזר מהקשר העמוק הקיים בין צה"ל ובין החברה, הכרוך בחינוך ובהתיישבות, שהן אבני יסוד בעוצמה הלאומית.

ההמלצות:

המוטיבציה לשירות בצה"ל – אנו מוצאים כי קיים אתגר של ממש לגייס כיום איכויות ליחידות השדה של צה"ל. בררנות הנוער, מגוון היחידות ה"ממותגות" והאינדיווידואליזם הקיים בחברה מחייבים השקעה משמעותית בהגברת מוטיבציה זו במסגרות החינוך. אנו מוצאים כי מערכת החינוך אינה עוסקת די בנושא חיוני זה. תכניות הפעולה שמרכזות מאמץ בכיתות יא'-יב' בראייתנו הן מאמץ מאוחר – חשוב ככל שיהיה, הוא נוגע בבוגרים בשעה שהם כבר עיצבו את תפיסתם.

אתוס הביטחון הישראלי חייב לעבור כחוט השני בתכניות לימוד שונות לפחות משלב חטיבת הביניים. החשיפה לצה"ל, הבנת הצורך הלאומי, והטמעת חיוניות השירות הינם היבטים שיש לגעת בהם מוקדם יותר ובאופן מובנה.

מלבד זאת, אנו מוצאים ערך רב בקיום תכנית מוגדרת העוסקת בביטחון לאומי[3] – מערך פעילות ממוקד החושף את הנוער לאתגרים הלאומיים של ישראל, וממחיש את חיוניות השירות בצה"ל. מתחייב מאמץ להעמיק את הקשר בין ביטחון לבין חינוך כדי לקדם היבט זה.

היחס למשוחררי החובה – נוכח צעדים חשובים שהתקיימו בהקשר זה, והניבו התקדמות חשובה ביחס למשוחררי השירות, אנו מברכים על פעילות הממשלה בהעלאת השכר, ובתנאי השחרור והשכר ללימודים אקדמיים. עם זאת, איננו רואים בידול מובהק דיו ביחס של ממשלת ישראל כלפי מי שנשא בעול השירות הסדיר (וחלקו ימשיך במילואים). כל תשתית החיים המתבססת בגילאי ה-20 עומדת לנגד עיני אותם אזרחים ששירתו ומשרתים את המדינה במדים. בתוך כך, תנאי הקבלה ללימודים, ההנחות בעלויות תשתיות החיים הבסיסיות (למשל רכישת דירה, ותשלומי מיסים) – כל אלו יכולים וצריכים לקבל התייחסות של המדינה. המשרתים בצה"ל הם ייחודיים –

חלקם היחסי באוכלוסייה הולך וקטן והם חייבים להיתפס אחרת ולקבל יחס שונה בכניסה לחיים האזרחיים – ובאופן מובהק ומוצהר. אמירה מסוג זה משפיעה מאד גם על המוטיבציה להתגייס לשירות משמעותי.

מערך המילואים – בעשור האחרון מערך זה הצטמצם מאוד, נטל המילואים פחת, ואחוז משרתי המילואים הפך לשולי בחברה. ועם זאת, אנו מוצאים כי אחוזים אלו אינם מוחזקים ברמת המוכנות הנדרשת, המייצרת חיוניות פנימה במוטיבציה להמשיך ולשרת במילואים. גם אנשי המילואים זכאים להטבות, וזה בהחלט מבורך. אך בחינה מעמיקה של משמעות ההטבות מצביעה על היותן מינוריות – למשל 5% הנחה בארנונה המתבטאים בעשרות שקלים. מדינת ישראל חייבת להוקיר יותר את אנשי המילואים ויש עוד מה לעשות בהקשר זה[4]. רמת הכשירות והמוכנות של מערך זה, שהוא אבן יסוד חיונית לעוצמתו של צה"ל, היא רבת חשיבות. מעבר לכך,–. בחברה הנשענת על מסורות "מאב לבן" יש לשירות המילואים השפעה אדירה על מוטיבציית הגיוס של הדור הבא – פחות מילואימניקים = פחות מוטיבציה לשירות חובה. יש קשר מובהק בין שני אלו.

שירות והתיישבות – לאורך כל שנותיה של המדינה התקיים הקשר שבין הביטחון וההתיישבות – גם היא אתוס ישראלי. מבט על פיזור האוכלוסיה בישראל מצביע על צפיפות הולכת וגוברת במרחב מישור החוף, מחירי דיור בזינוק מתמיד וקושי עצום בהקשרים אלה מצד משוחררי שירות. אנו סבורים כי יש לקיים מאמץ ולרתום את משוחררי השירות לחיות בפריפריה, לתמרץ אותם בהקשר הזה, ולהוביל קו ערכי-חינוכי בהיבטים של ישוב הגולן, הנגב, והבקעה – "חגורות" הביטחון של ישראל, הסובלות מקצב התפתחות איטי.

תמרוץ ההליכה לפריפריה בשילוב לימודים אקדמיים, שכר דיור נמוך ואפשרויות תעסוקה עשויות להשפיע מאוד על דור המשתחררים "לצאת מהמרכז" וללכת למקומות הדורשים תנופה. דור צעיר ונמרץ שיבחר להתמקם בפריפרייה יקדם אותה, יעצים אותה, ויוריד מהעומסים הבלתי סבירים במרחב מישור החוף.

אנו סבורים כי תכנית אשר תנגיש תפיסה זו למשוחררי שירות החובה תוך מאמץ בין משרדי לישמה עשויה להוביל שינוי של ממש בהקשר ההתיישבות וחשיבותה הלאומית.

תפיסה זו נכונה אף ביתר שאת בהקשר משרתי המילואים שעד כה זכו לתגמול סמלי שאין בו השפעה של ממש בהקשרים של מוטיבציה ונכונות להתקדם לתפקידי פיקוד במסגרת שירות המילואים.[5] רתימתם של משרתים אלו הינה הזדמנות גדולה בהקשרי ביטחון לאומי, וכן בהקשרים של מארג היחסים צה"ל והחברה הישראלית המצוי בקונפליקט מתעצם.

מיצוי פורשי צה"ל לעשייה בחינוך – כותב שורות אלו הוא בוגר תכנית "הטובים לחינוך", שבכל שנה מכשירה עשרות פורשים מצבא הקבע לתפקידי הוראה. לא ניתן להגזים בקשיים הקיימים במערכת החינוך היום – ובדגש על הקושי להגדיר נורמת שכר ההולמת את שעות הפעילות של מורים ומנהלים. עתודת פורשים משמעותית שבוחרת בעשייה חינוכית – מתבקשת. אנו עדים למאבק הערכי במדינה ובחברה, כאשר התועלתנות לעיתים עולה על כל ערך. פורשי צה"ל הם אנשים מחוייבים, חינוך זורם בעורקים של רבים מהם, וברשותם תשתית כלכלית נוחה בגיל הפרישה המאפשרת להם גמישות לעשייה ערכית חברתית, וגם התנדבותית. אנו מוצאים כי נכון ואף ראוי להעצים את פרויקט "הטובים לחינוך" – זהו צורך לאומי הדורש התגייסות מיטב הכישרון והערכים. וכשצריך להתגייס – ראשונים תמיד אנחנו.

בסיכומם של דברים אנו נוגעים באבני היסוד של הביטחון הלאומי : צבא העם, חינוך והתיישבות. ערכים אלו מהווים את האדנים עליהם מתעצבת החברה הישראלית. החיבור בין השירות, החינוך וההתיישבות הוא מסה המרככת קונפליקטים, מעצימה סולידריות, ויותר מכל, בראייה ספיראלית מהווה איגבור עיקבי לעוצמתנו כחברה.

[1] ראה https://staging.idsf.org.il/papers/%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%aa-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a7-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a6%d7%94%d7%9c/

[2][2] ראה https://mida.org.il/2016/08/29/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%9E/

[3] ראה https://staging.idsf.org.il/interviews/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/

[4] ראה – https://www.inss.org.il/he/publication/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99/

[5] ראה לדוגמה – https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/03071847.2022.2127866?journalCode=rusi20

הפוסט צבא העם ואינטגרציות בין-משרדיות הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

החינוך בישראל בנקודת מפנה: המלצות למשרד החינוך

Wed, 01 Mar 2023 09:21:27 +0000

מערכת החינוך מזניחה את האתוס הלאומי של מדינת ישראל.

נייר זה הוגש לשר החינוך ומשמש בסיס לעבודת מחלקת המחקר מול המשרד.

רקע כללי

בסוף שנת 2021 ביצענו מחקר[1] אודות המצב במערכת החינוך, תחת חשיבות החינוך כערך מרכזי בביטחון הלאומי. במחקר זה נגענו במספר נקודות הדורשות טיפול מעמיק על מנת להזניק את החינוך במדינת-ישראל, הן בהקשר הלאומי והן בהקשר פדגוגיה ואיכות כוח האדם.

המחקר, שהתבסס על שאלון אינטרנטי וראיונות עומק, בהם השתתפו קרוב ל1000 מורים ותלמידים ממעל 80 תיכוניים בכל רחבי הארץ ומגוון בתי-הספר הממלכתיים, לרבות ממלכתיים דתיים, היווה בסיס למספר המלצות:

לימוד אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל – מחקר שקיימנו בנדון מציג פערי ידע בהקשר בוגרי מערכת החינוך בתחומים הנ"ל, ובדגש על הקונפליקט עם הפלסטינים בדור האחרון, השינויים במערכת האזורית לרבות האתגר האיראני, ואתגרי התתיישבות. פערים אלו משפיעים להבנתנו גם על תחושת החיוניות שבשירות הצבאי ובדגש הקרבי, וכן בבחינה מחודשת של עתיד החיים בדגש על הפריפריה.
ביזור, והלימה בין סמכות ובין אחריות – החינוך מתקיים בכיתות ובבתי הספר אך ביזור תקציבים ומגוון השתלמויות לא יפתרו את בעיית היסוד והיא העדר סמכות ניהולית של ממש בהיבטים של מהות. כל עוד אין אנו מחזקים את סמכויות מנהלי בתי הספר, גם מול מורים, ומול הורים, מעמדו בעייתי, ויכולת ההשפעה, לרבות הובלת חשיבה יזמית ויצירתית נפגעת.
מתדולוגיית ההוראה – המתודולוגייה השכיחה יותר ובאופן קיצוני , היא מורה – לוח (מקרן)– כיתה. זוהי עובדה המצביעה על סטגנציה, המשליכה על המוטיבציה והעניין שבלמידה. בתי ספר חייבים לשנות את האיזונים, ולהגביר משמעותית את מתודולוגיית ההוראה החדשניות – קואוצ'ינג, למידה בקבוצות, חקר, למידת היברידית, כיתה הפוכה ועוד. לא רק שמתדולוגיות אלו יעשירו את התלמידים ויגבירו את עניינם בלמידה, הן גם רלוונטיות לסגנון החיים של ימינו ולעתיד הנראה לעין. מתודלוגיו אלו מעצימות גם את המורים וונתנים ביטוי ליכולתם האישית ממקום של מוחיות ומכאן רווח גדול לכולם.
כוח אדם איכותי – מערכת החינוך יכולה למשוך כוח אדם איכותי ולשמרו. רפורמה במיצוי התקציבים יכולה לתת מענה לכך, בדומה גם תגמול על מצויינות. בנוסף, נדרשים קריטריונים משמעותיים לקבלה ללימודי הוראה – כיום כמעט כל מי שמבקש ללמוד הוראה – לומד. הקריטריונים חייבים לשקף את דמות המורה הנדרשת, מקצועית וערכית.
פעילות חוץ כיתתית – היבט זה מחייב שינוי מהותי – הלימוד בתוך הכיתה אינו גזירת גורל. אם מחברים את הדברים לרמה הירודה של הכרות עם הארץ והחברה הישראלית, מתחייבת הבנה שיש להוציא את התלמידים ליותר סיורים משמעותיים, ולגרום להם לחוות את המדינה בה הם חיים.

בסיכומה של שנת 2022 לא ראינו שיפור מהותי בהקשרים אלו, ועם כניסתה של הממשלה החדשה, אנו סבורים כי זוהי הזדמנות למפנה תחת הפרמטרים המפורטים.

מטרת מסמך זה – מתן משוב לאור תמונת המצב, שנה לאחר גיבוש המלצות אלו, וכן הצבעה על כיווני עשייה להמשך כהזדמנות למפנה.

תמונת מצב וסימון כיווני פעולה

לימוד החברה הישראלית – אנו מוצאים כי לא חל שינוי של ממש בהיבט זה[2] – תכניות הלימוד לא מביאות לידי ביטוי הבנה מעמיקה בהקשר אתגריה הלאומיים של החברה הישראלית בהקשר הביטחון הלאומי, וכן החיבור שבין החינוך לביטחון בהקשרי הגיוס לצה"ל. בשעה שרמת המתחים בחברה ממשיכה להתעצם, המענה החינוכי עדיין נדרש התאמה בקרב השכבות הבוגרות לאתגרים משמעותיים אלה, לרבות המוטיבציה לשירות קרבי, ובדגש על יחידות השדה.

תנועת הביטחוניסטים גיבשה תכנית בשם "גבולות של הסכמה" שנכנסה למאגר גפ"ן– אנו מוצאים לנכון להדגיש את הצורך לפעול ברוח תכנית זו ולהטמיעה בתכנית לימודי החובה על מנת למקד את הבוגרים (שכבת יא'-יב') בהבנתם את התפקיד החשוב אותו הם נושאים מתוך היותם עתיד המדינה בטווח הרחוק, ובשורות הלוחמים של צה"ל תוך זמן קצר ביותר. אנו ממליצים כי תכנים אלו יבואו לידי ביטוי גם בהכשרות המורים.

העצמת סמכויות מנהלי בתי-הספר –

אין ספק כי עיקר האתגר מוטל על כתפיה של אוכלוסיה חשובה זו. בשנה האחרונה הושקה רפורמת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית). רפורמה זו בעיקרה מבורכת – היא נתנה בידי המנהלים את משאבי הפיתוח המקצועי, ואת הסמכות לקבל החלטות תקציביות בתחומם. עם זאת, ברפורמה יש תורפה – נוצר מאין "שוק שחור", לפיו תכניות רבות נרכשות על-ידי מנהלים בהיותם בניגודי עניינים – אל מול קשרי משפחה, קשרים בישוב, ועוד. בפועל, נכנסו למאגר גפ"ן תכניות ומפעילים שפוגעים ברעיון החשוב של הרפורמה הזו, ובדגש על איכות התכנים המועברים על ידי חלק מהגופים החיצוניים.

המלצתנו היא לחזק את מנגנוני הבקרה בתפעולה – בכך להעצים את הפוטנציאל שלה ולמזער את התורפות שהיא הביאה. חשוב לציין – ראוי שבידי מנהלים תהיה גמישות, חשוב שתהיה הלימה בין סמכות ובין אחריות, ומתוך כך, חשוב להמשיך ולחזק את המנהלים בהקשר הזה.

מתודולוגיית ההוראה –

על-פי הממצאים שבידנו המורים ממשיכים ללמד בדרכים מיושנות, לא ניכרת הטמעה עמוקה של מתדולוגיות חדשניות, ובאופן כללי נדרש שינוי בהקשר זה.

המלצתנו בסוף שנת 2022, היא להעמיק בתחום המתודולוגיות והדידקטיקה, לפעול ביתר שאת להטמעת חדשנות דידקטית בדגש למידת החקר[3], ולפעול לשינוי דרכי הפעולה של מורים אל מול המגמות הקיימות בעולם, והמוזכרות במסמך "צרת החינוך" אותו גיבשנו אשתקד.

ה"מה" הוא חשוב, אך כאשר מדובר בהטמעה ארוכת טווח – ה"איך" חשוב לא פחות.

טיוב כוח האדם –

משבר המורים הלך והתעצם לאורך כל השנה האחרונה, בשיאו עמדנו בפני שביתה וחשש לאי פתיחתה של שנה"ל תשפ"ג.

עקב לחצים (עיקרם פוליטיים ולא ענייניים מצד הממשלה הקודמת) נחתם הסכם שכר עם המורים בהובלת ההסתדרות. הסכם זה עמד תחת הקשר של דיפרנציאליות שכר בין מורים חדשים וותיקים.

רבים מהמורים רואים בהסכם זה כלא אפקטיבי[4], ואף לא צודק– ההסכם לא הביא לפתרון של ממש, שעיקרו גיוס ושימור כוח אדם איכותי. בנוסף, מתחייב דיון מעמיק אודות האתגרים הכוללים והראייה ההוליסטית הנדרשת בהקשר רפורמת החינוך.

איכות המורים היא הקובעת את התוצאה- אין ספק בכך. כל השינויים שתוארו לעיל יתאפשרו בהתאם לאיכותם של המורים.

זאת ועוד, בהקשר הסמכויות של מנהלי בתי-הספר– אנו סבורים כי יש לחזק את גמישות הפעולה של המנהלים בפיטורי מורים שאינם מתפקדים כנדרש – כמעט וכל מנהל/ת איתם שוחחנו היו מעוניינים לפטר 10-15 אחוזים מהמורים שפועלים בבית-ספרם לאלתר, אולם אין להם יכולת ביצועית בהקשר הזה. בדרך זו אנו משמרים כוח אדם חלש, שלא רק שאינו מקדם את החינוך, במובנים רבים הוא מייצר נזק.

לימוד חוץ כיתתי –

מחקרים רבים שבוצעו בעשור האחרון[5] מצביעים על יעילותה של פעילות חוץ-כיתתית (חוץ קוריקולרית) בהקשרים חברתיים וערכיים. יתרה מכך, מחקרים אלו מוצאים כי קיים מתאם בין השתתפות בפעילות חוץ-קוריקולרית ובין הישגים חינוכיים. הכיתה, הן כמבנה תשתיתי והן כמסגרת, בהיבטים רבים מהווים חסם התפתחותי.

תקופת הקורונה הגבירה את הצורך בהעצמת הפעילות החוץ כיתתית. זו לא רק מתודולוגיה, אלא מהות בפני עצמה – לא בכדי גרס אפלטון כי "יש לצאת מהמערה". משל זה נלמד בהכשרות המורים, אך ה"דרש" שלו אינו מוטמע דיו, והוא הלמידה החווייתית. אנו סבורים כי יש להטמיע תפיסה זו ולהוביל ליחס לימודים מוגדר ברמה המערכתית, למשל, הגדרה כי אחת לשבוע כיתה תלמד מחוץ למבנה, במסגרת פעילות של סיור או תצפית, או טיול, או מפגש עם מוסד מקביל ועוד.

סעיף זה מתחבר כמובן לסעיף המתדולוגי, אך יש בו ערך מוסף משמעותי ביותר בתקופתנו, בעידן "דור המסכים", אנו עדים לקשיים מהותיים בתקשורת בין-אישית וביכולות חיברותיות.

לסיכום,

החינוך הוא אבן יסוד בביטחון הלאומי של ישראל – אנו מדגישים את סעיפי המהות שעלו מתוך השטח: על בסיס מחקר משולב, כמותנית ואיכותנית, מערכת החינוך עדיין עומדת בפני אתגר אדיר, חשיבותה לביטחון הלאומי קריטית – מדובר בנוער שמהווה את עתידה של מדינת-ישראל. העצמת קווי הפעולה אותם סימנו תאפשר שינויים בטווח קצר ותנופה החשובה מאוד למערכת.

[1] ראה ר. איציק, 2022, "צרת החינוך" – https://staging.idsf.org.il/papers/%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%97/

[2] ראה ר. איציק, 2021, https://www.israelhayom.co.il/news/education/article/6370771

[3] ראה ר. איציק, ספטמבר 2019, "חטיבת הביניים כהזדמנות", https://www.edunow.org.il/article/3825

[4] ראה למשל https://www.themarker.com/news/education/2022-05-23/ty-article/.premium/00000180-f6c3-d469-a5b4-f6fbfd320000

[5] Snellman, K., Silva, J. M., Frederick, C. B., & Putnam, R. D. (2015). The Engagement Gap: Social Mobility and Extracurricular Participation among American Youth. The ANNALS of the American Academy of Political and Social Science, 657(1), 194-207.

הפוסט החינוך בישראל בנקודת מפנה: המלצות למשרד החינוך הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

מדינה בתוך מדינה: הנגב כמערכה לאומית

Fri, 24 Feb 2023 14:02:27 +0000

תקציר מנהלים

בנגב התפתחה בעשורים האחרונים מציאות של "מדינה בתוך מדינה". הניסיון של ישראל בעשור הראשון של המאה הנוכחית להתמודד עם התופעה באמצעות הסדרה כוללת של סוגיית הכפרים הלא-מוכרים (המלצות ועדת גולדברג ואילך) לא צלחה מטעמים מגוונים, ולמעשה פינתה את מקומה למאמצים שנעשו במקביל לתוכניות הסיוע למגזר הערבי, לנסות ולהזרים תקציבים למגזר הבדואי.
חרף זאת, השנה האחרונה עמדה בסימן תופעות שברובן אינן חדשות אבל שעצימותן הלכה וגברה: פשיעה בדואית חמורה לצד אנרכיה קשה. כל אלה העידו על גלישת תופעת ה'ספר' (הפריפריה) הבדואית ל'מרכז' היהודי של יישובי הדרום.
למציאות הזו יש היבטים רבים. היא נוגעת לא רק להתרחבות בלתי חוקית של הפזורה הבדואית, אלא גם לתופעות של התחזקות הלאומנות הפלסטינית בקרב האוכלוסייה המקומית שבאה לידי ביטוי גם בפעילות טרור כנגד יהודים.
עד כה מגיבה המדינה דרך מהלך משולב שמצד אחד נועד לתגמל את הגורמים 'החיוביים' בקרב האוכלוסייה דרך תוכניות הסיוע ומצד שני נועד להרתיע את 'השליליים' דרך מאמצי האכיפה משמעותיים יותר. ברם, הרושם הוא כי בפעילותה שומרת המדינה על פרופיל נמוך ביחס להיקף וחומרת התופעה ומרבית הפתרונות מסתמנים כנושאי אופי שמרני, בעוד שהמציאות מחייבת חשיבה מחדש על מערך הפתרונות ואופי ההתמודדות.
בהקשר הזה, נדרש להבנתנו מענה מערכתי במסגרתו ממשלת ישראל צריכה להגדיר את הנגב ואת הטיפול בעיות האזור כנושא עדיפות לאומי שיש לו השלכות ברורות על הביטחון הלאומי בישראל.
התרגום המעשי צריך לבוא בדמות הקמת גוף לאומי מערכתי לטיפול בבעיות הנגב בראשו יעמוד "אופרטור" בעל עבר ביטחוני על מנת לסמן את הטיפול בנושא כעניין הנוגע לביטחון הלאומי של המדינה. תפקידו יהיה לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ולרשותו יעמדו סמכויות בהפעלת מכלול הכלים וגופים המדינתיים כדי להציע פתרונות ולהתמודד עם מכלול הבעיות הנוגעות לנגב.

הסתה להמרדה לאומנית בנגב – גורמים שמתסיסים את האוכלוסיה הבדואית ומעודדים אותה למרוד כאוכלוסיה פלסטינית תחת כיבוש | מתוך טוויטר

מבוא

תופעת האלימות הגוברת בחברה הערבית בכללותה ובאזור הנגב בפרט איננה חדשה. היא אופיינית לעשור האחרון הגם שחלה בה החמרה משמעותית בשנים האחרונות. רשויות המדינה מתקשות להציע פתרונות הולמים לבעיה והחברה הערבית מזה והבדואית מזה אינן מצליחות לבלום באופן עצמי את התופעה. למרות קיומם של הבדלים בין האלימות בחברה הערבית ובין זו הבדואית, האלימות שמקורה בשתי החברות הללו גולשת מהמרחב הגיאוגרפי האוטונומי למחצה בדרום הארץ, במרכזה ובצפונה אל המרחב היהודי. אירועי "שומר החומות" (מאי 2021) שבמהלכם נרשמה אלימות יוצאת דופן כלפי יהודים בתוך ערים מעורבות היו ביטוי לתהליך המדאיג של גלישת האלימות הפנימית כלפי חוץ.

הדבר בולט במיוחד ביישובי הבדואים בדרום הארץ. מקבץ של אירועי או ניסיונות תקיפה של יהודים מהתקופה האחרונה שבהם בדואים היו מעורבים בצירי תנועה ובישובים יהודיים כמו באר שבע הם עדות למגמה שהולכת וצוברת תאוצה. מגמה זו הופכת את תופעת הפזורה הבדואית מעניין שהודחק בשנים האחרונות לבעיה לאומית, בעיקר בגלל גלישת האלימות ומה שניתן להגדיר כהתרחבות תופעת 'הספר' (הפריפריה) הבדואית שעתה נוגסת ב'מרכז' היהודי של יישובי הדרום. מגמה זו של התרחבות השוליים מתחוללת בעיתוי מעניין על רקע התהליך של העתקת חלק מיחידות צה"ל לנגב, המלווה גם בהקמת יישובים קהילתיים חדשים ובמאמץ לפיתוח הנגב ולמיתוגה מחד של העיר באר שבע.

אתגרי המדינה בנגב

האלימות בנגב והפשיעה הם חלק ממכלול רחב יותר של בעיות המאפיינות את המרחב הזה שבעשורים האחרונים הפך למעשה למעין "no man's land", כלומר מובלעת עצמאית למחצה בתוך המדינה. ארבע תופעות עיקריות מאפיינות את המציאות הזו:

האחת, גיאוגרפית – מדובר בהתרחבות תופעת היישובים הלא מוכרים שיש לה משמעויות מרחביות בשטח. כ-30 אחוזים מאוכלוסיית הבדואים בנגב (שאומדנה הכולל הוא כ-270,000 נפשות) מתגוררים ביישובים הלא מוכרים על שטח כולל של 600 אלף דונמים. 40 אלף בדואים מתגוררים על שטחי תשתיות לאומיות כמו שמורות טבע, שטחי אש וקווי חשמל.
השנייה, זהותית – העמקת הזיקה שבין האוכלוסייה הבדואית בדרום לבין המרחב הפלסטיני הן באזור חברון ויהודה והן באזור הרצועה דרך קשרי נישואין של בדואים מישראל. בהיבט הזה ניכר בשנים האחרונות ערעור על תפיסת האזרחות הישראלית של הבדואים שחלקם מפתחים גישות פרו פלסטיניות ופרו אסלאמיות. זו עומדת בניגוד גמור לדימוי של הבדואים בחברה הישראלית כאוכלוסייה המשתפת פעולה עם המדינה גם באמצעות גיוס לצה"ל.
השלישית, ביטחונית – בדואים מהדרום היו מעורבים בשנים האחרונות בתופעות של הברחות נשק משטח הרצועה ומאזור סיני במה שנודע כ"ציר ה-חית" שחיבר פח"עית את רצועת עזה דרך מצרים לנגב הישראלי והזין בין היתר את פוטנציאל הטרור של חמא"ס מרצועת עזה.
הרביעית, חברתית – המציאות האופיינית גם לחברה הערבית בצפון הארץ ובמרכזה העומדת בסימן מגמות מעורבות של מודרניזציה ומסורתיות נותנת את אותותיה גם בדמות היחלשות סמכות המנהיגות המסורתית שהיה לה תפקיד ממתן ותופעות של פריקת עול מצד צעירים בדואים המעורבים בפשיעה גם כחלק ממגמת האלימות השוטפת את החברה הישראלית בכללותה. מדובר באקטיביזם של הדור הצעיר שבחלקו אינו רואה אופק אישי, גם כתוצאה מהיעדר השכלה ותנאים כלכליים קשים. לצד זאת מוכרת זה שנים רבות תופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית שעצם קיומה מבטא מציאות אקס טריטוריאלית והתרסה כלפי מערכת החוק הישראלית שכמובן אוסרת על תופעה זו.

אל המגמות הללו מתווספת החמישית שניכרת בייחוד בתקופה האחרונה והיא תופעת הפשיעה והאלימות. מדובר גם בפשיעה פנימית המתחוללת, כמו בקרב ערביי ישראל, סביב עניינים המוגדרים כ"כבוד המשפחה", אבל גם בפשיעה פלילית לסוגיה וגווניה. מדובר בתופעות של פרוטקשן, הברחות נשק, פריצה לבסיסי צה"ל בנגב, גניבות רכוש, סחר בסמים ותופעות של הטרדת אזרחים על צירי תנועה וביישובים היהודיים. לפי דיווחים שונים, כ-40 אחוזים מכלל הפשיעה בנגב מבוצעת על ידי בדואים ונזקי הפשיעה הזו מוערכים בסכום עצום של כ-7 מיליארד שקלים בשנה.

בין פתרון לבין ניהול

אם בוחנים את התנהלות המדינה ביחס לאוכלוסייה הבדואית בנגב ניתן להצביע על שני שלבים עיקריים המאפיינים את שני העשורים האחרונים. הראשון, מאמצע העשור הראשון של המאה הנוכחית אופיין במאמץ לייצר מענה לחלק ניכר מהתופעות הללו באמצעות התמקדות בשאלת הקרקעות והסדרת שאלת הבעלות הבדואית על האדמות. מדובר בסוגיה מורכבת הנשענת על מציאות היסטורית ארוכת שנים שמספר גורמים ממשלתיים ניסו לתת לה מענה כולל דרך יצירת מתווה המקפל בתוכו רכיבים של הכרה על בעלות קרקעית לצד פיצוי כספי. זהו תהליך שהחל ב"ועדת גולדברג" (2008), שהניחה את יסודות התפיסה להסדרת היישובים הלא-מוכרים, המשיך בתרגום מעשי של ההמלצות על-ידי אהוד פראוור (ספטמבר 2011), ראש האגף לענייני חברה במשרד ראש הממשלה, ומשם גלש לעבודת שדרוג ושיפוץ שנעשתה בהובלת חבר הכנסת בנימין בגין (נובמבר 2013).

הנחת היסוד מאחורי המהלך הקרקעי-הסדרתי גרסה כי ביסוד פתרון השאלה הקרקעית מונחת האפשרות גם לטיפול בשאר הבעיות הנוגעות לבדואים בראש ובראשונה תופעת היישובים הלא מוכרים, התשתיות הירודות ביישובי הבדואים וכמובן בעיות התעסוקה. מהלך זה נתקע הן מטעמים של חוסר בשלות פוליטית והתנגדות להכרה בזכויות הבדואים על הקרקע, אבל גם בשל חוסר הכרעה ושיתוף פעולה מצד המנהיגות הבדואית שסירבה להתכנס למתווה שלמעשה נועל את שאלת התביעות הקרקעיות (570 אלף דונמים) באופן סופי.

קריסת המהלך ההסדרתי בנושא הקרקעי והטיפול ביישובים הלא-מוכרים הובילה למהלך חלופי באמצע העשור השני, שביקש לעקוף את הדיון בסוגיה הקרקעית – שכמובן יש לה הקשרים לאומיים ברורים, ומכאן מטעני חוסר הנוחות בצד היהודי והבדואי גם יחד – באמצעות מיקוד המאמץ הממשלתי בנושא הכלכלי נטו. הייתה זו השתקפות של הגישה הממשלתית שאפיינה בכלל את יחסה של המדינה למגזר הערבי שזכה בעשור האחרון להזרמת מיליארדים של שקלים במסגרת יישום החלטה 922 מדצמבר 2014.

בהקשר הבדואי קיבלה ממשלת ישראל את החלטה 3708 במרס 2011. בעקבותיה אומצו שתי תוכניות חומש לאוכלוסייה הבדואית בדרום: הראשונה בין 2012 – 2016 בעלות של 3.2 מיליארדי שקלים והשנייה אושרה בפברואר 2017 בעלות של 3 מיליארד שקלים. תוכניות אלה נתמכו בידי משרד החקלאות בראשות השר לשעבר אורי אריאלי. מרכז הכובד שלהן התבסס על מאמץ לשיקום תשתיות, שיפור החינוך ועידוד העסוקה. מדובר במרכיבים שניתן עליהם דגש גם בהקשר של תוכניות החומש במגזר הערבי למן 2015 ואילך. בפועל, הגישה הממשלתית לא הובילה לתמורה של ממש.

הבעיה המקומית בהקשר הרחב

כאמור, המגמות שתוארו לעיל אינן חדשות. מדובר בתהליכים ארוכי שנים שגורמים שונים בממסד היו ערים להם ואף ניסו לתת להם מענה. הדבר הבולט בהקשר הזה כי גם מאפייני הבעיה וגם הניסיונות לתת לה תשובות הזכירו לא במעט תופעות אחרות ובעיקר את אסטרטגיות הפעולה שאימצו ממשלות ישראל לאורך השנים כדי להתמודד עמן. הדברים אמורים הן לגבי תופעות במרחב הפנים אבל גם לגבי אתגרים במרחב החיצוני, למשל מול חמאס, איראן, חזבאללה והרשות הפלסטינית.

המכנה המשותף המגדיר את אסטרטגית ניהול המשברים של ישראל מבוסס על שני אלמנטים: ניהול וכלכלה. גישת הניהול המירה למעשה את התפיסה שראתה לנכון לייצר הכרעה ברורה ופתרונות מוחלטים בהתמודדות עם בעיות אסטרטגיות. הדברים קיבלו ביטוי מובהק בהקשר של ההתמודדות עם הבעיה הפלסטינית שבשני העשורים האחרונים עברה משלב של הסדרה מדינית שנועדה להציג פתרון הוליסטי ומוחלט עבור הבעיה לשלב של ניהול הסכסוך מתוך הנחה כי מדובר בקונפליקט בלתי פתיר.

הדברים אמורים גם לגבי האופן שבו ניתחה ישראל בעיות אסטרטגיות נוספות, דוגמת זו של חמא"ס ברצועת עזה או ארגון חזבאללה בלבנון, והתייחסה אליהן כמציאות של בעיות כרוניות שהן כאן כדי להישאר. ההנחה המקדימה הייתה כי לא רק שמחיר החתירה לפתרונות מוחלטים יהיה כבד במונחי יכולת ספיגת המחירים מצד החברה הישראלית הרגישה לאבדן חיי אדם, אלא שלמעשה חתירה להכרעה מסיט את ישראל מהמאמץ המרכזי שלה בעשורים האחרונים המבוסס על העצמה כלכלית שבאופן ישיר תורמת גם לצמיחת חברת השפע הישראלית. יש לציין כי בצה"ל גופא אומצה גם כן תפיסה שראתה את המציאות האופרטיבית-אסטרטגית במונחים של מלחמות א-סימטריות או "מערכות שבין המלחמות" שדחקו את מושגי ה"הכרעה" ו"הרתעה" הוותיקים.

כך, אפוא, נקטה ישראל בגישה אסטרטגית שניתן להגדירה כ"ניהולית". יש שיזהו אותה עם תופעה של דחיינות ושיהוי, כלומר עם צורת התנהלות המאפשרת את הנכחת הבעיות האסטרטגיות ויותר מכך את המשך תהליך צמיחתן. תחת הפרדיגמה הזו של ניהול האתגרים האסטרטגים (להבדיל מפתרונם) אימצה ישראל תחליפים המבוססים בין השאר על השימוש בכלים כלכליים כדי למתן את הבעיות ולעקר את הפוטנציאל השלילי הגלום בהן. הרעיון הכלכלי במשמעות השלילית של הפעלת לחץ עמד ביסוד ההתמודדות מול איראן בשנים האחרונות באמצעות משטר הסנקציות האמריקניות.

הרכיב הכלכלי שימש את ישראל גם בהקשר להפעלת הלחץ על חמאס דרך "המצור" על הרצועה וכמובן שימש את ישראל במשמעות החיובית מול הרשות הפלסטינית של אבו מאזן שתרגמה את שיתוף הפעולה הכלכלי שלה עם ישראל ליצירת רווחה כלכלית בציבור שמיתנה את האקטיביזם הלאומי. מודל זה הופעל גם בהקשר של התמודדות הממשלות האחרונות עם המגזר הערבי בישראל. מדיניות השילוב הכלכלי שכאמור גובתה בהחלטות ממשלתיות על הזרמת כספים רבים למגזר נועדה להמיר את העיסוק הערבי בחזונות לאומיים ואסלאמיים ברווחה אישית ובאיכות חיים.

בפועל, החיבור שבין תפיסת הניהול ובין הגישה הכלכלית אמנם סיפק לישראל יציבות יחסית ואפשר לה ליהנות משגשוג כלכלי, אך בעת ובעונה אחת שימר מוקדי אתגור ובמידה מסוימת, כפי שזה נראה בשנה האחרונה, שחק גם את רכיבי ההרתעה הישראלית, הן בזירת הפנים והן בזירת החוץ. כך, ההתקפה שיזמה חמא"ס על ישראל במאי 2021 ששיגרה טילים לאזור ירושלים והתפתחה למבצע "שומר החומות" הייתה המחשה לכך. כאלה היו גם האירועים האלימים בערים המעורבות בישראל שנוזמו על-ידי צעירים ערבים, בחלקם עבריינים, לא כל שכן ההגברה שחלה בתופעת הפשיעה ברחוב הערבי וכמובן גם אצל הבדואים בדרום. או אז נחשפה גם תקרת הזכוכית של הגישה הכלכלית.

הנגב כמערכה לאומית

סוגיית הנגב ובעיקר תופעת הפשיעה הפכה לנושא מדובר בחודשים האחרונים על רקע התגברותה ובעיקר הזליגה שלה למוקדי היישוב היהודי באזור הדרום. המדינה הגיבה עד עתה במאמץ משטרתי מעט יותר ממוקד לנסות ולצמצם את התופעה דרך מבצעים משטרתיים, חלקם מאד מתוקשרים, שנועדו לפגוע למשל בסוחרי סמים ומבריחי נשק וגם דרך הגברת הנוכחות במרחב כדי לספק תחושת ביטחון גבוהה יותר לתושבים היהודים. הגם כך, המאמץ המשטרתי בדרום, שנלווה לו גם מאמץ מקביל לטיפול בתופעות הפשיעה במגזר הערבי בצפונה של המדינה, לא שיקף תמורה משמעותית באופן הכולל של טיפול המדינה בסוגיית הבדואים, אלא גילם מהלך נקודתי בתחום הטיפול בפשיעה.

בהיבט הזה, המדינה טרם קיבלה החלטה האם היא מתכוונת לחרוג מן האסטרטגיה המוכרת שלה מן השנים האחרונות המבוססת על מענה חלקי לבעיות נקודתיות. צריך להודות שמדובר בדילמה לא פשוטה מצד המדינה. חלק מהדחיינות ומההתנהלות המבוססת על "ניהול" הבעיות נשען גם על ההבנה כי מי שירצה להכניס את ידיו לתוך המים החמים של הנגב עלול להרטיב אותן במקרה הטוב ובמקרה הרע עלול להסתכן בכוויות. רוצה לומר, טיפול שורשי, ודאי בתופעת חוסר המשילות, ומאמץ לייצר הפיכות בעניין הזה כרוך אולי בסיכון של חיכוך אלים עם האוכלוסייה הבדואית עד כדי איום בפרוץ אינתיפאדה בדואית בדרום הארץ.

זו גם ההנחה הרלוונטית לגבי טיפול במוקדים אחרים של בעיות פנים וחוץ עימהן מתמודדת ישראל. עד היום ממשלותיה החילו את אותה אסטרטגיה טיפולית על שלל המוקדים הללו ועל כך, כאמור, היא משלמת במחיר של כרסום ההרתעה. מנקודת מבט זו, שיקום ההרתעה מחייבת כנראה לפעול דרך אסטרטגיה אחרת, גם אם לא לאורך כל הקו, אלא לבחור מבין שלל האתרים מוקד אחד ולהפעיל עליו היגיון שונה של טיפול עומק המגייס לצורך כך את כלל משאבי וכוחות המדינה. זאת, כדי לסמן לסביבה החיצונית והפנימית קווים אדומים ולהמחיש את עוצמתה של המדינה בשכונה הקשה והבעייתית של המזרח התיכון.

מטבע הדברים, שינוי ההיגיון ביחס לבעיית חמא"ס ברצועת עזה או חזבאללה בלבנון היא הרבה יותר מורכבת ומחירה עלול להיות גבוה, בעיקר לנוכח המיקוד הישראלי האסטרטגי בסוגיית איראן. ולכן, דווקא מאמץ בזירת הפנים, ובהקשר שלנו – בנגב, יכול להיות מתאים יותר מהטעמים הבאים: האחד, מדובר במהלך שאינו מסיט את צה"ל מהתמודדות עם איומי החוץ והאתגר המשמעותי הבא הניצב לפתחו ממזרח; השני, מאחר ומדובר בנושא סביבו הממשלה יכולה לגייס הסכמה ציבורית נרחבת בשם עיקרון "המאבק על הבית"; והשלישי, לחידוש המשילות יש השלכות ברורות על הביטחון האישי של אזרחי המדינה.

המלצות

המערכה כנגד המציאות האקס-טריטוריאלית הבדואית בנגב דורשת מאמצים נרחבים בהרבה מאשר מבצעים נקודתיים של משטרת ישראל נגד עבריינים.

ממשלת ישראל צריכה בראש ובראשונה להגדיר את הנגב ואת הטיפול בעיות האזור כנושא עדיפות לאומי שיש לו השלכות ברורות על הביטחון הלאומי בישראל. התרגום המעשי של העניין הזה היא הקמת גוף לאומי מערכתי לטיפול בבעיות הנגב בראשו יעמוד "אופרטור" בעל עבר ביטחוני על מנת לסמן את הטיפול בנושא כעניין הנוגע לביטחון הלאומי של המדינה. תפקידו יהיה לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ולרשותו יעמדו סמכויות בהפעלת מכלול הכלים וגופים המדינתיים כדי להציע פתרונות ולהתמודד עם מכלול הבעיות הנוגעות לנגב.

גוף כזה צריך להיות הבסיס לשיתופי פעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים שעניינם הנגב, ובכלל זאת: הגופים הביטחוניים: משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, צה"ל; הגופים האזרחיים: משרדי המשפטים, הכלכלה והפנים; הגופים המוניציפאליים: נציגי הרשויות המקומיות והעיריות של אזור הנגב. ההחלטה המרכזית שפונקציה כזו צריכה לקבל נוגעת לאסטרטגיית הפעולה של המדינה. בהקשר הזה, עליה לחתור להעמיד תפיסה הוליסטית שתכליתה טיפול במכלול הסוגיות הנוגעות לנגב: קרקעות, כלכלה וביטחון ולהיפרד מהגישה החלקית שמצמצמת את העיסוק בנושא אך רק לגישה הכלכלית המתמקדת בטיפול בתשתיות היישובים הבדואים או לגישה הביטחונית המתמקדת אך ורק בצמצום הפשיעה.

דומה, כי האסטרטגיה הישראלית צריכה להתכנס למענה רב-מימדי, דבר שיגזור גם פעילות בשני מימדים של זמן: זה הקונקרטי, שישים את הדגש על צמצום האלימות והפשיעה; וזה ארוך הטווח שינסה להציע מעטפת רחבה יותר להסדרת ההתיישבות הבדואית במקום שבו נכשלו המאמצים הקודמים. מהלך כזה מחייב אורך רוח כמו גם תכנון קפדני ופעולה המבוססת על ניהול אסטרטגי, שתחליף את הנוסחה הקיימת של מתן פתרונות נקודתיים וכיבוי מוקדי שרפות קטנים באמצעות הפעלה שגרתית של כלים כלכליים או ביטחוניים.
בהיבט הביטחוני, אין ספק כי צמצום האלימות והפשיעה מחייב גם הוא תוכנית פעולה רחבה ביחס למבצעי הנקודה שמאפיינים את הפעילות המשטרתית הנוכחית. המהלך מצריך גם התגייסות של שני גורמים שכיום פעילים הרבה פחות. האחד והשולי יותר הוא צה"ל שיכול לספק תרומה בעיקר בכל הנוגע למאבק בהברחות האמל"ח מגבול הרצועה וסיני; והשני, המשמעותי יותר הוא שירות הביטחון הכללי שצריך להשתחרר ממגבלות תפיסתיות ולתת את תרומתו המודיעינית בתחום הזה, כפי שהעמיד את יכולותיו וכליו הייחודיים בעקבות המהומות בערים המעורבות במאי 2021 לחשיפה ואיתור המעורבים במעשי האלימות. חיבור המעגל בין המשטרה, צה"ל והשב"כ צריך להיעשות דרך המערכת המשפטית כדי להבטיח לא רק מעצרים את גם מיצוי הדין למען יראו וייראו.

הפוסט מדינה בתוך מדינה: הנגב כמערכה לאומית הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

הפרת אמונים: שלילת אזרחות ותושבות ממחבלים והרחקתם תחזק את הביטחון הלאומי

Mon, 13 Feb 2023 13:11:05 +0000

בנייר עמדה זה מציגה תנועת "הביטחוניסטים" עמדה מקצועית וערכית ברורה לגבי הצעת החוק הנוגעת לשלילת אזרחות ממחבלים אזרחי ישראל ושלילת תושבות מבעלי מעמד תושב בישראל אשר מקבלים משכורות מהרשות הפלסטינית בתמורה למעשי הטרור שביצעו. זהו צעד המבטא שינוי תפישה כלפי המאבק המזויין הפלסטיני כנגד מדינת ישראל ומחוללי הטרור, ויוצאת ממנו אמירה ברורה: מי שניצל את אזרחותו או תושבותו בישראל על מנת לפגוע בישראלים כחלק ממחוייבותו לאותו המאבק הפלסטיני לא יהיה יותר חלק מהחברה.

זהו צעד מתבקש שמהווה חלק ממכלול המדיניות ללוחמה בטרור הכוללת עמדה מוסרית ברורה כלפי מחבלים והרחקתם מהחברה הישראלית, שיקום ההרתעה, לוחמה במדיניות המשכורות למחבלים של הרשות, ולא פחות חשוב מכך – עשיית צדק עם הקורבנות ועם המשפחות השכולות במאבקן למען יקיריהם. על חבילת הצעדים המלאה להרתעה וענישה על טרור ומדיניות טרור לכלול אכיפה מלאה של חוק הקיזוז נגד הרשות הפלסטינית, הפניית כספי הטרור למשפחות השכולות, גירוש או הרחקה של המחבל לתחומי הרשות הפלסטינית, בחינה מחדש של תנאי הכליאה בישראל ועונשי מינימום על עבירות טרור.

צעד זה מגיע על רקע הסכמה רחבה ונדירה מסוגה בכנסת החוצה סיעות ומשותפת לקואליציה ולאופוזיציה המבטאת קונצנזוס ציבורי עמוק לגבי הבהירות המוסרית והאמירה הביטחונית והערכית מאחורי מהלך מתבקש זה. לצד זה, הוא עולה לדיון על רקע שחרורם האחרון של מספר מחבלים עם דם על הידיים, כמו כרים ומאהר יונס, ערבים אזרחי ישראל שרצחו את החייל אברהם ברומברג הי"ד, ושחרורו הצפוי של מוניר רג'בי, פלסטיני תושב ישראל שסייע לפיגוע בקו 37 בחיפה במרץ 2003, שבו נרצחו 17 ישראלים.

נייר זה מסביר את עיקרי הצעת החוק בהקשרה הרחב ואת היתרונות הביטחוניים שבה, מביא סקירה קצרה של החקיקה הקיימת והפערים שבה, מביא את עיקרי החוק הפלסטיני לעניין משכורות למחבלים, סוקר תקדימים מהעולם המערבי ומהארץ לשלילת אזרחות ממחבלים כאמצעי מדיניות ללוחמה בטרור, ועומד על האמירה הלאומית והערכית הברורה: כללי המשחק הלאומיים מחייבים הוצאה מהמגרש של מחבלים המונעים מאידיאולוגיה עוינת, רואים עצמם חיילים של צבא אויב, וכפועל יוצא מכך התגייסו למטרה ופגעו בישראלים חפים מפשע. המדינה מבטאת בכך באופן מובהק את אי הסכמתה לכלול בחברה מחבלים אשר חותרים תחת אותה חברה ומשתייכים לאומית ואידיאולוגית לאויבי ישראל. לא ניתן לאחוז במקל משני קצותיו: לחתור תחת המדינה לצד השתייכות אליה והפקת תועלת מההטבות שהיא מעניקה.

זהו כלי לאומי להתמודדות עם איום לאומי, בניגוד לכלים עברייניים להתמודדות עם אירועים פליליים. הדבר מבטא תפישה לאומית לפיה חתרנות המונעת מאידיאולוגיה איסלאמיסטית, השתייכות לרשות הפלסטינית ואימוץ הנרטיב הפלסטיני כמניע לפעולה נמצאים מחוץ לכללי המשחק של החברה הישראלית.

הצעת חוק שלילת אזרחות ותושבות ממחבלים הכוללת מרכיב הרחקה לשטחי הרשות הפלסטינית עומדת כעת לדיון בכנסת ה-25 וזכתה לאמון גדול וקונצנזוס רחב מצד סיעות הבית, קואליציה ואופוזיציה. ההצעה מחדשת על החוק הקיים בכך שהיא קובעת כי אדם שמתנהג באופן מסויים וממלא אחר שלושת התנאים האמורים בחוק – ביצוע עבירת טרור, ריצוי עונש מאסר בפועל וקבלת שכר מהרשות הפלסטינית – יאבד את אזרחותו ויורחק לשטחי הרשות.
ההצעה מקצרת את המסלול המנהלי הארוך ומקציבה זמן לערעור, בנוסף להגבלת שיקול הדעת של שר הפנים ושל בתי המשפט. פסקי דין כמו בג"ץ מפארג'ה ובג"ץ אבו-עארפה, אותם סוקר הנייר, משקפים את הבהירות החקיקתית הנדרשת בפני בתי המשפט לצד הצורך לצאת מההגדרות העמומות לעמדה ברורה של המחוקק.

ההצעה באה לענות על הפער הקיים, שבמסגרתו 1,000 ערבים ישראלים ופלסטינים תושבי ישראל הגישו בקשה לרשות הפלסטינית והיום מקבלים ממנה משכורת קבועה בתמורה למעשי הטרור שביצעו, מספר המהווה 20% מאוכלוסיית האסירים הביטחוניים בכלא.
על מנת לקבל את המשכורות מהרשות יש למלא טופס מיוחד ולצרף מסמכים. אנו קובעים שחתימה על טופס כזה כמוה כחתימת ויתור על השתייכות לחברה הישראלית וחתימה על השתייכות לחברה הפלסטינית.
החוק הפלסטיני רואה את ערביי ישראל בתור בני העם הפלסטיני, דבר שמזכה מחבלים מורחקים בזכאות למעמד תושב אצל הרשות הפלסטינית מבלי שישראל תזדקק להציע להם מעמד חלופי.
בעצם תשלום המשכורות למחבלים, הרשות הפלסטינית קובעת בחוק שאותו מחבל שייך למגזר הלוחם של הרשות, דבר שמהווה גיוס לצבא זר, עילה מספקת לשלילת אזרחות בשורה של מדינות בעולם, כולל 12 מדינות באירופה.
הרשות מתקצבת את מערך המשכורות למחבלים ב-1.2 מיליארד ש"ח בשנה, ובמסגרתו מחבלים כמו מוניר רג'בי שסייע לפיגוע בקו 37 בחיפה יקבל כ-1.1 מיליון ש"ח מהרשות עד שחרורו ועוד עשרות אלפים בשנה למשך שארית חייו; והמחבלים כרים ומאהר יונס שרצחו את החייל אברהם ברומברג ז"ל קיבלו כ-4 מיליון ש"ח עד שחרורם ועוד מאות אלפים בשנה למשך שארית חייהם.
שופטים בבית המשפט העליון כבר קבעו בבג"ץ אבו עארפה שיש להניח שמעמדם של מחבלים הוא כשל תושבי הרשות הפלסטינית, והכירו בהכרח הביטחוני לשלילת אזרחות הנהוג במדינות מערביות בעולם.
ישנם תקדימים רבים בעולם המערבי לשלילת אזרחות בשל מעשי טרור.
- במדינות מסויימות מבדילין בין שלילת אזרחות למתאזרחים (Denationalisation) לשלילה מאזרחים מלידה (Denaturalisation), ובאחרות כמו בהולנד ואוסטרליה הנוהל זהה לגבי שתי הקטגוריות.
- בארצות הברית החוק מאפשר שלילת אזרחות ממעורבים בטרור, והדבר אף בוצע כלפי מחבלים פלסטינים שהסתירו עובדה זו בעת אזרוחם, דבר שגרר גירוש לירדן.
- החוקים בצרפת, בלגיה והולנד הוקשחו משמעותית בשנים האחרונות לטובת שלילת אזרחות מפעילי טרור, בתנאי שהם בעלי אזרחות כפולה, לעיתים בכפוף לשיקול דעתו של השר בלבד וללא הרשעה בבית משפט. בלגיה שללה 21 אזרחויות, צרפת 16 והולנד 23.
- אוסטרליה מאפשרת שלילת אזרחות עבור התנהגות מסויימת ועבור הרשעות מסויימות, כולל פעולות הנוגדות את ערכי המדינה, פעולות המנוגדות לאינטרס הציבורי ומעורבות בטרור. נשללו במדינה 22 אזרחויות עד כה.
- בריטניה מאפשרת שלילת אזרחות מבלי קשר להרשעה משפטית אלא מתוקף שיקול דעתו של מזכיר המדינה.
ישנם גם תקדימים רבים בעולם המערבי לשלילת אזרחות מסיבות אחרות.
- ב-10 מדינות באיחוד האירופי, מגורים ממושכים בחו"ל מהווים עילה לביטול אזרחות.
- ב-15 מדינות באיחוד האירופי, ניתן לשלול אזרחות במקרה של בגידה או הפרת אמונים, כמו גם בארצות הברית ובאוסטרליה.
- כל מדינות האיחוד האירופי מלבד קרואטיה, פולין ושוודיה, מאפשרות שלילת אזרחות במקרה של השגת אזרחות במרמה.
- מדינות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ושורה של מדינות באירופה מתנות קבלת אזרחות בשבועת אמונים למדינה, הוכחת אופי מוסרי טוב והזדהות עם ערכי המדינה.
הדיון סביב הותרת האדם חסר מדינה (stateless):
- המקרה הבריטי חריג ומאפשר שלילת אזרחות גם במקרה שבו הדבר יותיר את המחבל חסר מדינה (התיקון משנת 2014 לחוק האזרחות הבריטי), בשל התנהגות שמסכנת את האינטרסים החיוניים של המדינה, בשל כך שיש יסוד סביר להניח שאותו אדם זכאי לאזרחות במדינה או בטריטוריה אחרת. כך נשללה אזרחותם של שמימה בגום (בת 19 בזמנו, שהתה בסוריה, זכאית לדרכון בנגדלשי ונותרה חסרת מדינה בעקבות פסיקת השר הבריטי ואישרור העניין בבית המשפט העליון) ואדם ממוצא סודני שנחשד במעשי טרור בסומליה, נשללה אזרחותו ונאסר עליו לחזור למדינה ללא אפשרות לערעור – היה זכאי לאזרחות סודנית ונותר חסר מדינה, והשיג מאז אזרחות סודנית.
- בניגוד לחלק מהסברות, הדין הבינלאומי מתיר בנסיבות מסויימות לשלול אזרחות או תושבות מאדם לפי שיקול דעתו של הריבון, הגם שהתוצאה היא השארת אותו אדם חסר מדינה. האמנה בדבר צמצום חוסר האזרחות מ-1961 קובעת חד משמעית שהדבר אפשרי במקרים מסויימים של מגורים ממושכים בחו"ל, השגת הזרחות במרמה, הפרת אמונים או קבלת תשלומים ממדינה אחרת בניגוד לחוק (מקרה שמתכתב עם מדיניות הרשות הפלסטינית), שבועת אמונים למדינה אחרת (שמתכתב עם החתימה על טופס הבקשה למשכורות מהרשות והתגייסות למגזר הלוחם שלה), אדם שהתנער מנאמנותו למדינה או אחד שמסכן את האינטרסים הלאומיים.

בסופו של דבר, המקרה הישראלי ייחודי ואין המדינה מחוייבת לתקדימים מהעולם. אף על פי כן, מחקר השוואתי מגלה שהדבר אפשרי ומקובל במקרים קיצוניים של דמוקרטיה מתגוננת.
תנועת הביטחוניסטים מחזקת את ידי המחוקקים בהקשר זה וקוראת להשלמת החקיקה למען ביטחון ישראל, כחלק מחבילת ההרתעה נגד הטרור. החוק חיוני גם בהקשרי גדיעת מערך התשלומים למחבלים או לפחות הרחקת מקבלי המשכורות מהחברה הישראלית. הדבר יחזק את ביטחון אזרחי ישראל, יביא צדק למשפחות השכולות, יחזק את החוסן הלאומי ומעל הכל, יבטא מדיניות ערכית ואמירה לאומית ברורה אל מול הטרור ומבצעיו.

הפוסט הפרת אמונים: שלילת אזרחות ותושבות ממחבלים והרחקתם תחזק את הביטחון הלאומי הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

נוסחו הנוכחי של הסכם הגז עם לבנון מציב סכנה אסטרטגית עבור ישראל

דניאל גבאי — Thu, 13 Oct 2022 16:30:22 +0000

ניתוח עומק של המשמעויות המשפטיות והביטחוניות של הסכם הגז עם לבנון וניתוח הלקונות והפערים המהותיים הקיימים בהסכם הפוגעים באינטרסים של מדינת ישראל

תנועת הביטחוניסטים, המונה למעלה מ-10,000 קצינים, מפקדים, אקדמאים ויוצאי מערכות הביטחון המחויבים לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, מתריעה בזאת מפני סכנה חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל שמציב נוסח הסכם הגז הנוכחי בין ישראל ללבנון.

לאחר דיון עמוק בפרטי ההסכם כפי שהוצג לציבור, התגלו פערים מהותיים שסותרים את האינטרסים הישראליים, בראשם: אין הדדיות בהסכם, רק ויתורים והתחייבויות ישראליות ואפס התחייבויות מצד לבנון; אין שום סעיף בהסכם העוסק בסוגיות הביטחוניות החשובות לישראל; אין התייחסות לאפשרות של הפרות יסודיות או תכופות מצד לבנון; אין הגדרה מספיק ברורה שתגביל כניסה של גורמים עוינים בצד הלבנוני; אין כל הכרה של לבנון בישראל; ואין סעיף יציאה מההסכם. נוסח ההסכם הינו עמום ומחורר בשורה של נקודות קריטיות.

מדינת ישראל איננה יכולה לחתום על ההסכם בתצורתו הנוכחית מבלי לדרוש להכניס בו תיקונים מהותיים.

הצטרפו לעצומה

עיקרי הבעיות בנוסח ההסכם הם כדלקמן:

ההסכם איננו הדדי, ומהווה ויתור ישראלי מוחלט על דרישותיה הלגיטימיות בעוד שלבנון מקבלת את כלל מבוקשה, מבלי להתחייב לדבר ומבלי לוותר על דבר כלשהו. יתרה מכך, אין בהסכם נקודה אחת שמיטיבה עם מדינת ישראל:
- טריטוריאלי: ישראל מסכימה לויתור משמעותי במסגרתו היא נסוגה לקו התיחום הלבנוני (קו 23) ואינה מקבלת דבר בתמורה. בדרך זו, מדינת ישראל מוותרת על אזור שגודלו כ-860 קמ"ר ושבתוכו חלקים נרחבים ביותר של שדה כנא/צידון. קווי התיחום החדשים אינם מתייחסים רק לתיחום שטח המים הכלכליים הבלעדיים של המדינות אלא גם לשטחים הטריטוריאליים שלהן.
- ריבוני: ההסכם מונע מישראל לבצע באופן עצמאי פעולות קידוח וחיפוש משאבי טבע בשטחה הריבוני באיזור ה-“Prospect”, בעוד שאין מגבלה דומה על לבנון (סעיף 2F).
- כלכלי: בהסכם לא מצויין היקף התמלוגים הנובעים משדה הגז כנא/צידון שישראל זכאית להם מהמפעילה, אלא רק קביעה שישראל והמפעילה "יחתמו על הסכם" עתידי שבו יסכימו על היקפם (סעיף 2F).
- אין בהסכם הכרה של לבנון במדינת ישראל.
- באמצעות ההסכם, הלכה למעשה, ישראל יוזמת את השיקום כלכלי של מדינת אויב שנמצאת בקשיים כלכליים משמעותיים, וזאת ללא ערבויות מדיניות הולמות.
מחלוקת הגבול נותרת פתוחה: אין בהסכם כל התייחסות לקביעת הגבול היבשי והימי של מדינת ישראל מול לבנון. יתרה מכך, ההסכם קובע ש"קו המצופים", 6 ק"מ של גבול המוגדרים קריטית מבחינה ביטחונית, איננו סופי וכורך אותו בקביעת גבול יבשתי בין המדינות (סעיף 1B). חסרון משמעותי זה יאפשר ללבנון ולחיזבאללה לנצל את העדרו של הגבול המוסכם על מנת להמשיך ולהעלות טענות כלפי מדינת ישראל באופן דומה לטענות שעולות ביחס לחוות שבעא, הכפר ע'גר ומחלוקות יבשתיות אחרות. חתימה על ההסכם, משמעותה ויתור על נכס ומנוף אסטרטגי שמדינת ישראל הייתה יכולה להשתמש בו על מנת לסכם הן את הגבול היבשתי והן את הגבול הימי מול לבנון ולהביא לסיום התביעות של לבנון כלפי מדינת ישראל.
ההסכם פותח אפשרות לכניסת גורמים עוינים, ובכללם איראן, לאיזורי הקידוח בצד הלבנוני ואף מתיר להם לבצע תמרונים בשטח ישראל. זהות מפעילת הקידוחים איננה מוגדרת אלא בתור "חברה שאיננה תחת סנקציות" (סעיף 2C), מה שמעשית מאפשר לאיראן, ישירות לאחר הסרת סנקציות אמריקאיות או בעקיפין דרך צד שלישי כגון מלזיה, להציב את כוחותיה בצמוד לאסדת כריש ואף להיכנס לשטחה הכלכלי של ישראל תוך מתן הודעה בלבד לישראל, ולא בכפוף לאישור ישראלי (סעיף 2D). לישראל אין אפשרות לבצע מהלכים דומים בשטח הלבנוני.
ההסכם איננו כולל התייחסות להפרות אפשריות מצד לבנון ומתן לגיטימציה לישראל לפעול בתגובה. בנוסף, הוא איננו כולל סעיף יציאה המגדיר תנאים ליציאת צד אחד בעקבות אי עמידה בהתחייבויות של הצד השני.
ההסכם אינו מתחם באופן ברור את איזור ה-"Prospect", שדה הגז שמצוי בחלקו בשטח המצומצם החדש של מדינת ישראל, שעליו מדינת ישראל מוותרת ומתחייבת שלא לעשות כל פעולה על מנת לפתח אותו, דבר שעלול לפתוח פתח למחלוקת רבות ולמנוע ממדינת ישראל לפתח משאבים שמצויים בסמיכות אליו.
אין בהסכם התייחסות לחזבאללה ולפטרונו איראן, הגורמים השולטים הלכה למעשה בלבנון ומחויבים להשמדת ישראל, והם אינם צדדים להסכם ואינם מחויבים לו. יתר על כן, העצמת לבנון משמעה העצמת חזבאללה, מאחר שהארגון שולט בתחומים רבים במדינה ואין כל אפשרות מעשית למנוע תרחיש שבו הוא ירוויח כלכלית מההסכם. יצויין שלנשיא לבנון מישל עאון, שמסיים את תפקידו ב-31 באוקטובר, לא נבחר מחליף כך שב-1 בנובמבר ישראל תתנהל מול הממשלה לבנונית שקמה בתמיכת חזבאללה ואיראן.
הערבה להצלחת ההסכם ולפתרון מחלוקות בין הצדדים היא ארצות הברית ולא הסכמות בין ישראל ללבנון, דבר אשר עלול ליצור תלות ישראלית בתיווך האמריקאי ולמעשה לכבול את ידיה של ישראל בהבטחת האינטרסים הריבוניים שלה.
ההסכם איננו כולל מפות ברורות: על מנת לאפשר לשרים, לח"כים ולציבור לקבל החלטה מושכלת ביחס להסכם, נדרש להמשיג אותו באמצעות מפות שמציגות את קווים התיחום המקוריים של מדינת ישראל ושל לבנון, כפי שהוגשו לאו"ם וכן את הקו החדש שמוסכם במסגרת ההסכם.

לעומת ישראל, שלה אין כל בהילות לחתום על הסכם בתקופה הקרובה, ללבנון יש אינטרס עליון להגיע להבנות אשר ייטיבו עם המשבר הכלכלי העמוק בו היא מצויה. איומי חזבאללה אינם צריכים להוות גורם במשוואה ולזרז את ההליכים, אלא להיענות באיום ישראלי לתגובה קשה כלפי כל ניסיון של ארגון הטרור לפגוע בריבונותה. דוקטרינת הערבויות הבינלאומיות וערבויות הביטחון מצד האויב הוכיחה את פריכותה שוב ושוב בעבר ואין היא יכולה לשמש בסיס להתנהלות מול לבנון כיום. דרך זו עלולה להוביל לתוצאה ההפוכה מזו המצופה, ולהוות גורם מזרז גם למתיחות מול לבנון וגם להתלקחויות בירושלים, להתעצמות איראן ולהעזת ארגון הטרור חמאס.

יתר על כן, מהלך תקדימי זה של מסירת שטחים ריבוניים מבלי לעמוד בתנאים הקבועים בחוק – רוב של 80 חברי כנסת או משאל עם – מנוגד לחוק ועלול לשמש כטיעון עתידי עבור נסיגות נוספות שיסכנו את ביטחון ישראל.

תנועת "הביטחוניסטים" מתריעה מפני הפגמים המהותיים בהסכם שתוארו לעיל ומצפה שהדרג המדיני ינהג באחריות ויפעל לתקנם על מנת להשיג את ערבויות הביטחון שממשלת ישראל חייבת לאזרחיה.

הצטרפו לעצומה

הפוסט נוסחו הנוכחי של הסכם הגז עם לבנון מציב סכנה אסטרטגית עבור ישראל הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

המודל האוקראיני: 10 הלקחים של ישראל מהמלחמה באירופה

Fri, 13 May 2022 13:35:01 +0000

המלחמה באירופה: ערבויות בינלאומיות הוכחו כפריכות מתמיד

ב-24 בפברואר 2022 התממשו איומיה של רוסיה וצבאה פתח בקמפיין לוחמה משמעותי באוקראינה תוך פלישה לשטחה הריבוני, במה שהוגדר כמעשה הלחימה הבין-מדינתי הקונבנציונלי הנרחב ביותר באירופה מאז סוף מלחמת העולם השנייה (אם מחשיבים את מלחמת יוגוסלביה בתור מלחמת אזרחים). כוחותיה הצליחו להשתלט על שטחים נרחבים באוקראינה, כמו חבל דונבס (במזרח המדינה) ועל ערים גדולות כמו חרסון ומריופול, ולהטיל מצור על הבירה קייב. בצד האוקראיני נצפה הרס תשתיות חסר-תקדים בהיקף נרחב, אבידות כבדות בנפש וזאת, לצד יצירת משבר פליטים חמור ואסון הומניטארי הנותנים אותותיהם באירופה ומשפיעים גם על מדינת ישראל. ההתגייסות הטוטאלית של האומה ללחימה וההתנגדות העזה של צבא אוקראינה, הכניסו למציאות זו אלמנט, שהופך את מה שציפו שיהיה "מבצע בזק", ללוחמה מורכבת בהרבה.

מלחמה זו תוארה כנקודה בציר הזמן, המטלטלת את הסדר העולמי שלאחר מלחמת העולם השנייה ומחייבת חשיבה מחדש על אסטרטגיית ההגנה וארכיטקטורת הביטחון של האיחוד האירופי. היא הטילה סימן שאלה כבד על מחוייבות המערב בהובלת ארה"ב להגנת בני בריתו כמו גם על עמידות ברית נאט"ו במקרה של מתקפה דומה על אחת מחברותיה. זהו אירוע מורכב, שמחייב זהירות מצד כלל הצדדים האחראיים בזירה הבינלאומית, בפרט כאשר מעצמות מצויידות בנשק גרעיני מעורבות במרכז התמונה.

הדבר משפיע גם על הכלכלה העולמית לאור הסנקציות חסרות התקדים שהטילו מדינות המערב על רוסיה, ההתנתקות מפרוייקטי אנרגיה משותפים עם רוסיה כולל עצירת פרויקט ה-Nord Stream 2 בין רוסיה למרכז אירופה וכן, נוכח האפשרות שאירועים אלה, יובילו לסחר הדרגתי של נפט במטבעות אחרים מלבד הדולר האמריקאי (דוגמת היואן הסיני והרובל הרוסי). כל אלה, עלולים להוביל להידרדרות משמעותית במנוף הבינ"ל שמחזיקה בו ארה"ב. הסנקציות על רוסיה לא רק שגרמו לצלילה בערך מטבע הרובל, שבינתיים חזר בימים אלו לרמתו טרום המלחמה, אלא גם השפיעו כבומרנג על מחירי הנפט במדינות המערב, דבר שעלול להכביד על המשבר הכלכלי החמור ממילא בצפון אמריקה ובאירופה. יש לומר שהסנקציות החריפות הביאו את רוסיה למצב שנותר לה מעט מאוד מה להפסיד, ושהיא נדחקת לפינה; נשיא רוסיה פוטין כבר כינה סנקציות אלה "הכרזת מלחמה".

בהקשר זה חשוב לציין, ששימוש אגרסיבי בסנקציות בינלאומיות נכשל כישלון חרוץ. זוהי "חרב פיפיות" שלא רק שאיננה בולמת את רוסיה, אלא מדרבנת אותה להמשיך לפעול. בעבור רוסיה, היא כבר ניצחה במלחמה. זוהי איננה מלחמה על עתיד אוקראינה, אלא הרבה מעבר: המלחמה נועדה לשבש את הסטטוס-קוו באירופה, לחולל שינוי עולמי רדיקלי ולהפוך את רוסיה למעצמה עולמית כבימי האימפריה הסובייטית. הקרנת עמדה כוחנית מתריסה של מעצמה צבאית החזקה באירופה, היא מה שרוסיה מבקשת להשיג במלחמה ובסופו של דבר המערב ייאלץ מצידו גם להתגמש ולנרמל מחדש את יחסיו איתה, בתור שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית.

חודשיים מאז פרוץ העימות, הכלכלה הרוסית חווה התאוששות משמעותית ומראה חוסן שמטיל ספק באפקטיביות "הכלי האולטימטיבי של המערב" בעת החדשה: השימוש בסנקציות כחלופה לתגובה צבאית.

קרדיט לתמונה: Oleksii Synelnykov // Shutterstock

המלחמה באירופה מציבה בפני מדינת ישראל אתגרים ואף איומים משמעותיים לצד הזדמנויות ייחודיות המפורטות במלואן בנייר העמדה, והן:

מערכת היחסים מול רוסיה
מערכת היחסים מול ארה"ב
ערכן של ערבויות בינלאומיות
הזווית האיראנית
חיזוק הבריתות האיזוריות במזרח התיכון
חלון הזדמנויות לשדרוג יחסי ישראל-סין
חיזוק מעמדה העולמי של ישראל
הזדמנות לחיזוק זהותה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי
חיזוק ההבנה שחיוני עבור ישראל להמשיך להתבסס על מודל "צבא העם"
הפעלת הכוח הקלאסית של רוסיה מציבה את נאט"ו בנחיתות ומעמידה במבחן את מגמת צמצום הכוחות בצה"ל

הפוסט המודל האוקראיני: 10 הלקחים של ישראל מהמלחמה באירופה הופיע לראשונה ב-הביטחוניסטים.

ניירות עמדה - הביטחוניסטים

חו"ד משפטית ביטחונית חוקיות – העיר ההומניטרית על פי המשפט הבינלאומי

יישוב הומניטארי

מתי ראוי להקים יישוב הומניטארי?

חוקיות פינוי האוכלוסיה

מענה לביקורת

סיכום והמלצות

מכתב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ

מכתב לראש ממשלת ישראל

דו"ח מצב מסכם | ״עם כלביא״ – מלחמת ישראל־איראן

דו"ח מצב מסכם | ״עם כלביא״ – מלחמת ישראל־איראן

13–24 ביוני 2025

סקירה כללית

הישגי ישראל

הממד הדיפלומטי והאסטרטגי

הישגים צבאיים

תוכנית הגרעין

תוכנית הטילים הבליסטיים

חיסולים ממוקדים

הישגי הגנה

עליונות אווירית

יכולות התקיפה האיראניות

יחסי ישראל־ארה״ב והקשר הבינלאומי

תקיפת פורדו

ניתוח ההשלכות

פוטנציאל לשינוי משטר

ניתוח עם הפנים קדימה

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל־ איראן | יום 11

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל־ איראן |יום 11 עודכן ב־23 ביוני 2025, 14:00 (שעון ישראל GMT+3)

התפתחויות צבאיות

פעולות ישראליות

תקיפות איראניות

תגובות ארצות הברית

פרטי התקיפה האמריקאית

תגובות גיאופוליטיות

ישראל

איראן

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן | יום 7

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן יום 7 |עודכן ב-19 ביוני בשעה 14:00

התפתחויות צבאיות

פעולות ישראליות

תקיפות איראניות

בתוך איראן

תגובות בינלאומיות

ארצות הברית

תגובות נוספות

בתוך ישראל

דוח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן

התפתחויות צבאיות

פעילות ישראלית

מתקפות איראניות

בתוך איראן

תגובות גיאופוליטיות

תחזיות

״עם כלביא״ :מלחמת ישראל-איראן | תמונת מצב ביטחונית

רקע

תגובת איראן והחזית הפנימית בישראל

תגובות

איראן גרעינית: הסוף לאשליית ההסכם והכרעת השעה

עבאסי הסיר את המסכה: לא אם – אלא מתי תיבנה הפצצה האיראנית

אשליית ההסכם מתנפצת: איראן חושפת את כוונותיה האמיתיות

המודיעין חושף: המציאות מאחורי ההצהרות האיראניות

היסטוריה של הונאה: כיצד איראן מפירה הסכמים לאורך שנים

מדוע הסכם לא ימנע מאיראן פצצת גרעין?

עם הסכם או בלעדיו – איראן תמשיך לרוץ לגרעין

רגע ההכרעה

נספח א' – ציטוטים

מצרים: האתגר המתגבש מדרום?

התדריך הביטחוני הוצג היום 18.03 בכנסת על ידי סא"ל (במיל') ירון בוסקילה מנכ"ל התנועה

התעצמות צבאית

נוכחות צבאית בסיני

העברת כוחות צבאיים ואמל"ח לסיני

הרחבת תשתיות בסיני

התבטאויות והחרפת רטוריקה

תגובות הממשל

משמעויות והזדמנויות

תכנית ה-8000 – מתווה הביטחוניסטים לגיוס החברה החרדית לשירות ביטחון

מה אנו מציעים

שוויון ב"נטל"?

דו"ח מצב | "עם כלביא" – מלחמת ישראל-איראן
יום 7 |עודכן ב-19 ביוני בשעה 14:00